קצת היסטוריה

באר שבע שוכנת באזור שבו מצטלבות שתי דרכים בינלאומיות עתיקות חשובות: דרך הים, שבאה ממישור החוף, ודרך האבות, שבאה מהרי יהודה. גם ההולכים למפרץ אילת עברו בתחנת דרכים זו. ישובים קדומים שונים נמצאו באזור באר שבע, ומהם למדנו על תעשיית הנחושת הקדומה בארץ. הישוב באזור זה נובע מתנאי הסביבה הנוחים של בקעת באר שבע-ערד (הנגב המקראי).

היישוב המקראי באר שבע, ששכן בתל באר שבע (מזרחית לעיר המודרנית), נזכר לראשונה בתאורי נדידת אברהם אבינו. התל, שחלק גדול ממנו חפור, מעיד ומלמד על התכנון העירוני בתקופת הברזל (1000 לפנה''ס) שכולל גם בניית מערכת מים משוכללת הכוללת באר בעומק שבעים מטר (העמוקה ביותר בנגב). בתל נמצא גם מזבח קרנות ייחודי.

עד לתקופת התורכים לא היוותה באר שבע יישוב מרכזי ומהתקופה הצלבנית נעזבה. האימפריה העות'מנית, ששלטה בארץ משנת 1516, הקימה את עירה הראשונה בארץ רק בתחילת המאה העשרים, הלא היא באר שבע של היום. התכנון נעשה בסיוע הגרמנים והתבסס על הימצאות מקורות מים בבארות. הסיבה להקמת העיר היתה הצורך להגיב נגד הסכסוכים בין שלושת השבטים הבדואים הגדולים בנגב (עזאזמה, זורבה, מחמדין), ולשם כך נקנתה אדמה במפגש הגבולות ביניהם. היישוב החל כתחנת משטרה. העיר שתוכננה עם רחובות שתי וערב הפכה למרכז השלטוני של אזור הדרום. במלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר על-ידי צבאו של אלנבי ובתום המנדט היתה באר שבע עיר ערבית קטנה.

מלחמת העולם הראשונה סייעה מאוד לבאר שבע, שהייתה למרכז אספקה לצבא התורכי. כחלק מהצורך בניוד לוגיסטיקה לקו הגבול הוקם בשנת 1915 קו רכבת לסיני, ולשם כך נבנה גשר מעל נחל באר שבע. המסילה שימשה רק שנה אחת ולאחר הכיבוש הבריטי קו הרכבת בוטל. שרידים נוספים של המסילה נשמרו בדרך לניצנה ובשמורת פורה.

מבצע משה הוא לא רק המבצע להעלאת יהודי אתיופיה, שם זה ניתן גם למבצע שבו נכבשה באר שבע במלחמת העצמאות. כיבושה (במסגרת מבצע יואב), נעשה על ידי חטיבת הנגב של הפלמ"ח, באוקטובר 1948. העיר שימשה מקום לישוב עולים חדשים בשונותיה הראשונות של המדינה, והיתה העיר הראושנה שהוקמה לאחר קום המדינה. היום יש בה למעלה מ-165 אלף תושבים. באר שבע הייתה חלק מחזונו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, והאוניברסיטה שיושבת בה, אחת מהטובות בארץ, נקראת על שמו.

מהלך המסלול

להלן יתואר המסלול על פי המפה המצורפת ולאחר מכן פירוט על התחנות השונות:

  • נתחיל בבאר אברהם [1], שנמצאת בצומת הכבישים קק"ל ודרך חברון, בסמוך לגשר הפונה דרומה מעל נחל באר שבע (שימו לב לחניון מדרום לבית הבאר). מדרך חברון פונים ימינה מיד לאחר תחנת הדלק הצמודה לגוש המבנים, ושוב ימינה לכביש שמקיף את המבנים ומוביל לחנייה רחבה. אם הגעתם בשני רכבים מוטב להשאיר אחד מהם בסוף המסלול, ליד תחנת הרכבת התורכית בשדרות טוביהו.
     
