401 בעלי חיים (עמוד 7)

מצחן דו-גווני

תפוצתו משתרעת באפריקה ובסביבות הים-התיכון. נפוץ בצפון הארץ ובמרכזה. בני סוגו נבדלים מבני הסוג הקודם בקוליותיהם הקדמיות הקצרות יותר ובקריני האורך הישרים שבאוכפית. צבע הגוף ירוק, חום או שילוב של שני הגו

חרדון מצוי דרומי

במרחבי הנגב קיים חרדון מצוי הנבדל בעליל מהחרדון המצוי שבמרכז וצפון הארץ. אצבעות רגליהם האחוריות של חרדונים אלה קצרות, יחסית, ואורכן אינו עולה על אורך השוק; הקשקשים הגדולים שבגב מצויים גם באיזור רכס הג

חידקונית הבלוטים

משפחת החידקוניתיים היא משפחת החיפושיות העשירה ביותר במינים ידועים בעולם. יש בה 60,000 מינים. בארץ ידועים כ-200 מינים. גודלן 1-70 מ"מ. יש להן כיסוי גוף קשה. השם בא מקדמת הראש המוארכת. ה"חדק" נועד לשמש

צפע ארצישראלי

נחש ארסי ממשפחת הצפעוניים, אורכו מגיע עד מטר וחצי. על גבו דגם עקלתוני מוארך. אישוני עיניו מאונכים והוא פעיל בעיקר בלילה. הצפע הארצישראלי הוא המסוכן שבנחשי ישראל, בשל תפוצתו הרחבה בקרבת האדם (כל י

דרור הירדן

דרור קטן המצוי בישראל לאורך בקעת הירדן ובדרום הגולן, אינו מלווה את האדם בניגוד לשאר בני סוגו המצויים בישראל, אלא חי באיזורים מדבריים. יציב

סנונית מדבר

סנונית מדבר היא סנונית קטנה, צבעה אפור - בהיר יותר בחלקי הגוף התחתונים, וכהה יותר בעליונים. יציבה מצויה בדרום הארץ ובמדבר יהודה. נצפית גם בספר המדבר. הקן נבנה מבוץ בצוקים ובכוכים במדבר, אך גם במבנים

טבלן גמדי

שייט נודד

השייט הנודד הוא מין מהגר של סרטן ימי שמוצאו באוקיינוס ההודי ובמערב האוקיינוס השקט. המין חדר לים התיכון בעקבות פתיחתה של תעלת סואץ

כוס החורבות

כוס החורבות, מהקטנים שבדורסי הלילה של ישראל, ניזון בעיקר בחרקים, וגם בציפורים קטנות, דו חיים וזוחלים קטנים שהוא צד מעמדות תצפית. פעיל בעיקר בשעות הערב והלילה, אך נצפה פעיל גם ביום. תכופות נר

עין-חתול חברבר

עין-חתול חברבר הוא נחש תת-ארסי פעיל לילה הנפוץ בבכל החבל הים תיכוני של ישראל. צבעו אפור-זיתני ולאורך גבו כתמים שחורים עגולים. צבע העורף שחור ואילו הראש אפור. מגיני הגחון כהים. אישוני עיניו אנכיים כעינ

שחף שחור

אורכו – 48-56 ס"מ. דוגר מושבתי לאורך חופים ואגמים. בצפון אירופה ובמזרחה נודד ארוך טווח, חוצה את אירופה לאורך נהרות ומגיע לאפריקה ולמזרח התיכון. בישראל: התת-מין fuscus הוא חולף וחורף מצוי, בעיקר בחופי

כחול חזה

ציפור ממשפחת הקיכליים, צבעה חום אפור. לזכר חזה כחול עם שוליים ערמוניים. חולף וחורף בישראל, ניזון בחרקים

כחליל האספסת

פרפר יום בן משפחת הכחליליים, הביצים מוטלות על צמחים שונים ממשפחת הפרפרניים, צבעו של הזחל ירוק. נפוץ בכל חלקי הארץ כל השנה

קיווית מצויצת

הקיווית המצויצת הוא חופמאי קטן, המתייחד בציצית ארוכה מראשו. הבטן לבנה, החלקים העליונים שחורים ובעלי ברק מתכתי ירוק-סגול. הצוואר, הציצית וקדמת הפנים שחורים. על הלחי עובר פס שחור. בתעופה ניכר

איית צרעים

איית הצרעים הוא דורס יום החולף בארץ בסתיו ובאביב. ניזון מחרקים מעופפים וביניהם צרעות (מכאן שמו), וגם מיונקים קטנים, מעופות ומזוחלים. לבוגר חלקים תחתונים בהירים עם פספוס חום. הסנטר והצוואר בהירים אף הם

סיקסק

צוצלת (תור הצוצלת)

שנונית השפלה

לטאה בגודל בינוני. אורכה עד 29 ס"מ. מזה כשני שלי אורך הזנב. שוקלת כ-20 גרם. דומה מאד לשנונית הנחלים. גבה מכוסה קשקשים בעלי קרינים. צבע הגוף משתנה עם הגיל. הצעירים רצועים ברצועות אורף צהבהבות וחומות-כה

ירקון

אורכו  14-16 ס"מ. מקנן בשולי חורש, באזורי מרעה זרועי עצים, בחורשות, בסבכי שיחים ובגנים. שכיח גם בתוך ישובים. הקן נבנה בעצים או בשיחים. חלקם נותרים בחורף באזורים יחסית צפוניים באירופה, בעוד אחרים

חכלילית עצים

טבלן מצויץ

אורכו 46-51 סמ. מוטת כנפיו 59-73 סמ. מקנן במקווי מים גדולים המוקפים קנים. בחורף נמצא בים או באגמים ומאגרי מים. הקן ערימה של צמחי מים. בישראל: חולף וחורף מצוי עד נדיר, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה. בעבר קי

דרור הבית

טריכודית הפסים

ממשפחת החיפושיות הנפוצה בעיקר בארצות טרופיות. מתוך 3600 מינים במשפחה, נמצאו בארץ כ-20 מינים. דומה לטריכודית הסורית ולמילברית. אורך הגוף 12-22 מ"מ. מצויים על תפרחת של סוככיים. כנפי החפיה אדומות חזקות ע

דובון הקורים

תפוצתו באסיה הקטנה, בסוריה, בישראל ובמצרים. מצוי בכל אזורי הארץ. נקרא גם "דובון האביב". הבוגרים מופיעים מסוף אוקטובר עד דצמבר. בולטת בהם דו-צורתיות זוויגית. מוטת הכנפיים של הזכר כ - 35 מ"מ. מחושיו מנו

מדרונית

דבורים מגושמות, שעירות, המקננות לרוב על הקרקע. אורכן 8-21 מ"מ

אדמון מצרי

מגלית איסופיה

גלדני אלמוות-הכסף

דובון מנומר

דובון מנומר פרפר פעיל לילה המופיע באביב ובקיץ. צבע גופו אדום כתום, וצבע כנפיו צהבהב ומנומר בכתמים שחורים, ומכאן שמו. כשמטרידים אותו הוא מרים את כנפיו ומבליט בכך את גופו האדום כתום

גבתון עפרוני

 ציפור שיר השייכת למשפחת הגבתוניים, שמו ניתן לו על שום הדמיון במראהו לעפרוני. מקייץ ומקנן בארץ, אך גם חורף נפוץ. ניזון בעיקר מזרעים. מקנן בשיחים קוצניים