אורכו 14-16 ס"מ.מקנן שכיח באזור (אך לא בישראל) בכל סוגי החורש ובגנים. הציפור השניה בשכיחותה בבריטניה אחרי הגדרון. מעדיף אזורי חורש פתוחים. מרבה לחפש מזון על הקרקע. הקן בנוי במזלג ענפים, ומוסווה עלידי
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
אורכה 11-12.5 ס"מ. דוגרת בעיקר ביערות סגורים ומוצלים מאד, אך גם ביערות פתוחים, לעיתים קרובות על מדרונות עם שיפוע קל. מקום חיותה המועדף הוא יערות שדר עם מעט עצים צעירים יותר, וגם יערות אלונים, לרוב עם
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
השרקרק הקטן ביותר, בגודל סלעית. מקנן באזוריםן מדבריים ופתוחים, עם עצים פזורים. נמצא במטעי בננות ותמרים. לעיתים קרובות נראה צופה מחוטי חשמל ומראשי שיחים. אינו חששן. בישראל" מצוי עד נדיר באזור ים המלח
אזור:
ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
אורכו 46-51 סמ. מוטת כנפיו 59-73 סמ. מקנן במקווי מים גדולים המוקפים קנים. בחורף נמצא בים או באגמים ומאגרי מים. הקן ערימה של צמחי מים. בישראל: חולף וחורף מצוי עד נדיר, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה. בעבר קי
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
אורכה 12-13.5 ס"מ. מקננת בחורש נמוך נשיר או מעורב, בחורשות אורנים, במטעים ובגינות. לאחר הקינון נצפית בלהקות. ניזונה מזרעי קוצים שונים (מכאן שמה העברי) וצמחים נוספים ממשפחת המורכבים. הקן נבנה בצמרות עצ
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
אורכו 16-18 סמ. מתמחה בציד חרקים. חלק מהפרטים אוגרים מזון על ידי שיפוד טרף עודף על קוצים. חולף מצוי למדי בכל חלקי הארץ. בהרי הצפון מקנן מקומי, ברום 600-1,700 מ', בעיקר בחרמון. זיהוי: לעיתים קרובות ניצ
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
אורך הזכר 38-45 ס"מ, אורך הנקבה 46-51 ס"מ. מוטת כנפי הזכר 89-100 ס"מ. מוטת כנפי הנקבה 104-103 ס"מ. אוכלוסיותיו התמעטו באופן דרסטי באמצע המאה ה-20 עקב הרעלות וציד, אך מאז חלה התאוששות. דוגר בחופים
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
תפוצתו כמעט כלל עולמית. מקום חיותו קשור לבני-האדם ולמעונם ובעיקר למזונם. צבעו אפור, 4 פסים כהים נמשכים לאורך חזהו: אורך גופו 5-7 מ"מ:העיניים מופרדות זו מזו, עיני הזכר קרובות יותר. הנקבה מטילה את ביציה
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
צבי הנבדל מקרובו צבי ארצישראלי באוזניו הגדולות והמופשלות לצדדים, בחוסר בפס צד כהה ובצורת קרניו. מצוי באפיקי וואדיות בנגב ובנופים יובשניים עם כיסוי צמחי
במרחבי הנגב קיים חרדון מצוי הנבדל בעליל מהחרדון המצוי שבמרכז וצפון הארץ. אצבעות רגליהם האחוריות של חרדונים אלה קצרות, יחסית, ואורכן אינו עולה על אורך השוק; הקשקשים הגדולים שבגב מצויים גם באיזור רכס הג
אזור:
צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
אוכה-38 מ"מ. רגליה שחורות. הבטן פחות שטוחה מאשר אצל השפירית המעורקת והשפירית האדומה. פרקים 4,5 של הבטן ארוכים כפליים מרוחבם. הקוליות הקדמיות והאמצעיות צהובות בצידן הפנימי. מין נפוץ בכל אזור
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
דבורים מגושמות, שעירות, המקננות לרוב על הקרקע. אורכן 8-21 מ"מ
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
חיפושית האדומה שחורההנקראת גם פשפש פנדורה שייכת למשפחת הרפואניתיים (Meloidae). אלה חיפושיות שחורות, עם כנפי חפייה אדומות, עם פסים או כתמים שחורים. הגוף קמור, אורכו 8-<?xml:namespace prefix = st1 ns
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
