המשולש הקדוש: 5 פיצריות ירושלמיות שאסור לפספס

בשנים האחרונות פורחת סצנת פיצות ירושלמית שלא הייתה מביישת את נאפולי. ממוסדות ותיקים שחייבים להכיר, למסעדות גורמה שגרפו פרסים בינלאומיים. יצאנו לבדוק על מה כל המהומה, ולא חזרנו רעבים

אן הורוביץ לביא ושי קדם | 20/05/2026

פיצה היא כנראה המאכל שהכי קל להסכים עליו. בצק טוב, רוטב עגבניות, גבינה שנמסה מלמעלה וריח של טאבון שמושך פנימה ומייתר את הצורך בתפריט. בשנים האחרונות הפיצה הירושלמית היא כבר לא רק אוכל מהיר לבליינים לפני או אחרי יציאה. היא הפכה לסצנה של ממש, עם מקומות עממיים שפועלים עד השעות הקטנות, פיצריות גורמה עם בצקים שעוברים התפחה של ימים, וגם תארים בינלאומיים שהצליחו למשוך תשומת לב הרבה מעבר לגבולות המדינה.

אפשר היה להגיד שהסצנה הקולינרית בבירה הפתיעה אותנו, אבל האמת היא שזה כבר לא ממש מפתיע. ירושלים של השנים האחרונות יודעת להחזיק מסעדות שף לצד ברי אוכל, וגם מקומות קטנים שעושים דבר אחד ועושים אותו טוב. אז יצאנו לבדוק חמש פיצות בעיר: חלקן מוכרות לכל ירושלמי, חלקן זכו בפרסים, וחלקן פשוט גרמו לנו להבין ששווה לעלות אל ההר גם בשביל משולש טוב. ברור שיש עוד מקומות שלא נכנסו לרשימה, ובשביל זה הבטחנו לעצמנו לחזור שוב. ברגע שנצליח לסגור את החגורה.

CRAFT

“קראפט פיצה ביסטרו” נפתחה בשנת 2018 ותוך זמן קצר הפכה למוסד ירושלמי מוכר. יש לה שני סניפים בעיר: בשוק מחנה יהודה, שמגיש פיצה בסגנון ניו יורק. אליו הצטרף אחרי שנתיים גם הסניף שבו אנחנו ביקרנו - בשלומציון המלכה. כאן מכינים את הפיצה בסגנון נפוליטני, עם שוליים תפוחים, תחתית פריכה וטעם עמוק של מחמצת. הבצק עובר התפחה של 72 שעות, אחריהן הפיצה מוכנסת לטאבון אבן שמוסק עם עץ אלון. זה נותן לה צריבה מהירה ומרקם אוורירי עם קראסט מדויק.

נפוליטנית-ירושלמית שיוצאת מטאבון אמיתי: פיצה קראפט | צילום: אן הורוביץ לביא

ההצלחה מירושלים הובילה לפתיחה של שני סניפים נוספים – במודיעין ובתל אביב. ליד הפיצה, אם בטעות נשאר לכם מקום, תוכלו למצוא בתפריט גם פסטות וסלטים, או לשתות קוקטייל. אה, ויש גם אופציה לגבינה טבעונית, שגם היא עשית לפי מתכון שפותח במקום, ועושה כבוד גם לפיצה וגם למי שאוכל אותה.

LA PIEDRA

אם כבר פיצה שזכתה בתארים בינלאומיים, אז לה-פיאדרה הירושלמית של הפיציולו אבי סינקלר הצליחה להיכנס לדירוג של 50 Top Pizza לא פעם אחת, אלא שלוש פעמים רצוף - בשנים 2023, 2024 ו-2025. היא גם עשתה היסטוריה כשהייתה הפיצרייה הכשרה הראשונה שנכנסה לרשימה, וזה כבר אומר לא מעט על המקום שאליו הפיצה הירושלמית הצליחה להגיע.

בחרנו ללכת אל המקום שבו הכל התחיל, בסניף ברחוב אגרון. כאן סיפרו לנו שהקסם מתחיל 36 שעות לפני האפייה עם הכנה של בצק מקדים, שנקרא ביגה ועובר התפחה איטית. אחרי יום הוא מקבל חיזוק של קמח שנטחן באובניים, ואז ממשיך להתפתח עד שהוא נכנס לטאבון אבן שמחומם ל-400 מעלות, ממנו הפיצה יוצאת אחרי 90 שניות בלבד. כל התהליך הזה מורגש בבצק קל מאוד ואוורירי, אבל כזה שיש בו הרבה עומק.

הפיצה הטובה בישראל, עם תעודות: לה פיאדה

מה שהופך את הפיצה הזאת למעולה זה החיבור בין הבצק לרוטב, שעשוי מעגבניות סן מרזנו שמיובאות לארץ במיוחד מנאפולי כדי לשמר את הטעם הנכון. הפיצה עצמה נאפית בסגנון נאפוליטני, עם שוליים תפוחים, מרכז רך וטעם שמחבר בין רוטב מעולה, בצק עמוק ומוצרלה איכותית שנמסה בדיוק כמו שצריך. גם פה ההצלחה הובילה לפתיחה של סניף נוסף בשכונת ארנונה, ואחד נוסף בפתח תקווה.

