מקטע 17 מחניון שחרות לחניון נחל בוטם

מידע כללי על המסלול

מה עושים במסלול? 

מתחילים את המסלול בחניון שחרות, בצמוד לכביש 12. ניתן לרשום בווייז את הנקודה המדויקת. מיד עם היציאה מהחניון נחצה את כביש 12 לצידו השמאלי וניכנס לשביל המקביל בחלקו לשביל ישראל הרגלי. לאחר כ-5 ק"מ נחצה שמאלה לכיוון מזרח שביל סלול למחצה ונכנס לשביל אדום. עם השביל האדום נמשיך כ-2.2 ק"מ. כאן נפגוש את הדיונות של חולות כיסוי.

במקום חניה מסודרת בה ניתן להחנות את הרכבים ולהנות מחוויית גלישה מדהימה, ממש כאילו נמצאים בחרמון רק שהכל צבוע בחום אדמדמם מהמם. נתגלש על הדיונות באמצעות גלשנים מאולתרים או סתם נתבונן ונתפעם מיופיין המרשים ומהצורות המדהימות שנוצרו בהן.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

תחנה 1: חולות כיסוי

חולות הכיסוי הם ייחודים לאזור זה של דרום הנגב. הדיונה נוצרה כתוצאה מרוחות עזות שבמשך מיליוני שנים סחפו עימן גרגרי חול קטנים שמקורם בשיטפונות ובתהליכים גיאולוגים שונים. הדיונות הן ענקיות ומהיפות בארץ. מומלץ להוציא פק"ל קפה, לשבת למעלה ולצפות בזריחה או בשקיעה. הטיפוס למעלה הדיונה לוקח כ-5 דקות. המקום מוגדר כשמורת טבע ופתוח במשך כל ימות השנה.

אחרי ששתינו קפה וגמרנו להתגלש ולהתרגש מהדיונות, נמשיך עם השביל שלנו דרומה, עדיין על השביל האדום, עד שנגיע שוב לשביל חצי סלול. נעלה עליו ונפנה שמאלה לכיוון דרום, לאחר כ- 250 מטר נבצע פניה קטנה שמאלה. זו הדרך אל מקדש הנמרים בו מומלץ לבקר.

תחנה 2: מקדש הנמרים

מקדש הנמרים הוא אתר ארכיאולוגי, בו התגלה מקדש פתוח ששימש אתר פולחן פרהיסטורי. האתר שוכן ממזרח לכביש הגישה ליישוב שחרות, צפונית-מזרחית לנמל התעופה עובדה שבבקעת עובדה. המקום הוא אחד מכ-160 מקדשים פתוחים שנתגלו עד כה בנגב ובמזרח סיני, והוא היה בשימוש במשך כ-4000 שנים.

לאחר עצרה במקדש נחזור לשביל הסלול שמאלה לכיוון דרום כ- 2.7 ק"מ עד שנרד שוב לשטח, לשביל מסומן בצבע שחור. ניסע עליו לכיוון דרום ולאחר כ-1.8 ק"מ נפגוש מזלג עם שביל כחול בצידו האחד. לא חובה אך מומלץ לפנות לשביל הכחול ולהמשיך איתו עד סופו, שם נפגוש את גבי עישרון אשר בעונות גשומות מלאים במים. גם אם הגבים יבשים, עדיין זהו מקום יפיפה ונעים ששווה עצירה נוספת.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

תחנה 3: גב עישרון

לאורך הדרך אל גב עישרון פוסעים בין עצים יפים של שיטת הנגב, כמה מהם עמוסים בשפע של פירות. התרמילים של שיטת הנגב יוצרים מעין צורת קשת ואינן מסולסלים כמו תרמיליה של השיטה הסלילנית. גב עישרון הוא מקום נפלא לבלות בו שעה קלה, הממלאת את הגוף ואת הנפש בהרבה אנרגיות ושמחה, בעיקר ביום חורף שמשי. הרחצה בגב אסורה כי מי הגב משמשים את בעלי החיים. הגב נקווה למרגלות מפל סלע בגובה של כ-10 מ', וכשהוא מלא נוצרת ברכה בקוטר של 15 מטרים בערך ובעומק של 2 מטרים ואף יותר.

