184 בעלי חיים בחיפה והכרמל

עקרב שחור יהודה. נפוץ בארץ מבית גוברין עד לגבול הצפוני. עקרב זה הוא הפחות מסוכן מכל העקרבים השונים הקיימים בארצנו. בארץ כ- 21 סוגי עקרבים כאשר רק חמישה מסכנים את האדם. העקרבים היותר מסוכנים: עקרב צהו

השועל המצוי הוא טורף קטן ממשפחת הכלביים. צבעו זהוב-כתום עד חולי, חרטומו מחודד, זנבו ארוך ושעיר וקצהו לבן. נפוץ בכל חלקי הארץ. ניזון ביונקים קטנים, חרקים, עופות וזוחלים. אוכל גם פירות ותכופות נראה בישו

זעמן המטבעות הוא נחש ממשפחת הזעמניים. אורכו עשוי להגיע עד לכ-3 מטרים והוא אינו ארסי. זעמן המטבעות הוא נחש נפוץ מאוד, כמעט בכל רחבי העולם. לרוב צבעו של הנחש ינוע בין אפור לחום כאשר כתמים כהים בצורת מטב

(מתוך אתר רמת הנדיב) השפירית האדומה היא חרק טורף. אורכה 3.5 עד 4.5 ס"מ, והיא נפוצה מאוד בקרבת מקווי מים מתוקים בכל הארץ. צבע גופה אדום (ומכאן שמה). עיניה גדולות וכושר ראייתה מעולה. הבוגרים עסוקים שעות

הדבורה לפי כל חוקי האווירודינמיקה ועל פי הניסויים במנהרת אויר, הוכח למעלה מכל ספק שהדבורה אינה יכולה לעוף. הסיבה לכך היא שמשקלה ומבנה גופה וגודל גופה מהווים מערכת אווירודינמית שאינה מאפשרת לה לעוף. וה

חזיר הבר הוא חיית הבר הגדולה ביותר בישראל. הוא יכול להגיע למשקל 150 ק"ג. חזירי הבר חיים בכל צפון הארץ ומרכזה' במקומות שאינם מיושבים בצפיפות ושאפשר למצוא בהם מזון. הם אוכלים כמעט הכל: פירות, ירקות, פטר

שיר-  סיפור גמל שלמה/ אפרים סידון גמל שלמה קרא בעיתון ושם נאמר שגמלים חוצים בלי בעיות את המדבר חשב אותו גמל שלמה: לא רק גמל גדול יכול לחצות את המדבר - גם אני יכול. קנה ציוד אסף כספים וגם מזון אגר

פרוק רגליים גדול השייך לסדרת העכשובאים,  בעל ארבע זוגות רגלי הליכה וזוג פדיפלפי ( ידיים ). גופו מכוסה זיפים, ראשו גדול ובקצהו כליצרות (לסתות) עצומות. תנועתו מהירה מאוד. אינו ארסי. המבעיתן הוא טור

מידע נציגה יחידה של משפחת הזיקיים בישראל. זיקית זו היא בת טיפוסית למשפחתה. אורכה עד 35 סמ, מחצית מזה אורך הזנב. הגוף פחוס-צדדים, הרגליים דקות, אצבעותיהן מאוחות בקבוצות בנות 2 ו-3 אצבעות ומצויידות בטפר

(מתוך אתר רשות נחל הירקון) השפמנון הוא הגדול שבדגי המים המתוקים בישראל, מגיע לאורך של מטר אחד בקירוב, ולעיתים נדירות אף למטר וחצי ולמשקל של 20 קילוגרם ומעלה. השפמנון מאורך וחלק, ללא קשקשים, צבעו אפור-

הגדולה בצרעות החברתית של ישראל. אורך הפועלת כ-20 מ"מ. אורך המלכה כ-23-25 מ"מ. אורך הזכר כ-22 מ"מ. הצבע אדום-חום. לרוחב הבטן נמשכים שני פסים צהובים. היא מאכלסת את כל אזורי הארץ.  היא נחשבת כמזיק ע

קמטן החורש הוא לטאה גדולה ומגושמת, חסרת רגליים. אורך הגוף למעלה ממטר. צבע הבוגרים חום, צבע הצעירים חום-זיתני מנומר. הגוף קשה למגע. לאורך צידי הגוף עוברים שני תלמים (קמטים, ומכאן שם הסוג) המסייעים להתר

שייכת למשפחת השממיתיים (GEKKONIDAE). משפחת לטאות גדולה המונה 90 סוגים ובהם 750 מינים. שממית בתים הנפוצה והשכיחה מבין השממיות בארצנו. היא בגודל בינוני, אורכה 12 ס"מ, זנבה ארוך  במקצת מן הראש והגוף

כתב: יהונתן גולדמן הצבי הוא אחד מבעלי החיים המזוהים ביותר עם ארץ ישראל. כבר בתנ"ך שימש הצבי לתיאור הארץ בהקשר של כבוד, יופי והדר: "ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישר

