184 בעלי חיים בכרמל, רמות מנשה (עמוד 4)

ממשפחת החיפושיות הנפוצה בעיקר בארצות טרופיות. מתוך 3600 מינים במשפחה, נמצאו בארץ כ-20 מינים. דומה לטריכודית הסורית ולמילברית. אורך הגוף 12-22 מ"מ. מצויים על תפרחת של סוככיים. כנפי החפיה אדומות חזקות ע

למה הם תת-סדרה של התיקאים, הנקראת Mantodea. גמלי-שגמל-שלמה קשתי קטן יותר מגמלי שלמה ירוקים ואורך גופם 4-4.8 ס"מ. בעלי אותו מבנה כמעט כמו גמל-שלמה ירוק, ויש להם על כנפי התעופה ציור סגול (שנוע

אורכה 12.5-14 ס"מ. דוגרת בביצות ובחישות קנים, במיוחד בחישות צפופות וגבוהות הצומחות בתוך המים (גם אם רדודים מאד). באיזורים מסויימים דוגרת גם בשיחי ערברבה ובשדות חקלאיים. בנדידה מצויה גם בסבך שיחים וכד'

עוף ממשפחת הנקריים, יוצא דופן במשפחה זו בכך שאינו קודח חור קינון משלו בעצים, אלא מקנן בחורים קיימים. מזונו נמלים. חולף וחורף בארץ

תרסית הצלף תריסית קטנה מכונה "פשפש הצלף" אורכה 5-6 מ"מ צבעה שחור עם ציורים בצהוב ולבן. בשולי הבטן יש פסים שחורים ולבנים לסירוגין. הביצים מוטלות על העלים בקבוצות של 10-20 והן מסודרות בשתי שורות. תריסית

המין השכיח ביותר בשטחים שהצומח שלהם נמוך וצפוף. סימונו הייחודי: על הצד הפנימי של הקולית האחורית נמשכות 2-3 חגורות כהות, מלוכסנות

מין נפוץ בישראל בגליל העליון (חוץ מאזור החוף), בחרמון ולרגלי החרמון. נלכד לאחרונה גם בגליל התחתון, בכרמל, ואפילו לרגלי הרי יהודה, ליד קיבוץ נחשונים. תפוצתו הנרחבת משתרעת באירופה ומגיעה עד צפון-אפריקה

פרפר השייך למשפחת הנימפיתיים,  צבעו כהה עם רצועות בצבע כתום. נפוץ בחבל הים תיכוני, פונדקאיו הם סרפד וכותלית

הצטיה היא ציפור שיר קטנה ממשפחת הסבכיים, מקום חיותה הוא סבך צמחייה, בדרך כלל ליד מקווי מים. חלקי הגוף העליונים בצבע חום חלודי, החלקים התחתונים אפורים. פס עין כהה עובר אופקית מהמקור עד למפתח האוזן. הצט

אורכה 13.5-15 ס"מ. דוגרת בגנים, בפארקים וביערות, לעיתים קרובות דומה שהיא מעדיפה קרחות קטנות בין עצים רחבי-עלים גבוהים. מקייצת, חורפת באפריקה. בונה את קינה בחלל בעץ או בבניין, לעיתים קרובות על ענף של מ

מין הדומה מאד לדוחל שחור-גרון, אך קיבל הכרה כמין בפני עצמו. הסבר מפורט על ההבדל בין דוחל שחור-גרון ודוחל מזרחי מובא במאמר מפי פרופ' יואב פרלמן באתר תצפית: http://www.tatzpit.com/Site/pages/inPage.asp

אורכו 16-18 סמ. מתמחה בציד חרקים. חלק מהפרטים אוגרים מזון על ידי שיפוד טרף עודף על קוצים. חולף מצוי למדי בכל חלקי הארץ. בהרי הצפון מקנן מקומי, ברום 600-1,700 מ', בעיקר בחרמון. זיהוי: לעיתים קרובות ניצ

אוכה-38 מ"מ.  רגליה שחורות. הבטן פחות שטוחה מאשר אצל השפירית המעורקת והשפירית האדומה. פרקים 4,5 של הבטן ארוכים כפליים מרוחבם. הקוליות הקדמיות והאמצעיות צהובות בצידן הפנימי. מין נפוץ בכל אזור

אורכו 14-16 ס"מ.מקנן שכיח באזור (אך לא בישראל) בכל סוגי החורש ובגנים. הציפור השניה בשכיחותה בבריטניה אחרי הגדרון. מעדיף אזורי חורש פתוחים. מרבה לחפש מזון על הקרקע. הקן בנוי במזלג ענפים, ומוסווה עלידי

משפחת הזהביתיים היא משפחת של צרעות טפילות ("קוקיות") בעלות כסות גוף בצבעים מתכתיים. בני משפחה זו אינם בונים קן. הנקבות חודרות לקיני דבוראים אחרים ומטילה שם את ביציה. הזחל הבוקע ניזון מזחל הפונדקאי. בי

מין השייך למשפחת הרברגליים, צבעו שחור, גופו קשה למגע, מוארך, ומורכב מטבעות רבות. כשמין זה מאוים הוא מצטנף לסליל (מתכדר), ומפריש חומר כהה בעל ריח דוחה. ניזון בחומר צמחי

אורכו 44-52 ס"מ. מוטת כנפיו 12-17 ס"מ. עדיין אחד השחפים הנדירים בעולם, אך מספריו גדלו באופן משמעותי במערב הים-התיכון בשנים האחרונות. דוגר במושבות או ביחידות באיים קטנים וסלעיים. בישראל: נדיר ומופיע בע

אורכו 13.5-15 סמ. דוגר ביערות מוצלים עם תת-יער עבות, בפארקים ובגנים עם צומח נמוך. מין מוכר באזורים נרחבים של מרכז אירופה וצפונה, שם הוא עשוי להיות נפוץ ביותר. נודד בצפון ובמזרח, נודד למרחקים קצרי

קוקיה מצויצת, היא ציפור טפילת קינים, בעיקר של עורבים, המטילה את ביציה בקיני ציפורים אחרות, ומניחה להם לגדל את גוזלה, שמצידם מתייחסים אליהם כאל צאצאם, ומגנים עליהם בחירוף נפש