  • לאחר הביקור בבית הבאר, נצא לרחוב קק''ל [2] ונעלה איתו לכיוון צפון. בפינת הרחובות קק"ל וטרומפלדור, נמצא בימיננו את המבנה בו שכנה תחנת הקמח [3]. משם נמשיך ברחוב קקל עד לרחוב ההסתדרות, ונפנה לתוכו ימינה (מזרחה). בפנית רחוב ההסתדרות והעצמאות נמצא משמאלנו את בית שייח' פריח' אבו מדין [4].
     
  • נמשיך לכיוון רחוב הרצל. ובצומת הרחובות נבחין בבית הפינתי (מימין) בבית עארף אל עארף [5]. נמשיך ברחוב העצמאות ונחצה את רחוב הרצל. בצד שמאל של הרחוב נבחין בגן אלנבי [6] ומאחוריו בית הסראיה (הממשל - בערבית) [7). בצמוד למשטרת טיגארט (על שם הארכיטקט הבריטי שתכנן כמוה בכל הארץ) [8]. בצד ימין של רחוב העצמאות נמצא את בית המושל [9] ובהמשכו את המסגד [10].
     
  • נמשיך לאורך המדרכה הימנית ברחוב העצמאות (צפונה) עד לצומת הבא עם רחוב חטיבת הנגב. נבחין בבניין בית הספר לילדי הבדואים [11]. נמשיך מעבר לצומת ברחוב העצמאות (צפונה) עד שמצד שמאל נראה את בית הקברות הבריטי [12]. בהמשך, נפנה ימינה בצומת מול בית הקברות לביקור בתחנת הרכבת התורכית [13].

אתרי הביקור

באר אברהם [1]

כתובת: באר אברהם, דרך חברון 2

על פי התנ"ך, ייתכן שזוהי באר שנחפרה על ידי אברהם אבינו. הבאר הגיעה למפלס מימיו של נחל באר שבע ונתנה פתרון לבעיית השקיית הצאן. מקור המים היווה אף מקור לסכסוכים בין מלך גרר הסמוכה לבין רועי אבימלך (בראשית כ"א, 27). לאות שלום ביניהם שתלו עץ שסימל את המעבר מחיי הנדודים לישיבת קבע. הבאר שימשה מקור מים בעיר עד למלחמת השחרור, אז הוקמה מערכת מים מסודרת. כיום תוכלו ליהנות במרכז המבקרים ממיצג תלת-מימדי ומסיפורו של אברהם אבינו, אבי המונותאיזם. 

  • שעות פעילות: בתיאום מראש בלבד, בימים ראשון-חמישי, בשעות 9:00-17:00
  • מחיר כניסה: מבוגר: 34 ₪, ילד (5-18): 20 ₪ | טלפון: 073-782-4042

רחוב קק''ל [2]

הרחוב הראשי של העיר העתיקה, שנבנה על ידי התורכים. אורכו היה 600 מטר ובצידו הצפוני הוקם בית הממשל (הסראיה). רוחבו היה עשרים מטר (חמישה מטרים יותר משאר הרחובות) והוא היווה עורק תחבורה בין עזה לניצנה ולסיני. לאחר הקמתו נוסדו בצדדיו חנויות ששירתו את האוכלוסיה הבדואית, חנויות לצמר, אוכפים, בע''ח ועוד. בהמשך, בתקופה הבריטית, הוקמו בו בתי מלון ובתי קפה לסוחרים ולנוסעים בדרך הראשית.

