לוח אירועים
יש כרגע 26 אירועים
לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום:
אפריל 2014
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

הצג את מאי

מאי 2014
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
נקודה טובה לקפה בשטח
תל חדיד
תל חדיד
לנקודת הקפה
מזג האויר באזור הטיול
לתחזית מזג האויר בכל הארץ
אטרקציות סמוכות
לכל האטרקציות
מסעדות סמוכות
לכל המסעדות
נקודות חן באזור
לכל הטיפים ונקודות החן
חניוני לילה סמוכים
לכל חניוני הלילה
מדריכים באזור
לכל המדריכים
צימרים וחדרי אירוח באזור
לכל הצימרים
מסלולים קרובים
 
מסלול הצומח והחי תגובות למסלול

רמלה

חבל ארץ:  השפלה – רמלה רחובות מודיעין
משך המסלול:  עד חצי יום
רמת קושי:  קל, 2 ק"מ
עונות:  סתיו, אביב, קיץ, חורף
מפת סימון שבילים:  10 - גוש דן וחוף פלשת
מאפיינים:  מעגלי, מתאים למשפחות, הגעה בתחבורה ציבורית, מתאים לנכים / עגלות תינקות, רומנטי, מתאים לאופניים, טיול עירוני, מתאים לכלבים
נקודות ציון:  (1374, 11488) / (34.8652, 31.9279)
דירוג:  8.9
לוח ירח:  זריחת ושקיעת הירח והשמש לחודש זה
עודכן לאחרונה:  1/2/2013
איזור:  הרי ירושלים והשפלה
מפת אזור הרי ירושלים והשפלה
strName למפת המסלול למפת המסלול
אזור המסלול במפות Google אזור המסלול במפות Google
מתוך אתר עמוד ענן למפה טופגרפית של אזור המסלול מתוך אתר עמוד ענן
למפת המסלול
להדפסת המסלול
הוסף למפת הטיולים שלי


סיורים עירוניים, תמיד יש בהם משהו שונה וקסום. על אחת כמה וכמה ברמלה, עיר במרכז הארץ שרבים מכירים אותה רק מהחדשות ומשמועות לא כל כך מחמיאות. אבל, לרמלה יש בהחלט מה להציע למטייל. כאחת הערים הבודדות בארץ שתושביה הם בני 3 הדתות, וכעיר היחידה אשר הוקמה בתקופת השלטון הערבי ניתן לראות בסיור בעיר מספר מבנים מונומנטאליים ייחודיים, שיט בסירות משוטים בתוך לוע אדמה, תצפית מראש מגדל רם ועוד.

תשומת לב - החל מחודש אוגוסט 2009 בריכת הקשתות פתוחה מחדש לביקור לאחר עבודות שיקום ושחזור. טיול נעים.

סיור בשוק העיר על שלל הריחות והצבעים, כמו מעביר אותנו לתקופה אחרת, קסומה ומיוחדת. הסיור ברמלה, הינו מסלול מעגלי, הנמשך כשלוש - ארבע שעות  ומתאים לכל המשפחה, או כטיול רומנטי לזוגות האוהבים. אם ניתן, שימו לב לתכנן את מועד הטיול בהתאם לשעות הפתיחה המופיעות בתיאור כל אתר. ביום רביעי לבאים גם יחכה שוק רמלה הנייד.


איך מגיעים

נוסעים בכביש הישן תל-אביב-ירושלים (כביש מס' 44) אשר מוביל אותנו לרחובה הראשי של רמלה, לשדרות הרצל. משדרות הרצל ניסע למקום חניית הרכב בפינת רחוב דני מס עם שדרות חיים וייצמן שם נמצא את הנקודה הראשונה בסיור, המסגד והמגדל הלבן. מומלץ לעשות את כל המסלול ברגל כדי לספוג באופייה של רמלה, עם זאת, למתקשים בהליכה ניתן להיעזר ברכב במעבר בין הנקודות השונות.

מעט היסטוריה

רַמְלָה (ערבית الرملة) נוסדה בראשית המאה ה-8, בידי מושל ג'נד פלסטין סלימאן אבן עבד אל מלכ מבית אומיה, שנעשה לאחר מכן לח'ליף ושימשה כעיר הבירה של ג'נד פלסטין (מרכזה ודרומה של ארץ-ישראל) בתקופה הערבית. מקור שם העיר מדינת אל רמלה, שתרגומו עיר החולות (مدينة ألرملة) משום שנבנתה על דיונות חול (רמל رمل בערבית). מרחב רמלה לוד היה צומת דרכים מרכזי באי כבר בעת העתיקה. לצומת זה תפקיד חשוב הן ברשת הדרכים הבין- לאומית של המזרח התיכון והן בזו של אי. במרחב לוד-רמלה עוברים הסעיפים השונים של הדרך המוליכה ממצרים לאנטוליה, סוריה ומסופוטמיה. סעיף מרכזי של דרך זו עבר בלוד - ומאוחר יותר ברמלה – ושם הצטלב עם ציר הרוחב החשוב ביותר של אי, הציר ממישור החוף לכיוון ירושלים והרי יהודה ומשם מזרחה לעבר הירדן. מרחב לוד-רמלה מצטיין בנגישות גבוהה מכל הכיוונים. המרחקים מלוד – ומאוחר יותר מרמלה – לערים מרכזיות אחרות בארץ, קצרים יחסית. נתונים אלה הקנו למרחב חשיבות הן כאזור מעבר והן כאזור מפגש ששינוע סחורות ממנו, אליו ובתוכו, הופך אותו למוקד מסחרי רב ערך. לרמלה אכן היה תפקיד רב ערך הן כמרכז סחר ביל והן במסחר האזורי והמקומי. העורף הכפרי על מוצריו המגוונים, הנגישות הגבוהה, הקרבה למרכזים אחרים בארץ ומערך הדרכים הבין-לאומיות והארציות שחצו את המרחב, והפוטנציאל המסחרי שלו היו, קרוב לודאי, הסיבות לייסוד בירת ג'נד פלסטין ברמלה דווקא.

