נחל דולב ועין פירים

המסלול באדיבות עזריאל ודניאל יחזקאל, שהוציאו את הספר "מעיינות בהר", שסוקר מעל לתשעים מעיינות בהרי ירושלים

נחל דולב הוא אחד משלושה נחלים הנמצאים בתחומי שמורת נחל דולב (לצד נחל המערה ונחל אוזן). שלושת הנחלים מהווים חלק מאגן הניקוז של נחל שורק. הם יורדים מהרי ירושלים ממזרח למערב ומתנקזים אל נחל זנוח המתחבר לנחל שורק, שזורם עד לים התיכון. השמורה ממוקמת בכפיפה של הרי ירושלים לכיוון השפלה, ובתחומה נמצאות גם מערת הנטיפים ומערת התאומים , שנמצאות בנחל המערה.

איך מטיילים

המסלול מעגלי ואורכו 9 ק''מ. דרגת הקושי בינונית עד קשה, וסופו בעליה מתונה. 

שימו לב:

• שימו לב: לאחר גשמים ישנה סכנת החלקה במסלול, ואילו בקיץ המסלול אינו מוצל לכל אורכו.

• מומלץ ללבוש מכנסיים ארוכים, שכן בכמה מקומות המסלול השחור עובר בתוך צמחייה שורטת.

• למטיילים עם מנשא תינוקות: במסלול השחור תידרשו להתכופף נמוך בכמה נקודות כדי לעבור תחת עצים.

• ניתן לטייל במסלול גם בכיוון ההפוך.

איך מגיעים

למגיעים מירושלים: נוסעים בכביש 1 לכיוון תל אביב ויוצאים במחלף מבשרת. על הגשר פונים שמאלה (דרומה) וממשיכים כ-3 ק"מ עד לכיכר הסטף (כביש 3965). בכיכר פונים שמאלה לכיוון עין כרם (כביש 395) ויורדים אל נחל שורק. בתחתית הירידה הכביש עובר על גשר קטן מעל הנחל ומגיע לכיכר כרם. בכיכר פונים ימינה לכיוון נס הרים ובר גיורא (כביש 386). נוסעים כ-9 ק"מ בכביש מפותל במקביל לנחל שורק ועולים איתו אל הגדה הדרומית עד לשיא הגובה. פונים ימינה לכיוון בית שמש ונס הרים (כביש 3866) ונוסעים 3.6 ק"מ עד לפנייה שמאלה, עם שילוט למחנה נוער נס הרים מרכז ההוכרה לתורמים [1 במפה]. פונים, ובמזלג הבא פונים ימינה לכביש אספלט צר. נוסעים כ-100 מטר וחונים בנקודה שבה הכביש הופך לדרך עפר.

למגיעים מתל-אביב: ניתן לצאת בשער הגיא ולנסוע לכיוון בית שמש. ממשיכים ישר בצומת שמשון ופונים שמאלה בכניסה הראשית לבית שמש (בסמוך למתחם ביג). ממשיכים כל הזמן ישר, כשבדרך חולפים על פני אזור התעשיה, עד לכביש האחורי שמוביל למושבים מחסיה וזנוח (כביש 3855). נוסעים בכביש כ-300 מטר ופונים שמאלה לכיוון מערת הנטיפים (3866). לאחר עלייה של כ-7.1 ק"מ פונים ימינה לכיוון מחנה נוער נס הרים מרכז ההוקרה לתורמים [1 במפה], ומיד פונים במזלג ימינה, וממשיכים עד לתחילתו של כביש עפר, שם חונים.

