בעלי חיים

סינון בעלי חיים
אזורים
סוגים
ללחוץ לעדכון התוצאות

401 בעלי חיים (עמוד 6)

צוצלת (תור הצוצלת)

אזור: גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל מערבי, חיפה והכרמל, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים ואזור בית שמש, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

אנפת לילה

אורכה 58-65 סמ. מוטת כנפיה עד 1 מ'. מקננת במושבות בביצות, בבריכות ובנהרות. מזונה דגים, צפרדעים וחרקים. פעילה בעיקר בלילה, ביום לנה במקובץ על עצים. מקננת בעצים ולעיתים בקנים. הקן הוא משטח זרדים וענפים

אזור: גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל מערבי, חיפה והכרמל, מישור החוף וגוש דן

תן זהוב

אזור: גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל מערבי, חיפה והכרמל, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים ואזור בית שמש, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

רקבן הבוץ

רקבן הבוץ שייך למשפחת הזבובים הרחפניים המונה 5,000 מינים. מתוכם 112 מצוים בישראל. שם המשפחה נגזר מצורת המעוף הטיפוסית של הבוגרים בני מינים רבים. אלה נוהגים לרחף באוויר במקום אחד תוך כדי רפרוף כנפ

אזור: גליל מערבי, גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת, מרכז הנגב והמכתשים, מישור החוף וגוש דן, שומרון, צפון הנגב, ירושלים, הרי ירושלים ואזור בית שמש, חיפה והכרמל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע

זנבן ערבי

הזנבן הוא ציפור שיר חברותית החיה בלהקות. נפוצה בדרום הארץ ובערבה. מזונו חרקים וחומר צמחי. הזנבן מבלה חלק גדול מזמנו על הקרקע. התנהגותו החברתית המורכבת של הזנבן היתה במרכז מחקרו של פרופסור אמוץ זהבי בש

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

נוטריה

אודות נוטריה בויקיפדיה

אזור: גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, חיפה והכרמל, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים ואזור בית שמש

שפירית הדרכים

אורכה 35-40 מ"מ. גוף הזכר הבוגר חום-שחור עם פס רוחב חום כהה בכל כנף. זכרים צעירים הם צהובים עם פסים שחורים, וחסרים בהתחלה את הפסים החומים בכנפיים. הנקבות חסרות פסים בכנפיים, או שיש להן פס  חלש. ש

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, מישור החוף וגוש דן

עקצן צהוב

המסוכן בעקרבי הארץ. שכיח באסיה; בחצי האי ערב, בסיני, בישראל, בירדן  ובסוריה עד לקו תדמור-חומס, שם עובר קו התפוצה הצפוני ביותר שלו. אורכו 5.5 ס"מ עד 9.5 ס"מ. הפרטים במרכז הארץ ובצפונה קטנים מאלו ש

אזור: גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל מערבי, הרי ירושלים ואזור בית שמש, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

צרחולית אדומת-רגל

הצרחולית היא צרעה יחידאית קטנה הנפוצה בכל הארץ. הנקבה חופרת את קינה באדמה, ולאחר מכן יוצאת לצוד טרף, חרקים שונים ובעיקר חגבים או זחלי פרפרים. משאיתרה טרף הצרחולית עוקצת אותו ונושאת אותו בלסתותיה לקן

סבכי שחור-ראש

ציפור שיר קטנה ממשפחת הסבכיים, יציב ודוגר בארץ, וישנה גם אוכלוסייה חורפת. לזכר גוף אפור, ראש שחור (ומכאן שמו) וסנטר לבן, לנקבה גוף חום אפור, עם ראש אפור. מין זה ניזון בחרקים בדומה לכל בני משפחת הסבכיי

צרגב

סוג שתפוצתו משתרעת מאפריקה עד סין, ובאירופה. מינים אחדים ידועים גם ממרכז-אמריקה. בישראל מצוים כ 20 מינים. צורת הגוף מוארכת; לרוב, הכנפיים נמשכות מעבר לברכיים האחוריות; המיחושים דקים, העיניים סגלג

אזור: גליל מערבי, גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת, מרכז הנגב והמכתשים, מישור החוף וגוש דן, שומרון, צפון הנגב, ירושלים, הרי ירושלים ואזור בית שמש, חיפה והכרמל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע

מגלית איסופיה

אזור: גליל מערבי, גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת, מרכז הנגב והמכתשים, מישור החוף וגוש דן, שומרון, צפון הנגב, ירושלים, הרי ירושלים ואזור בית שמש, חיפה והכרמל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע

שפרירית שטוחת רגל

(מידע באדיבות בןבן) אחת השפריריות הנפוצות ביותר בכל חלקי הארץ. 28-38 מ"מ אורך. הזכר לבנבן או כחלחל חיוור עם ציור שחור על החזה. הנקבה חומה אדמדמה. אצל שניהם הרגליים שטוחות, מכאן שמם. אחרי ארוחת בוקר דש

יקרונית החריע

אזור: גליל מערבי, גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת, מרכז הנגב והמכתשים, מישור החוף וגוש דן, שומרון, צפון הנגב, ירושלים, הרי ירושלים ואזור בית שמש, חיפה והכרמל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע

חטפית אפורה

אורכה 13.5-15 ס"מ. דוגרת בגנים, בפארקים וביערות, לעיתים קרובות דומה שהיא מעדיפה קרחות קטנות בין עצים רחבי-עלים גבוהים. מקייצת, חורפת באפריקה. בונה את קינה בחלל בעץ או בבניין, לעיתים קרובות על ענף של מ