בספרות המקצועית מצויינת בדרך כלל השנה 716 כשנת ייסודה של רמלה. מאחר שסלימאן נתמנה ח'ליף ועבר לדמשק בשנת 715, ברור שהעיר נוסדה קודם לכן, אולם אין כל ידיעה על שנת הייסוד המדוייקת מייסד רמלה, סלימאן אבן עבד אל מלכ, בנה אותה בפאר רב. היא עלתה בגודלה על הערים האחרות שנוסדו בידי בני משפחתו והייתה מהגדולות בערי סוריה רבתי כולה. מקימיה בנו אותה, ככל הנראה, על סמך תכנון מדוייק שהסתמך על הדגם הרומי הקלאסי: רחובות ישרים ורחבים החוצים זה את זה בזוית ישרה. במרכזה עמדו מבני הציבור המרכזיים. שני רחובות ראשיים, ניצבים זה לזה, חלקוה לארבעה חלקים עיקריים. ברחובות אלה פעלו שווקים מגוונים ועשירים בסחורה. בין חומותיה פעל מרכז כלכלי, שהתאפיין בפעילות נמרצת בתחומי החקלאות, התעשייה, המלאכה, הסחר הבין לאומי והקניה והמכירה בשווקיה ההומים. כאן טחנו את החיטה מהסביבה לקמח ששמעו יצא למרחוק. שמן זית יוצר ברמלה ויוצא ממנה כבר במאה הח'. הסבון הרמלאי נחשב בין מוצרי הייצוא המעולים של אי. מוצרי יצוא נוספים היו תאני רמלה המיובשות שנודעו בטיבן והחרוב, הן בצורתו הטבעית והן כדבש. ברמלה ייבשו ויצאו צימוקים. גם יין יוצר בעיר.

בעיר פעל מרכז חשוב לייצור אריגים, לצביעתם ולסחר בהם. הכותנה, שהייתה חומר הגלם העיקרי בתעשיית הטכסטיל ברמלה, שמשה, קרוב לודאי, גם בייצורו של נייר בעיר. רמלה הייתה מרכז לייצור כלי חרס, מתכת וזכוכית. ברבים מאזורי התעשייה שנחפרו ברמלה נמצאו עדויות לפעילות חרשי מתכת. 

על חשיבות רמלה בעיני מייסדיה והשליטים שבאו אחריהם, ניתן להקיש מן המאמץ הרב שהושקע על מנת לספק מים לכל צרכי העיר. מערכת האספקה כללה בניית אמה שהביאה מים מאיזור תל גזר, בניית מאגרים תת קרקעיים לאצירת מי האמה וחלוקתם; חפירת בארות; חציבת בורות והתקנת מאגרים לקליטת מי הגשמים. מורכבות מערכת זו חייבה תכנון קפדני. בימי השלטון העבאסי, כאשר מרבית הארץ סבלה מהזנחה מצד השושלת החדשה, נהנתה רמלה מטיפוח והשקעה נכבדת. שדות שננטשו עובדו מחדש בסיוע הממשל. למפעלי המים נוסף המאגר הידוע כבריכת הקשתות ונערך שיפוץ מקיף באמה.

רמלה הייתה מוקד מוסלמי פעיל ותוסס. ברמלה ישבו מושלי ג'נד פלסטין ולעיתים מושלי סוריה רבתי. מרבית מושליה נמנו על משפחות שושלות השלטון השונות או על מקורביהן. מלומדים מכל רחבי האסלאם באו אליה ללמוד וללמד בה. יוצאי רמלה היו מבוקשים כמורים בערים רחוקות.

ברמלה חיתה קהילה נוצרית גדולה ופעילה. העדה הבולטת בין הנוצרים היתה המלכיתית (לימים: יוונית-אורתודוכסית) שהחזיקה בשתי כנסיות לפחות. בעיר היתה גם קהילה סורית-יעקוביטית, וכנראה גם קהילה ארמנית. גם הקהילה השומרונית היתה נכבדה למדי.

