מידע כללי על המסלול
מה עושים במסלול?
המסלול שלנו מתחיל בתל ערד, מהאתרים הארכאולוגיים המפתיעים בנגב המזרחי. תל זה ממוקם על צומת דרכים בעלת חשיבות היסטורית מעידן הברונזה הקדום ועד ההווה. חוקרים שונים מזהים את תל ערד עם העיר הכנענית ערד המתוארת במקרא, ולאור עוצמתה לא ברור אם שבטי ישראל הצליחו לכבוש אותה. סמוך לתל מצוי בסיס הטירונים של חטיבת הנח"ל.
צלם: גיא נמש
תחנה 1: תל ערד
התל טמן בחובו ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה, דרך תקופת הברזל ועד לתקופה הביזנטית. ערד של תקופת הברונזה היא מהקדומות שבערי ארץ ישראל שכללו רחובות שנבנו באופן מתוכנן, מבנים ציבוריים ושלטוניים וחומה המגנה על העיר מפני פולשים. גם מערכת ניקוז מי הגשמים שהובילה אותם מהרחובות אל מאגרים שבאזור הנמוך של מרכז העיר, מבהירה את הקדמה הארכיטקטונית היחסית לתקופה. בתל ערד התגלה גם סגנון בנייה המכונה "הבית הערדי" – תבנית אחידה שבה נבנו הבתים בעיר, ובה חדר גדול ולצידו חדר קטן יותר ששימש כמטבח או כמחסן. בתים רבים אחרים מאותה תקופה שהתגלו באזור נבנו באותה מתכונת, מה שהופך את "הבית הערדי" לשבלונה שהנחתה, ככל הנראה, את אדריכלי העבר במקום.
בשלהי האלף השני לפני הספירה, בנו בני ישראל בראש הגבעה יישוב מפורז ובמרכזו מזבח ובמה. סמוך לו נבנו במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה שש מצודות ישראליות מבוצרות שצורתן מרובעת. במצודה אשר עמדה בראש תל ערד התגלה מקדש ישראלי, שיתכן שהוחרב על ידי המלך חזקיהו במסגרת התיקונים הדתיים שביקש להחיל על ממלכתו. נראה שהפולחן במקדש היה לה', אבל צורתו מזכירה דווקא מקדשים כנעניים פגאניים.
אולם הדבר המעניין ביותר במצודה הוא ללא ספק מטמון הכסף שגילה בה בשנות השישים פרופ' יוחנן אהרוני, ושהוטמן ככל הנראה במאה התשיעית או השמינית לפני הספירה. המטמון התגלה עטוף בבד בתוך פך שנמצא במרווח שבין שני חדרים, במקום שעל פי הסברה שימש כמקדש. המטמון היה מורכב משני צרורות הדבוקים זה לזה של כסף הקרוב להיות טהור (96% כסף, וללא סגסוגת). נמצאו בו שני עגילים בצורת קרס, שבמרכז בסיסו של אחד מהם טבעת שנוצרה מחוט מלופף. בעגיל השני שובצה בעבר אבן חן, אך היא מעולם לא נמצאה. בימים שבהם הוחבא המטמון, שימשה מתכת הכסף כאמצעי תשלום, ומכאן שמו של הכסף בן זמננו.
צלם: גיא נמש
תחנה 2: מנחת המטוסים של ערד
אנחנו נתחיל לנסוע על השביל שלנו לכיוון דרום מזרח, נקיף את הפארק המוטורי הצמוד לכביש 31 מצדו המזרחי, נחצה את הכביש ונתחיל להדרים לכיוון דרום מזרח עד שנגיע למנחת המטוסים הישן של העיר ערד. מקור השם ערד בספר מדבר, כא, א: "וישמע הכנעני מלך ערד, יושב הנגב". אולם הדרך להקמתה של ערד המודרנית הייתה דרך חתחתים מורכבת בהרבה. ב-1921 אישר שלטון המנדט ללוחמים משוחררים מהגדודים העבריים להקים במקום יישוב, אולם כעבור ארבעה חודשים – משהמתיישבים, שתי נשים ותשעה גברים, נכשלו בניסיונם למצוא במקום מים – ההתיישבות נזנחה. ב-1960 יזם לובה אליאב את תכנון חבל ערד, ובמרכזו ערד – שהוגדרה כ"עיר המתוכננת הראשונה בישראל". ב-1962 התיישבו בה התושבים הראשונים.
