בקיץ החם ממומלץ לשהות במקומות מוצלים וקרירים. כבר לפני 2000 שנה הבינו זאת, אז נבנו שפע של מערכות מסתור, מערות למגורים, מערות לאחסון ועוד. הטיול מציע ביקור בשני כפרים עתיקים המשופעים במערות המהוות אטקרציה לכל ילד ומבוגר . הטיול לא קשה כלל ומתאים לכל בני המשפחה. לא לשכוח להביא פנס. הטיול הוא מעגלי בשני חלקים ונמשך בערך כ 4 שעות. ניתן לבחור לעשות רק את אחד משני החלקים שבו.
איך מגיעים
בכביש ירושלים תל אביב (כביש 1) פונים דרומה במחלף שער הגיא לעבר בית-שמש (כביש 38). בדרך עוברים ליד הישובים צרעה ואשתאול שנקראים כך בעקבות הסיפור המקראי שמספר על הולדתו של שמשון הגיבור בין צרעה ואשתאול.
ממשיכים בנסיעה דרומה, עוברים על פני העיר בית שמש שהתפתחה מאוד בשנים האחרונות ומשתלבת בתוכניות הפיתוח של יישובי הפריפריה של גוש דן וממשיכים דרומה. חולפים על-פני מנזר בית-ג'ימאל ונוסעים עד לצומת האלה [1]. כאן משתרע ממזרח כל עמק האלה שבו נערך הקרב הגדול בין בני-ישראל לפלשתים, קרב שבסופו של דבר הוכרע בדו-קרב בין דוד לגוליית. ממשיכים דרומה ואחרי שהכביש מתפתל ניתן להבחין מצד ימין [2] (מערב) בקבוצה של אבני מיל רומאיות. חמש אבני המיל האלו הן מהמאה השלישית לספירה, מימי הקיסר מרקוס אורליוס וחקוקים עליהם שמות הקיסר שבתקופות הונחה האבן ותאור למעשיו. (...לקיסר לוקיוס ספטימוס סוורוס מנצח הערבים...).
משיכים דרומה וכשני ק"מ מדרום לישוב גבעת ישעיהו, במקום שבו יש פניה ימינה לעבר מצפה משואה, ישנה גם פניה שמלאה [3] (מזרחה) לעבר חרבת מדרס וחרבת עתרי. פונים שמאלה וממשיכים עם הדרך הסלולה [4] ועל פי השילוט הברור לעבר חרבת מדרס [5].
מעט על התקופה ומרד בר כוכבא
מרד בר כוכבא התרחש בין השנים 132- 135 לספירה. הסיבה לפריצת המרד אינה ברורה עד תומה אך הסברות הן כי המרד החל בעקבות איסור על ברית המילה שקבעו הרומאים או בעקבות ההחלטה של הקיסר הרומאי אדריאנוס להפוך את ירושלים לעיר רומאית בשם אליה קפיטולינה. תהה הסיבה אשר תהה, המרד לקח מקום בכל אזור יהודה, ומנהיגו הצבאי היה לא אחר מאשר שמעון בר כוכבא המוכר היטב מל"ג בעומר. מעניין ללמוד כי שמו של מנהיג המרד לא היה וודאי עד גילויין של מגילות מדבר יהודה. בעקבות מציאת מגילות קומראן נעשו חפירות ארכיאולוגיות בנחלים נוספים צפון מדבר יהודה. באחד מהם, בתוך מערה נמצא מכתב משמעון בן גולגולתא, מפקד המרד באזור עין גדי לשמעון בר כוכבא מפקד המרד - כך נלמד שאכן היה מנהיג בשם זה. תוצאות המרד היו הרסניות - יהודה נחרבה, ישובים רבים באו אל קיצם וכתוב כי מחיר עבד יהודי בשוק העבדים היה נמוך מזה של סוס. לאחר המרד שהסתיים בשנת 135 לספירה, לא נותר כמעט אף ישוב יהודי ביהודה, ורוב הישוב היהודי בארץ נותר בגליל שככל הנראה לא השתתף במרד בצורה כה פעילה כמו אזור יהודה.