יהודים ישבו ברמלה כנראה כבר מאז הקמתה, אולם עיקר הידיעות שבידינו אודותיהם הוא מן המחצית הראשונה של המאה היא. מותר להעריך שהיו בעיר אז בערך כ-4000 יהודים. הקהילה מילאה תפקיד מרכזי בחיי כלל היהודים בארץ. ראשיה קיימו קשרים עם רבי השלטון ועם קהילות אחרות בארץ ומחוצה לה, ובמיוחד עם זו בפסטאט. יהודי רמלה התפרנסו ממגוון גדול של עיסוקים. מהכנסותיהם החזיקו בעיר ישיבה, בתי דין וכמה בתי כנסת ואף תמכו בקהילת ירושלים.

ב-749 ושוב ב-1033, נהרסו חלקים גדולים מן העיר בשל רעידות אדמה, אך בשנת 1068 הכה רעש עז כל כך ברמלה עד שחרבה כליל. רבים נספו באסון (המקורות מדווחים על 15,000 - 25,00 הרוגים). העיר הוקמה מחדש ארבע שנים מאוחר יותר באתר סמוך, אולם לא שבה עוד להיות בירת הארץ. מייסדיה החדשים, הסלג'וקים, העבירו את בירת הג'נד לירושלים, ושטחה של רמלה הצטמצם מאד והיא אבדה את מרכזיותה.

הצלבנים לא התקשו לכבוש את העיר שכן רגע לפני הגיעם, נטשה המשמר המוסלמי, ובעקבותיו ברחו כל התושבים. הצלבנים זיהו את רמלה, כנראה בעקבות זהוי קדום יותר, כעיר הרמתים צופים (יוונית: ארימתיאה), עיר הולדתו של שמואל הנביא. בה בעת זיהו אותה גם בתור הרמה העיר בה מת ונקבר שאול. כנוצרים הייתה לזיהוי זה חשיבות רבה עבורם, שכן הרמתים צופים הייתה לפי המסורת גם עיר הולדתו של יוסף הרמתי, האיש שדאג להורדת גופת ישו מן הצלב ולקבורתה.

תחת שלטון הצלבנים היתה רמלה כפופה, לתקופה מסויימת, לרוזן של יפו, וגם כאשר נעשתה נחלה עצמאית, לא נמנתה על הבולטות בסניוריות. בשנים 1101-1106 היתה העיר לזירת קרב רמלה, סדרה של מאבקים בין הצלבנים לשושלת הפאטמית. בשנת 1177 כבשה צלאח א-דין, מייסד השושלת האיובית, אך נאלץ לסגת ממנה כאשר ספג תבוסה קשה בקרב ליד תל גזר. הוא שב והשתלט עליה ב-1187 ללא קרב, לאחר נצחונו בקרב קרני חיטין. נפילת העיר לידי האיובים ב-1187 שפרה אך מעט את מעמדה. אמנם מסגדה החרב שב ונבנה, אך האיובים לא התעקשו על הגנתה, ב-1191 ויתרו על שלטונם בה ומסרוה לידי הצלבנים, ופעם נוספת ב-1204. בימי ממלכת ירושלים השניה הייתה רמלה עיר שולית למדי. הסולטאן הממלוכי ביברס כבש את העיר בשנת 1266, אולם גם אצל הממלוכים לא הייתה אלא מרכז למחוז קטן בנציבות (ממלכה) של עזה. נבנו בה מספר מבנים מפוארים, שהבולט בהם היה המגדל המרובע (הידוע גם בשם מגדל הארבעים או המגדל הלבן) שבנייתו הושלמה ב-1318 וכן כמה מסגדי קבורה נאים. הממלוכים גם נטלו את הכנסייה המפוארת שהקימו הצלבנים במאה ה-12 והסבוה למסגד. במאה ה-14 וה-15, ידעה העיר התאוששות זמנית כאשר סוחרים אירופים קבעו בה את מושבם וחדשו את מעמדה כמרכז סחר בין-לאומי. כאשר שקע המסחר, חזרה רמלה להיות חסרת חשיבות. מגיפות ופשיטות נוודים הפילו חללים בין יושביה ודלדלו את הנותרים. בסוף המאה ה-14 השתכנו בעיר נזירים פרנציסקנים שהקימו בה, במהלך המאה ה-15, אכסניה מפוארת עבור עולי רגל קתולים שעשו את דרכם לירושלים. מאוחר יותר זיהו הנזירים את המקום כביתו של יוסף הרמתי והאכסניה התקדשה ונוסף לה המנזר הקיים עד היום.

גם כאשר כבשו העות'מאנים את רמלה בסוף 1516, לא השתנה גורל העיר. ב-1546 פגע בה בפעם נוספת רעש אדמה עז שהותיר בה לא מעט חללים והרס. היא המשיכה להיות עיירה מנוממנמת עוד מאות בשנים. רק במאה ה-19, עם גבור תנועת התיירים ועולי הרגל, ובמיוחד עם פתיחת תחנת הרכבת בעיר ב-1892, התעוררה רמלה מעט ונבנו בה מספר מלונות ואכסניות. אחד מהמלונות הוקם בידי משפחה יהודית, משפחת ברסלבסקי. במלון זה התכנסה בחודש אוקטובר 1906, ועידת היסוד של מפלגת פועלי ציון, שמנהיגיה הבולטים היו יצחק בן צבי ודוד בן גוריון.