תחנת הקמח [3]

יקב גורדון ומאיר שיינדורביץ פתחו בשנת 1901 תחנת קמח ממוכנת. לאורך שנים ארוכות היה זה המבנה היחידי שהיה בבעלות יהודים בכל הנגב. במשך 28 שנים שימשה התחנה מרכז לכל היהודים שעברו באזור. בתנה גורדון היתה מארחת יהודים ומסייעת לאלו שבצרה. בשנת 1916 הוקם במקום בית כנסת ויהודי חברון שלחו אליו את ספר התורה. לאחר הכיבוש הבריטי שימש גורדון כנציג הקהילה היהודית הקטנה אל מול השלטון הבריטי. התחנה נעזבה לאחר מאורעות תרפ''ט (1929) וגורדון שהיה לאחרון היהודים בבאר שבע, הוכרח למכור את התחנה למתחרהו הערבי.

בית השייח' פריח אבו מדין [4]

אבו מדין שימש במלחמת העולם הראשונה כמורה דרך לכוחות האנז''ק (הכוחות הניו-זילנדים והאוסטרלים) בכיבוש באר שבע והנגב. הוא היה השייח' של שבט החנג'רה וזכה לכבוד, ייצג את הבדואים ואף מונה לראש העיר באר שבע. ביתו הוקם כבית מגורים דו קומתי. חלקו התחתון הושכר לשימוש חנויות, וחלקו העליון שימש למגורים. בתקופת המנדט הבריטי פעל ממנו המועדון הערבי לאומי שהסית כנגד היהודים והביא את הבריטים להציב שמירה על בתי היהודים ולאחר מכן לבקשם לעזוב את באר שבע. לאחר קום המדינה שימש כמטבח הפועלים הראשון ובהמשך כבית מועצת פועלי באר שבע. נקרא גם בית ההסתדרות.

בית עארף אל עארף [5]

היה מושל נפת באר שבע מטעם השלטון הבריטי בשנים 1929-1939. המבנה בנוי מאבנים אדמדמות שהובאו מירושלים, בשונה מהבתים האחרים, הבנויים מאבן מקומית לבנה ורכה יותר. עארף אל עארף נולד בירושלים, סיים את לימודיו בטורקיה ושירת שם כקצין בצבא. לאחר שחזר לארץ הפך לאיש עסקים והיסטוריון, ורכש מעמד של מנהיג חשוב של ערביי הארץ.

בתחילה רדף אותו השלטון הערבי והוא סולק לירדן, עד שקיבל חנינה. בשל קשריו עם הבדואים מינו אותו הבריטים למשרה גבוה באזור. עארף פירסם כמה ספרים, בהם ספר המשפט בין הבדואים ותולדות באר שבע ושבטיה (שאף יצא בשפה העברית). הבדואים כינוהו בשם אבו צופיאן והוא הוביל את המרד של הערבים בשלטון הבריטי בשנים 1936-1939. בשנת 39 הוא הועבר לנפת עזה ולאחר 1949 חזר לירושלים ואף נהייה ראש העיר הערבית ומנהל מוזיאון רוקפלר עד 1967. המבנה הקרוי על שמו, שימש את מפקדי הנפה ולאחר מכן את המפקד הצבאי המצרי (בתקופת מלחמת השחרור). כיום הוא משמש כשקם.

גן אלנבי [6]

נחשב לגנים הציבוריים הראשונים בארץ. ראשיתו ב-1906. בתכנון העיר שמרו התורכים שטח לגן ציבורי והוא אכן מופיע בתמונות ישנות. הבעיה איתה התמודדו היתה רעיית בעלי חיים במקום וחיסול הצמחייה, עד כדי כך שב-1915 ג'מאל פחה, המפקד העליון, ציווה לקבוצת יהודים בוגרי בית הספר החקלאי מקווה ישראל ולחקלאים נוספים לרדת לבאר שבע ולהקים בה משתלה שתשרת את האזור כולו (ניתן לראות את שרידיה ליד צומת בית אשל, ביציאה הדרומית של באר שבע).

