כל המידע על שיטה סוככנית
השיטה הינו העץ בעל ההשפעה העיקרית והחשובה ביותר על נופו של הנגב. חשיבותו של העץ רבה לבעלי החיים - כמקור לצל ולמזון לצבאים וליעלים, כעץ לקינון לציפורים ולעופות הדורסים, ובעקיפין גם למזון בהיותו הפונדקאי העיקרי של הרנוג השיטים. ניתן למצוא עליו חרקים רבים המשמשים מזון לציפורים.
השיטים במדבר
שיטה סלילנית - לשיטה הסלילנית קורה ראשית אשר ממנה מתפצלים ומסתעפים הענפים העלים והפירות. התפרחת כדור לבנבן והפרי תרמיל מסתלסל אשר העניק לעץ את שמו.
שיטת סוככנית (הסוכך) - עץ מדברי אשר גדל בחלקים חמים של מדבר יהודה ומזרח הנגב. בשונה מהשיטה הסלילנית, בשיטת הסוכך, כל הענפים יוצאים מבסיס העץ וגדלים באלכסון. צורתו הכללית של העץ כמטרייה.
שיטת הנגב -עץ גבוה בעל גזע עיקרי אשר גדל בהר הנגב באזורים הגבוהים וקרים יותר מאלו שגדלות בהם 2 אחיותיה. הפרי של שיטת הנגב הוא קשתי ולא סלילני
מדוע נקראת השיטה - שיטה
לאחר יציאת מצרים, שעה שנדד עם ישראל במדבר ובעיית המים הציקה לא פעם לאנשים. המנהיג הנערץ משה אמנם מצא פתרונות בכל פעם, אך כמות המים היתה קטנה והעם היה נדרש לנהוג בם בחסכנות רבה. באחת הפעמים בהם נגמרו המים, החליטו בני ישראל לפנות למשה ולספר כי הפעם נדרשת כמות מים גדולה במיוחד מאחר ויש להשקות את הגמלים
לאחרות התייעצות עם ה', הרגיע משה את העם ומסר כי ניתן לישון בשקט ולמחרת היום הכל יבוא על מקומו בשלום. למחרת, שקם העם, לא היו בנמצא לא טיפות ולא מים. בהתבוננות סביב, הבחין פתאום העם כי מכל עבר צמחו עצים . מעלים אלו הגמלים לחכו את העלים וכך הרוו את צימאונם.
כך למעשה, שיטה ה' ומשה בעם שלא ידע להתאפק.. לכן עד היום העץ נקרא שיטה, חי במדבריות, ומרוה את הגמל.
השיטה והתמר מלכי המדבר
כתבה רותי ריכטר - מתוך הספר "ארץ ירוקה שלי" ספרית מעריב 1987
שיטה ענפה ותמר גבוה והדור צמחו זה ליד זו באחד הואדיות שבמדבר סיני. ביחד עמדו בסופות החול העזות, ולא כופפו את קומתם בפני רוחות הסערה שפקדו את המדבר בחורף.
סמוך לתמר ולשיטה התגוררו בני שבט בדואי. הם היו עניים מאוד, כי הבצורות התכופות הפוקדות את המדבר ייבשו את מעט החיטה שנבטה בחורף, ותנובת החלב של עדר העיזים השחורות הייתה דלה מאוד, מפני שהעשב הדל הגדל במדבר סיפק רק מזון דל ועלוב.
יום אחד נקוו מעט מים בוואדי, והתמר התבונן בשלולית וראה בה את דמותו במו במראה מלוטשת. הוא שמח לראות שקומתו גבוהה והדורה, והוא יפה יותר מכל העצים שבמדבר, ואילו השיטה, שכנתו משכבר הימים, אינה גבוהה והדורה, ואין בה חן ויופי.
התפאר התמר בפירותיו הטעימים וביפי הדרו, ולעג לשיטה על שקומתה נמוכה מקומתו, פירותיה אינם נאכלים, ועלעליה פרועים ואינם מרשימים כעלעליו.