חרבת מדרס
קק"ל הכשירה בחרבה מסלול מסודר בין כשעה וחצי הליכה קלילה העובר בשלל האתרים המעניינים שיש בחרבה. החרבה הינה למעשה שרידי ישוב, מערכות קבורה ומסתור של ישוב חקלאי שיושב החל בתקופה הברזל ב' (1000 לפנה"ס) ועד סוף התקופה הרומאית (המאה ה-4 לספירה).
מהחניה של האתר, בה תוכלו למצוא גם שפע של שולחנות פיקניק בין עצי חרוב, נעלה בגבעה המתונה בשביל המסומן בסימון שבילים כחול. עד מהרה השביל מתפצל. ימינה מתחיל סימון שבילים ירוק, בו נחזור, ואנו נמשיך שמאלה עם הסימון הכחול. לאחר כמספר דקות הליכה, נגיע לאטרקציה הראשונה של המסלול, מערת פעמון גדולה שמהדופן שלה מתחילה מערכת מחילות מסתור יפיפייה.
מערת המסתור
מערת פעמון נקראת כך על שם צורת הפעמון שלה. את מערת הפעמון החלו לחפור מלמעלה למטה. מאחר ובאזור זה שלושת המטרים העליונים של האדמה הינם שכבה קשה הנקראת נארי, את הפתח העליון למערה חצבו כפתח צר, וברגע שעברו שכבה קשה זו, והגיעו לקרטון הרך, הרחיבו את החציבה. חציבת מערות הפעמון הרבות הפזורות באזור הייתה ככל הנראה לכריית הקרטון אשר שימש כחומר בניה. בהמשך נראה כי היו למערות גם שימושים משניים נוספים כגון מגורים או אכסון. תקרת מערת הפעמון התמוטטה עם השנים.
מדופן מערת ניצבה מערכת מסתור יפה ומפותלת מתקופת מרד בר כוכבא. מערכת המסתור היא למעשה אוסף של חדרים לשימושים שונים אשר חוברו על ידי מחילות. ברוב החדרים ניתן לעמוד אך במחילות שבין החדרים יש צורך לזחול על ארבע. מערכת המסתור שימשה את הלוחמים כמקלט בעת מצוקה וכבסיס תת קרקעי. באזור פזורות שפע של מערכות מסתור בהם ניתן למצוא גם מחסנים רבים למזון, שמן ומים. המערה היא בטוחה לזחילה. המסלול הוא מעגלי ולוקח כ-20 דקות. חובה להצטייד בפנס ואסור להדליק נרות כדי לא לפגוע וללכלכך את מערכת המסתור. המסלול במערה הוא חד סטרי וחובה להתחיל מהפתח העליון שבדופן מערת הפעמון כדי לשמור על כיוון אחיד של זחילה. באחת התמונות משמאל תוכלו למצוא את מפת המערה (מומלץ להדפיס לפני היציאה למסלול...)
לאחר הביקור במערכת המסתור, נמשיך עם השביל לראש הגבעה. את המסלול ילוו הכלנית, הנורית, הפרג, הרקפת, עירית גדולה, לוטם מרווני ולוטם שעיר, עצי אשחר ארץ ישראלי, אלת המסטיק, אלון מצוי, קטלב מצוי, עוזרר קוצני ועוד.
הפירמידה ומערת הקבורה
בראש הגבעה נגיע למבנה גדול העשוי בצורת פירמידה בת מספר מדרגות אבן. הפירמידה שימשה ככל הנראה כמצבת זיכרון לאנשים שנקברו מתחתיה. גובה הפירמידה הוא 5 מטרים והיא היחידה מסוגה בארץ. בערבית נקרא הקבר אלמנטאר - הצופה. בראש הגבעה ישנה תצפית יפיפייה על כל אזור שפלת יהודה.
