401 בעלי חיים (עמוד 7)

כנפחוט מפוספס

חרק מסדרת הארינמלאיים, השייך למשפחת הכנפחוטיים. שם המשפחה נגזר מצורת הכנפיים האחוריות שלהם צורת חוטים משני צידי הגוף. הבוגרים פעילי לילה, הזחלים מתחבאים מתחת לשיחים וצדים חרקים

מחושית

מחרוזן דוגוני

המחרוזן הדו-גוני הוא נחש תת- ארסי דק, דגם צבעיו הוא טבעות שחורות צהובות לסירוגין. מעט מאוד ידוע על אורח חייו ועל רבייתו. ידוע כי הוא נחש תת קרקעי הניזון מנחשים קטנים. מצוי בשדירת ההר של ישרא

לבנין משויש

מתקפת פרפרים בעין גדי כתב גיל ברנר כל מי שטייל השבוע (סוף חודש יוני 2009) בשמורת נחל דוד ודאי שם לב לאלפי פרפרים לבנים  המרחפים בעליזות מעל מקווי המים והצמחייה בשמורת עין

שפרירית שטוחת רגל

(מידע באדיבות בןבן) אחת השפריריות הנפוצות ביותר בכל חלקי הארץ. 28-38 מ"מ אורך. הזכר לבנבן או כחלחל חיוור עם ציור שחור על החזה. הנקבה חומה אדמדמה. אצל שניהם הרגליים שטוחות, מכאן שמם. אחרי ארוחת בוקר דש

טבלן מצויץ

אורכו 46-51 סמ. מוטת כנפיו 59-73 סמ. מקנן במקווי מים גדולים המוקפים קנים. בחורף נמצא בים או באגמים ומאגרי מים. הקן ערימה של צמחי מים. בישראל: חולף וחורף מצוי עד נדיר, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה. בעבר קי

חכלילית סלעים

סגולית דו-גונית

חילזון ימי המצוי בים התיכון, צבע הקונכיה סגול כחול, צף חופשי בים הפתוח בעזרת גוש רירי שהוא מפריש. זהו טורף הניזון בבעלי חיים פלגיים (השוחים חופשי בים הפתוח). כשנוגעים בחילזון החי הוא מפריש צבע סגול לה

שעירון

עכביש קטן השייך למשפחת הסרטבישיים, גופו מכוסה זיפים המדמים אותו לזרעים שעירים של צמחים מסויימים, צורת גופו סרטנית כיתר בני משפחתו. בישראל נפוצים מינים אחדים

גמל-שלמה מדברי

סוג בתת-סדרת גמלי-שלמה המונה מספר מינים שתפוצתם בחבלים היבשים של ישראל. גמל-שלמה מדברי הוא חרק קרקעי הצד את טרפו בריצה. צבעם חום אפור ומעניק להם הסוואה על הקרקע. הכנפיים קצרות ומכסות רק חלק מפרקי בטנם

צבי הנגב

צבי הנבדל מקרובו צבי ארצישראלי באוזניו הגדולות והמופשלות לצדדים, בחוסר בפס צד כהה ובצורת קרניו. מצוי באפיקי וואדיות בנגב ובנופים יובשניים עם כיסוי צמחי

מדברון

מדברון הוא ציפור שיר קטנה ממשפחת הסבכיים. דומה לפשוש במראהו, צבעו חום בהיר, זנבו ארוך ולעיתים הוא זקור. על העין עובר פס שחור ומעליה פס גבה לבן. הכיפה מפוספסת בשחור. מצוי באיזורים המדבריים, ומכאן שמו

נקר סורי

אורכו 23-25 ס"מ. מקנן באזורים פתוחים וחקלאיים, במטעים, בגנים, בשדרות עצים וכד', וגם ביישובי אדם. התפשט כלפי צפון-מערב באירופה במאה העשרים. מזונו חרקים וגם פירות. קוטר הכניסה לקן כ- 5 ס"מ. בישראל: יציב