צלם: גיא נמש
תחנה 3: תצפית ראש זוהר
באזור מנחת המטוסים נתחבר לשביל בצבע ירוק, שמהר מאוד יהפוך לכחול, ואיתו נמשיך עד לתצפית ראש זוהר. כאן נעצור לארוחת בוקר או רק לקפה, וניהנה מן הנוף עוצר הנשימה של שמורת מדבר יהודה וים המלח. ים המלח, הידוע גם כים המוות ובשמותיו התנ"כיים "ים הערבה" ו"הים הקדמוני", הוא לא פחות מפלא בקנה מידה עולמי.
צלם: גיא נמש
מדובר באגם מלח שאינו זורם לים, הממוקם על השבר הסורי-אפריקני ובליבו עובר הגבול בין ישראל לירדן. ריכוז המלחים באגם הוא 34.2% - פי עשר מריכוזם בים התיכון. מיקומו בסמוך לאתרים היסטוריים מרשימים כעין גדי, מערות קומראן ומצדה, וסגולות המרפא המיוחסות למימיו, הפכו את ים המלח לאתר המושך אליו תיירות בינלאומית. מומלץ להיכנס אליו בימים לא חמים במיוחד, ליהנות מהמליחות השמנונית ולתת למים המיוחדים לעשות את שלהם ולרענן ולרפא את העור, את הגוף בכלל ואת הנפש.
תחנה 4: שמורת מדבר יהודה
נרד עם השביל שלנו בדרך מפותלת וקצת מאתגרת עד שנפגוש פעם נוספת את כביש 31, נחצה אותו שוב ונמשיך עם השביל המסומן בכחול אל תוך שמורת מדבר יהודה. שמורת טבע מרהיבה זו אוצרת בתוכה נופי בראשית מלאי שגב והוד קדומים, המתנגשים במצוק ההעתקים עצום הממדים המזדקף אל עבר בקעת ים המלח. הנחלים המדבריים ששצפו לעבר המצוק חרצו אותו לעומק בקניונים ובמפלי סלע מעוררי השתאות.
צלם: גיא נמש
חוקרים שונים העלו את ההשערה שדמותו של אלוהים כפי שהיא מופיעה במקרא, קשורה גם בחוויה הדתית רבת העוצמה שאדם יכול לחוש בעומדו מול נוף קדומים מדברי ונשגב מהסוג שנגלה במדבר יהודה ובנגב כאחד. נוף כזה, בוער, יוקד, צחיח, שטוף אור וחסר רחמים, מעלה בתודעתנו הוד והדר ואפשר להבין מדוע אנשי דת, נביאים ומשוררים לאורך הדורות – ממשה רבנו ועד ללאה גולדברג, בשירה "החוח" – ראו בנוף זה מקור השראה לחוויה דתית ורוחנית, לעוצמה מוסרית ולהתמזגות עם האינסוף.
חלק מהקסם של מדבר יהודה נובע מהיותו עשיר במקורות מים – ובהם מעיין עין גדי, נחל ערוגות, נחל דוד, נחל צאלים ועוד. רוב שטח השמורה הוא של גבעות קירטון עם מדרון מתון. עולם החי והצומח המגוון שלו כולל או כלל עד העבר הלא רחוק מספר עצום של זנים ומינים, נמר המדבר שנכחד בגלל שנצוד בניגוד לחוק, דרך היעל הנובי המרשים ועד ציפורי המדבר כמו הטריסטרמית, הסלעית ושחור הזנב. מאחר שמדבר יהודה הוא נקודת מפגש בין ארבעה אזורים שונים, גם הצמחייה בה עשירה ומגוונת ונעה בין רקפת, כלנית וחצב מצוי לקיפודן מצוי, סירה קוצנית ומתנן שעיר. במדבר צומחים אף שני עצי אלה אטלנטית.
