חורשת הארבעים ומצוק הארבעים בכרמל

מקטע מומלץ למשפחות

מסלול הטיול

מסלול מעגלי באורך 1.5 ק”מ, המסומן בסימון שבילים כחול. המסלול קליל ומתאים למשפחות.

ווייז: חניון חורשת הארבעים | אורך המסלול: כשעתיים

נצא מהחניה ונחפש סימון שבילים כחול. נתחיל ללכת ומהר מאוד נגיע אל חורשת עצי אלון עתיקים בני מאות שנים. נמשיך עם סימון השבילים הכחול ונראה עץ אלון מצוי ענק, קצת דומה לתמנון ענק, מהמרשימים בישראל.

בהמשך המסלול נגיע אל קרחת יער ירוקה. במרכז קרחת היער יש באר עתיקה - שנקראת "באר הארבעים" – נקודה מצוינת לעצירה מנוחה או פיקניק. 

מכאן ממשיכים עם סימון השבילים שמאלה לשביל צר שממשיך אל "מצוק הארבעים". תתכוננו להליכה זהירה על המצוק. שימו לב - קצת מחליק וצריך ללכת לאט, ולהסתכל טוב טוב על מה דורכים. 

איך נדע שהמסלול עוד רגע מגיע לסיומו? כשיתגלה מולנו הנוף המהמם של מפרץ חיפה, בתי הזיקוק, והקריות. סוף המסלול הוא עלייה קצרה בחזרה לחניון.

ידעתם ששותפות הגורל בין הדרוזים ליהודים החלה עוד בימי משה רבנו? האזינו לפרק בדרך למסלול ולמדו עוד על הסיפורים המסתוריים שמסתתרים בין עצי החורשה העתיקים:

חורשת עצי האלון

מול החניון, לצד כביש האספלט, נבחין בשלט סימון שבילים כחול המפנה אותנו אל חורשת הארבעים. נתחיל לרדת בשביל, וכעבור זמן קצר נמצא את עצמנו בחורשת עצי אלון מרשימים. עצים אלו הם מהעתיקים בארץ וגילם מוערך בכמה מאות שנים (!) על האדמה נראה משטח בלוטים שצנחו להם. חלק מהעצים יידמו לנו כתמנוני ענק השולחים זרועות לכל הכיוונים. 

אגדה דרוזית מספרת כי פעם בשנה באחד מלילות שישי ללא ירח, מתכנסים בחורשה זו 40 נביאים, ובהזדמנות זו, כשהם מכונסים כך יחדיו, הם קובעים גורלות ומשפיעים על העתיד לקרות. ביום חגם של הדרוזים – יום נבי שוועיב, ישנם העולים לכאן ומדליקים נרות לצידם של העצים. המספר 40 עצמו הינו מספר טיפולוגי המיוחסת לו קדושה. 

 מעניין גם שהאזור נפגע מספר פעמים בשרפות, אך אותם עצי אלון עתיקים לא נפגעו, על אף שהאש הגיעה ממש לקרבתם. כשהתורכים שלטו בארץ, הם עקרו כמעט את כל היערות, כדי להשתמש בעצים כאדנים למסילת הרכבת אותה בנו בדרך לתעלת סואץ וכדי להסיק את קטרי הרכבת; והנה בדרך לא מוסברת, ניצלו אותם עצי אלון מגורל דומה, ולנו לא נותר אלא להכיר טובה על כך. 

עץ אלון גדול ומרשים במיוחד

נמשיך אחרי החורשה, ובדרכנו נפגוש על השביל בעץ אלון מצוי אדיר ממדים. תמנון של ממש. לדעת רבים זהו עץ האלון המרשים ביותר בישראל. נוכל להביט בו ולהבין את דברי הנביא "וחסון הוא כאלונים" (עמוס, ב,ט). האלון המצוי הינו ירוק עד. עלי העונה החדשה צומחים עוד בטרם עלי השנה הקודמת נושרים. 

עצי האלון והאלה הנפוצים בישראל, קיבלו את שמם ככל הנראה מכך שבימים קדומים הם שימשו כפולחן אלילי. מאז חלפו שנים רבות, והעצים שימשו למטרות אחרות. בין השאר, עצי האלון ידועים כטובים במיוחד עבור חביות יין. בארץ ישנם שלושה מיני אלון עיקריים: אלון מצוי, אלון תבור ואלון תולע. ניתן להבחין ביניהם באמצעות הספלול שלהם. הספלול הוא ה"כוס" שבה יושב הבלוט. אגב, את הבלוטים אפשרת לטחון ולקלות לקבלת תחליף לקפה.

באר ומצוק הארבעים

לאחר שנפרדנו מהאלון, נמשיך לרדת בשביל הכחול ונגיע אל קרחת יער ירוקה ומקסימה. מקום מזמין לרביצה ולפיקניק. במרכזה של קרחת היער נראה באר עתיקה, הלא היא "באר הארבעים". עומקה כחמישה מטרים והיא מדופנת באבנים.