מגלית איסופיה

סבראש

עוף ממשפחת הנקריים, יוצא דופן במשפחה זו בכך שאינו קודח חור קינון משלו בעצים, אלא מקנן בחורים קיימים. מזונו נמלים. חולף וחורף בארץ

לבנין צהבהב

פרפר קטן ממשפחת הלבניניים, נפוץ בארץ בעיקר בחגורת הספר, בנגב במדבר יהודה ובבקעת הירדן וצפונה לרמת הגולן. הביצים מוטלות בעיקר על צמחים ממשפחת  המצליבים

רבגף חום

מין השייך למחלקת רבי הרגליים, הגוף מאורך ומחולק לטבעות; כל טבעת נושאת זוג רגליים אחד או יותר. בהופעתו הרבגף מזכיר נדל אך הנדלים שייכים למחלקה אחרת באותה הקבוצה. המין אינו נושך ואינו מסוכן, כשהוא מותקף

טבלן גמדי

לבנית גדולה

אורכה 85-100 ס"מ. מוטת כנפיה 145-170 ס"מ. מקננת במושבות באגמים ביצתיים רדודים, עם קנים וכמה שיחים ועצים. ניזונה מדגים ומחרקים בשדות מוצפים ולאורך נהרות, אך גם במקומות חיות יבשים יותר. בישראל; חולפת וח

פנדור אדמוני

חכלילית עצים

דרור ספרדי

אורכו 14-16 סמ. מקנן מקומי בקירבת מגורי האדם בסדקים במבנים, כמו דרור הבית, אך לרוב מעדיף שיחים גבוהים או עצים, בעיקר ליד ביצות או נחלים. הקינון לרוב במושבות גדולות. הקן הסגור בנוי ענפים וקש, לעיתים מק

צבעוני קשוט

מתוך אתרו של דר עוז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר בינוני בגודלו הנפוץ באיזורים הרריים באגן הים תיכוני מיוון וקרואטיה ועד לאירן. בישראל הוא נפוץ בכרמל ובגליל המערבי בתקופה קצרה באפריל. מעופו איטי ומוטת

תריסית הצלף

תרסית הצלף תריסית קטנה מכונה "פשפש הצלף" אורכה 5-6 מ"מ צבעה שחור עם ציורים בצהוב ולבן. בשולי הבטן יש פסים שחורים ולבנים לסירוגין. הביצים מוטלות על העלים בקבוצות של 10-20 והן מסודרות בשתי שורות. תריסית

אדום החזה

סבכי שחור-כיפה

אורכו 13.5-15 סמ. דוגר ביערות מוצלים עם תת-יער עבות, בפארקים ובגנים עם צומח נמוך. מין מוכר באזורים נרחבים של מרכז אירופה וצפונה, שם הוא עשוי להיות נפוץ ביותר. נודד בצפון ובמזרח, נודד למרחקים קצרי

יזנוב גדול

יזנוב גדול הוא עטלף אוכל חרקים הניכר בזנבו הארוך. שוכן במערות ובמבנים לאורך השבר הסורי - אפריקאי. בדומה לרוב עטלפי החרקים בישראל היזנוב הגדול נתון בסכנת הכחדה.     על העטלפים העטלפים הם יונק

סנונית מדבר

סנונית מדבר היא סנונית קטנה, צבעה אפור - בהיר יותר בחלקי הגוף התחתונים, וכהה יותר בעליונים. יציבה מצויה בדרום הארץ ובמדבר יהודה. נצפית גם בספר המדבר. הקן נבנה מבוץ בצוקים ובכוכים במדבר, אך גם במבנים

אנפית בקר

כידונית ישראלית

מין אנדמי לישראל. מצוי בין צמחים סבוכים, גידולי בר, שיחים ובני-שיח, במרכז הארץ ובצפונה. אורך גופו 23-26  מ"מ. מופיע בקיץ. הנקבה מטילה את ביציה בקרקע או בקליפת עץ