שמעה השיטה את דברי העלבון של התמר הגאוותן ונזפה בו: "איך לא תבוש להעליבני, שכן יקר! הלוא מענפי בנו בני ישראל את המשכן, והבדואים בונים מהם את סוכותיהם בקיץ! בין ענפי מקננות ציפורי המדבר, ופירותי משמשים מזון לחרקים, לעופות ולצבי המדבר!"
אבל התמר לא הפסיק ללעוג לשיטה על שתסרוקתה משונה בגלל הרוח המכה בה בצדה האחד ובגלל ענפיה המתקרחים בבסיסם בקיץ.
יום אחד אבד גדי מעדר העיזים שרעתה בת השיך הבדואי, ונעלם בחולות המדבר. הרועה הקטנה רדפה אחריו וחיפשה אותו בנקיקים ובמערות, ורק בצהרי היום הצליחה למצוא אותו ולהשיבו אל העדר. אך כוחותיה אפסו והיא התעלפה, כי לא שתתה מים כל היום.
הניחה אותה אימה בצל עץ התמר כדי להשיב את רוחה, ולא הצליחה האם הדואגת לעורר את הילדה מעלפונה, כי היו כפות התמר דלילות, ויצרו רק צל מועט ודל, אך כשהשכיבה האם את בתה תחת צלה הכבד של השיטה, התאוששה הנערה ושבה לאיתנה.
אז הבין התמר שחטא לשיטה בהעליבו אותה וביקש את סליחתה, ומאז חיים התמר והשיטה ביחד באושר ובכבוד הדדי בגבעות החול של המדבר עד היום הזה.
שיטת הסוכך - תעודת זהות
משפחה: מימוסיים
"בני דודים": מינים שונים של הסוגים שיטה ומימוזה.
מולדת: מזרח אפריקה
מאפיינים: עץ לא גבוה השולט באזורים שחונים במדבר ובערבה. העץ בעל גזעים אחדים שנופם מהווה ביחד צורה של סוכך. מכאן נובע שם המין. הפריחה באביב ובקיץ. הפרחים זעירים, חסרי כותרת ובעלי אבקנים ארוכים. הם מקובצים בקרקפת עגולה ומרובת פרחים המשמשת פיתיון לחרקים מאביקים. הפרי תרמיל מסולסל. שיטת הסוכך, השיטה הסלילנית ושיטת הנגב מהוות את העצים העיקריים שבבסיס שרשרת המזון במדבר, ומשמשות בית גידול חשוב לבעלי החיים המדבריים.
ריבוי: על ידי זרעים.
שימושים ופולקלור: השיטה מהווה את העץ העיקרי במדבריות ובערבה, והיא בעלת חשיבות רבה לבדואים הבונים מענפיה את סוכותיהם, ומשתמשים בענפיה כחומר דלק להבערת מדורות. בעלי חיים מדבריים רבים, בעיקר יונקים, עופות וחרקים, ניזונים מעליה ומפירותיה של השיטה. בספר שמות כתוב שאוהל המשכן וארון הברית נעשו מענפי שיטים. (שמות פרקים כ"ה-כ"ו)
שיטה להשכיר/ מיכל רז
(עפי דירה להשכיר של לאה גולדברג) - בערוץ יפה במרחבי הנגב, עומדת שיטה גדולה ורחבה. ומי גר בשיטה? על הצמרת עזניה נהדרת, עוף דורס הגודל בארצנו שנכחד ונעלם למרבה צערנו. בין הענפים סימית השיטים מגינה על השיטה מפני מזיקים ובתמורה מקבלת מזון ומגורים. על עץ השיטה נמצאת גם חיפושית קטנה שקוראים לה זרעית. היא מטילה את ביציה בפרי השיטה ובכך זרעי העץ ממיתה. מסביב לשיטה גם צבי מסתובב וזולל מן העץ כל עוד הוא רעב. ההרנוג והצופית שם חיים בשיתוף, היא אותו מאביקה והוא נותן לה צוף, ההרנוג שכר דירה אינו משלם והצופית היא שדואגת להם. בסבך השיטה שכן דייר נוסף, החנקן את טרפו על קוצים הוא משפד, ולהפתעת שכניו יום אחד התאבד. אז כתבו דיירי השיטה שלט, ותקעו במסמר לדלת:שיטה להשכיר לכל המעונין פרטים תוכלו למצוא כאן! והנה בואדיות, בבקעות וברכסים אל השיטה מגיעים דיירים חדשים.
