כל המידע על אהל מצוי

עשב מדברי חד-שנתי חורפי-אביבי בעל גבעולים ועלים גליליים ובשרניים. גדל לרוב בצורה שרועה. ממדיו משתנים לפי כמות המים העומדת לרשותו: בשנים גשומות ובאתרים רטובים קוטרו עשוי להגיע לעשרות סנטימטרים, בעוד שבשנות בצורת והאתרים יובשניים ממדיו זעירים, עד כדי סנטימרים בודדים. העלים מאדימים לקראת סוף עונת הגידול ויוצרים מרבדים בגוון אדום בולט. גודל הפרח כ-10 מ"מ. והוא כולל איברים צרים בצבע לבן-קרם הנראים כעלי כותרת, אך הינם למעשה אבקנים מורחבים חסרי מאבקים. הפריחה נמשכת עד ראשית הקיץ גם לאחר שהקרקע מתייבשת והצמח ניזון אז על חשבון משאבי המים והמזון שנאגרו באברים הבשרניים. הפרי הלקט סגור אשר 5 קשוותיו מופרדות בראשו בסדקים. בתוך ההלקט מצויים זרעים זעירים רבים הנשמרים בתוכו במשך כל הקיץ. עם בוא הגשמים, ההלקטים נפתחים והזרעים מותזים מתוכו בהדרגה בהתאם לכמות הגשם היורדת. 
באהל מצוי, כמו ברבים מבני משפחתו הבשרניים, וכמו גם בצמחים בשרניים אחרים, קליטת הפחמן הדו-חמצני לפוסינתזה נעשית רק בלילה, שכן אז, בניגוד לרוב הצמחים - הפיוניות פתוחות. הקיבוע בפועל של הפחמן שנקלט בלילה לסוכרים, נעשה ביום, בתנאי הארה, כאשר דווקא אז הפיוניות סגורות. 

אהל מצוי גדל בעיקר על תשתיות קירטון וחוואר באזורים המדבריים של הארץ, אך ניתן למצאו פה ושם גם בחגורת הרסס בקירבת חוף הים התיכון.