לחלק מהאנשים ביקור באתר אריכיאולוגי זה בזבוז זמן. רואים כמה אבנים, 2-3 שלטים ותו לא. כנראה שעדיין לא ביקרתם בשבטה העתיקה. שבטה עיר נבטית עתיקה וציורית השוכנת בצפון הנגב. מקום היסטורי זה הוא אחד מהאתרים האריכאולוגיים המרשימים ביותר בישראל לאור גודלו ומצב שימורו המאפשרים שיטוט של שעות בעיר המדברית ללא רגע של שעמום. אל מול העוצמה והגודל קשה שלא להבין סוף סוף על מה מדברים הארכיאולוגים כשהם אומרים עיר קדומה.
מפת האזור
להלן רקע על שבטה ומסלול טיול מומלץ בה - המסלול לוקח כשעתיים ומתאים לכולם. בנוסף תמצאו המלצה קצרה לטיול ג'יפים בנחל לבן הסמוך לשבטה.
איך מגיעים
נוסעים לבאר שבע, מבאר שבע ממשיכים בכביש 40 לכיוון צומת טללים. בצומת טללים ממשיכים מערבה בכביש 211 לכיוון ניצנה. לאחר נסיעה של עוד כ15- דקות מגיעים לשלט שמאלה לשבטה, לאחר הפניה, נוסעים כ 3 ק''מ, בצומת הפונה לבסיס ממשיכים ישר, ולאחר עוד כ2- ק"מ מגיעים למגרש החניה של הגן הלאומי. הכניסה בכל יום בין 0800 - 1700 ובימי שישי עד 1500.
הנבטים
הנבטים לא הותירו אחריהם מקורות כתובים על תולדותיהם ועיקר הידיעות עליהם מגיעות ממקורות יווונים ורומאיים. החוקרים מניחים כי הנבטים היו עם ממוצא ערבי אשר נדד לאיזור דרום ירדן והנגב כ-300 שנה לפני הספירה. הנבטים התקיימו כעם מהמאות ה- 3-4 לפני הספירה ועד לסוף המאה ה- 3 לספירה בגבולות משתנים בגלל כיבושים וכיבושי נגד, אך עריהם המשיכו להיות מיושבות אפילו עד המאה ה- 10. במאות ה 3-4 קיבלו עליהם הנבטים ברובם את הנצרות (ולכן הוקמו בכל עריהם כנסיות גדולות). סופם לא ברור לחלוטין אבל ככל הנראה הם נטמעו בעמי הסביבה ואט-אט נטשו את עריהם שנותרו שוממות. ראו לוח זמנים היסטורי.
הנבטים התקיימו והתפרסמו בזכות שני תחומים עיקריים: חקלאות ומסחר. הם פיתחו מאוד את החקלאות המדברית והשתמשו בה כדי לספק את צורכיהם. במקביל התפרנסו הנבטים מהמסחר הענף שקיימו בין דרום חצי האי ערב, משם הביאו צמחי מרפא ותבלינים, לבין אגן הים התיכון שאליו הובילו את שירותייהם לאורך דרכי המסחר. כדי לספק את צרכי שיירות המסחר, הם הקימו במדבר תחנות משמר ולינה אשר נמצאות במרחק של מהלך יום אחת מהשניה. בנוסף הקימו הבנטים ערים גדולות (וראשן בירתם, פטרה, שבדרום ירדן). בעיר כזו - שבטה – יעסוק המסלול הפעם.
שבטה
שבטה ממוקמת בגובה 340 מ' מעל פני הים ונמצאת במורדות הצפון-מערביים של הר הנגב. העיר נוסדה בערך בשנת 0. במאות הראשונה והשניה שגשגה העיר מאוד כשתושביה, שעסקו במסחר ובגידול סוסים, השתלבו במערך המסחרי של שאר ערי הנבטים בנגב.
באמצע המאה ה- 4 כשקיבלו רוב תושבי העיר את הנצרות הוקמו בה שתי הכנסיות הראשונות. במאה ה-8 או ה-9 התקיים סמוך לאחת הכנסיות מסגד, מה שמעיד שבמקום התגוררו מוסלמים. במאה ה- 10 היא נעזבה לחלוטין, והתגלתה מחדש רק ב-1870. בין שרידי העיר הרבים יש כמה מעניינים במיוחד:
אתרי העיר
הכנסייה הדרומית : נמצאת סמוך לבריכה הגדולה שהיתה מרכזה הכלכלי-חברתי-דתי של העיר. היא נבנתה, כאמור, במאה ה- 4 לספירה. בגלל מיקומה במרכז העיר והמבנים הרבים מסביב התקשו בוניה לשמור על סימטריה בין חלקיה ולכן היא קצת מעוותת. במאה ה- 6 נבנו משני צידי האפסיס (הגומחה הגדולה בה מוצב המזבח) שני אפסיסים קטנים ובהם היו תיבות ובהם שרידים של קדושים. מצד צפון של הפרוזדור הראשי של הכנסיה אפשר לראות תא טבילה – בפטיסטוריום – גדול ובו אגן טבילה בצורת צלב. גודלו של האגן מעיד שלא שימש להטבלת ילדים קטנים בלבד, כמקובל ברוב העדות הנוצריות אלא בעיקר להטבלת מבוגרים (דבר העולה בקנה אחד עם העובדה שנבטים רבים קיבלו את הנצרות רק בבגרותם).
