166 בעלי חיים בשומרון

חזיר בר

חזיר הבר הוא חיית הבר הגדולה ביותר בישראל. הוא יכול להגיע למשקל 150 ק"ג. חזירי הבר חיים בכל צפון הארץ ומרכזה' במקומות שאינם מיושבים בצפיפות ושאפשר למצוא בהם מזון. הם אוכלים כמעט הכל: פירות, ירקות, פטר

שועל מצוי

השועל המצוי הוא טורף קטן ממשפחת הכלביים. צבעו זהוב-כתום עד חולי, חרטומו מחודד, זנבו ארוך ושעיר וקצהו לבן. נפוץ בכל חלקי הארץ. ניזון ביונקים קטנים, חרקים, עופות וזוחלים. אוכל גם פירות ותכופות נראה בישו

צב יבשה מצוי

משתייך למשפחת הצבים היבשתיים (Testudinidae). השכיח והמוכר מבין צבי ישראל. אורכו עד 25 ס"מ. שריונו קמור ועבה. ראשו מכוסה מגיני קרן שגבולותיהם ניכרים. עור התוף נראה לעין. רגליו מגושמות ודמויות עמודים. ה

שחרן יהודה

עקרב שחור יהודה. נפוץ בארץ מבית גוברין עד לגבול הצפוני. עקרב זה הוא הפחות מסוכן מכל העקרבים השונים הקיימים בארצנו. בארץ כ- 21 סוגי עקרבים כאשר רק חמישה מסכנים את האדם. העקרבים היותר מסוכנים: עקרב צהו

צבי ארץ-ישראלי

כתב: יהונתן גולדמן הצבי הוא אחד מבעלי החיים המזוהים ביותר עם ארץ ישראל. כבר בתנ"ך שימש הצבי לתיאור הארץ בהקשר של כבוד, יופי והדר: "ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישר

שפירית אדומה

(מתוך אתר רמת הנדיב) השפירית האדומה היא חרק טורף. אורכה 3.5 עד 4.5 ס"מ, והיא נפוצה מאוד בקרבת מקווי מים מתוקים בכל הארץ. צבע גופה אדום (ומכאן שמה). עיניה גדולות וכושר ראייתה מעולה. הבוגרים עסוקים שעות

פרוונית שחורה

דבורת הדבש

הדבורה לפי כל חוקי האווירודינמיקה ועל פי הניסויים במנהרת אויר, הוכח למעלה מכל ספק שהדבורה אינה יכולה לעוף. הסיבה לכך היא שמשקלה ומבנה גופה וגודל גופה מהווים מערכת אווירודינמית שאינה מאפשרת לה לעוף. וה

גמל-שלמה מקלי

צבעו ירוק עם כתמים ארגמניים, בין העיניים בליטה גדולה. החזה הקדמי ארוך. לזכר מחושים מנוצים ואילו לנקבה מחושים חוטיים. נקרא גם סוסת-השד המצויה

חרדון מצוי

מידע על החרדון המצוי: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1078&kwd=262  

נדל ארסי

סרטן הנחלים

(מויקיפדיה) סרטן הנחלים הוא מין של סרטן ממשפחת הפוטמוניים החי במים מתוקים. נושם בתוך המים בעזרת זימים. מתגורר במחילות או מתחת לסלעים על גדות הנחל, אשר עומקן עד 30 ס"מ וחלקן התחתון מוצף מים. הנקבה מטיל

דבורת-עץ סגולה

סוג של דבורים לא חברתיות. בונות קינים במחילות הנקדחות בדר"כ בחומר צמחי מת. מהגדולים שבמיני הדבורים בישראל. אורך הגוף 15-30 מ"מ, הבטן חלקה ושחורה, הכנפיים שחורות כחולות. לנקבות רגליים שעירות מאד לאיסוף

לטאה זריזה

אחת השכיחות ביותר בארץ. כשמה כן היא - מהזריזות שבלטאות. מגיעה לאורך של כ 23-25 ס"מ, ומשקלה עד 12 גרם. הזכרים במין זה גדולים מהנקבות ונבדלים גם בצבע, צבעו של הזכר מאופיין בצבע גב חום והגחון י

גירית מצויה

הגירית המצויה היא טורף לילי ממשפחת הסמוריים. גופה אפור, ראשה לבן ופסים שחורים עוברים לאורכו מהאזניים ועד לחרטום. הרגליים שחורות. הפרווה עשויה שערות מלעניות קשות. הטפרים ברגליים הקדמיות ארוכים וחזקים