מראש הגבעה נתחיל לרדת לצידה השני של הגבעה. בדרכנו נעבור ליד קיר אבני גזית (אבנים מסותתות) ככל הנראה שריד לבית כנסת עתיק. לאחר מספר דקות הליכה, נגיע לפיצול שבילים. השביל האדום ממשיך לעבר מצפה משואה וזהו מסלול נחמד לאלו הרוצים ליהנות מעוד מספר ק"מ של הליכה. לבוחרים באפשרות זאת מומלץ להשאיר רכב נוסף במצפה משואה. אנו נבחר בסימון השבילים הירוק הממשיך לתחתית הגבעה ושמביא אותנו עד מהרבה למערת קבורה מרשימה.
מערת הקבורה היא מערכת קבר מפוארת חצובה בסלע שהכניסה אליה הייתה דרך חצר ריבועית. למערה היו נכנסים מבעד לפתח שהדלת שלו היה אבן גולל - אבן שנעה על מסילה ואפשרה לסגור ולהגן על הקבר. בתוך הקבר שני חדרי קבורה. הקבורה נעשתה על ידי קבורה ראשונית – קבר בו הונח הנפטר, וקבורה משנית, בה לאחר מספר חודשים (שבהם הגופה נאכלה) הוציאו את העצמות והניחו אותם הגלוסקמאות (ארונות קבורה קטנים). ניתן לראות כי אורך הגלוסקמה הוא כאורך עצם הירך, העצם הארוכה ביותר בגוף. בתוך חדרי המערה ניתן לראות את הגלוסקמאות.
אגדת הקולומבריום
מהמערה נמשיך עם השביל הירוק, עד שנגיע למערת קולומבריום. מערת הקולומבריום נראית כחורים רבים החצובים בסלע. השימוש בחורים אלו הביא לסוג מערות זה את שמן. קולמבה ביוונית היא יונה וקולומבריום – שובך יונים. החוקרים לא יודעים למה בוודאות שימוש הכוכים, אך נראה כי השימוש העיקרי היה השימוש בלשלשת של היונים כזבל אורגני. אולי אף נעשה שימוש בבשר היונים למאכל. אגדה יפה מספרת את סיפור הקולומבריום:
לפני שנים רבות מאוד, הייתה באזור עיירה הלניסטית. בתקופה ההיא, לכל עיר היו אל או אלה הקדושים במיוחד לעיר. האלה הקדושה לעיר הסמוכה אשר נקראת מרשה (כיום בית גוברין) הייתה אפרודיטה: אלת האהבה והיופי. אנשי העיר עמלו שנים רבות עד שהיה בידיהם סכום הכסף הדרוש לבניית פסל ההולם את האלה הקדושה שלהם, ואכן היה זה הפסל מרשים ביותר. פסל האלה היה עשוי שיש לבן, האלה לבושה בבגדי משי ורודים, סנדלי זהב עדינים ותכשיטי זהב ופנינים. מדהימות מכל היו זוג עיניה: שני יהלומים עצומים, וכמובן יקרים מאוד. את הפסל המדהים שמו אנשי העיר כאן, במערה, במקום שבו לא יפגעו בה קרניה האכזריות של השמש. כל בוקר, לפני שהלכו לעבודה, וכל ערב כשחזרו, באו אנשי העיר למערה להתפלל אל אפרודיטה על מזלם הטוב.
ובאותה עיר ממש חיו נער ונערה שהיו מאוד מאוהבים, אך כמו בכל הסיפורים, גם אהבה זו לא הייתה פשוטה. הנערה הייתה ביתו של ראש העיירה, והנער היה רועה פשוט. כל יום בערב היו השניים נפגשים בחשאי ורוקמים תוכניות לעתיד: איפה יגורו, כמה ילדים יהיו להם, אפילו הגיעו לבחירת שמות הילדים… וכל לילה בשכבו לישון היה הנער מחפש רעיונות לבעייתו הגדולה ביותר: איך יקבל את אישור האב להינשא לאהבת ליבו? איך ישיג מספיק כסף כדי לקבל את הסכמתו? אולי יפליג בימים ויחפש את מזלו? אבל אז אין ספק שעד שיחזור היא תינשא לאחר. ואם יעבוד קשה בעירם? ייקחו לו שנים רבות להרוויח מספיק כסף כדי להיחשב ראוי. חשב ולא מצא פתרון. והזמן עבר, ונערתו הפכה חסרת סבלנות אתה לא אוהב אותי באמת, אם היית רוצה אותי באמת כבר היית מוצא פתרון! כמה זמן אני עוד אחכה לך? אתה רוצה שאני אמות בתולה זקנה?. והנער לא ידע מה לעשות.
