איך נוצרו העפצים של האלה הארץ ישראלית
מאת: רותי ריכטר מתוך הספר מתוך הספר "ארץ ירוקה שלי" ספרית מעריב 1987
בשנה שבה מתרחש סיפורנו היה החורף קשה וארוך, מטיילים לא טיילו בהר, והצמחים העצובים חיכו בקוצר רוח לבוא האביב.
בוקר אחד התבונן בורא העולם בצמחים הקודרים שבחורש. הוא הסתכל באלה הארץ-ישראלית העירומה, הקופאת בקור, וראה שהיא עצובה ודמעות זולגות מעיניה הירוקות.
"למה את עצובה?" שאל בורא העולם את האלה.
"רע ומר גורלי," ענתה האלה הארץ ישראלית. הנה אחותי, אלה המסטיק, מכוסה בעלים יפים ומבריקים, וריח טוב עולה מהם, ואני ניצבת כאן עירומה ורועדת בקרה, ורק עלה אחד נותר על ענפי העירומים."
"אבל כולם יודעים שאת יפה מאחותך," ענה בורא העולם. "לבלובך אדום, עלי השלכת שלך זהובים וקומתך גבוהה וזקופה."
אבל האלה לא נרגעה. ובכיה גבר עוד יותר.
"אני מבטיח לך, אלה יקרה, שאם תעשי מעשה חסד בימים הקרובים, אעניק לך עיטור ססגוני ויפה שיקשט אותך וירבה את יופייך," הבטיח הבורא לאלה.
שמעה האלה את דבריו והתעודדה. היא חיכתה למטיילים כדי שתוכל להיטיב עמם ולעשות עמם מעשה חסד, אבל הגשם לא פסק, ומטיילים לא באו אל החורש.
יום אחד נחתה על העלה היחיד שנותר לאלה כנימה זעירה ונפחדת.
"היזהרי לך, כנימה!" קראה האלה. "הן רואה את שנותר לי רק עלה אחד, ואם ייפול, אהיה עירומה לגמרי!"
"אוי, סליחה! לא התכוונתי!" התנצלה הכנימה, ומיהרה לעזוב את העלה ולצנוח על אחד הענפים.
"ומדוע את כה נפחדת, כנימה?" שאלה האלה.
"כי אין לי מקום להטיל בו את הביצים שלי!" אמרה הכנימה ופרצה בבכי מר.
"שמעי נא, כנימה נחמדה שלי, היצמדי לעלה היחיד שנותר לי, והטילי בתוכו את ביצייך,, ואני אעטוף אותן ואגן עליהם.".
עשתה הכנימה כדברי האלה, ניקבה את העלה, והטילה בפצע שיצרה בו את ביציה.
ראה בורא העולם את המעשה הטוב שעשתה האלה, ומיהר לקפל את שולי העלה, להדביקם זה לזה, ונרתיק הביצים שנוצר התעצה, גדל והאדים מאוד.
כך נוצר העפץ המפאר את האלה הארץ ישראלית עד היום הזה.
אלה ארץ ישראלית - תעודת זהות
משפחה: אלתיים
"בני דודים": אלת המסטיק, אלה אטלנטית, אלת הבוטנה, אוג, מנגו.
מולדת: ארצות הים התיכון.
מאפיינים: שיח גבוה או עץ נמוך נשיר הנפוץ מאוד בחורש הים תיכוני בחברת האלון או החרוב. הפרחים חד מיניים ונישאים על צמחים שונים (צמח דו ביתי). הפרחים ירקרקים וקטנים. ההאבקה נעשית על-ידי הרוח. הפירות העסיסיים קטנים ומאדימים בעת ההבשלה. העפצים האדומים והגדולים דומים לתרמילים, אבל הם אינם פירות.אלה מעין נרתיקים שנוצרים מהטלת ביצים בעלה על ידי כנימות. הם מכילים את זחלי כנימות ואת ביציהן. .
ריבוי: ההאבקה נעשית על ידי הרוח. הריבוי על ידי זרעים.
שימושים ופולקלור: האלה הארץ-ישראלית היא צמח חשוב מאוד בחורש הים תיכוני. בעבר הפיקו מהעפצים חומרים לעיבוד עורות.
האלה בתנ"כ
על אבשלום בנו של דוד מסופר שרכב ביער וראשו נתפס בסבך האלה הגדולה, הפרדה שעליה רכב המשיכה בדרכה, והוא נשאר תלוי בין שמיים וארץ. לבסוף באו לוחמי דוד והרגו אותו. הפרשנים חלוקים אם האלה המקראית היא האלה האטלנטית, או אלה ארץ-ישראלית. האלה האטלנטית היא הבסיס להרכבת אלת הבוטנה - הפיסטוק חלבי. יעקב שלח מנחה למצרים, שהכילה שישה מינים שמתקיימים גם בעיתות בצורת, אחד מהם הבוטנה. וכך כתוב: מעט צורי, ומעט דבש, נכאת (מיני שרף), ולוט (אולי הלוטם), בטנים ושקדים.
איך מבחינים בין האלות
אלה ארצישראלית - עץ גדול, נשיר חורף, נפוץ בחורשים הים-תיכוניים. בשלכת ובעונת הלבלוב מעניקה האלה הארצישראלית גוונים אדומים לחורש. העלים מחודדים ומספרם זוגי. לרוב יש לעץ צורת שיח, עקב כרסום בעלים החיים.
אלה אטלנטית - עץ גדול ממדים, נשיר חורף, צומח באזורים הערבתיים של ישראל, בשולי החורש הים תיכוני: מזרח הגליל העליון והגליל התחתון, ממזרח להרי יהודה ובשפלת יהודה (פארק בריטניה). אוכלוסייה מעניינת נותרה גם באזורים הרמים של הר הנגב. הענפים בשלכת יוצרים מראה סבוך. על עצי אלה אטלנטית מרכיבים בנגב את האלה האמיתית (פיסטוק). העלים מנוצים, מסתיימים בעלעל יחיד. עלי העץ מפתחים עפצים דמויי אלמוג. ציר העלה בעל כנפיים קרומיות.
אלת המסטיק - אלת המסטיק היא למעשה שיח ירוק עד, ולא עץ. היא נפוצה באזורים הנמוכים של החורש הים-תיכוני. העלים מנוצים, גלדניים, מספר העלעלים זוגי. העלים והענפים מכילים שרף הנוטף מהעץ לאחר פציעה. מהשרף הזה הכינו חומר לעיסה, ומכאן שם השיח.
הדרך הקלה להבחין בין האלה הארץ ישראלית ובין האלה האטלנטית, היא לפי מספר העלעלים בציר העלה. בעוד שלאלה הארץ ישראלית יש מספר זוגי של עלעלים, מסודרים זוגות זוגות, הרי שלאלה האטלנטית יש מספר אי זוגי, ובקצה, נבחין בעלעל בודד.