צלם: גיא נמש
תחנה 5: ערוץ נחל מורג
נתחיל לרדת עם השביל שלנו לכיוון מזרח בצמוד לנחל מורג. נעבור דרך מצד חתרורים, הקרוי על שם התצורה הגיאולוגית הייחודית המאפיינת את בקעת חתרורים שמדרום מזרח לערד. מדובר בסלעים צבעוניים מותמרים, שהיו שרויים בחום עצום מתחת לפני השטח, בדומה לבישול בסיר לחץ, מה ששינה את המבנה שלהם והעניק להם את צורתם החד-פעמית. ארץ צבעונית יפהפייה זו מזמנת לנו מפגש עם הוד הקדומים שניתן רק לדמיין שהעניק השראה לגיבורי המקרא, לשוכני ארץ ישראל לאורך הדורות ולמתיישביה הציוניים בעידן המודרני.
במדבר יהודה נמלט דוד מפני שאול המלך, ומצא מסתור במערות עם מאות מאנשיו. במערות אלו או אחרות, שנים לאחר מכן, בתקופת בית שני, חיו האיסיים – כת מיוחדת במינה שהאמינה בטוהר, בשיתוף (קצת כמו קיבוץ עתיק) ובמלחמת בני אור בבני חושך שעתידה להתרחש ולהמיט אסון על כולנו, אך כזה שיסתיים בבנייה מחדש. בימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא, חיו המורדים במצודות הגדולות – מצדה, הורקניה והרודיון, ובתקופה הביזנטית היה המדבר מקום להתרגעות, התבודדות והרהורים עבור נזירים נוצרים שאגדות שונות ומשונות נקשרו בשמותיהם.
צלם: גיא נמש
דוגמה לסיפור כזה הוא זה של חריטון, נזיר מתבודד מהמאה הרביעית שהיעד החביב עליו למסעות התבודדות היה מדבר יהודה. על פי האגדה, באחד מטיוליו התנפלו על הנזיר שודדים, לקחו אותו בשבי והותירו אותו קשור במערה שבה הסתתרו. נחש ארסי שהתגנב למערה הבחין כי מדובר בקדוש, ובמקום להכיש את חריטון, התיז את ארסו לתוך כד היין של השודדים – והם שתו את היין המורעל ומתו. לכבוד הנס שאירע לו, הקים חריטון את מנזר פרן. הנמר האחרון החי במדבר יהודה נקרא על שמו.
מדבר יהודה שלהב את דמיונם של סופרי ילדים לאורך השנים. בעיתוני טבע דוגמת "פשוש" תוארו בעבר באריכות חייהם של נמרי המדבר, ובהם חומבבה המפורסמת, הקרויה על שם שד מעלילות גלגמש – האפוס המסופוטמי המהווה את היצירה המיתית הכתובה הקדומה ביותר המוכרת לנו בעולם. סיפור בהמשכים שהופיע בעבר בשבועון הילדים "כולנו" היה "המכשפות ממדבר יהודה", ובו תוארו מכשפות עתידניות המוצאות מסתור במערות הרבות של מדבר יהודה, בדומה לדמויות ההיסטוריות השונות שהזכרנו קודם לכן.
תחנה 6: דרך רמבו
נמשיך ללכת עד שנפגוש בשביל שחור אשר ניתן לו השם "דרך רמבו", לאור העובדה שבדרך זו צולם חלק מהסרט "רמבו 3" שעלילתו מתרחשת כביכול באפגניסטן. עם שביל זה נמשיך לרדת לכיוון דרום כאשר מולנו כל הזמן יבלוט צוק תמרור. תוך נסיעה על השביל נחצה את נחל פרסה, נחל שעט ונחל בוקק עד שנפגוש שוב את כביש 31 אשר יורד עד ים המלח. לאלו אשר לא נשארים לישון בשטח המקטע מסתיים כאן: נפנה על הכביש ימינה לכיוון ערד, נפעיל ווייז ונחזור הביתה.