רמלה נפלה לידי כוחו של הגנרל אלנבי ב-17 בנובמבר 1917. תחת שלטון הבריטים התעוררה העיר ושטחה גדל. ב-1922 הוקמה לה עיריה, רחובותיה נסללו ובתים נאים נבנו בידי עשיריה. ב-1927 סבלה מפגיעה של רעידת אדמה נוספת וחלק מבניניה התמוטט. בין התושבים היו מספר הרוגים.

לאחר החלטת האומות המאוחדות על חלוקת הארץ, הייתה רמלה למרכז הכוחות הערבים בגזרה שבין לטרון ליפו. מפקד כוחות הערבים בגזרה, חסן סלאמה, קבע את מושבו בגבול העיר, במקום ששימש עד יציאת הבריטים כביס לשוטרים. ב-13 בדצמבר 1947, ביצע הפלמח פשיטה על תחנת האוטובוסים של רמלה, בתגובה לפגיעה בתחבורה הציבורית היהודית בדרך לירושלים. אור ל-3 באפריל 1948 פוצצה מפקדתו של חסן סלאמה בידי כוח מחטיבת גבעתי. הוא עצמו לא שהה במקום וכך ניצל אולם 30 מאנשי מטהו נהרגו. במהלך חודש מאי וראשית חודש יוני הותקפה העיר מספר פעמים בידי האצל. כל ההתקפות נהדפו ו-51 מאנשי האצל נפלו בקרבות. אור ל-10 ביולי 1948 תקפה חטיבת קרייתי את רמלה במסגרת מבצע דני ונהדפה, אולם יומיים מאוחר יותר, לאחר פשיטת גדוד הקומנדו 89 על לוד הסמוכה, נכנעה רמלה ללא קרב.

על אף שבהסכם הכניעה הובטח לתושבי העיר שיוכלו להשאר בה, גורשו מרביתם מהעיר, ורק שש משפחות ערביות נותרו בה. האוכלוסייה הפסלטינית שגורשה או עזבה את הערים רמלה ולוד, מוערכת בכ-50,000 עד 70,000 איש, דהיינו כעשרה אחוזים מהיקף בעיית הפליטים בתקופת מלחמת העצמאות. לימים אפשרה מדינת ישראל לכ-500 נוצרים מבני העיר לשוב אליה. עוד במהלך מלחמת העצמאות החלה רמלה מתמלאת עולים חדשים. אלה יהפכו לרוב אוכלוסייתה ומאז תהיה מסורת קליטת העלייה ליסוד העיקרי לגידול הדמוגרפי בעיר. במקביל לקליטת תושבים יהודים נכנסו לגור בעיר גם תושבים ערבים ממקורות שונים. מאז סוף שנות ה-50 הייתה רמלה למרכז היהודים הקראים בישראל.


המסגד הלבן, הצריח וסביבתו

המסגד הלבן הוא מבנה אסלאמי קדום, ששורשיו נעוצים בראשית המאה ה-8, בתקופת שלטונם של ח'ליפי בית אומיה. המסגד עבר מספר שינויים במהלך השנים, והבולט שבהם הוא הקמת המינרט הידוע בשם המגדל הלבן שנוסף לו בתקופה הממלוכית. שמו המדוייק של המסגד הוא ג'אמע ארבעין אל מוע'זי, כלומר מסגד ארבעים הלוחמים (של מוחמד) שעל פי מסורת מימי הבינים המאוחרים, נקברו בתחומי המסגד הלבן. המסורת הנוצרית ייחסה למסגד את מקום קבורתם של ארבעים המרטירים מסיווס שבטורקיה.

הקמת המסגד החלה בימיו של סלימאן אבן עבד אל מלכ, בונה רמלה, אך הסתיימה לאחר מותו על ידי אחיו הישאם. שמו של המסגד ניתן לו על ידי מוקדסי בשל העובדה שהוא היה מכוסה בשיש לבן, ומוקדסי תיארו כמסגד מפואר במיוחד. המסגד חרב כמעט לחלוטין ברעידות האדמה של 1033 ו-1068, ושוב במהלך התקופה הצלבנית. המסגד והצריח שוקמו מחדש בתקופה הממלוכית, ואז גם נבנה המגדל הלבן. עם ירידת קרנה של העיר רמלה נעזב המסגד וחרב, ורק המגדל המכונה הלבן ומספר חורבות נותרו במקום.

