סינון בעלי חיים
אזורים
סוגים

401 בעלי חיים (עמוד 5)

תן זהוב

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

סטירית פקוחה

מתוך אתרו של דר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר בינוני הנפוץ בחלק המזרחי של הים התיכון מאיראן, תורכיה ועד ישראל. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים תיכוני. הפרפר מגיח מהגולם בחודשים אפריל ומאי ולקראת יוני

כרבולתן הסלעים

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, שומרון

ביצנית שחורת-כנף

אורכה 20-24 ס"מ. מוטת כנפיה 39-44 ס"מ. דוגרת באיזורים מיוערים, באדמות כבול ובביצות. חורפת בדרום אירופה, אסיה ובאפריקה. מעדיפה תעלות, שולי בריכות, חופי אגמים וכד'. מופיעה ביחידות או בקבוצות קטנות. הקן

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

דררה מצויה

אורך הבוגר 39-44 ס"מ, אורך הזנב 22-26 ס"מ. מוטת הכנפיים 42-48 ס"מ. דוגרת בחורשות פתוחות ובגנים. נמצאת בישראל, מצרים ובכמה מדינות בדרום אירופה ובמערבה. הובאה על ידי האדם מארצות מוצא בדרום אסיה ובמרכז א

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

זרזיר מצוי

הזרזיר הינו אחד מציפורי השיר הנפוצות בארץ, וניתן למצוא אותו לרוב באזורים עירוניים ומיוערים. בישראל בתקופת החורף, המוני זרזירים אשר מגיעים מצפון ומזרח אירופה מגיעים ודוגרים באזורים עירונ

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, שומרון

שפיפון הנגב

השפיפון הוא נחש ארסי מדברי השייך למשפחת הצפעוניים. צבעו צהבהב חולי ועל גופו כתמים חומים בהירים. זנבו שחור. ראשו רחב ומשולש, מעל עיניו יש קשקשים בולטים הנראים כקרניים. בקדמת ראשו גומות חישה הרגישות לשי

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

שפירית הארגמן

אוכה-38 מ"מ.  רגליה שחורות. הבטן פחות שטוחה מאשר אצל השפירית המעורקת והשפירית האדומה. פרקים 4,5 של הבטן ארוכים כפליים מרוחבם. הקוליות הקדמיות והאמצעיות צהובות בצידן הפנימי. מין נפוץ בכל אזור

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

עורב חום-עורף

אורכו 48-56 ס"מ. מוטת כנפיו 103-120 ס"מ. דוגר במדבריות ובערבות צחיחות, נצפה לעיתים מסייר בהרים ובקניונים במדבר, אך איננו עוף הררי. יציב. זהיר וחששן. בונה את קינו בצמרת עץ, על עמוד חשמל או על דרגש סלע

אזור: צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת

אינו הגפן

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים

קפנודיס אפל

חיפושית ממשפחת הברקניים, מזיק קשה לעצי פרי, תוקף בעיקר עצי פרי גלעיניים דוגמת דובדבן שקד ואפרסק. צבע הבוגר שחור מוכתם בלבן. הנקבה מטילה מאות ביצים בשכבת הקרקע העליונה בסדקים שבקליפת העץ בחלק התחתון של

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, שומרון, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן

גמל

(מתוך הספריה הוירטואלית של מט"ח) נקבת גמל נקראת נאקה והגמל הצעיר נקרה בכר (או בכרה). הגמל הוא סוג של מעלי-גירה. על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה וחומרים בעת הצורך. הגמל מותאם לחיים במדבריו

אזור: צפון הנגב, שומרון, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

בז מצוי

  (מתוך אתר ציפורים נודדות לא יודעות גבולות): הבז הוא הדורס הנפוץ ביותר בארץ, אוכלוסייתו מוערכת בכמה עשרות אלפי זוגות. נפוץ בעיקר באזורים הים תיכוניים, בעיקר בשטחים פתוחים שפזורים בהם עצים א