פיצה פלורה

פלורה היא פיצריית גורמה ירושלמית שלא מנסה להיות כבדה או מתחכמת מדי, אלא נשענת על בצק טוב, תוספות מקוריות ואפייה מדויקת. הסניף המקורי שלה נמצא ברחוב עזה ברחביה. אנחנו היינו בסניף השני שנמצא ברחוב הדקל, ממש ליד שוק מחנה יהודה. כאן הפיצה עשויה מבצק על בסיס קמח סמולינה, שעובר התפחה של 48 שעות לפני שהוא נכנס לתנור. התוצאה היא פיצה עם תחתית פריכה, שוליים עדינים ומרקם קצת יותר מחוספס ומעניין מפיצה רגילה.

לא מתחנפת, פשוט טובה: פיצה פלורה

למרות שהיא פחות מתוחכמת משתי הפיצריות הקודמות, דווקא הפשטות שלה הפכה אותה לפייבוריטית שלנו. בצק קליל אבל נוכח, רוטב טוב וגבינת מוצרלה. בתפריט תמצאו שילובים מקוריים של תוספות, ולצידן גם סלטים ופסטות. זו פיצה ירושלמית מאוד במובן הטוב של המילה. מושקעת בביס, ולא צריכה לעשות יותר מדי רעש כדי שיזכרו אותה.

Pizza by Chakra

מסעדת צ'אקרה שפועלת בירושלים מאז שנת 2000 היא אחת מהבולטות בעיר, ואפילו נבחרה על ידי ה-World Culinary Awards לטובה בישראל. אבל מתחת לרדאר נפתחה לה אחות קטנה בשנת 2024, פיצה צ'אקרה ברחוב הלל, 200 מטר מהמסעדה המקורית. ההצלחה, אגב, הביאה לפתיחה של סניף נוסף במודיעין.

זאת לא בדיוק פיצרייה קלאסית, אולי היינו קוראים לה בר אוכל. מקום שלוקח את האיכות של מסעדת שף, ומחבר אותה לאוכל קליל ועממי שאפשר לאכול בידיים. ולעומת מסעדות הפיצה-גורמה האחרות שביקרנו בהן, היא לא כשרה, וזה אומר שתוכלו לשבת בה גם בשישי בערב או בשבת אחר הצהרים.

גורמה לאכילה בידיים: פיצה צ’אקרה

לא תמצאו כאן אפשרות לגדלים שונים של פיצה, אלא גודל אחיד של קוטר 32 ס"מ, עם עובי שנמצא באמצע הדרך בין הפלאפיות של פיצה נפוליטנית לבין הדקיקות של הניו-יורקית. איכות החומרים גבוהה ומרגישה בטעמים – בצק מקמח פטרה איטלקי שעובר התפחה של 72 שעות כדי להגיע למרקם מושלם. מעליו רוטב וגבינה איכותיים, ותוספות שנעות בין הקלאסיקות האיטלקיות ועד לרעיונות מקוריים של סרדינים וביצה קשה. לצד הפיצה תוכלו לקחת גם מנות שהגיעו מהאחות הגדולה כמו ברוסקטה עם ספייסי טונה, ארנצ'יני וארטישוקים מטוגנים. כיאה לבר, תמצאו פה גם קוקטיילים מעולים ויין שמשלימים את החוויה.

CHILI PIZZA

אין ירושלמי שלא מכיר את צ’ילי, אולי הפיצרייה המיתולוגית של מרכז העיר ואחד המקומות שהכי מזוהים עם הלילות של ירושלים. היא יושבת ברחוב הלל, פתוחה גם בשבת ולא כשרה, מה שבירושלים הוא לא פרט שולי אלא חלק מהסיפור: אפשר להזמין ממנה גם כשחצי עיר סגורה, ועל הפיצה תמצאו גם תוספות בשריות שלא מופיעות בהרבה מקומות אחרים. וכן, זה כולל בייקון.

קלאסיקה ירושלמית - פיצה צ'ילי | צילום: אן הורוביץ לביא קלאסיקה ירושלמית: פיצה צ'ילי | צילום: אן הורוביץ לביא

הפיצה של צ’ילי לא מנסה להתחפש לנאפולי או לספר לכם על מחמצת בת 72 שעות. אבל שזה לא יטעה אתכם, זאת פיצה שמתאימה אל החך המקומית בטעם, וגם בגדלים: מגשים מפנקים, תוספות נדיבות, טייק אווי ומשלוחים עד השעות הקטנות. היא לגמרי מוסד ירושלמי שמרגישה שהייתה כאן תמיד, והיא חלק מהנוף המקומי: קצת פרועה, לא שגרתית, ובעיקר יודעת בדיוק מה הקהל שלה רוצה לקבל על המגש.