401 בעלי חיים (עמוד 7)

פרוש מצוי

אורכו 14-16 ס"מ.מקנן שכיח באזור (אך לא בישראל) בכל סוגי החורש ובגנים. הציפור השניה בשכיחותה בבריטניה אחרי הגדרון. מעדיף אזורי חורש פתוחים. מרבה לחפש מזון על הקרקע. הקן בנוי במזלג ענפים, ומוסווה עלידי

קורמורן גמדי

אורכו 45-55 סמ. מוטת כנפיו 75-90 סמ. מקנן במושבות ליד מקווי מים מתוקים ושפכי נהרות עם צומח עשיר. לעיתים בקבוצות צפופות. עומד על ענפים או קנים. בישראל: בשנות ה-50 נכחד מהארץ. החל מסוף שנות ה-80 חז

סבראש

עוף ממשפחת הנקריים, יוצא דופן במשפחה זו בכך שאינו קודח חור קינון משלו בעצים, אלא מקנן בחורים קיימים. מזונו נמלים. חולף וחורף בארץ

פלוסית גמה

פרפר השייך למשפחת התנשמיתיים, נפוץ בישראל בחורף ובאביב. על כל אחת מכנפיו ציור בצורת האות היוונית גמה ומכאן שמו. הביצים מוטלות על צמחים שונים

מחושית

תריסית הצלף

תרסית הצלף תריסית קטנה מכונה "פשפש הצלף" אורכה 5-6 מ"מ צבעה שחור עם ציורים בצהוב ולבן. בשולי הבטן יש פסים שחורים ולבנים לסירוגין. הביצים מוטלות על העלים בקבוצות של 10-20 והן מסודרות בשתי שורות. תריסית

נץ קולני אפור

אורכו 39-47 ס"מ. מוטת כנפיו 85-105 ס"מ. יציב במרוקו (רוב אזור התפוצה משתרע מדרום לסהרה), דוגר ביערות פתוחים, במדבריות ספר ובסבך. הקן נבנה בעץ סבוך. בישראל; מזדמן נדיר ביותר - תצפית אחת

חנקן אדום-ראש

דררה מצויה

אורך הבוגר 39-44 ס"מ, אורך הזנב 22-26 ס"מ. מוטת הכנפיים 42-48 ס"מ. דוגרת בחורשות פתוחות ובגנים. נמצאת בישראל, מצרים ובכמה מדינות בדרום אירופה ובמערבה. הובאה על ידי האדם מארצות מוצא בדרום אסיה ובמרכז א

זהבית

משפחת הזהביתיים היא משפחת של צרעות טפילות ("קוקיות") בעלות כסות גוף בצבעים מתכתיים. בני משפחה זו אינם בונים קן. הנקבות חודרות לקיני דבוראים אחרים ומטילה שם את ביציה. הזחל הבוקע ניזון מזחל הפונדקאי. בי

רצען מנומר

הרצען הוא פשפש טורף שצבעו כתום-שחור, שולי הבטן בצבע שחור-לבן. פשפש זה חי על צמחים שונים וניזון בחרקים

חדקונית הקיפודן

חיפושית קטנה ממשפחת החדקוניתיים, שם המשפחה נגזר בקדמת הראש המאורכת כחדק, צבעה חום אפור עם כתמים בהירים, וכעין איבוק צהבהב. חיפושית זו חיה בעיקר על קיפודן, והבוגרים ניזונים בעלים. הנקבה מטילה את ביציה

תריסית המצליבים

מצחן דו-גווני

תפוצתו משתרעת באפריקה ובסביבות הים-התיכון. נפוץ בצפון הארץ ובמרכזה. בני סוגו נבדלים מבני הסוג הקודם בקוליותיהם הקדמיות הקצרות יותר ובקריני האורך הישרים שבאוכפית. צבע הגוף ירוק, חום או שילוב של שני הגו

סבכי שחור-כיפה

אורכו 13.5-15 סמ. דוגר ביערות מוצלים עם תת-יער עבות, בפארקים ובגנים עם צומח נמוך. מין מוכר באזורים נרחבים של מרכז אירופה וצפונה, שם הוא עשוי להיות נפוץ ביותר. נודד בצפון ובמזרח, נודד למרחקים קצרי

פימלית החולות

חיפושיו גדולה מבני מינה, אורך גופה 17-23 מ"מ, והוא  עגלגל וחסר רכסים. כנפי החפייה מכוסות בחודים קוצניים. זהו מין שוכן חולות הנפוץ בחולות צפון-סיני, הנגב וחולות הים עד קיסריה. פיסות רגליו מצויידות