שבתאי השקד

שבתאי השקד הוא מין הפרפר הגדול ביותר בישראל. מוטת כנפיו מגיע לאורך של כ-15 סנטימטרים. הוא נפוץ בישראל בעיקר בגולן, בגליל ובהרי יהודה. הנקבה מטילה את הביצים על עצים כדוגמת השקד והשזיף. שבתאי השקד מתרבה

גמל-שלמה משובץ

גמל שלמה שצבעו ירוק או חום מנומר בלבן. מצוי ברוב חלקי הארץ, באביב ובקיץ. מחושי הזכר מנוצים, של הנקבה חוטיים. טורף חרקים קטנים שהוא דורס ברגליו הקדמיות

דובון הקורים

תפוצתו באסיה הקטנה, בסוריה, בישראל ובמצרים. מצוי בכל אזורי הארץ. נקרא גם "דובון האביב". הבוגרים מופיעים מסוף אוקטובר עד דצמבר. בולטת בהם דו-צורתיות זוויגית. מוטת הכנפיים של הזכר כ - 35 מ"מ. מחושיו מנו

מבעיתן

פרוק רגליים גדול השייך לסדרת העכשובאים,  בעל ארבע זוגות רגלי הליכה וזוג פדיפלפי ( ידיים ). גופו מכוסה זיפים, ראשו גדול ובקצהו כליצרות (לסתות) עצומות. תנועתו מהירה מאוד. אינו ארסי. המבעיתן הוא טור

זאב אפור

הזאב הוא יונק טורף ממשפחת הכלביים, מאבותיהם של הכלבים המבויתים. נפוץ בצפון הארץ ובדרומה, בעיקר בגולן ובנגב. קיימות אוכלוסיות גם בבקעת הירדן ובמדבר שומרון ויהודה. טורף יונקים בגדלים שונים. צד בדרך

שחריר נחלים

המידע באדיבות בןבן שחריר נחלים הינו חילזון החי במים מתוקים. גודל הקונכייה שלו מגיע עד <?:namespace prefix = st1 ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" />2 ס"מ. צבעו שחור בולט, חום כהה

קמטן החורש

קמטן החורש הוא לטאה גדולה ומגושמת, חסרת רגליים. אורך הגוף למעלה ממטר. צבע הבוגרים חום, צבע הצעירים חום-זיתני מנומר. הגוף קשה למגע. לאורך צידי הגוף עוברים שני תלמים (קמטים, ומכאן שם הסוג) המסייעים להתר

פרפור עקוד

אורכו 25-27 סמ. שלדג פעלתן וגדול למדי. מרפרף וצופה מעמדות בולטות כפי שמשתמע משמו. לבושו כולו שחור ולבן. מקנן בנחלים, באגמים, בשפכי נהרות, בתעלות ובבריכות דגים, גם לאורך החוף, שם ניתן לראותו מעל הים. י

זיקית ים תיכונית

מידע נציגה יחידה של משפחת הזיקיים בישראל. זיקית זו היא בת טיפוסית למשפחתה. אורכה עד 35 סמ, מחצית מזה אורך הזנב. הגוף פחוס-צדדים, הרגליים דקות, אצבעותיהן מאוחות בקבוצות בנות 2 ו-3 אצבעות ומצויידות בטפר

ססתיק שחור-חזה

אדמון מצויר

בז מצוי

  (מתוך אתר ציפורים נודדות לא יודעות גבולות): הבז הוא הדורס הנפוץ ביותר בארץ, אוכלוסייתו מוערכת בכמה עשרות אלפי זוגות. נפוץ בעיקר באזורים הים תיכוניים, בעיקר בשטחים פתוחים שפזורים בהם עצים א

שפירית כחולה

הסוג Orthetrum מצטיין בכך שהשוליים האחוריים של גבית החזה הקדמי מורמים בו בצורת קשקש רחב, הנושא שערות ארוכות. גוף הזכר הבוגר מכוסה לרוב באיבוק כחול. הצעירים והנקבות צהובים או חומים עם פסים כהים. בארץ-י

צפרדע הנחלים

שבלול השדה

קונכיה גדולת מימדים שקוטרה מגיע עד 50 מ"מ. תפוצתו מהחרמון (המין הנקרא שבלול החרמון מאותה המשפחה) ועד המכתשים. בעונת התרדמת הוא מתחפר בקרקע וסותם את פתח הקונכיה. עם בוא הגשם הוא מסלק את החומר שעימו הוא