401 בעלי חיים (עמוד 7)

פרפר לילי גדול  שצבעו חום בהיר. על כל כנף מצויירת נקודה ופס רוחב לבנים. הבוגרים מעופפים בסתיו. לזכר מחושים מנוצים. הפרפר הבוגר אינו ניזון כלל וחי ימים ספורים.  לזחל שערות בלוטיות העלולו

עכביש השייך למשפחת המברישניים, שצבעו ירוק עז

צבעה אפור עד אפור כהה, על הגוף פזורים כתמים קטנים בצבע לבן עד אפור. מצויה בצפון הארץ, חיה על סלעים וניזונה בחרקים כשאר בני סוגה. פעילה ביום

רפרף הדבקה הוא פרפראי קטן שצבעו חום אפור, על כנפיו העליונות מצוירים שני פסים גליים בצבע שחור. כנפיו התחתונות כתומות. רפרף זה, בדומה ליתר בני משפחתו מוצץ צוף פרחים תוך כדי רפרוף מהיר. מעופף ביום ובלילה

הארזית הוא עכביש ממשפחת הסרטבישיים, נקרא כך על פי ציור צללית עץ הארז שעל בטנו. צבעו צהוב, אדום, או שחור. הארזית חי על פרחים וטורף חרקים המבקרים בפרח. צורת גופו סרטנית כשל שאר העכבישים בני משפחת הסרטבי

למה הם תת-סדרה של התיקאים, הנקראת Mantodea. גמלי-שגמל-שלמה קשתי קטן יותר מגמלי שלמה ירוקים ואורך גופם 4-4.8 ס"מ. בעלי אותו מבנה כמעט כמו גמל-שלמה ירוק, ויש להם על כנפי התעופה ציור סגול (שנוע

ציפור הקטנה ממשפחת הקיכליים, נבדל מקרובו דוחל שחור-גרון בפס גבה לבן בולט. חולף בארץ, אוכל חרקים

נחש ארסי ממשפחת הצפעוניים, אורכו מגיע עד מטר וחצי. על גבו דגם עקלתוני מוארך. אישוני עיניו מאונכים והוא פעיל בעיקר בלילה. הצפע הארצישראלי הוא המסוכן שבנחשי ישראל, בשל תפוצתו הרחבה בקרבת האדם (כל י

צבי הנבדל מקרובו צבי ארצישראלי באוזניו הגדולות והמופשלות לצדדים, בחוסר בפס צד כהה ובצורת קרניו. מצוי באפיקי וואדיות בנגב ובנופים יובשניים עם כיסוי צמחי

השייט הנודד הוא מין מהגר של סרטן ימי שמוצאו באוקיינוס ההודי ובמערב האוקיינוס השקט. המין חדר לים התיכון בעקבות פתיחתה של תעלת סואץ

המאביק של הפרחים האדומים הוא חיפושית - זיבלית הפרחים מסוג אמפיקומה. הזיבליות באות לנות על הפרחים, אוכלות אבקה וחורצות עלי עטיף (כנראה להפקת נוזלים). הזבליות שעירות, מופיעות במועדים שונים במקביל ל

חיפושית האדומה שחורההנקראת גם פשפש פנדורה שייכת למשפחת הרפואניתיים (Meloidae). אלה חיפושיות שחורות, עם כנפי חפייה אדומות, עם פסים או כתמים שחורים. הגוף קמור, אורכו 8-<?xml:namespace prefix = st1 ns

מין נפוץ בישראל בגליל העליון (חוץ מאזור החוף), בחרמון ולרגלי החרמון. נלכד לאחרונה גם בגליל התחתון, בכרמל, ואפילו לרגלי הרי יהודה, ליד קיבוץ נחשונים. תפוצתו הנרחבת משתרעת באירופה ומגיעה עד צפון-אפריקה

ציפור ממשפחת הקיכליים, צבעה חום אפור. לזכר חזה כחול עם שוליים ערמוניים. חולף וחורף בישראל, ניזון בחרקים

עין-חתול חברבר הוא נחש תת-ארסי פעיל לילה הנפוץ בבכל החבל הים תיכוני של ישראל. צבעו אפור-זיתני ולאורך גבו כתמים שחורים עגולים. צבע העורף שחור ואילו הראש אפור. מגיני הגחון כהים. אישוני עיניו אנכיים כעינ

מתוך אתרו של דר עוז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר גדול בעל תפוצה פליאוטרופית, מאפריקה ועד אסיה הדרומית ואוסטרליה. בישראל הוא נפוץ במשך כל השנה בבקעת ים המלח. בקיץ החל בחודש יוני, הוא נודד צפונה ומגיע

אורכה 20-24 ס"מ. מוטת כנפיה 39-44 ס"מ. דוגרת באיזורים מיוערים, באדמות כבול ובביצות. חורפת בדרום אירופה, אסיה ובאפריקה. מעדיפה תעלות, שולי בריכות, חופי אגמים וכד'. מופיעה ביחידות או בקבוצות קטנות. הקן

אורכו 17-18.5 ס"מ. הקטן שבין החנקנים. דוגר ביערות פתוחים עם שיחים וקרחות יער, לרוב בסמיכות לחקלאות זעירה. לעיתים קרובות מעדיף עמדות תצפית פחות חשופות משאר החנקנים. חורף באפריקה. בישראל; חולף מצוי למדי

אורכו 13.5-15 סמ. דוגר ביערות מוצלים עם תת-יער עבות, בפארקים ובגנים עם צומח נמוך. מין מוכר באזורים נרחבים של מרכז אירופה וצפונה, שם הוא עשוי להיות נפוץ ביותר. נודד בצפון ובמזרח, נודד למרחקים קצרי

אורך גופה 8-12 ממ, צבעה ירוק בהיר עד ירוק כהה. היא דומה לתריסית הירוקה, אבל שונה ממנה בכך שפתחי בלוטות הריח שלה ארוכים מאד ונמשכים בצורת חריץ עד לפינות האחוריות של החזה האמצעי. נמצאת על שיחים ועל צמחי

לטאה בגודל בינוני. אורכה עד 29 ס"מ. מזה כשני שלי אורך הזנב. שוקלת כ-20 גרם. דומה מאד לשנונית הנחלים. גבה מכוסה קשקשים בעלי קרינים. צבע הגוף משתנה עם הגיל. הצעירים רצועים ברצועות אורף צהבהבות וחומות-כה