המגדל הלבן, שהוקם במקום בשנת 1318 על ידי הסולטן אל מלכ אל נאצר מוחמד בן קלאון, הוא מהאלמנטים הבולטים ביותר בנופה של רמלה. מאז ימי הביניים נודע המגדל גם בשם מגדל הארבעים, ומאז הקמתו ועד ימינו אלה הוא עורר התפעלות. בין היתר פיאר אותו ההסטוריון והשופט מוג'יר א-דין, והמגדל הרשים את הבריטים עד כדי כך ששלטונות המנדט הבריטי בחרו בתמונתו כדי לעטר שטרות כסף בערכים שונים. כמו כן לא נבנו במשטרת רמלה הסמוכה מגדלים, כדי שלא יאפילו עליו.

בדרך כלל נטען שהמגדל נועד להיות מינרט, אך דעה זו מעוררת קשיים בשל כך שהוא מתנשא לגובה של 30 מטר, גובה העולה על זה של צריחי מסגדים המוכרים לנו. למגדל קירות עבים במיוחד, חלונותיו עוצבו כחרכי ירי ולכל אחת מקומותיו נקבעו עיטורים שונים. לפני דלתו נבנתה קשת מקדימה האופיינית לשערים מבוצרים, ותפקידה היה ליצור פתח עילי כדי לירות במנסה לפרוץ את השער או לשפוך על ראשו נוזלים רותחים. מאפיינים אלה והתצפית הטובה מראש המגדל מתאימים לביצור צבאי יותר מאשר לתפקוד דתי. סביר על כן שסיבת הקמת המגדל היתה קודם כל צבאית, גם אם שימש לתכלית דתית בחיי היומיום.

אגדה מספרת על המגדל הלבן: מדי שנה נהרו המוני מוסלמים אל 'המגדל הלבן' לחוג את חגו של נבי צאלח, ו'זיארה' המונית הביאה כבוד רב לרמלאים וגם הכנסה יפה מנדבת עולי הרגל ומקניותיהם בשוקי רמלה. התחילו לקנא תושבי העיר הסמוכה, לוד, קנאה עזה בהצלחת השכנים, ויום אחד, לאחר ששבו לביתם כועסים וזועמים מן החגיגה, כינסו אסיפה כדי להשיב לעירם העתיקה את כבודה. הדיונים היו סוערים וההחלטה הייתה לגנוב את המגדל הלבן והקבר הקדוש מאתרם ברמלה ולהעבירם ללוד. צהלו הלודאים ושמח בגבורתם אך לא  ידעו איך להעביר את המגדל... הוחלט לפנות לשיח' זקן וקדוש, ששמו יצא לתהילה בכל הארץ כמחולל ניסים. הקשיב השיח' לבקשה המוזרה, ואמר: יש לי פיתרון בשבילכם! הוציא השיח ממחסנו כמה שקים ובהם חבלים ואמר: אלו הם חבלי קסם, קחו את האנשים החזקים בעירכם תתגנבו בלילה אל המגדל, קישרו אותו בחבלי הקסם וגררו את המגדל אל עירכם. אולם ראו, הוזהרתם. אם תסבו ראשכם לאחור, קודם שיגיע המגדל ללוד, יקפוץ המגדל מיד וישוב למקומו הראשון! שמחו מאוד הלודאים, כי לא ידעו שהחבלים הם בעצם חבלי גומי. בלילה התגנבו אנשי לוד אל המגדל, קשרו אותו בחבלים והחלו למשוך אותו אל עירם. חבלי הגומי נמתחו והמושכים הלכו וקרבו ללוד. בראותם כי קרובה העיר וכי עוד מעט יסתיים המאמץ הרב, פרצו בזעקות שמחה: ג'אמע רמלה ביקרב! ג'אמע רמלה ביקרב! (כלומר: מגדלה של רמלה מתקרב). לשמע הצעקות יצאו אנשי לוד מבתיהם. ככל שהביטו, לא הצליחו להבחין בדמותו של המגדל. פנו אל הסוחבים ושאלום: פין אל ג'אמע (איה המגדל)? סובבו המושכים ראשים לאחור והצביעו בגאווה לכיוון רמלה ואמרו: הנה! וברגע שפנו לאחור, זינק המגדל מיד ושב למקומו הראשון! וראיה שאמת הסיפור היא שעד היום עומד המגדל על מכונו. ויש המספרים כי גם בימינו, עת יראה ערבי מרלה את שכנו מלוד יקרא אליו בלעג: שיד אל חבל, שיד! קרבת רמלה ליד (משוך בחבל, משוך! רמלה מתקרבת ללוד).

מהמסגד הלבן נלך מזרחה ברחוב דני מס 300 מטרים עד לפניה ימינה בה נעבור לדרך עפר. לאחר 80 מטרים נפנה שמאלה לרחוב עדס שפיק. נמשיך ברחוב עד שנגיע לרחוב ביאליק. נחצה את הרחוב ונגיע למבנה גדול ומרשים שבראשו מגדל שעון מחודד (רחוב יפו 92).