נחל עישרון עצמו הוא נחל קצר המתחיל דרומית לשחרות ומגיע עד לבקעת עובדה, שם הוא מתאחד עם נחל בקעתיים ולעוד ערוצים רבים נוספים שיוצרים את נחל חיון שהוא אחד מהנחלים הגדולים ביותר בנגב ונשפך לנחל ערבה. ריבוי הנחלים שהזרימו מים לבקעת עובדה אפשרו התיישבות אדם ועיבוד האדמות מתקופות פרהיסטוריות ועד אמצע המאה ה-20.

לאחר הביקור בגב עישרון נחזור חזרה למזלג ונפנה בו שמאלה. נעלה על השביל השחור שבמהרה יהפוך לירוק, אתו נמשיך על תוואי נחל עובדה. בדרך נפגוש עץ שיטה בודד אותו ננצל לעצירת מנוחה והתרעננות.

תחנה 4: נחל עובדה

נחל עובדה חוצה את בקעת עובדה בצידה המזרחי, זורם צפונה ונשפך אל נחל חיון, משם הוא ממשיך עד ים המלח. הנחל מנקז אליו מספר נחלים, ביניהם נחל שחרות, נחל עישרון, צאלה, הגדרה, יתרו, רעואל, פרוט וכסוי. גודל השטח הכולל המתנקז אל בקעת עובדה הוא כ-500 קמ"ר.

בקעת עובדה היא בקעה שרובה חול  אשר מוקפת בגבעות הנגב הדרומי. צוקי עובדה והבקעה  נקראים על שם המבצע שהתקיים בשנת 1949 לקראת סופה  של מלחמת העצמאות במהלכו נכבש בין היתר גם שטחה יחד עם בקעת סיירים. בקעת עובדה היא אחת משתי הבקעות אשר עוברות בקטעים העיקריים של נחל חיון. הבקעה גובלת מדרום עם בקעת סיירים ובצפון עם צוקי תמנע וצפון הר ברך. במזרח היא גובלת עם ההרים שחרות, גרופית וארגמן, בצפון עם הר פרוט ובמערב עם צוקי עובדה.

בקעת עובדה היא אזור עם תנאי מדבר קיצוניים, עם כמות משקעים שנתית ממוצעת של כ-20 מ"מ בשנה, לעומת התאיידות של כ-3,600 מ"מ בשנה. זהו מאזן מים שלילי ביותר המביא בהכרח לתנאי מחייה ירודים ביותר של החי והצומח. מרבית שטחו של הנגב הדרומי מצטיין במיעוט אתרים ארכיאולוגיים, אך דווקא בקצהו הדרומי ביותר, מבקעת עובדה דרומה, יש ריבוי יוצא דופן של אתרים קדומים, עדות לכך שהייתה התיישבות והיו חיים דווקא בסביבה קשה זו.

בבקעת עובדה ניתן לבקר במגוון אתרים ולטייל על שבילים רבים המייצגים נוף תרבותי של המדבר הצחיח. בין היתר מומלץ להגיע לתצפיות נוף מיוחדות המשקיפות אל הערבה ואל הרי אדום, דיונות החול המרשימות ואתרי עתיקות בעלי ייחודיות עולמית ביניהם מקדשים עתיקים, הגרנות העתיקות בעולם מבני חקלאות ועוד.  

צלם: איתן מתאו קג׳יה

עדות לנוכחות מוקדמת של אדם באזור נמצאת במקדש הנמרים. זהו מקדש פתוח אשר מסומן באבנים השקועות בקרקע כמתחם רבוע גדול. במרכז אחד הקירות יש נישה אליפטית ובה 19 מצבות פולחן קטנות. המקדש מתואר לאלף החמישי לפנה"ס ושימש ציידים ולקטים באזור. נתגלו בו גם שרידים לכירות ששימשו להבערת אש. באלף השישי לפנה"ס החלו להופיע בבקעה גדרות צאן. בין האלף השישי לאלף השלישי החלו להתרחש שינויים גדולים בהתיישבות באזור.

