401 בעלי חיים (עמוד 7)

הביא: אריאל אסף דוד והצרעה והעכביש הוא שמו של משל מפי חז"ל, המופיע במדרש אלפא ביתא דבן סירא. מוסר ההשכל הוא שאין לפקפק בתועלת הבריאה ולתמוה על מעשי הבורא. באחד הימים ישב בגנו דוד המלך לעתיד, וראה צרעה

חיפושית קטנה ממשפחת החדקוניתיים, שם המשפחה נגזר בקדמת הראש המאורכת כחדק, צבעה חום אפור עם כתמים בהירים, וכעין איבוק צהבהב. חיפושית זו חיה בעיקר על קיפודן, והבוגרים ניזונים בעלים. הנקבה מטילה את ביציה

רפרף הדבקה הוא פרפראי קטן שצבעו חום אפור, על כנפיו העליונות מצוירים שני פסים גליים בצבע שחור. כנפיו התחתונות כתומות. רפרף זה, בדומה ליתר בני משפחתו מוצץ צוף פרחים תוך כדי רפרוף מהיר. מעופף ביום ובלילה

אורכו 16-18 סמ. מתמחה בציד חרקים. חלק מהפרטים אוגרים מזון על ידי שיפוד טרף עודף על קוצים. חולף מצוי למדי בכל חלקי הארץ. בהרי הצפון מקנן מקומי, ברום 600-1,700 מ', בעיקר בחרמון. זיהוי: לעיתים קרובות ניצ

הזרזיר הינו אחד מציפורי השיר הנפוצות בארץ, וניתן למצוא אותו לרוב באזורים עירוניים ומיוערים. בישראל בתקופת החורף, המוני זרזירים אשר מגיעים מצפון ומזרח אירופה מגיעים ודוגרים באזורים עירונ

אורכה 12.5-14 ס"מ. דוגרת בביצות ובחישות קנים, במיוחד בחישות צפופות וגבוהות הצומחות בתוך המים (גם אם רדודים מאד). באיזורים מסויימים דוגרת גם בשיחי ערברבה ובשדות חקלאיים. בנדידה מצויה גם בסבך שיחים וכד'

חילזון ימי המצוי בים התיכון, צבע הקונכיה סגול כחול, צף חופשי בים הפתוח בעזרת גוש רירי שהוא מפריש. זהו טורף הניזון בבעלי חיים פלגיים (השוחים חופשי בים הפתוח). כשנוגעים בחילזון החי הוא מפריש צבע סגול לה

פרפר קטן, צבעו כתום עם כתמים חומים. הכנפיים הקדמיות חומות ועליהם ציורי עיגולים לבנים, האחוריות כתומות. הבוגרים נראים בקיץ ובסתיו

חיפושית ממשפחת השחרוריתיים, על החזה הקדמי והכנפיים מופיעים חודים וחטוטרות ומכאן שמה. גופה של חיפושית זו מכוסה קורים דקיקים עם הגיחה מהגולם, ואליהם נדבקים גרגרי חול קטנים המקנים לה צבע חולי בהיר

עורב מדברי הניכר בזנבו הקצר. בעמידה על הקרקע אברות הכנף ארוכות יותר מן הזנב. צבעו שחור. אוכל כל, ניזון גם משיירים של מטיילים במדבר ובמזבלות. יציב במדבר יהודה וסביב ים המלח. דוגר במצוקים

למה הם תת-סדרה של התיקאים, הנקראת Mantodea. גמלי-שגמל-שלמה קשתי קטן יותר מגמלי שלמה ירוקים ואורך גופם 4-4.8 ס"מ. בעלי אותו מבנה כמעט כמו גמל-שלמה ירוק, ויש להם על כנפי התעופה ציור סגול (שנוע

אורכו 44-52 ס"מ. מוטת כנפיו 12-17 ס"מ. עדיין אחד השחפים הנדירים בעולם, אך מספריו גדלו באופן משמעותי במערב הים-התיכון בשנים האחרונות. דוגר במושבות או ביחידות באיים קטנים וסלעיים. בישראל: נדיר ומופיע בע