עין הפירים

מנקודת החנייה ממשיכים ברגל כ-30 מטר על שביל העפר ויורדים ימינה בין עצי אורן כ-100 מטר (ללא שביל מסומן) עד למשטח סלע גדול, ולידו עצי זית עתיקים. כאן, לאחר שתחפשו קצת, תמצאו את מעיין עין הפירים, שממוקם מערבית לישוב נס הרים (במפת סימון השבילים המעיין מסומן ללא שם). המעיין נובע לתוך חלל מערה בעל שלושה פירים גדולים, שאחד מהם קרס, ומעליהם סוכך עץ אלה גדול. נכון לתאריך 3.5.2016 לא ניתן לרדת אל המערה, מכיוון שנשבר הסולם שנמצא בפתח הפיר שקרס. המים הנאספים לחלל המערה יוצרים בתוכה בריכה בעומק של כ-1.5 מטרים מהקרקעית הנראית - עלי עץ האלה הרבים מעטרים את קרקעית הבריכה ויוצרים שכבת בוצה (תערובת של עלים ובוץ) שמוסיפה עומק של כחצי מטר נוסף. המים במערה מעט עכורים, ואין ספק כי שיפוץ קטן לא יזיק למקום, אך המטיילים בעלי המוטיבציה ייהנו מהמים הקרים.

השם "עין הפירים" הינו עיברות לשם ביר אל-ביאר, שמופיע במפות המנדטוריות משנות הארבעים. באזור המעיין תמצאו עצי זית עתיקים, חלקם בעלי גזע בקוטר של יותר ממטר, ושרידים של בריכה ריבועית עתיקה בנויה אבני גזית. המקום מתאים לארוחת בוקר.

נחל דולב ועין דולב

נחזור לרכב וניסע חזרה לכביש נס הרים-בית שמש (3866). נפנה שמאלה, נחלוף על פני הפנייה לכיוון מערת הנטיפים [2] ונתחיל לרדת בפיתולי הכביש לכיוון בית שמש. כ-1.4 ק"מ מהפנייה למערת הנטיפים נראה בצד שמאל של הכביש שלט קטן שמפנה אל נחל דולב [3]. נפנה ונחנה את הרכב (ניתן גם להתקדם כ-200 מטר עד למפגש שבילים שחור ואדום [4]). מכאן מתחיל מסלול הטיול.

עולים עלייה קצרה עם הסימון השחור על שביל עפר נוח, חוצים את סימון השבילים האדום [4] וממשיכים ויורדים עם השביל השחור מעבר לשלוחה עד למפגש עם ערוץ הנחל עצמו [5]. מנקודה זו ההליכה היא בשביל צר שחלקו בתוך ערוץ הנחל תחת חורש ים תיכוני סבוך וחלקו על גבי השלוחה שמצפון.

עין דולב

לאחר כ-1 ק"מ הליכה בשביל הצר, השביל יורד חזרה אל תוך הערוץ בנקודה בה הנחל נפתח מעט למעין אמפיתאטרון רחב [6]. האמפיתאטרון תחום ממזרח בטרסת אבנים גדולות שחוצה את הנחל. במרכז האמפיתאטרון גדל עץ לבנה רפואי וסביבו שיח של אלת המסטיק. חיטוט בתוך ענפיו הסבוכים יוביל אתכם לגילוי של שלוש שקתות אבן קטנות, ובריכה מלבנית יבשה הבנויה מאבני גזית, בגודל של כמטר וחצי על שניים ובעומק של יותר משני מטרים. מדרגות תלולות יורדות אל הבריכה. בפינה ניתן לראות נביעה קטנה מאוד (כיום יש שם שלולית מים קטנה). לא קל למצוא את הבריכה – העץ והשיח סביבו מסתירים אותה היטב וצריך לזחול מעט בין ענפיו כדי לרדת פנימה.