לפנה"ס, באלף השלישי התפתחה חקלאות מתקדמת אשר נהנתה מהאקלים הנוח ומהמשקעים הרבים שירדו באזור עד סופו של האלף. מי היה מאמין. מספר המתיישבים באלף השלישי הגיע לכ-3,000 אנשים, יותר מאשר בכל הר הנגב. לאחר המשבר האקלימי שפקד את אזור עובדה החל משנת 2300 לפנה"ס, התפתחה במקום תרבות נוודית.

בשנת 2012 החלו חפירות בבקעת עובדה מטעם מכון זינמן לארכאולוגיה במימון משרד המדע. אתר החפירה נמצא במזרח בקעת עובדה, מצפון לנחל עישרון. הוא משתרע על טרסות נחל, מדרום לערוץ שיצר מצוק תלול בדרכו והתחתר מערבה בדרכו אל מזרח הבקעה. במזרח בקעת עובדה תועדו 756 אתרים ארכיאולוגים, הפזורים על פני שטח של 60 קמ"ר. באתר ניכרים על פני השטח שירידי בניה שהיו כנראה קירות חדרים שהקיפו חצר.צלם: איתן מתאו קג׳יה

תחנה 5: באר מלחן

לאחר שננוח תחת עץ השיטה שפרגן לנו את צילו, נמשיך ונתחבר אל נחל שרביט לכיוון דרום עד שנגיע למזלג שבילים נוסף. כאן נעבור לשביל השמאלי המסומן בצבע כחול, אתו נמשיך עד לבאר מלחן. באר מלחן היא באר מים הנמצאת על אפיק נחל מלחן, כ-10 ק"מ דרומית לנמל התעופה עובדה. קוטר הבאר הוא כ-3.5 מטרים ועומקה 8 מטרים והיא מכוסה במבנה בטון. מימי הבאר מליחים והיא נבנתה בתקופת המנדט כדי לספק מקום עצירה בצומת הדרכים החשוב בין הערבה לבקעת עובדה. הבאר שימשה את הבדואים להשקיית עדריהם עד לשנות ה-80. עם התמעטות אוכלוסיית הבדואים באזור, פסק השימוש בבאר.

תחנה 6: נחל מתק

לאחר הביקור בבאר נמשיך עם השביל אל תוך נחל מתק. הנחל מתפתל למרגלותיו של הר ברך הנישא בגאון מעל בקעת תמנע. בנחל צורות סלע מיוחדות ומפתיעות. נחל מתק הוא די קשוח כלפי ג'יפים כי הסלעים שם חדים. לכן מומלץ לנסוע בו ממש לאט ובזהירות ובכל מקרה להצטייד בגלגל ספייר. היציאה מנחל מתק היא תלולה אך קצרה.

לאחר היציאה מנחל מתק נמשיך כ-3 ק"מ עד שנגיע לקיר גבס מרשים הניצב בצידו של השביל – כדי לעצור ולצלם אותו כי הוא ממש מיוחד ויפה. 

מכאן נמשיך עוד כ-2 ק"מ עד שנגיע למפגש עם שביל כחול. על השביל הכחול נפנה ימינה לכיוון צפון מערב ונמשיך אתו עד שהוא יהפוך לירוק בצמוד לחניון הלילה של נחל ברק.

תחנה 7: נחל ברק

בנחל ברק יש מסלול מעגלי מאוד יפה אך מאתגר כך שההרפתקנים מוזמנים. הגישה אליו לא נוחה אבל הוא מסלול קצר. נוכל להנות בו מהליכה במעוק מרשים וצר המתחתר בסלעי קירטון יפים, לטפס על סולמות המוצבים על מפלי הסלע הגבוהים ולצעוד על כתף המשקיפה אל נוף מרהיב. יוצאים ברגל מהחניה בה עצרנו אל דרך המסומנת כחול, עד לכניסה למעוק ומטפסים בעזרת סולמות אשר קבועים בסלע על מפלי הסלע. 

