חסידה לבנה

שירים

איך באות חסידות לעולם?

גוזלי חסידה שאלו את אימם:

אמא, איך באות חסידות לעולם?

השיבה האם- זאת יודעים כולם,

אנשים מביאים חסידות לעולם!

אמר שם גוזל אחד:

לא ברור לי רק דבר אחד-

שמעתי אישה מסבירה לילדה

'אלינו הביאה אותך החסידה'.

זאת אומרת שהחסידה הביאה לעולם את הילדה

והאישה, מצידה הביאה לעולם גוזלי חסידה.

אז לא יותר קל ופחות סבוך...

 

השועל והחסידה / ממשלי לה-פונטיין

פעם הזמין השועל לסעודה
את שכנתו ארוכת המקור, חסידה.

השועל, כרגיל, לא עשה הכנות,
לא הקדיש לאורחת הרבה מחשבות.

וכמו בכל יום, מדי ארוחה,
הוא הגיש את האוכל בצלחת שטוחה.

החסידה טעמה רק שני פרורים,
כי לה מתאימים רק כלים עמוקים.

נעלבה החסידה והסתלקה רעבה.
עוד אחזיר לשועל, היא אמרה בליבה.

שלחה החסידה לשועל הזמנה
לבוא לביתה לארוחה דשנה.

ההיא הכינה לכבוד השועל צלי בשר -
אך אבוי!
הצלי הוגש בכלי ... גבוה וצר.

מוסר-השכל:
אם אינך מכבד את חברך,
אל תצפה שהוא יכבד אותך!

אגדה 

'ביקור החסידה'

שומר היער ואישתו גרו בעומק היער העבות. בבקתה קטנה מעץ דרו שניהם. לעיתים הרגישה האשה בדידות, בשעות בהן יצא בעלה לעבודתו ביער, והיא נותרה לבדה. הם היו רחוקים מהעיירה הקרובה, ולרכב לבדה בייער, יהיה זה פזיז ולא אחראי מצידה  - כולם יידעו שבייער גרים שדים. הם תוקפים נשים וילדים רכים. לכן, חצתה תמיד את הייער בלווית בעלה.

עוד מעט ייתווסף לבקתה תינוק קטן. הוא בוודאי יכניס חיים לבית, ויפיג את הבדידות - קוותה האשה, נרגשת מהלידה הממשמשת ובאה. לא נותר עוד זמן רב-שבוע לערך...

מחשבות אילו מילאו אותה, באותו בוקר בו יצא בעלה, כהרגלו מדי כמה ימים, לקנות להם אספקת אורז וחיטה מהעיירה הסמוכה. הוא נשק לה, ושאל בדאגב אם הכל יהיה כשורה עד שיישוב.

לך לשלום - אמרה לו.אנו זקוקים למזון, אי-אפשר לך לשבת כאן עימי, במשך כל הימים הללו - נמות ברעב... חייכה אליו.

אך כשעה קלה אחרי שייצא, תקפו אותה כאבים. מייד יידעה - התינוק החל לעשות את דרכו החוצה...

מבוהלת, ואובדת עיצות,חשבה מה תוכל לעשות עתה-הן ללדת כאן, בבקתה הבודדה, ללא עזרת איש, מסוכן מידי.

היא החליטה לצאת אל המיילדת שבעיירה. אין לה ברירה, אלא לחצות עתה לבדה את היער - ולקוות לטוב.

היא יצאה על סוסה, מאיצה בו ככל שיכולה הייתה. אך כעבור מספר דקות, בעובי הייער,הכריעו אותה הכאבים, והיא יירדה מהסוס, אוחזת בבטנה ביסורים. הסוס דהר משם מיד. בכאבה, לא מצאה את הכוח לכבול אותו לעץ. עתה נשארה באמצע היער, בלי יכולת ללכת הלאה...

היא יידעה, שתצטרך ללדת את הילד שם.

חרדה תקפה אותה -לא רק שאין כאן איש לעזור לה, השדים קרובים אליה, והיא חסרת יישע...

תינוק קטן הגיח לאויר הייער. היא הביטה בו באושר. אך רק רגע אחד הרשתה לעצמה לבהות בו - היא יידעה שמייד עליה לדאוג לבטחונו... השדים חומדים במיוחד תנוקות רכים...

ללכת עימו את הדרך, יידעה שייקח זמן רב-היא עודנה חלשה ממאמץ הלידה, התינוק עלול לבכות בדרך, ולהסגיר את דבר קיומו לשדים...

רק רעיון אחד עלה במוחה: היא צררה את הפעוט בפיסת בד לבנה שקרעה מתחתונית השמלה שלה, וקראה לחסידה שלה...

החסידה שימשה אותה כשרצתה להעביר מסר לבעלה. הצפור אולפה, ויידעה למצוא אותה או את בעלה השומר. כך העבירו הודעות בינהם. 'חבל-חשבה במרירות-שלא שלחתי את החסידה עם ההודעה על הלידה' ... אומנם ייתכן ולא היה מספיק להגיע ולעזור ללידה עצמה, אך לפחות הייתה היא בבית, והאב הטרי היה מצטרף אליה זמן קצר לאחר מכן...

החסידה הופיעה, והאם הטרייה קשרה על מקורה את הצרור הלבן. היא בקשה ממנה לעוף אל אדונה, האב הטרי-בעלה.

בליבה נשאה תפילה,שהעולל לא יישמט בדרך.

החסידה עפה משם, ועברה את שמי העיירה, מחפשת אחר אדונה. אנשים הביטו בה משתאים: חסידה נושאת תנוק...

עד מהרה מצאה החסידה את שומר הייער, ובזהירות הטילה לזרועותיו את הצרור הייקר. הוא הבין מייד, כי זהו ילדו, ודמעות של שמחה עלו בעיניו. מייד ייצא לדרך לבייתו, משער כי אשתו כרעה ללדת בדרך, ולכן שלחה את החסידה אליו. ואומנם, מצא אותה שכובה תחת עץ.

המשפחה החדשה התאחדה. השדים ראו ממקומם, איך התחמקה מהם הזדמנות לתפוס בתנוק רך.

מאז אותו יום, אומרים כי החסידה מביאה תנוקות.

והשדים דואגים להבריח כל חסידה מהייער ההוא, כדי שאם שוב תזדמן לשם אשה יולדת, לא תהא לה חסידה לתת במקורה את תינוקה... 

חוות דעת על חסידה לבנה

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...