הכנסייה הפרנציסקנית

(רחוב ביאליק פינת עדס שפיק, הכניסה מכיוון רחוב ביאליק). מנזר יוסף ונקדימון (מנזר טרה סנטה) הוא מנזר שראשיתו בשטח שנקנה בידי משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית (הקוסטודיה דלה טרה סנטה) ב-1396. במהלך המאה ה-15 הוקמה על שטח זה אכסניה מפוארת, ומאוחר יותר הוא זוהה עם ביתו של יוסף הרמתי ונתקדש. בסמוך לבית יוסף זיהו הנזירים את ביתו של נקדימון הקדוש, שעליו נאמר שהיה איש הסנהדרין ושהביא מור ואהלות לרחצת גופו של הצלוב לאחר מותו. באכסניה זו לן נפוליאון כאשר היה ברמלה ב-1 במרץ 1799. מסופר, כי עת ישן באכסניה, התעורר נפוליאון בשעת בוקר מוקדמת בבהלה לקול קריאת המואזין מהמסגד הסמוך. נפוליאון, שלא העריך את ההפרעה לשנתו, יצא אל המסגד, שלף את אקדחו וירה במואזין שנפל ממרפסת המסגד ומת. במאה ה-19 נבנה המנזר מחדש ורוב חלקי האכסניה הישנה נעלמו. במקום נחנכה כנסייה חדשה בשנת 1902, וליד המנזר נבנה בית ספר השייך לרשת החינוך הפרנציסקאנית, הטרה סנטה. הכנסייה ידועה בזכות ציור מקורי של טיציאן, המתאר את ההורדה מהצלב, ואשר נתרם בידי העיר מדריד, שלקחה את המנזר תחת חסותה במאה ה-19. שעות פתיחה - בכל יום 09:00 - 11:00, בימי שבת וראשון סגור.

מהכנסיה הפנציסקנית נלך מזרחה ברחוב עדס שפיק, נפנה ימינה ברחוב קהילת דטרויט ושמאלה ברחוב לואי פסטר. לאחר מספר עשרות מטרים נגיע לרחוב שמעון אגסי, שם נמצאת הכנסיה היוונית. 


הכנסייה היוונית-אורתודוכסית

הכנסייה היוונית-אורתודוכסית על שם גיאורגיוס הקדוש - (רחוב קהילת דטרויט) הכניסה לתחום הכנסייה, דרך שער מתכת קטן, שעליו סמל הנקרא 'טאפוס', ביוונית - קבר, והוא סמלה של אחוות נזירים יוונית-אורתודוכסית הממונה על קהילות האורתודוכסים ועל המקומות הקדושים בארץ הקודש. זהו גם סמלה של הפטריארכיה האורתודוכסית של ירושלים. ראשית המנזר במאה ה-12, אולם מרבית החלקים הנראים כיום לעין מאוחרים יותר. ממזרח לשטח המנזר הקימו היוונים כנסיה חדשה בסוף המאה ה-19 והיא חיננית ומשמשת את האורתודוכסים, שהם הקהילה הנוצרית הגדולה בעיר. הכנסייה נקראת אל שם גיאורגיוס הקדוש, איש לוד אשר המסורת מספרת שהוצא להורג בשל אמונתו בימי הקיסר הרומי דיוקלטינוס, בשנת 304 לספירה. מאוחר יותר התערבבה דמות הקדוש המעונה מלוד עם דמותו המיתולוגית של אביר בשם זה, שגאל עיר מאימתו של דרקון נורא, ואכן, מעל למשקוף הכניסה ישנו תבליט המתאר את את גיאורגיוס הקדוש רכוב על סוס והורג את הדרקון, המסמל את אויבי הנצרות. לביקור יש לתאם מראש בטלפון: 09-9221174, או עם הנזירה במקום, טלפון: 054-5781246.

מהכניסה היוונית נפנה דרומה ברחוב קהילת דטרויט לאתרנו הבא:

חמאם רדואן

חמאם רדואן הוא בית מרחץ מהתקופה העות'מאנית ואולי אף קודם לכן, שעומד בליבה של העיר העתיקה של רמלה. מלבד חדר המבוא, חדרי החמאם קבורים מתחת למגרשי החנייה של אולמי קליפסו. רדואן הוא המלאך השומר על שערי גן עדן, לפי המסורת המוסלמית. נפנה שמאלה אל רחוב המעפילים שיובילנו אל:


שוק רמלה

רחוב זבוטינסקי, רחוב השוק של רמלה. קחו את זמנכם שאתם הולכים בשוק ותיהנו ממגוון המוצרים שמציעים הרוכלים בעודם מכריזים על הסחורה הטובה ביותר במחירים הזולים ביותר. מצחיק לראות שכיום חלקם לא קוראים יותר בקול אלא משמעים את הקריאות מתוך טייפ אליו הקליטו את הקריאות המסורתיות. זוהי ההזדמנות לקנות תבלינים שלא נמצאים בסופרמרקט הקרוב או מיני עתיקות בסגנון ערבי. אל תשכחו להרוות את צימאונכם בלימונדה קרה כקרח. השוק של רמלה פועל בכל ימות השבוע למעט שבת.