צלם: יוחאי כורם

בקצהו של המעוק נפגוש בשביל מסומן ירוק. כאן השביל חוזר דרך כתפו הדרומית של הנחל עד לנקודת המוצא שלרגלי המעוק וההליכה בו מאפשרת מבט יפה לעבר המעוק מלמעלה. השביל הירוק ייפגש עם השביל הכחול למרגלות הקניון ועימו חוזרים לנקודת המוצא. צריך לקחת בחשבון שיש בנחל מטיילים רבים כך שעלול להיווצר "פקק" בטיפוס.

תחנה 8: נחל בוטם

נמשיך על השביל הירוק לכיוון דרום ולאחר כ-5 ק"מ תופיע משמאלנו פניה לשביל שחור. נעלה על השביל השחור, הוא נחל בוטם, אתו נגיע עד למצפה בוטם הצופה לכיוון מזרח אל הקניון הלבן ואל כל אזור תמנע.

נחל בוטם מסומם בסימון שבילים שחור. הוא עובר בין הר ברך להר בשמת. תוך כדי הליכה בנחל מומלץ להרים את המבט למעלה כדי לא לפספס את הנוף עוצר הנשימה. בהליכה לאורך האפיק עוברים דרך צמחייה דלילה ונמוכה.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

תחנה 9: הר ברך

הר ברך הוא הר בגובה של 840 מטרים הנמצא בשמורת הרי אילת ממערב לבקעת תמנע. מקור השם הוא בשם הערבי ג'בל אל איבריק. ממערב להר ברך נמצא נחל ברך הנשפך צפונה כאשר חלקו הצפוני נחשב כחלקו הדרומי של בקעת עובדה. בין הר ברך להר עתק יש מעלה רגלי הנקרא מעלה ברך. ייתכן שהשביל סגור בשל נזקי שיטפונות. אל ההר ניתן להגיע בשבילי הולכי רגל מצפון לדרום וכן ממערב דרך שביל נחל בוטם. ההר קרוב  לשביל ישראל, ליד מצוקי תמנע. אפשר להגיע אל ההר גם עם רכב מכיוון שביל כחול היוצא מבקעת עובדה.

אתרי טיול נוספים באזור הרך ברך הם נחל מתק, באר מתק, באר ונחל מלחן. חיילי חיל הנדסה שעושים את משא הכומתה שלהם נוהגים לעלות את הר ברך עם אלונקות ועל פסגתו מקבלים את הכומתות שלהם.

מי שמתכנן לישון באזור כדי להמשיך למחרת את המקטע האחרון, יחזור אחורה עד לחניון בוטם, כאן אפשר להעביר את הלילה ולאחר מכן לחזור חזרה לשביל הירוק בו פונים שמאלה לכיוון דרום, אתו ממשיכים עד שמגיעים לכביש 12, שם מתחיל המקטע הבא. אלו שלא נשארים לישון בשטח יחזרו אחרוה לאחר התצפית, לשביל הירוק, יפנו בו שמאלה ולאחר נסיעה קצרצרה יגיעו לכביש 12 ומכאן הווייז ייקח אתכם הביתה.

נקודות עצירה לפק”ל קפה

חולות כסוי

נחל ברק והר כיפה

מקדש הנמרים

 

מסעדות בסביבת המסלול

שימו לב שאין באזור נקודות עצירה לאוכל, כך שיש להצטייד עם אוכל מראש

תחנות דלק בסביבת המסלול

אין באזור זה תחנות דלק ולכן יש להתחיל את המקטע עם מיכל דלק מלא / כמעט מלא

נקודת לינה בסוף המסלול

חניון נחל בוטם

• שימו לב: לא מומלץ לצאת למסלול זה לאחר ימים גשומים. האדמה הבוצית עלולה לגרום לחלקים מסוימים במקטע להיות בלתי עבירים.