בית העירייה/בית המפקד: בית דו-קומתי, מהיחידים שהשתמרו מהתקופה הביזנטית בארץ. נשתמרו לא רק הקשתות של הקומה התחתונה והקירוי שלהן אלא גם רוב הקומה העליונה.
הגת: הגת גובלת בכיכר והיא מיוחדת בכך שלא נמצאו בה תאים בהם נשמרו הענבים אשר היו לפני שלב הדריכה כפי שנמצאו בגתות בשאר ערי הנבטים. פרט לכך נמצאים בגת כל הפרטים האחרים של הגתות ובראשם משטח הדריכה.
הכנסייה הצפונית: סמוך לכיכר המרכזית של צפון העיר נמצאת הכניסה המפוארת ביותר בעיר. במרכז הכנסייה נמצא אטריום – היכל תפילה – גדול מאוד שהיה יכול להכיל מתפללים במספר רב בהרבה ממספר תושבי העיר בשיאה. ממערב לאטריום נמצאים תאים לנזירים ששירתו בכנסייה, ערוכים בשתי קומות. במרכז האטריום נמצא עמוד. עמוד זה שימוש ככל הנראה לישיבה של קדוש נוצרי שהתבודד עליו במשך שנים. (בפפירוסים שנמצאו בניצנה מוזכר החג של סרגיוס הקדוש שרוב התורמים לקיומו היו משבטה, וחושבים שהוא הנזיר שישב על עמוד זה). תופעה זו, של נזירים המתבודדים על עמודים מוכרת במזרח התיכון, בעיקר בסוריה. בתוך הכנסייה שתי חלקות לקבורה – אחת באטריום לפשוטי העם (בינהם ילד בן 7 בנו של מושל הפרובינציות הביזנטיות המזרחיות, שנקבר בשנת 612) ושניה לקבורת אנשי הכמורה שבכנסייה (נמצאו בה 12 כתובות – אחת מהן של הנזיר סרגיוס מפארן).
חקלאות ומים: בעיר עצמה ניתן לראות לא מעט בורות מים. הבורות מוזנים על ידי מערכת מרזבים מהרחובות ומהגגות ששומרים על כל טיפה בשעה שיורד גשם. שבטה היתה מרכז של אזור כפרי. סביב לשבטה נמצאו שרידים רבים לחקלאות מדברית המבוססת על הקמת סכרים קטנים באפיקי הנחלים באזור. שרידי גת (משטח לדריכת ענבים ויצירת יין) ומתקנים חקלאיים נוספים נמצאים באתר ומעידים על תוצרת חקלאית מקומית ששימשה אולי גם למסחר. בחצר אחד הבתים המרשימים בכניסה לעיר ניתן לראות אורווה עם שקתות המעידים על השימוש בסוסים ובבעלי חיים אחרים לרכיבה והעמסת משאות.
מהכנסיה הצפונית מומלץ לצאת בשביל המעגלי לבוסתן המשוחזר היפיפה.
תשומת לב לשמירה על הנקיון, אין לטפס על המבנים או לרדת מהשבילים המסומנים.
לינה בשיבטה
מומלץ: בסמוך למגרש החינה הקימו דינה ועמי חווה חקלאית המשחזרת את אורך החיים הנבטי. הם דואגים לתחזוקת האתר וכן מציעים סיורים בו בתאום. בנוסף, בחווה שלהם הם מציעים מספר חדרי אירוח משפחתיים וכן אפשרות לארוחות לבודדים או קבוצות. במקום פינת חי מרשימה, בוסתן נעים ועוד. מנסיון אישי הזוג מקסים והחוויה אוטנטית ומרשימה. טלפון 086550911, 0507383802.
מומלץ להמשיך מכן לטיול בניצנה בה תמצאו עיר נבטית נוספת ומקומות טיול נוספים - ראו במסלול ניצנה
מסלול ג'יפים בנחל לבן
מהאתר יוצא מסלול לטיול גיפים בנחל לבן. המסלול המסומן בסימון שבילים כחול עובר דרך נחל ציפורים ומסתיים בשדה בוקר (מומלץ להצטייד במפת סימון שבילים של האזור).
מכיון שהמסלול עובר שטח אש (יש לתאם את הטיול, גם בשישי שבת עם מתאמ - פיקוד דרום בטלפון 089902926/7
מסלולים נוספים המופיעים באתר לערים נבטיות: ממשית , עבדת , ניצנה.
|
077-333-4555
לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום:
להדפסת המסלול
כנסיה בשבטה