בצידו השני של השוק נגיד לרחוב הרצל, רחובה הראשי של רמלה,  בו נפנה ימינה. לאחר כמה מטרים נראה מימין את גן הנשיא ואת אנדרטת ההנצחה לחללי רמלה. הגן נבנה בתקופה המנדטורית בצמוד למבנה העירייה בו שוכן היום המוזיאון. בצורתו המקורית נחתך על ידי שתי שדרות דקלים ובנקודת המפגש בינן הייתה מזרקה. לאחר קום המדינה נחנך מחדש ונקרא על שם נשיאה הראשון של מדינת ישראל, חיים וייצמן. בשנת 2001, לאחר שנים רבות של הזנחה, שופץ הגן להנאת תושבי העיר.

מהגן נמשיך ללכת ברחוב הרצל מזרחה, ולאחר מספר מטרים, בצומת הרחובות הרצל ושדרות שלמה המלך, נגיע למוזיאון רמלה.


מוזיאון רמלה ובית יד לבנים

מוזיאון רמלה נחנך ב-2001, בבניין ששימש כבית העיריה של רמלה בתקופת המנדט הבריטי וכבית הדואר שלה. בקומה התחתונה של המוזיאון תצוגת קבע וכן חדר הנצחה לנופלי העיר במלחמות ישראל. הקומה העליונה מוקדשת לתערוכות מתחלפות. תצוגת הקבע כוללת ממצאים הקשורים לרמלה בימי הבינים, דגמים של המסגד הלבן ובריכת הקשתות אוסף מטבעות הכולל שלושה מטמונים שנמצאו בעיר וכן מטבעות שנטבעו בה במאות ה-8 עד ה-11. במקום חדר המוקדש לעת החדשה כולל מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל, אוהל מעברה משוחזר וחדר המציג את תוכניות פיתוח רמלה בעתיד. שעות פתיחה: א עד ה' 9:00 – 16:00, יום ו וערבי חגים 9:00 – 13:00, תשלום דמי כניסה 6 שקלים, טלפון 08-92075686, הרצל 112. אתר האינטרנט של המוזיאון: http://www.museum-ramla.org.il/

בתום הסיור במוזיאון יוצאים לרחוב הרצל, פונים ימינה ומיד שוב ימינה לשדרות שלמה המלך. מעברו השני של מגרש החנייה עומד:


המסגד הגדול

המסגד הגדול (אל-ג'אמע אל-כביר או מסג'ד אל עומרי) שוכן במבנה ששימש כקתדרלה צלבנית שהוקמה באמצע המאה ה-12. מקובל כיום לזהות את הכנסייה ככנסיית יוחנן הקדוש, אולם שום כנסייה בשם זה אינה נזכרת בתעודות צלבניות. לעומת זאת נזכרת בהן כנסיית יוסף, המוקדשת ליוסף הרמתי. סביר מאד שהכנסייה המרכזית של רמלה הייתה מוקדשת לדמות זו שיוחסה לעיר. לאחר הכיבוש הממלוכי של העיר בשנת 1260, הוחרמה הכנסייה מידי הנוצרים והוסבה למסגד, ולצידה נבנה מינרט, חצרה רוצפה, והותקנן בה מחראב ומינבר. עם זאת המבנה נשמר היטב בתוכניתו המקורית ומהווה היום את הכנסייה הצלבנית הגדולה ביותר בישראל שנותרה בדמותה הראשונית.

ברחבת העפר מן העבר השני של שדרות שלמה המלך, רוחש וגועש בימי רביעי שוק רמלה הנייד, המתמחה במיני סדקית וביגוד, המתווסף לשוק הירקות העירוני בו עברנו קודם לכן.

מהשוק הנייד, נרצה להגיע לבריכת הקשתות. לאלו שרגליהם עייפו, מומלץ לשוב למכונית ולהגיע איתה,  לאלו שרוצים להינות עוד קצת מרמלה העכשווית מהשוק הנייד כדאי לחזור חזרה לרחוב הרצל (מקום המוזיאון), שם נפנה שמאלה ונלך ברחוב הרצל הליכה לא קצרה עד לרחוב ההגנה. נפנה ימינה לרחוב ההגנה עד שנגיע מצד שמאל לבריכת הקשתות.


בריכת הקשתות

(פינת ההגנה - טרומפלדור) לאלו הזוכרים את הסרט 'חסמבה', שבמהלכו ברחו ילדי החבורה הסודית בסירות אל לתוך מערה נסתרת החבוייה בתוך האדמה הרי שסצינה זו צולמה כאן בבריכת הקשתות. גם מי שלא מכיר את הסרט, יחוש ברדתו לבריכה מעין אווירת מסתורין האופפת את המקום. בריכת הקשתות היא בריכה תת-קרקעית לאגירת מים השוכנת בצפון העיר, ואשר נחפרה בתקופתו של הארון א-רשיד (‎763-809), הח'ליף החמישי מבית עבאס. מבנה הבריכה הושלם בשנת 789, וזאת על-פי כתובת בערבית שנמצאת בכניסה אליה:

