133 בעלי חיים בדרום הנגב והרי אילת (עמוד 3)

מדברון הוא ציפור שיר קטנה ממשפחת הסבכיים. דומה לפשוש במראהו, צבעו חום בהיר, זנבו ארוך ולעיתים הוא זקור. על העין עובר פס שחור ומעליה פס גבה לבן. הכיפה מפוספסת בשחור. מצוי באיזורים המדבריים, ומכאן שמו

אורכה 44-52 ס"מ. מוטת כנפיה 73-82 ס"מ. מקננת במקווי מים מתוקים עשירי צומח או בביצות עם מספיק מים פתוחים. בישראל; חולפת וחורפת מצויה עד מצויה מאד. זיהוי; ברווז בינוני עד גדול. בעל צוואר קצר אך מקור ארו

צבי הנבדל מקרובו צבי ארצישראלי באוזניו הגדולות והמופשלות לצדדים, בחוסר בפס צד כהה ובצורת קרניו. מצוי באפיקי וואדיות בנגב ובנופים יובשניים עם כיסוי צמחי

משפחת הזהביתיים היא משפחת של צרעות טפילות ("קוקיות") בעלות כסות גוף בצבעים מתכתיים. בני משפחה זו אינם בונים קן. הנקבות חודרות לקיני דבוראים אחרים ומטילה שם את ביציה. הזחל הבוקע ניזון מזחל הפונדקאי. בי

אוכה-38 מ"מ.  רגליה שחורות. הבטן פחות שטוחה מאשר אצל השפירית המעורקת והשפירית האדומה. פרקים 4,5 של הבטן ארוכים כפליים מרוחבם. הקוליות הקדמיות והאמצעיות צהובות בצידן הפנימי. מין נפוץ בכל אזור

אורכו 69-72 סמ, מוטת כנפיו 162-178 סמ. מקייץ מסוף מרס ועד אוקטובר, חורף באפריקה, לא שכיח בארץ, כ - 4000 זוגות דוגרים באזור, רובם בדרום-מערבו. דוגר בעיקר בנופים פתוחים ויבשים, עם הרים ויערות מפוזרים, ב

אורכו 17-20 ס"מ. מקנן לאורך נחלים מהירי זרימה, ולהם סלעים במים וגדות עם יערות או לפחות שורות של עצים, לעיתים לחופי אגמים ונהרות איטיים יותר. הקן נבנה בסדקי סלעים, בחריץ בגשר אבן וכדומה, ליד מים. בישרא

אורך הזכר 38-45 ס"מ, אורך הנקבה 46-51 ס"מ. מוטת כנפי הזכר 89-100 ס"מ. מוטת כנפי הנקבה 104-103 ס"מ. אוכלוסיותיו התמעטו באופן דרסטי באמצע המאה ה-20 עקב הרעלות וציד, אך מאז חלה התאוששות. דוגר בחופים

הזנבן הוא ציפור שיר חברותית החיה בלהקות. נפוצה בדרום הארץ ובערבה. מזונו חרקים וחומר צמחי. הזנבן מבלה חלק גדול מזמנו על הקרקע. התנהגותו החברתית המורכבת של הזנבן היתה במרכז מחקרו של פרופסור אמוץ זהבי בש

עוף ממשפחת הנקריים, יוצא דופן במשפחה זו בכך שאינו קודח חור קינון משלו בעצים, אלא מקנן בחורים קיימים. מזונו נמלים. חולף וחורף בארץ

תרסית הצלף תריסית קטנה מכונה "פשפש הצלף" אורכה 5-6 מ"מ צבעה שחור עם ציורים בצהוב ולבן. בשולי הבטן יש פסים שחורים ולבנים לסירוגין. הביצים מוטלות על העלים בקבוצות של 10-20 והן מסודרות בשתי שורות. תריסית

המין השכיח ביותר בשטחים שהצומח שלהם נמוך וצפוף. סימונו הייחודי: על הצד הפנימי של הקולית האחורית נמשכות 2-3 חגורות כהות, מלוכסנות

אורכו 16-18 סמ. מתמחה בציד חרקים. חלק מהפרטים אוגרים מזון על ידי שיפוד טרף עודף על קוצים. חולף מצוי למדי בכל חלקי הארץ. בהרי הצפון מקנן מקומי, ברום 600-1,700 מ', בעיקר בחרמון. זיהוי: לעיתים קרובות ניצ

מוטת כנפיו 30-35 ממ. מין הנפוץ בחבל הים תיכוני בחודשים מרץ-אוגוסט. הנקבה מטילה את ביציה בקבוצות על הבוצין והלוענית. מקים מס' דורות בשנה

אורכו 34-38 ס"מ. מוטת כנפיו 53-59 ס"מ. מקנן במיגוון של מקווי מים מתוקים ועכורים, מעדיף אגמים ובריכות ביערות, גם לאורך נהרות וחופים. מין מצוי, נמצא בריכוזים גדולים מחוץ לעונת הקינון. בישראל: חולף וחורף

אורכו 10-11 ס"מ. דוגר בדרום טורקיה ובמזרח התיכון בשיחים ובעשב גבוה במקומת חיות יבשים ולחים כאחד, לעיתים קרובות לצידי כבישים, על גדות נחלים ובריכות, בקרקע חולית, באזורים חקלאיים ובסמוך לבניינים, ב

מין הדומה מאד לדוחל שחור-גרון, אך קיבל הכרה כמין בפני עצמו. הסבר מפורט על ההבדל בין דוחל שחור-גרון ודוחל מזרחי מובא במאמר מפי פרופ' יואב פרלמן באתר תצפית: http://www.tatzpit.com/Site/pages/inPage.asp

חיפושיו גדולה מבני מינה, אורך גופה 17-23 מ"מ, והוא  עגלגל וחסר רכסים. כנפי החפייה מכוסות בחודים קוצניים. זהו מין שוכן חולות הנפוץ בחולות צפון-סיני, הנגב וחולות הים עד קיסריה. פיסות רגליו מצויידות

דבורים מגושמות, שעירות, המקננות לרוב על הקרקע. אורכן 8-21 מ"מ

אורכו 11.5-13 ס"מ. דוגר בשטחים פתוחים עם צומח נמוך ומפוזר, באזורים נמוכים, וגם באזורים גבוהים יותר. הקן נמוך בשיח צפוף. חולף וחורף מצוי ביותר בכל חלקי הארץ. שייך לתת-מין Rubicola. תת-מין (Va