הזנבן הוא ציפור שיר חברותית החיה בלהקות. נפוצה בדרום הארץ ובערבה. מזונו חרקים וחומר צמחי. הזנבן מבלה חלק גדול מזמנו על הקרקע. התנהגותו החברתית המורכבת של הזנבן היתה במרכז מחקרו של פרופסור אמוץ זהבי בש
אזור:
ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
מתקפת פרפרים בעין גדי כתב גיל ברנר כל מי שטייל השבוע (סוף חודש יוני 2009) בשמורת נחל דוד ודאי שם לב לאלפי פרפרים לבנים המרחפים בעליזות מעל מקווי המים והצמחייה בשמורת עין
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
רקבן הבוץ שייך למשפחת הזבובים הרחפניים המונה 5,000 מינים. מתוכם 112 מצוים בישראל. שם המשפחה נגזר מצורת המעוף הטיפוסית של הבוגרים בני מינים רבים. אלה נוהגים לרחף באוויר במקום אחד תוך כדי רפרוף כנפ
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
אורכו 11.5-13 ס"מ. דוגר בשטחים פתוחים עם צומח נמוך ומפוזר, באזורים נמוכים, וגם באזורים גבוהים יותר. הקן נמוך בשיח צפוף. חולף וחורף מצוי ביותר בכל חלקי הארץ. שייך לתת-מין Rubicola. תת-מין (Va
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
המסוכן בעקרבי הארץ. שכיח באסיה; בחצי האי ערב, בסיני, בישראל, בירדן ובסוריה עד לקו תדמור-חומס, שם עובר קו התפוצה הצפוני ביותר שלו. אורכו 5.5 ס"מ עד 9.5 ס"מ. הפרטים במרכז הארץ ובצפונה קטנים מאלו ש
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, הרי ירושלים והשפלה, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
מדברון הוא ציפור שיר קטנה ממשפחת הסבכיים. דומה לפשוש במראהו, צבעו חום בהיר, זנבו ארוך ולעיתים הוא זקור. על העין עובר פס שחור ומעליה פס גבה לבן. הכיפה מפוספסת בשחור. מצוי באיזורים המדבריים, ומכאן שמו
אזור:
ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
אורכו 48-56 ס"מ. מוטת כנפיו 103-120 ס"מ. דוגר במדבריות ובערבות צחיחות, נצפה לעיתים מסייר בהרים ובקניונים במדבר, אך איננו עוף הררי. יציב. זהיר וחששן. בונה את קינו בצמרת עץ, על עמוד חשמל או על דרגש סלע
אזור:
ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
הפרא הוא חמור בר אסייאני, שצבעו חום חולי ומקום חיותו מדברי צחיח. לפרא מהמין Equus hemionus חמישה תתי-מינים שתפוצתם באסיה. בעבר חי בישראל הפרא הסורי E.h. hemippus אך הוא ניצוד בהמוניו ונכחד כליל מהעולם
סנונית מדבר היא סנונית קטנה, צבעה אפור - בהיר יותר בחלקי הגוף התחתונים, וכהה יותר בעליונים. יציבה מצויה בדרום הארץ ובמדבר יהודה. נצפית גם בספר המדבר. הקן נבנה מבוץ בצוקים ובכוכים במדבר, אך גם במבנים
אזור:
ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
השחאורית המשובצת שייכת למשפחת השחרוריתיים (Tenebrionidae). תמונות אלו צולמו ב 10 מרץ בנחל ברק בערבה כאשר הן עסוקות בהזדווגות. על פני הכנפיים יש לה דגם של משבצות שקועות. המין נפוץ על פני מרבית ארץ ישרא
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
אורך הזכר 29-34 ס"מ, הנקבה גדולה במעט ואורכה 35-41 ס"מ. מוטת כנפי הזכר 58-65 ס"מ, וזו של הנקבה 67-80 ס"מ. דוגר ביערות, גם בקרבת ישובים; לעיתים בחלקים צפופים של פארקים גדולים. ניזון מציפורים קטנות. מקנ
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
חיפושיו גדולה מבני מינה, אורך גופה 17-23 מ"מ, והוא עגלגל וחסר רכסים. כנפי החפייה מכוסות בחודים קוצניים. זהו מין שוכן חולות הנפוץ בחולות צפון-סיני, הנגב וחולות הים עד קיסריה. פיסות רגליו מצויידות
אזור:
מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
