צבגון אדום-אוזן

מקורו של הצב הוא דרום אמריקה ומרכזה, אך קיום ניתן למצוא אותו במקומות חמימים רבים בעולם, כולל בישראל. לרוב המקומות הגיע ע"י האדם שסחר בו במשך שנים רבות כחיית מחמד, בשל הקלות שבה הצבים מתרבים וכושר ההסתגלות שלהם למקומות חדשים הם מצאו עצמם עם השנים במקווי מים רבים.

אורכו של הצבגון, מגיע עד 30 ס"מ בבגרותם, שריונו של צב בוגר הוא בצבע חום, חום-שחור, הראש שלהם שחרחר עם כתם אדום מהאזור שאחרי העין לכיוון השריון (מכאן שמו- אדום האוזן) מתחת לכתם ישנם שני פסים צהובים. צבעם של הצבים הצעירים הוא אפור-ירוק, בטנם צהובה. כמו שנאמר הם אוכלי כל, אם כי בעיקר בצעירותם מעדיפים אוכל מן החי ובעיקר מן המים- רכיכות, חרקים, דגיגים ובשר פגרים. הצבים פעילים בשעות האור, וניתן לראותם לרוב משתזפים בשמש.

הרבייה נעשית בתקופת האביב והקיץ, ההבדלים בין המינים בזן זה הם לא קלים במיוחד, שריונו של הזכר צר יותר משל הנקבה וזנבו ארוך יותר, פי הטבעת אצל הנקבה קרוב יותר לגוף ואילו אצל הזכר הוא קרוב יותר לקצה הזנב.

לאחר חיזור קצר ההזדווגות תהיה במים רדודים או מחוץ למים, לאחר כחודשיים, בחודשי הקיץ החמימים הנקבה תצא מהמים ותתרחק לאזור לח אך לא רטוב, שם היא תחפור גומה באדמה בעומק של 5 ס"מ ויותר, לתוך הגומה היא תטיל 4-20 ביצים שתבקענה לאחר שלושה חודשים. הנקבה עשויה לחזור על פעולה זו 3 פעמים בשנה.


חוות דעת על צבגון אדום-אוזן

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...