אולם אם אנחנו מאלו המתכוונים להמשיך למחרת למקטע נוסף או רק רוצים להעביר את הלילה באזור, נעלה על הכביש שמאלה לכיוון הים ואיתו נמשיך עד לצומת זוהר. כאן נפנה ימינה ולאחר 500 מטר נמצא כניסה ימינה לשטח לשביל המסומן בצבע כחול. נמשיך עם השביל עד למזלג עם שביל ירוק משמאל, נפנה שמאלה לשביל הירוק ואיתו נמשיך כ- 1.3 ק"מ עד לחניון לוט.
תחנה 7: חניון לוט
החניון קרוי כמובן על שם לוט המקראי, שהוא ואשתו מילאו תפקיד מרכזי באחד מהסיפורים הדרמטיים ומסמרי השיער ביותר במקרא, שהתרחש ממש בקרבת מקום.
לאחר סכסוך בינו לבין דודו אברהם, עבר לוט עם אנשיו וקניינו להתיישב בסדום. עיר זו כידוע הייתה גדושה כל כך בחטאים, ברשעות ובזדון עד שאלוהים החליט להחריבה. לאור קרבתו של לוט לאברהם ומשום שגילה הכנסת אורחים והגן בחירוף נפש על אורחיו מפני אנשי העיר שביקשו לפגוע בהם, מלאכים הזהירו את לוט מפני החורבן המתקרב, בדמות האש והגופרית שהמטירו השמים על סדום על מנת להורסה כליל.
חתניו של לוט סירבו להאמין לדבריו, והוא עזב את העיר עם אשתו ושתי בנותיו בלבד, לאחר שהמלאכים הזהירו אותם בשום אופן לא להביט אחורה אל העיר הנחרבת. אשת לוט לא עמדה בפיתוי, מרוב סקרנות הסתובבה לאחור – והפכה לנציב מלח הצופה עד היום על ים המלח.
בספר בראשית, יט, כו, מסופרת העלילה במלים הבאות:
: וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה, וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר: קוּם קַח אֶת-אִשְׁתְּךָ וְאֶת-שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, הַנִּמְצָאֹת--פֶּן-תִּסָּפֶה, בַּעֲוֹן הָעִיר.
כאן, בחניון לוט, נוכל להקים את האוהל שלנו ולהנות מהאוויר הנקי והנעים של האזור. בבוקר, אם נרצה, נוכל להמשיך מכאן למקטע הבא בשביל. זה הזמן לסכם את המסע המרתק שעברנו, להיזכר בהנאה בטבע הקסום ובסיפורים ששמענו, ולנוח קצת לפני שנמשיך לחקור לעומק את ארץ המדבריות שלנו.
צלם: גיא נמש
נקודות עצירה לפק”ל קפה
מסעדות בסביבת המסלול
תחנות דלק לאורך המסלול
נקודת לינה בסוף המסלול
- שימו לב: לא מומלץ לצאת למסלול זה לאחר ימים גשומים. האדמה הבוצית עלולה לגרום לחלקים מסוימים במקטע להיות בלתי עבירים.
נוסעים בשביל רגב
המסלול מוקדש לזכרו של רגב אמר ז"ל
סמ"ר רגב אמר, בן 20 משדה נחמיה, נפל בשבעה באוקטובר. רגב התגייס לשייטת 13, משם המשיך לדובדבן ולאחר מכן לגדוד 101 בצנחנים. בשבת השחורה, הוקפץ רגב באמצע קורס מ”כים לקיבוץ כיסופים, שם לחם בגבורה עם הכוח הראשון שהגיע למקום, עד שנפצע ונפל. רגב הכיר את הארץ לעומקה ומצא יופי בכל נוף, כשהמסלול האהוב עליו היה נחל ערוגות, לו אף הקדיש כוס לחיים "לטיולים, לשיטפונות ולנחל ערוגות”. יהי זכרו ברוך.
היי,
מה תרצה לכתוב על "שביל ישראל 4X4 - מקטע 10: מתל ערד לחניון לילה לוט"?