סינון בעלי חיים
אזורים
סוגים

401 בעלי חיים (עמוד 13)

כחליל השברק

מתוך אתרו של ד"ר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר קטן הנפוץ בכל האיזורים הממוזגים באירופה, צפון אפריקה ואסיה. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים-תיכוני בחודשים מרץ עד נובמבר. מוטת כנפיו כ- 35 מ"מ. ישנה דו-פ

פטמון זיתני

פטמון זיתני הוא חילזון יבשה בעל קונכיה גלילית שצבעה חום זיתני, נפוץ באיזורים סלעיים בשדרת ההר של ישראל דרומה עד הרי יהודה. מצוי על סלעים גירניים בחבלים גשומים, אך נעדר מתשתית של קירטון ובזלת. מצוי גם

אזור: שומרון, מישור החוף וגוש דן, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה

חיוורן

החיוורן ניכר בגוף גליל ומוארך; הראש חד וגליל, העיניים גדולות, ביניהן בולט המצח בצורת משולש. בני הסוג יושבים לאורך גבעולים גבוהים, כגון ידיד-החולות, קנה, סמר, חילף ועוד

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

פנדור אדמוני

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

זהבית

משפחת הזהביתיים היא משפחת של צרעות טפילות ("קוקיות") בעלות כסות גוף בצבעים מתכתיים. בני משפחה זו אינם בונים קן. הנקבות חודרות לקיני דבוראים אחרים ומטילה שם את ביציה. הזחל הבוקע ניזון מזחל הפונדקאי. בי

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

גמל-שלמה חיוור

 

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

חנקן גדול

חנקן גדול הוא ציפור שיר ממשפחת החנקניים, צבעו אפור בחלק הגוף התחתון וכהה יותר בחלק העליון, בפניו מסכה שחורה, מעין פס רחב העובר מהמקור דרך העין ומסתיים באוזן. הכנף והזנב העליון שחורים. ככל בני סוג

אנפה ארגמנית

אנפה גדולה שגובהה מגיע למטר, חיה בנופי מים וניזונה בדגים, דוחיים וחרקים. חלקי הגוף העליונים בצבע אפור, צידי הראש והצוואר ארגמניים (מכאן שמה) ומפוספסים בשחור. המקור ארוך ודק. חולפת מצויה, מקננת נדירה ב

זיבל פרחים

זיבל הפרחים ניזון מאבקת פרחים, וחלקים נוספים של הצמח. הזיבלים מתלהבים למראה פרח עסיסי, בשמחה ובלהיטות רבה הם מתחפרים לתוך הצמח, וכך אנו פוגשים בהם כשהם נעוצים בפרחים ורק אחוריהם מבצבצים, כאילו צמחו מת

זבוב הבית

תפוצתו כמעט כלל עולמית. מקום חיותו קשור לבני-האדם ולמעונם ובעיקר למזונם. צבעו אפור, 4 פסים כהים נמשכים לאורך חזהו: אורך גופו 5-7 מ"מ:העיניים מופרדות זו מזו, עיני הזכר קרובות יותר. הנקבה מטילה את ביציה

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

חרוטן קוני

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

קצפית דמית

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

עטלף פרי מצוי

עטלף פרי מצוי הוא העטלף הגדול ביותר בישראל, והיחיד הניזון מפירות. נפוץ בכל איזורי הארץ. עטלף פרי מצוי גורם נזק לחקלאות בכך שהוא ניזון בפירות בשלים במטעים, בעבר ניסו להלחם בו על ידי איוד מערות בגז

אדמון מצרי

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

מושית השבע

מושית השבע היא חיפושית קטנה ממשפחת המושיתיים, המוכרת גם בשמה הנפוץ, פרת משה רבינו. צבעה אדום בולט, הראשחזה שחור עם שני כתמים לבנים. על כל כנף חפיה מצוירות שלוש נקודות שחורות, ועוד נקודה המשותפת לשתי ה

שחף אגמים

שחף בינוני הדוגר במושבות. ניזון בבריכות דגים ובאגמים, וגם במזבלות. צבע הבוגר בקיץ לבן עם גב וכנפיים אפורים, ראש חום כהה. צבע המקור והרגליים אדום. בחורף הראש בהיר מלבד כתמים כהים באיזור מפתח האוזן. הצע

אנדרנה צהובת-רגל

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

זרזיר בורמזי

הזרזיר הבורמזי הוא מין פולש שמוצאו מדרום-מזרח אסיה, מקור האוכלוסיה מפרטים שגודלו בצפארי ונמלטו מהשבי. נצפה לראשונה בתל אביב בתחילת שנת 2000 ומאז הרחיב את תפוצתו בארץ לכל גוש דן

אזור: מישור החוף וגוש דן

כידונית ישראלית

מין אנדמי לישראל. מצוי בין צמחים סבוכים, גידולי בר, שיחים ובני-שיח, במרכז הארץ ובצפונה. אורך גופו 23-26  מ"מ. מופיע בקיץ. הנקבה מטילה את ביציה בקרקע או בקליפת עץ

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, שומרון

איזופיה שמנמונת

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

גלדני צר

גלדני צר הוא פשפש יבשתי צמחוני המצוי על צמחים שונים. צבעו חום והקוליות ברגליים האחוריות משוננות בצדם הפנימי. השוקיים האחוריות מעוגלות

סלעית אירופית

ציפור שיר ממשפחת הקיכליים, אוכלת חרקים. חולפת ומקייצת בארץ, דוגרת בחרמון

שעיר מצוי

דורס הלילה הקטן ביותר בישראל. מזונו בעיקר חרקים, מקנן בחורים בעצים. חולף, מקייץ ומקנן בישראל