ממשיכים עם השביל בערוץ היפה כ-1.5 ק"מ עד לכביש עפר נוח, ו-800 מטר נוספים עד למפגש עם שביל אדום שיורד מהשלוחה שמצפון [7]. בנקודה זו נפנה ימינה בשביל האדום, נחצה את ערוץ הנחל (כשמשמאלכם מאהל בדואי קטן), ונעלה בשלוחה שמצפון לנחל דולב לכיוון שרידי הכפר דיר-אבאן [8]. השביל האדום מסומן מערבית למאהל הבדואי. כבר בשלב שבו מגיעים לתחילת המאהל הבדואי רואים דרך עפר שפונה ימינה למעלה, ניתן לפנות אליה ולעלות איתה לשלוחה הלוקחת אותנו בחזרה בבטחה.

חורבות דיר אבאן

דיר אבאן היה כפר ערבי שננטש ב 20/10/1948 במהלך מלחמת העצמאות. הכפר מנה בזמן זה 2290 תושבים. ב 1950 הוקמו על אדמות הכפר היישובים מחסיה (הנראה מצפון לכפר) וזנוח (מדרום). תחנת הרכבת של בית שמש שנבנתה בתקופת השלטון העות'מאני נקראה בזמנו תחנת דיר אבאן עש הכפר הסמוך.

סיפורה של שיירת הל''ה

לאחר הכרזת האום ב-כ"ט בנומבר 1947 על הקמת שתי מדינות בשטח מדינת ישראל, החלה השלב הראשון במלחמת העצמאות. שלב זה התבטא בעיקר בכוחות לוחמים קטנים של המחתרות, ועמידת ישובים רבים במצור ופיגועים בידי כוחות ערבים שונים. בין השאר, הפך גוש עציון שמנה ארבעה ישובים: כפר עציון, עין צורים, משואות יצחק ורבים, לנצור.  קרב שנערך ב-13/1/1948 בין תושבי הגוש לערבים מהסביבה שניסו לכבוש אותו הותיר את תושבי הגוש ללא תחמושת ונשק.

בליל ה-16 לינואר 1948, אורגנה קבוצה של 38 לוחמי פלמ"ח להביא תחמושת וחומרי נפץ אל גוש עציון הנצור. הלוחמים, בפיקודו של דני מס, יצאו ממושבת הרטוב הסמוכה, ובדרך חלפו כאן למרגלות הכפר דיר אבאן. בהמשך הדרך, בסמוך לעיינות דקלים, נקע את רגלו אחד הלוחמים, ישראל גפני, ונשלח בחזרה להרטוב בליווי שני לוחמים נוספים (אורי גביש ומשה חזן). מספר הלוחמים ירד כעת ל-35 (ל''ה בגימטריה), וסיפור גבורתם ידוע: הם זוהו על ידי מקושש עצים מקומי, שככל הנראה חסו על חייו, והוא הזעיק את תושבי הכפרים הסמוכים. לאחר יום שלם של לחימה עיקשת, נהרגו כל ל"ה הלוחמים. עם השנים קיבלה השיירה את הכינוי "שיירת הל"ה", ועל שמה הוקם קיבוץ נתיב הל''ה שנמצא בנתיב הליכתם, כ-8 ק"מ דרומית לכפר. הלוחמים נקברו בהר הרצל בירושלים.

כיום ניתן לראות במקום עצי זית, סברסים ועצי חרוב, ובין החורבות ניתן למצוא מספר לא קטן של מערות וארבעה בורות מים. שיחי כתלה ואזוב גדלים כאן לרוב ואפשר לנצל אותם להכנת תה צמחים. מומלץ מאוד לעצור כאן למנוחה ולשוטט מעט במקום.

החזרה בשביל האדום

החזרה לרכב נעשית בעלייה מתונה לאורך השביל המסומן באדום המוביל למפגש עם השביל השחור איתו התחלנו [4]. מדובר בהליכה של קצת יותר מ-2 ק"מ על גבי השלוחה שמצפון לנחל דולב, בתחילה חוצה השביל יער אורנים שניטע במקום ע"י קקל ובהמשך נחצה בשטחי ביתה (בעיקר סירות קוצניות וקידות), שטחי גריגה וחורש ים תיכוני בנקודת הסיום.