דרייב קפה

בקילומטר ה-17 מירושלים, על גבעת מַשַׁב שמנגד למושב שואבה, במקום שבו שכן פעם כפר בשם ח'רבת א-זנקולה, נחנכה ב-1967 אנדרטת פורצי הדרך לירושלים של הפסלת נעמי הנריק. צרורות של צינורות מתכת מזדקרים כלפי מעלה לכיוון ירושלים, והמורים הסבירו שהם סמל לאספקה אל העיר הנצורה ולכמיהה בת דורות לירושלים. אני הייתי משוכנעת שמדובר בתותחים מן העתיד, שמאיימים על העיר.

שלוש נקודות של דרייב קפה פתחו גבריאל פלוס ודניאל עזרן. האחת בכביש 443 והשנייה במבשרת ציון. הנקודה השלישית נפתחה למרגלות האנדרטה הזו, ותמצאו שם שקשוקה נחמדה שמכינים במקום, בורקס טוב שנקנה בשוק לוינסקי ונאפה כאן, ואיכות הבצק עולה על טעמיו של המילוי. יופי של סביח, מיני כריכים, עוגיות שנאפות במיוחד עבורם, כוס קפה ומיץ תפוזים סחוט. לצד הבורקס והשקשוקה או עמוק בתוך הפיתה של הסביח, תמצאו את החריף שמכינה להם אימא של דניאל, שמחדד את הלשון ומבעיר את מעשה האכילה.
 

צילום: איתיאל ציון

מקום עם קסם על אם הדרך, באזור שבו כושלות מסעדות מתאמצות בהרבה. הקבועים מתקשרים מהדרך ככה שהכל יהיה מוכן כשיגיעו – ישתו, יאכלו וימשיכו בדרך. אנחנו לקחנו את הזמן סביב שולחן קטן מאלה הפזורים בין עצים ורקפות, מסתכלים על מנוחת הרים בירוק ועל כביש אחד הממהר את דרכו. עם סביח ביד אחת וכוס קפה ראשונה של בוקר בשנייה, נשאתי אליהם עיניים שוב, צינורות מתכת מחודדים הפונים לירושלים. גם עכשיו, כשהם מוקפת פריחת אביב משגעת והעתיד הוא עכשיו, הם נראו לי כמו שנראו לי אז, ילדה קטנה מול אנדרטה ענקית.

מחירים: כריך: 10 ₪, בורקס עם תוספות: 18 ₪, שקשוקה: 25 ₪, מלאבי: 10 ₪, סביח: 18 ₪.

צילום: איתיאל ציון
 

איפה מטיילים בסביבה?