מבאר הארבעים השביל פונה בחדות שמאלה. נתקדם איתו וכעבור זמן קצר נמצא את עצמנו בשביל צר על סיפו של מצוק. זהו "מצוק הארבעים". יש להיזהר בהליכה, ובפרט אם הגענו לאחר גשם. הנוף הנשקף מולנו מרהיב. מפרץ חיפה במלוא הדרו, נמל הקישון, המשמש גם כמעגן אוניות וגם בית לחברת "מספנות ישראל". בתי הזיקוק בולטים בצורתם הייחודית ("הלבניות"), ערי הקריות פרושות תחתינו, ובקצה השני של המפרץ נראה את עכו על לשון יבשה החודרת אל הים. נוכל לצפות אף צפונה יותר לכיוון נהריה ועד לרכס סולמה של צור המהווה את גבולנו הצפוני עם לבנון, ואשר נופל אל הים על יד ראש הנקרה בסלע גיר לבן. מעט יותר מזרחה נראה את עמק זבולון ואת רכסי הגליל התחתון.

ממש מתחתינו נוכל לראות את שרידי מחצבת נשר שפצעה את ההר עמוקות.

אם הגענו בעונת הפריחה, הרי שלנוף המדהים תצטרף חוויה נוספת, נוכל לראות בסתיו פריחה משכרת של נרקיסים, בחורף רקפות וכלניות, ובאביב שלל פרחי העונה. בהמשך המצוק נעבור למרגלות "צניר" הלא הוא שקע בסלע בדמות צינור, שנוצר כתוצאה מבליה.

לאחר כ-400 מטרים, השביל הכחול מתחיל להתרחק משפת המצוק וחודר למעבה החורש. נטפס איתו מעלה, ובדרכו השביל יעבור בינות עצי הקטלב הבולטים מאוד בענפיהם האדומים. הקטלב גדל ברכסי ההרים, ויש לו פרות אדומים-שחורים מתוקים. אגדות רבות נקשרו בשמו ובצבעו של העץ. אגדה אחת מספרת על מריבה נוראה שארעה בין בן לאביו, אשר לא הסכים להשיא לבנו את הבחורה שבה חפץ, וזאת משום שחמד אותה לעצמו. מריבה נוראה פרצה בין השניים, ובחמת זעמו לקח הבן קורת עץ והכה בה את אביו בראשו. האב נהרג במקום, ומדמו צמח לו העץ האדום, ומכאן שמו של העץ: קטלב=קטל+אב.

אגדה אחרת, מעט יותר סימפטית, מספרת על עץ שגדל בעמק ועליו קיננה יונה. העץ התאהב ביונה, אך לאחר שזו פרשה כנפיים ועפה לה למרומי ההר, שינס העץ מותניו, אסף את כל כוחותיו, הצליח לעקור את שורשיו ולהתקדם מעלה במעלה ההר אל אהובתו היונה. כשהגיע לראש ההר, ממש למקום שבו אנו עומדים כעת, אפסו כוחותיו, ונותר מקובע במקום, שורשיו נראים כגידים משורגים והוא כולו אדום מהמאמץ.

נמשיך בעלייה עם השביל הכחול עד שנגיע אל רחבת התצפית, וממנה בכביש האספלט שמאלה, הדרך קצרה אל הרכב.

עוד כמה דברים מעניינים באזור

ממש לידינו, בכביש הגישה שבו באנו נמצא אתר ייחודי – "שביל הדורות". זהו פארק מוזיאוני שפותח ע"י אוניברסיטת חיפה. באתר ישנו אוסף של ממצאים ארכיאולוגים שונים מתקופות שונות שהובאו לכאן מכל רחבי הארץ מאתרים שהיו צפויים להיהרס, ונבנו כאן, מחדש. ליד כל אחד מהמוצגים נמצא שלט מאיר עיניים אשר יוסיף לנו הסברים. ביו היתר נוכל לראות כאן בתי בד, מתקני כבישת שמן, אסמים לאחסון תבואה, מבני קבורה ואת בית ארבעת המרחבים המפורסם.

למתעניינים, מומלץ להיכנס למוזיאון הכט הנמצא למרגלות מגדל אשכול באוניברסיטת חיפה. לשם כך, נכנס לרכב ומצומת הכניסה יש לפנות ימינה מרחק של דקת נסיעה אחת. זהו מוזיאון ארכיאולוגי מרתק, שהכניסה אליו הינה ללא תשלום, והוא מרכז ממצאים מתקופות שונות בארץ שיעניינו גם מבוגרים וגם ילדים.

המסלול נכתב על ידי מדריך הטיולים שלמה סגל. לפרטים נוספים על המדריך »