פרפר לילי גדול  שצבעו חום בהיר. על כל כנף מצויירת נקודה ופס רוחב לבנים. הבוגרים מעופפים בסתיו. לזכר מחושים מנוצים. הפרפר הבוגר אינו ניזון כלל וחי ימים ספורים.  לזחל שערות בלוטיות העלולו

ציפור ממשפחת הקיכליים, צבעה חום אפור. לזכר חזה כחול עם שוליים ערמוניים. חולף וחורף בישראל, ניזון בחרקים

מין השייך למשפחת הרברגליים, צבעו שחור, גופו קשה למגע, מוארך, ומורכב מטבעות רבות. כשמין זה מאוים הוא מצטנף לסליל (מתכדר), ומפריש חומר כהה בעל ריח דוחה. ניזון בחומר צמחי

מין אנדמי לישראל. מצוי בין צמחים סבוכים, גידולי בר, שיחים ובני-שיח, במרכז הארץ ובצפונה. אורך גופו 23-26  מ"מ. מופיע בקיץ. הנקבה מטילה את ביציה בקרקע או בקליפת עץ

אורכו 17-18.5 ס"מ. הקטן שבין החנקנים. דוגר ביערות פתוחים עם שיחים וקרחות יער, לרוב בסמיכות לחקלאות זעירה. לעיתים קרובות מעדיף עמדות תצפית פחות חשופות משאר החנקנים. חורף באפריקה. בישראל; חולף מצוי למדי

צבעה אפור עד אפור כהה, על הגוף פזורים כתמים קטנים בצבע לבן עד אפור. מצויה בצפון הארץ, חיה על סלעים וניזונה בחרקים כשאר בני סוגה. פעילה ביום

השייט הנודד הוא מין מהגר של סרטן ימי שמוצאו באוקיינוס ההודי ובמערב האוקיינוס השקט. המין חדר לים התיכון בעקבות פתיחתה של תעלת סואץ

עוף מים גדול, חיי במקווי מים רדודים. הצוואר ארוך מאד והרגליים ארוכות. המקור גדול וכפוף כלפי מטה. מושבתי, אינו מקנן בכל שנה. ניזון מיצורי מים קטנים, פלנקטון. הקן בנוי מבוץ. מקנן במושבות גדולות ומועטות

עוף ממשפחת הנקריים, יוצא דופן במשפחה זו בכך שאינו קודח חור קינון משלו בעצים, אלא מקנן בחורים קיימים. מזונו נמלים. חולף וחורף בארץ

מין השייך למחלקת רבי הרגליים, הגוף מאורך ומחולק לטבעות; כל טבעת נושאת זוג רגליים אחד או יותר. בהופעתו הרבגף מזכיר נדל אך הנדלים שייכים למחלקה אחרת באותה הקבוצה. המין אינו נושך ואינו מסוכן, כשהוא מותקף

מידע כללי זחלי "תהלוכן האלה" אוהבים בעיקר את האלה הארץ ישראלית את האלה האטלנטית אך לעיתים נראים גם על אלת המסטיק. הזחלים בוקעים בחורף וכשקר הם יושבים בקבוצה בקצה ענף ואחר-כך הם מסתובבים ואוכלים א

בז אדום הוא מהקטנים שבדורסי היום של ישראל. חולף ומקייץ בארץ, דוגר במושבות. מקים את קינו בסמיכות למגורי האדם: בגגות, בחורים במבנים ואף בתיבות קינון מלאכותיות. לזכר ראש ולחי אפורים-כחולים, הגב והכנף בצב

המין השכיח ביותר בשטחים שהצומח שלהם נמוך וצפוף. סימונו הייחודי: על הצד הפנימי של הקולית האחורית נמשכות 2-3 חגורות כהות, מלוכסנות