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

שחאורית משובצת

השחאורית המשובצת שייכת למשפחת השחרוריתיים (Tenebrionidae). תמונות אלו צולמו ב 10 מרץ בנחל ברק בערבה כאשר הן עסוקות בהזדווגות. על פני הכנפיים יש לה דגם של משבצות שקועות. המין נפוץ על פני מרבית ארץ ישרא

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

חטפית אפורה

אורכה 13.5-15 ס"מ. דוגרת בגנים, בפארקים וביערות, לעיתים קרובות דומה שהיא מעדיפה קרחות קטנות בין עצים רחבי-עלים גבוהים. מקייצת, חורפת באפריקה. בונה את קינה בחלל בעץ או בבניין, לעיתים קרובות על ענף של מ

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, ירושלים, צפון הנגב, שומרון

מניפנית מצויה

המניפנית שייכת למשפחת השממיתיים, פעילת לילה הניזונה מחרקים. חיה בסלעים, בקירות ובמצוקים.  שמה ניתן לה בגלל צורת כריות האצבעות הדומות למניפות. נפוצה ברוב איזורי הארץ

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, ירושלים, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

רקבן מפוספס

זבוב שצבעו כשל דבורה, עיניו מורכבות גדולות וצבען מפוספס (מכאן שם המין). צבעו מסייע לו להרחיק טורפים החושבים אותו בטעות לדבורה או צרעה (תופעה זו נקראת מימיקריה). ניזון בצוף פרחים

כוס החורבות

כוס החורבות, מהקטנים שבדורסי הלילה של ישראל, ניזון בעיקר בחרקים, וגם בציפורים קטנות, דו חיים וזוחלים קטנים שהוא צד מעמדות תצפית. פעיל בעיקר בשעות הערב והלילה, אך נצפה פעיל גם ביום. תכופות נר

עפרוני מצוייץ

עפרוני מצויץ - ציפור שיר חומה בולטת בשטח עם הציצית שלראשה. מצוי בכל חלקי הארץ. חלק גדול מזמנו הוא מהלך על הקרקע, אוכל נבטים, עלים וחרקים. ניחן בציוץ מקסים, הזכר מרבה לשיר תוך כדי מעוף בתקופת הקינון. מ

דוחל מזרחי

מין הדומה מאד לדוחל שחור-גרון, אך קיבל הכרה כמין בפני עצמו. הסבר מפורט על ההבדל בין דוחל שחור-גרון ודוחל מזרחי מובא במאמר מפי פרופ' יואב פרלמן באתר תצפית: http://www.tatzpit.com/Site/pages/inPage.asp

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, שומרון, צפון הנגב

פרחית הפרג

המאביק של הפרחים האדומים הוא חיפושית - זיבלית הפרחים מסוג אמפיקומה. הזיבליות באות לנות על הפרחים, אוכלות אבקה וחורצות עלי עטיף (כנראה להפקת נוזלים). הזבליות שעירות, מופיעות במועדים שונים במקביל ל

שפרירית שטוחת רגל

(מידע באדיבות בןבן) אחת השפריריות הנפוצות ביותר בכל חלקי הארץ. 28-38 מ"מ אורך. הזכר לבנבן או כחלחל חיוור עם ציור שחור על החזה. הנקבה חומה אדמדמה. אצל שניהם הרגליים שטוחות, מכאן שמם. אחרי ארוחת בוקר דש

גמל-שלמה חד-עין

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

פנדור אדמוני

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

ססעץ מנומר

פרפר לילי, צבעו לבן מנומר בשחור ומכאן שמו המוכר סס הנמר. הביצים מוטלות בחריצים בעץ, זחלי המין נוברים בענפי עצים והם נחשבים מזיקים קשים של עצי פרי. הפרפרים הבוגרים אינם ניזונים כלל והם חיים ימים ס

טוואי רבא

פרפר לילי גדול  שצבעו חום בהיר. על כל כנף מצויירת נקודה ופס רוחב לבנים. הבוגרים מעופפים בסתיו. לזכר מחושים מנוצים. הפרפר הבוגר אינו ניזון כלל וחי ימים ספורים.  לזחל שערות בלוטיות העלולו