אזור: גליל מערבי, גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, מישור החוף וגוש דן, שומרון, צפון הנגב, ירושלים, חיפה והכרמל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע

חידקונית הבלוטים

משפחת החידקוניתיים היא משפחת החיפושיות העשירה ביותר במינים ידועים בעולם. יש בה 60,000 מינים. בארץ ידועים כ-200 מינים. גודלן 1-70 מ"מ. יש להן כיסוי גוף קשה. השם בא מקדמת הראש המוארכת. ה"חדק" נועד לשמש

אזור: גליל מערבי, גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת, מרכז הנגב והמכתשים, מישור החוף וגוש דן, שומרון, צפון הנגב, ירושלים, הרי ירושלים ואזור בית שמש, חיפה והכרמל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע

יזנוב גדול

יזנוב גדול הוא עטלף אוכל חרקים הניכר בזנבו הארוך. שוכן במערות ובמבנים לאורך השבר הסורי - אפריקאי. בדומה לרוב עטלפי החרקים בישראל היזנוב הגדול נתון בסכנת הכחדה.     על העטלפים העטלפים הם יונק

אזור: גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, ים המלח ומדבר יהודה

לידית סורית

חיפושית ממשפחת הרפואניתיים, קרובה למינים רפואנית מצויה ורפואנית אלוסימוס, כנפי החפייה בצבע ירוק מתכתי, נראית באביב על צמחים שונים

אזור: גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל מערבי, חיפה והכרמל, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים ואזור בית שמש, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, שומרון

טריכודית אצילית

אזור: גליל מערבי, גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת, מרכז הנגב והמכתשים, מישור החוף וגוש דן, שומרון, צפון הנגב, ירושלים, הרי ירושלים ואזור בית שמש, חיפה והכרמל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע

איית צרעים

איית הצרעים הוא דורס יום החולף בארץ בסתיו ובאביב. ניזון מחרקים מעופפים וביניהם צרעות (מכאן שמו), וגם מיונקים קטנים, מעופות ומזוחלים. לבוגר חלקים תחתונים בהירים עם פספוס חום. הסנטר והצוואר בהירים אף הם

חרדון מצוי דרומי

במרחבי הנגב קיים חרדון מצוי הנבדל בעליל מהחרדון המצוי שבמרכז וצפון הארץ. אצבעות רגליהם האחוריות של חרדונים אלה קצרות, יחסית, ואורכן אינו עולה על אורך השוק; הקשקשים הגדולים שבגב מצויים גם באיזור רכס הג

אזור: דרום הנגב והרי אילת, מרכז הנגב והמכתשים, צפון הנגב

פשוש

אורכו 10-11 ס"מ. דוגר בדרום טורקיה ובמזרח התיכון בשיחים ובעשב גבוה במקומת חיות יבשים ולחים כאחד, לעיתים קרובות לצידי כבישים, על גדות נחלים ובריכות, בקרקע חולית, באזורים חקלאיים ובסמוך לבניינים, ב

אזור: גליל מערבי, גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת, מרכז הנגב והמכתשים, מישור החוף וגוש דן, שומרון, צפון הנגב, ירושלים, הרי ירושלים ואזור בית שמש, חיפה והכרמל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע

פרחית שעירה

הפרחיות הן חיפושיות צבעוניות, לרוב. לעיתים יש להן ברק מתכתי. פרחית שעירה דומה לפרחית אביגיל בצבעה, אך היא שעירה מאד. גודלה כ 13 מ"מ, שערותיה לבנבנות-צהובות והיא בעלות 3 שיניים בצד החיצוני של השוק. הבו

אזור: גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל מערבי, חיפה והכרמל, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים ואזור בית שמש, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

דררה מצויה

אורך הבוגר 39-44 ס"מ, אורך הזנב 22-26 ס"מ. מוטת הכנפיים 42-48 ס"מ. דוגרת בחורשות פתוחות ובגנים. נמצאת בישראל, מצרים ובכמה מדינות בדרום אירופה ובמערבה. הובאה על ידי האדם מארצות מוצא בדרום אסיה ובמרכז א

אזור: גליל מערבי, גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת, מרכז הנגב והמכתשים, מישור החוף וגוש דן, שומרון, צפון הנגב, ירושלים, הרי ירושלים ואזור בית שמש, חיפה והכרמל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע

רפרף הדבקה

רפרף הדבקה הוא פרפראי קטן שצבעו חום אפור, על כנפיו העליונות מצוירים שני פסים גליים בצבע שחור. כנפיו התחתונות כתומות. רפרף זה, בדומה ליתר בני משפחתו מוצץ צוף פרחים תוך כדי רפרוף מהיר. מעופף ביום ובלילה

פרחית שעירה גדולה

אזור: גליל עליון, אצבע הגליל והגולן, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל מערבי, חיפה והכרמל, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים ואזור בית שמש, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

משפכן

הביא: אריאל אסף דוד והצרעה והעכביש הוא שמו של משל מפי חז"ל, המופיע במדרש אלפא ביתא דבן סירא. מוסר ההשכל הוא שאין לפקפק בתועלת הבריאה ולתמוה על מעשי הבורא. באחד הימים ישב בגנו דוד המלך לעתיד, וראה צרעה