יום אחד לפנות ערב, ירד למערה, להתפלל לאפרודיטה: איך את, אלת האהבה, נותנת לדבר כזה לקרות? האם באמת לא נוכל להינשא רק בגלל כסף? איך תרשי לכך? הנער מירר בבכי. ואז, הוא ראה ניצוץ מוזר בעיניה של אפרודיטה… באמת, אפרודיטה, את תתני לי את העיניים שלך כדי שאוכל להינשא לאהובתי? תודה לך, אכן את אלת האהבה האמיתית!
מאוחר יותר, כשכולם כבר ישנו, נכנס הנער למערה ובידו פטיש ואזמל, אבל אנשי העיר התכוננו לאפשרות כזאת, ועיניה של אפרודיטה היו מודבקות היטב. הוא עבד כל הלילה ובאור ראשון, עם ציוץ הציפורים, היהלום היה בידו. באותן כמה שניות הוא ראה את העתיד הנפלא שמחכה לו ולאהובתו. אבל השחר הפציע, וראשוני המתפללים התחילו להיכנס למערה. הנער שלנו חצב מהר כוך קטן בקיר, הטמין בו את היהלום, וכיסה.
כשהגיעו אנשי העיר הם פרצו בקריאות שבר מי העז לחלל כך את קדושתה של אפרודיטה? מה נעשה עכשיו, איך נגייס שוב את סכום הכסף הדרוש כדי לקנות יהלום חדש? והנער שלנו התאבל עימם, כשבלבו שמחה גדולה. בפגישתם הלילית היה הנער מאושר מאוד את תראי, תוך שבועיים חתונה! אפשר להתחיל לתפור את השמלה. אך את תוכניתו המפורטת לא הסכים לספר.
ובלילה הבא, כשכולם עזבו את המערה, נכנס הנער לחפש את אושרו. הוא חפר כוך קטן, והיהלום לא היה שם. חפר עוד אחד, ולא, ועוד ועוד. וכך עוד לילה, ועוד לילה, ונערתו כבר נישאה לאחר, והוא הלך והזקין, והיהלום לא נמצא. כך נוצרו כל החורים הללו בכל הקירות. ואומרים שעד עצם היום הזה, רוחו מגיעה לכאן כל לילה, ומחפשת את אושרו שנעלם, וכל בוקר מוצאים פה עוד כוך חדש.
מכאן פשוט נחזור בחזרה עם השביל הירוק עד לרחבת החניה.
חרבת עתרי
חרבת עתרי, בדומה לחרבת מדרס הייתה גם היא כפר עתיק מימי בית שני ומעט לאחריו. הביקור בה הוא קצר ויפה מאוד עם שפע של שרידים המדגימים יפה את חיי הכפר בתקופה ההיא.
מחרבת מדרס [5] נחזור בחזרה למקום בו ירדנו לדרך העפר [4] ונמשיך עם השילוט הברור, מזרחה עד לרחבת החנייה של חרבת עתרי [6]
את האתר חפרו בשנים האחרונות ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור. השם עתרי, אשר אינו מופיע עדיין במפות סימון השבילים, מקורו בחרס שנמצא באתר, חרס אשר שימש ככל הנראה כקבלה חקלאית. מרחבת החניה הולכים בשביל המסומן בירוק, לעבר הכפר אשר נמצא על ראש הגבעה. שיטוט בכפר יוביל אותנו אל מערת התבליטים, מערת חדר מסתור שהוסבה למערכת קבורה שבה 3 תאי קבורה מעוטרים. במהלך השיטוט נבחין בשלושה מקווי טהרה, המעידים על גודלו של היישוב היהודי בטרם נהרס בשנת 69 לספירה – במהלך המרד הגדול.