בשנת ה-60 למדינת ישראל, נבחרה הדוכיפת לציפור הלאומית של מדינת ישראל לאחר מסע בחירות ארוך. מתוך ויקיפדיה: לדוכיפת צורה וצבעים בולטים: צבע גופה חום-צהבהב. כנפיה וזנבה מפוספסים בצבעי שחור לבן, ועל ראשה מ

משתייך למשפחת הצבים היבשתיים (Testudinidae). השכיח והמוכר מבין צבי ישראל. אורכו עד 25 ס"מ. שריונו קמור ועבה. ראשו מכוסה מגיני קרן שגבולותיהם ניכרים. עור התוף נראה לעין. רגליו מגושמות ודמויות עמודים. ה

אחת השכיחות ביותר בארץ. כשמה כן היא - מהזריזות שבלטאות. מגיעה לאורך של כ 23-25 ס"מ, ומשקלה עד 12 גרם. הזכרים במין זה גדולים מהנקבות ונבדלים גם בצבע, צבעו של הזכר מאופיין בצבע גב חום והגחון י

הגירית המצויה היא טורף לילי ממשפחת הסמוריים. גופה אפור, ראשה לבן ופסים שחורים עוברים לאורכו מהאזניים ועד לחרטום. הרגליים שחורות. הפרווה עשויה שערות מלעניות קשות. הטפרים ברגליים הקדמיות ארוכים וחזקים

(מויקיפדיה) סרטן הנחלים הוא מין של סרטן ממשפחת הפוטמוניים החי במים מתוקים. נושם בתוך המים בעזרת זימים. מתגורר במחילות או מתחת לסלעים על גדות הנחל, אשר עומקן עד 30 ס"מ וחלקן התחתון מוצף מים. הנקבה מטיל

סוג של דבורים לא חברתיות. בונות קינים במחילות הנקדחות בדר"כ בחומר צמחי מת. מהגדולים שבמיני הדבורים בישראל. אורך הגוף 15-30 מ"מ, הבטן חלקה ושחורה, הכנפיים שחורות כחולות. לנקבות רגליים שעירות מאד לאיסוף

עקרב גדול ממשפחת הבותוסיים שצבעו חום-שחור, עקיצתו עלולה לסכן בני אדם. טורף חרקים ופרוקי רגליים. חי תחת אבנים ופעיל בלילה. נפוץ בישראל מהגליל ועד הרי אילת

(המידע באדיבות בןבן) השפרירית הגדולה ביותר בארץ. 44-55 מ"מ צבע הזכר כחול מתכתי והנקבה בירוק מתכתי. נפוץ ליד נחלי מים מתוקים של צפון הארץ. הזכרים טריטוריאליים ונלחמים עם זכרים המנסים לחדור לתחומם. כשהנ

הסוג Orthetrum מצטיין בכך שהשוליים האחוריים של גבית החזה הקדמי מורמים בו בצורת קשקש רחב, הנושא שערות ארוכות. גוף הזכר הבוגר מכוסה לרוב באיבוק כחול. הצעירים והנקבות צהובים או חומים עם פסים כהים. בארץ-י

נבו יריחו - העקרב הגדול ביותר בישראל. ניזון מחרקים ופרוקי רגליים גדולים. ביום מסתתר במחילות ומתחת לאבנים ובלילה יוצא לצוד. איך נבדיל בין הנבו לבין שאר העקרבים השחורים? חוץ מגודלו יש לנבו גם בליטה קטנה

חרק מסדרת מרושתי הכנף, נפוץ בישראל. הזחלים חופרים בחול משפכי ציד חרוטיים בהם נלכדים חרקים שונים, בעיקר נמלים, ומכאן שם הסוג. הזחל מתגלם בתוך החול, הבוגרים פעילים בלילה

קונכיה גדולת מימדים שקוטרה מגיע עד 50 מ"מ. תפוצתו מהחרמון (המין הנקרא שבלול החרמון מאותה המשפחה) ועד המכתשים. בעונת התרדמת הוא מתחפר בקרקע וסותם את פתח הקונכיה. עם בוא הגשם הוא מסלק את החומר שעימו הוא

תפוצתו באסיה הקטנה, בסוריה, בישראל ובמצרים. מצוי בכל אזורי הארץ. נקרא גם "דובון האביב". הבוגרים מופיעים מסוף אוקטובר עד דצמבר. בולטת בהם דו-צורתיות זוויגית. מוטת הכנפיים של הזכר כ - 35 מ"מ. מחושיו מנו

הקיפוד המצוי הוא יונק עטוי קוצים השייך לסדרת אוכלי-החרקים. מצוי בצפון הארץ ובמרכזה בנופים טבעיים, אבל נראה גם בתוך ערים בפארקים ובגינות. טורף חרקים, חסרי חוליות וזוחלים. קוצי הקיפוד אינם אלא