ראשונה באה היונה, לעץ עולה, קוראת את השלט, פותחת הדלת עומדת שם ומסתכלת. באים אז כל השכנים,עומדים סביבה ומסבירים לה פנים. הנאים הענפים בעיניך? נאים! הנאה הגזע בעיניך? נאה! הנאה הצמרת בעיניך? נאה אם כן שבי עמנו היונה. לא, לא אשב השכנים אינם מוצאים חן בעיני איך אגור אני היונה עם העזניה? אני ציפור שמנה ועגולה והיא טורפת אכזרית וגדולה נעלבה העזניה והיונה התעופפה לה.
הלכה היונה באה הארנבת, חיש מהר על העץ מטפסת, קוראת את השלט, פותחת הדלת עומדת לה שם ומסתכלת. באים אליה כל השכנים, עומדים סביבה ומסבירים לה פנים. הנאים העלעלים בעיניך? נאים! הנאה הפרי בעיניך? נאה! הנאים השורשים בעיניך? נאים! אם כן שבי אתנו לא, לא אשב השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב פה אם לעשרים ארנבונים עם הזרעית מפקירת הבנים את ביציה מטילה לפרי עם זרעים, שהצבי אותם אוכל והורג את הביצים. מה לקח ילמדו ילדי?
הלכה הארנבת והגיע החרדון, קרא את השלט, פתח את הדלת, נעמד האדון את המקום לבחון מיד הגיעו כל השכנים נעמדו מסביבו מסבירים פנים. הנאה הגזע בעיניך? נאה! הנאים השורשים בעיניך? נאים! הנאה הצמרת בעיניך? נאה! אם כן, שב אתנו החרדון. לא, לא אשב השכנים אינם טובים בעיני. איך אחיה לצידה של טפילית כשאני אדון שמרן ואצילי. ההרנוג חי כאן ללא זכות נעלבו ההרנוג והצופית והחרדון הלך לו. ועוד חי עם הצופית ללא אישור הרבנות...
הלך החרדון הגיע חרגול. קפץ ועלה קרא את השלט, פתח את הדלת, עמד והתבונן האם כאן ישתכן? באים אליו כל השכנים עומדים מסביבו מסבירים לו פנים. הנאים הענפים בעיניך? נאים! הנאה הגזע בעיניך? נאה! הנאים העלעלים בעיניך? נאים! אם כן, שב אתנו החרגול. לא, לא אשב השכנים אינם טובים בעיני. אני החרגול רעב וזללן וביני לנמלה יש סכסוך ישן. והנה כאן הסימית מזון לא נותנת, ושומרת לעצמה את שהיא מקבלת נעלבה סימית השיטים והחרגול הלך לו.
הלך החרגול הגיע קרקל. קרא את השלט, פתח את הדלת ועמד שם בשקט. מיד הגיעו כל השכנים נעמדו סביבו והסבירו פנים הנאה הצמרת בעיניך? נאה! הנאים הענפים בעיניך? נאים! הנאים השורשים בעיניך? נאים אם כן, שב עמנו. לא, לא אשב השכנים אינם טובים בעיני. איך אחיה אני לצד הצבי, אני הקרקל בעל חיים כה נדיר, מיוחד ונקי, והצבי עושה בקביעות את צרכיו מתחת ביתי? נעלב הצבי והקרקל נעלם לו.
הלך הקרקל הגיע עשקוץ קרא את השלט, פתח את הדלת נעמד בשלווה על השיטה הרחבה. מיד הגיעו כל השכנים התאספו סביבו והסבירו פנים הנאים הענפים בעיניך נאים, אם כי קצת יבשים. הנאים השורשים בעיניך? נאים השורשים אך קצת תשושים ובכן, לא תשב עמנו? אשב ואשב בחפץ לב, והצבי קל הרגלים כה עדין ויפה. הצופית עם ההרנוג – יופי של זוג הזרעית, חיפושית חרוצה עד מאוד כי השכנים טובים בעיני . רואה אני כי נחיה ביחד, חיי שכנות טובה ובנחת.