בשם אללה הרחמן והרחום...זה מה שנעשה בפקודתו של דינאר, סוכן אמיר המאמינים יאריך אללה את שלטונו. המלאכה נעשתה בידי עבד א... בד'ו אל חג'ה 172

הבריכה היא המבנה היחידי בארץ ישראל שניתן לשייכו באופן וודאי לתקופה העבאסית. שטח הבריכה הוא כחצי דונם, וגובה תקרתה כ-תשעה מטרים. עומקה מגיע למטר בודד ונפחה הוא כ-5700 ממק. הגג נתמך על ידי שלושה טורי עמודים. בכל טור חמישה עמודים, ובין כל זוג עמודים ישנה קשת תומכת. מבנה הבריכה מהווה תקדים ראשון לשימוש בקשת המחודדת, ודגם זה אומץ לימים בידי הצלבנים, נדד עימם לאירופה והתפתח, לקראת סוף המאה ה-12, לקשת הגותית.

הבריכה ששטחה יותר מ400 מר, מקורה בתקרה אשר נתמכת בשלושה טורים של עמודי אבן שבכל אחד מהם חמישה עמודים. בין העמודים קשתות - מכאן שם הבריכה. המים נשאבו מן הבריכה בדליים דרך אשנבים מרובעים הקרועים בתקרת הבריכה. הבריכה נקראת גם ברכת הלנה הקדושה על שם הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס הגדול שבקרה בארץ בשנת 326 לספירה. למבקרים באתר ישנה האפשרות המקסימה והרומנטית לשוט בסירות המשוטים שנמצאות בבריכת הקשתות.

שעות פתיחה:

  • א-ה 08.00-14.30
  • ימי שישי וערבי חג 08.00-14.00
  • שבת וחג 08.00-16.00. 

כרטיס כניסה: מבוגר 8 שקלים. ילד, חייל , פנסיונר 6 שקלים.
טלפון: 08-9771595, 08-9207586 , 052-8510715

בתום הסיור מומלץ להשקיט את הרעב באחת מהמסעדות הטובות שנמצאות באזור ובוודאי ראיתן במהלך הסיור.

לאכול באזור

זכרו להגיד שהגעתם דרך אתר טיולי!

מפת האזור

הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב  הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב

טוען את המפה

קופונים והטבות באזור

קופון מאתר טיולי
בוסתן שושן
10% הנחה על כל הפעילויות במקום!
לפרטי הקופון
קופון מאתר טיולי
בן שמן ריינג'רס
טיול ריינג'רים - שעה ב- 315 ש"ח לכלי זוגי.
לפרטי הקופון
קופון מאתר טיולי
על חבלים
10% הנחה
לפרטי הקופון

הוספת תגובה הוספת תגובה  | פורום טיולים פורום טיולים  | הדפסה הדפסה  | מפה  | המלצה לחבר המלצה לחבר

תגובות בפייסבוק

תגובות בטיולי


ישנן סך הכל 17 תגובות למסלול - ציון ממוצע: 9
מרכז הקראים הרמלה - שמוליקו 29/4/2011 10:23 דירוג: 10
בריכת הקשתות - ofersim 6/11/2010 20:50 דירוג: 7
רמלה - kimroni 15/12/2009 15:55 דירוג: 8
טיול ברמלה - 26/10/2007 13:32
עיר מקסימה - 31/7/2008 22:28
טיול ברמלה - 1/10/2008 23:08
אני לא יודע מאיפה אתה בא - GODofBAD 16/4/2007 21:37 דירוג: 10
רמלה - מומלץ - 20/1/2007 21:31 דירוג: 10
טיול ברמלה - Danny 5/5/2006 23:30 דירוג: 9

דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא
נושא מספר צפיות תגובה אחרונה זמן בפורום
הטיול הקרוב: רמלה שלא הכרתם
זהה את האתר, כל החידות
זהה את האתר 176
בריכת הקשתות ברמלה
בריכת הקשתות - רמלה
עין ורד

 
Share
בריכת הקשתות
בריכת הקשתות

צילום: יוחאי כורם
בריכת הקשתות



המגדל הלבן
המגדל הלבן

צילום: יוחאי כורם
המגדל הלבן


המגדל הלבן
המגדל הלבן

צילום: יוחאי כורם
המגדל הלבן


הכנסיה היוונית אורתודוכסית
הכנסיה היוונית אורתודוכסית

צילום: יוחאי כורם
הכנסיה היוונית אורתודוכסית


הכנסיה הפרנציסקנית
הכנסיה הפרנציסקנית

צילום: יוחאי כורם
הכנסיה הפרנציסקנית


סמל הכנסיה הפרנציסקנית
סמל הכנסיה הפרנציסקנית

צילום: יוחאי כורם
סמל הכנסיה הפרנציסקנית


מסגד זיתוני
מסגד זיתוני

צילום: יוחאי כורם
מסגד זיתוני


השדרה ליד המוזיאון
השדרה ליד המוזיאון

צילום: יוחאי כורם
השדרה ליד המוזיאון


בריכת הקשתות
בריכת הקשתות

צילום: יוחאי כורם
בריכת הקשתות