אחר כך התחדש הישוב ובמהלך ההכנות למרד בר כוכבא, 60 שנה מאוחר יותר התקינו בכפר מערכות מסתור ומערכת איסוף מים. בראש הגבעה ממש נבחין בקומפלקס גדול של מבנים, הכולל מקווה טהרה, מבנה ציבור גדול שאולי שימש כבית כנסת או מקום התכנסות. בפינת מבנה הציבור נמצא פתח של מערכת מסתור תת קרקעית אשר עוברת מתחת לבתי הכפר.
ברובע המגורים ניתן להבחין בגת גדולה שבה ניתן להבחין במשטח הדריכה ובשקע לבורג המעיד על גת משוכללת ועל מרכזיות גידול הגפנים ליין בכלכלת היישוב.
את הטיול גם כאן ילוו צמחי השפלה הנמוכה. מעניין להבחין בצמח זלזלת הקנוקנות אשר פורח בלבן. צמח זה הינו צמח מטפס. פרחיו גדולים ומשולשלים מטה כפעמונים, אולי הם מגינים בכך על האבקה בפני הירטבות במי הגשם. הרמבם הזכיר אותו כצמח מרפא ומסייע לכח הגברא.
גבעת התורמוסים
בחודשים מרץ אפריל, פורחים התורמוסים במלוא הדרם. מומלץ לקנח את הטיול בתל שוכה - גבעת התורמוסים הסמוכה. לשם כך, יש לחזור בחזרה לכביש 38, לצומת העולה למצפה משואה, להמשיך צפונה כ-3 ק"מ עד לצומת האלה [3]בה פונים ימינה (מזרחה) לכביש 375. לאחר כ-2 ק"מ נראה פניה ימינה [7] לדרך עפר המסומנת בסימון שבילים כחול. המובילה לגבעת התורמוסים (תל שוכה / שכוי). פשוט להחנות את הרכב ולעלות לתל עם השביל הכחול. שימו לב כי תורמוס ההרים הוא פרח מוגן ואין לקטוף אותו.
מפת האזור
קופונים והטבות באזור
סנפלינג / טיפוס קירות, פארק משחקים, פיינטבול, אטרקציות בטבע, סדנאות, טרקטורונים וקרטינג, אטרקציות לקבוצות ואירועים, פארק מים / חוף רחצה
בקניית כרטיס מבוגר במחיר מלא , למביאי קופון זה : כרטיס שני בחינם.
מושב לכיש, ד.נ. לכיש דרום
08-6818818,050-3669900
|
|
|
אטרקציות בטבע, אטרקציות לקבוצות ואירועים, רכיבת סוסים/ חמורים/ גמלים
למביאי קופון זה הטבות משתנות - פרטים במקום.
מושב שקף הממוקם במזרח חבל לכיש
050-3805499
|
|
|
טיולי ג'יפים, גני חיות / פינות ליטוף, סנפלינג / טיפוס קירות, פארק משחקים, פיינטבול, אטרקציות בטבע, סדנאות, טרקטורונים וקרטינג, תיירות חקלאית, אטרקציות לקבוצות ואירועים
בהצגת קופון טיולי
ברכישת כרטיס למתקן האומגה -מקבלים כרטיס לקיר טיפוס חינם.
גוש עציון-כרבע שעה מירושלים.
050-5388705,050-2041201
|
|
|
תגובות בפייסבוק
תגובות בטיולי
 |
דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא:
|  |
|
|
|
|
|
|
077-333-4555
יש כרגע 23
.JPG "חניון שריגים")
, תל אביב.jpg "אכסניית נוער ובית הארחה בני דן")
להדפסת המסלול
הוסף למפת הטיולים שלי
הדפסה
הוספת תגובה
המלצה לחבר
חרבת מדרס