סגולית דו-גונית

חילזון ימי המצוי בים התיכון, צבע הקונכיה סגול כחול, צף חופשי בים הפתוח בעזרת גוש רירי שהוא מפריש. זהו טורף הניזון בבעלי חיים פלגיים (השוחים חופשי בים הפתוח). כשנוגעים בחילזון החי הוא מפריש צבע סגול לה

סרבולן אפור

עכביש ממשפחת הסרבולניים (Eresidae), הבונה מטווה משפכי. צבע הזכר צהוב-שחור מצויר בדגם יפה. הנקבות גדולות וצבען כהה (שחור, אפור או חום כהה), והן גדולות בהרבה מהזכרים. המטווה עשוי מקורים צמריים ונבנה לרו

קיווית מצויצת

הקיווית המצויצת הוא חופמאי קטן, המתייחד בציצית ארוכה מראשו. הבטן לבנה, החלקים העליונים שחורים ובעלי ברק מתכתי ירוק-סגול. הצוואר, הציצית וקדמת הפנים שחורים. על הלחי עובר פס שחור. בתעופה ניכר

דב חום סורי

דב חום סורי הוא תת-מין מזרח תיכוני של הדוב החום. תת-מין זה היה נפוץ בעבר בחרמון, בגולן ובגליל, אך נכחד מנופי הארץ בתחילת המאה שעברה. אוכלוסיות קטנות עדיין מתקיימות בתורכיה, באירן ובעירק, אך הן פגיעות

סטירית משוישת

מתוך אתרו של דר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל תאור: פרפר בינוני הנפוץ רק במזרח הים התיכון מדרום תורכיה ועד ישראל. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים תיכוני, בחודשים אפריל עד יוני. מוטת כנפיו כ- 55 ממ. מקים דו

ארזית

הארזית הוא עכביש ממשפחת הסרטבישיים, נקרא כך על פי ציור צללית עץ הארז שעל בטנו. צבעו צהוב, אדום, או שחור. הארזית חי על פרחים וטורף חרקים המבקרים בפרח. צורת גופו סרטנית כשל שאר העכבישים בני משפחת הסרטבי

צוצלת (תור הצוצלת)

דנאית הדורה

מתוך אתרו של דר עוז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר גדול בעל תפוצה פליאוטרופית, מאפריקה ועד אסיה הדרומית ואוסטרליה. בישראל הוא נפוץ במשך כל השנה בבקעת ים המלח. בקיץ החל בחודש יוני, הוא נודד צפונה ומגיע

שחאורית משובצת

השחאורית המשובצת שייכת למשפחת השחרוריתיים (Tenebrionidae). תמונות אלו צולמו ב 10 מרץ בנחל ברק בערבה כאשר הן עסוקות בהזדווגות. על פני הכנפיים יש לה דגם של משבצות שקועות. המין נפוץ על פני מרבית ארץ ישרא

ביצנית שחורת-כנף

אורכה 20-24 ס"מ. מוטת כנפיה 39-44 ס"מ. דוגרת באיזורים מיוערים, באדמות כבול ובביצות. חורפת בדרום אירופה, אסיה ובאפריקה. מעדיפה תעלות, שולי בריכות, חופי אגמים וכד'. מופיעה ביחידות או בקבוצות קטנות. הקן

חוויאי הנחשים

אורכו 69-72 סמ, מוטת כנפיו 162-178 סמ. מקייץ מסוף מרס ועד אוקטובר, חורף באפריקה, לא שכיח בארץ, כ - 4000 זוגות דוגרים באזור, רובם בדרום-מערבו. דוגר בעיקר בנופים פתוחים ויבשים, עם הרים ויערות מפוזרים, ב

מרית צפונית

אורכה 44-52 ס"מ. מוטת כנפיה 73-82 ס"מ. מקננת במקווי מים מתוקים עשירי צומח או בביצות עם מספיק מים פתוחים. בישראל; חולפת וחורפת מצויה עד מצויה מאד. זיהוי; ברווז בינוני עד גדול. בעל צוואר קצר אך מקור ארו

עקצן צהוב

המסוכן בעקרבי הארץ. שכיח באסיה; בחצי האי ערב, בסיני, בישראל, בירדן  ובסוריה עד לקו תדמור-חומס, שם עובר קו התפוצה הצפוני ביותר שלו. אורכו 5.5 ס"מ עד 9.5 ס"מ. הפרטים במרכז הארץ ובצפונה קטנים מאלו ש

יקרונית השורשים