187 בעלי חיים בגליל עליון וגליל מערבי (עמוד 5)

הזרזיר הינו אחד מציפורי השיר הנפוצות בארץ, וניתן למצוא אותו לרוב באזורים עירוניים ומיוערים. בישראל בתקופת החורף, המוני זרזירים אשר מגיעים מצפון ומזרח אירופה מגיעים ודוגרים באזורים עירונ

מין השייך למשפחת הרברגליים, צבעו שחור, גופו קשה למגע, מוארך, ומורכב מטבעות רבות. כשמין זה מאוים הוא מצטנף לסליל (מתכדר), ומפריש חומר כהה בעל ריח דוחה. ניזון בחומר צמחי

אורכה 36-42 סמ. דוגרת באגמים ובנהרות בעלי זרימה איטית ובעלי צומח לא סבוך, אך גם בנופי מים פתוחים. הקן נבנה על ערימה של קנים וסוף מתים, לעיתים קרובות גלוי למדי. מגינה על הטריטוריה בתקיפות, שוחה בצורה מ

מילברית סורית היא חיפושית ממשפחת הרפואניתיים, צבעה שחור, צבע כנפי החפייה אדום ושחור לסירוגין. מצויה בחבל הים תיכוני של ישראל

צבעה אפור עד אפור כהה, על הגוף פזורים כתמים קטנים בצבע לבן עד אפור. מצויה בצפון הארץ, חיה על סלעים וניזונה בחרקים כשאר בני סוגה. פעילה ביום

אורכו 14-16 ס"מ.מקנן שכיח באזור (אך לא בישראל) בכל סוגי החורש ובגנים. הציפור השניה בשכיחותה בבריטניה אחרי הגדרון. מעדיף אזורי חורש פתוחים. מרבה לחפש מזון על הקרקע. הקן בנוי במזלג ענפים, ומוסווה עלידי

הקיווית המצויצת הוא חופמאי קטן, המתייחד בציצית ארוכה מראשו. הבטן לבנה, החלקים העליונים שחורים ובעלי ברק מתכתי ירוק-סגול. הצוואר, הציצית וקדמת הפנים שחורים. על הלחי עובר פס שחור. בתעופה ניכר

חרק מסדרת הארינמלאיים, השייך למשפחת הכנפחוטיים. שם המשפחה נגזר מצורת הכנפיים האחוריות שלהם צורת חוטים משני צידי הגוף. הבוגרים פעילי לילה, הזחלים מתחבאים מתחת לשיחים וצדים חרקים

מתוך אתרו של דר עוז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל <?xml:namespace prefix = o ns = urn:schemas-microsoft-com:office:office /> פרפר קטן הנפוץ ממזרח אירופה ועד לאפגניסטן. בישראל הוא נפוץ ברוב חלקי הארץ

אורכה 13.5-15 ס"מ. דוגרת בגנים, בפארקים וביערות, לעיתים קרובות דומה שהיא מעדיפה קרחות קטנות בין עצים רחבי-עלים גבוהים. מקייצת, חורפת באפריקה. בונה את קינה בחלל בעץ או בבניין, לעיתים קרובות על ענף של מ

סוג שתפוצתו משתרעת מצפון-אפריקה עד מרכז אסיה. ייחודי לו ציור דמוי צלב לבן או X, המסורטט על גביח האוכפית. המין שבתמונות הוא צלבגב השפלה (Dociostaurus curvicercus) . זהו מין השולט בשפלה, שוכן לרוב בין צ

אורכו 46-58 ס"מ. מוטת כנפיו 110-132 ס"מ. דורס מצוי למדי. דוגר ביערות או בחורשות עם גישה למקומות פתוחים, באזורים חקלאיים, באחו או בביצות. ניזון בעיקר מעכברים וגם מעופות, מארנבונים, מזוחלים, מדו-חיים, מ

חופמאי גדול. אורך גופו כ - 44 ס"מ. מוטת כנפיו 78 ס"מ. משקלו עד 350 גר'. מקורו  ייחודי, שחור וארוך (כ - 8 ס"מ) וקצהו נוטה כלפי מעלה. רוב אוכלוסיותיו האירופיות והאסיאניות נודדות. המערביות חורפות בע

אורכו 44-52 ס"מ. מוטת כנפיו 12-17 ס"מ. עדיין אחד השחפים הנדירים בעולם, אך מספריו גדלו באופן משמעותי במערב הים-התיכון בשנים האחרונות. דוגר במושבות או ביחידות באיים קטנים וסלעיים. בישראל: נדיר ומופיע בע

אורך הזכר 38-45 ס"מ, אורך הנקבה 46-51 ס"מ. מוטת כנפי הזכר 89-100 ס"מ. מוטת כנפי הנקבה 104-103 ס"מ. אוכלוסיותיו התמעטו באופן דרסטי באמצע המאה ה-20 עקב הרעלות וציד, אך מאז חלה התאוששות. דוגר בחופים

אורכה 11-12.5 ס"מ. דוגרת בעיקר ביערות סגורים ומוצלים מאד, אך גם ביערות פתוחים, לעיתים קרובות על מדרונות עם שיפוע קל. מקום חיותה המועדף הוא יערות שדר עם מעט עצים צעירים יותר, וגם יערות אלונים, לרוב עם

אורכו  14-16 ס"מ. מקנן בשולי חורש, באזורי מרעה זרועי עצים, בחורשות, בסבכי שיחים ובגנים. שכיח גם בתוך ישובים. הקן נבנה בעצים או בשיחים. חלקם נותרים בחורף באזורים יחסית צפוניים באירופה, בעוד אחרים