עוד הורה ג'מאל מפעם לפעם לשים שמירה על הגן על מנת לגרש את העדרים. לאחר שבאר שבע נכבשה על ידי הבריטים הוצב במקום פסלו של הגנרל אלנבי שעוצב על ידי הפסל היהודי אברהם מלינקוב. במאורעות 1938 נהרס הגן והפסל הושחת. מאז ישנה אנדרטה פשוטה יותר ועליה השם אלנבי. בגן נטעו עצים חדשים והוא הוקף גדר אבן עם שני שערים. גן אלנבי: העצמאות פינת הרצל. 

בית הממשל (הסראייה) [7]

בשנת 1901, אחרי שנה לייסודה של העיר, נחנך בראש הגבעה, שצפתה לכל עבר, בית הממשל. הבניין הוא דו קומתי ובעל 3 קשתות בחזיתו (מבנה טורקי אופייני). הכניסה הובילה לאולם גדול שמסביבו היו החדרים. הבנין נבנה בהשקעה רבה, את אבניו והעץ שבו השתמשו לבניית המקום,הביאו מרחוק. את הגג כיסו ברעפים אדומים שנראו למרחוק. המושל (הקאימקאם בתורכית) הראשון היה מוחמד ג'אראללה. ליד לשכתו היו העירייה, בית המשפט, המשטרה ומשרד הטאבו. הבריטים המשיכו את שיטת השלטון הטורקי ואף הקימו בו בית משפט בדואי בו הם נשפטו על פי חוקי השבטים. במאורעות 1938 הועלה הבניין באש. מדובר במנה הציבורי הראשון בעיר. היום, משמש המבנה את משטרת באר-שבע | כתובת: בית הסראייה, הרצל 30.

המשטרה הבריטית [8]

השלטון הבריטי, עם כיבוש באר שבוע, לא רצה שהערבים ישתלטו בשנית על בית הממשל. על מנת להקים לאנשיו מקום בטוח יותר, הקים סמוך לבנין הסראייה את מבנה המשטרה. מבנה מדגם טיאגרט (על-שם צ'ארלס טיגארט, קצין בריטי). זהו לא היה מבנה המשטרה היחיד מדגם זה ברחבי הארץ. הוא נחשב למבנה מבוצר מאוד. בתוך הבניה מוקמו כל הפונקציות שהיו בבית הסראייה (משרדי המושל, המשטרה, הדואר מגורי השוטרים והפקידות הבכירה). לאחר פנוי העיר על ידי הבריטים הבניין נמסר למקומיים והוא נתפס על ידי הצבא המצרי. במסגרת הקרבות נערך במקום קרב קשה מאוד אך לבסוף יושבי הבניין נכנעו ונפילתו סימלה את סיום הקרבות על העיר. כיום משמש הבניין את משטרת באר שבע ופיקוד דרום.

בית המושל (כיום מוזיאון הנגב לאמנות) [9]

  • כתובת: מוזיאון הנגב לאומנות, רחוב העצמאות 60

בבית בין שתי הקומות שנבנה בשנת 1906 כמעון המושל (הקאימקאם) היו כניסות שונות, כדי להפריד בין צרכי משפחת המושל לבין הקומה התחתונה המפוארת שאמורה היתה לשרת את הציבור. דלת הכניסה הראשית הובילה לחדר כניסה גדול וחדרים נוספים שנועדו לקבלות פנים. סביב הבניין ניטע גן עם עצים.

המושל התורכי הראשון שהתגורר בבניין היה אצף ביי ובעקבותיו התגוררו בבית זה כל המושלים של באר שבע כולל אלו מטעם השלטון הבריטי. החל משנת 1938 שימש המבנה כבית ספר לבנות. לאחר קום המדינה, בתחילת שנות ה-50 שימש הבניין את צה''ל לתקופה קצרה ומיד לאחר מכן הפך המבנה לבית העירייה הראשון.

בתחילת שנות השמונים, לאחר שעיריית באר שבע עברה למשכנה החדש, שימש המבנה כמוזיאון הנגב לאומנות, שם הוצגו עבודותיהם של אמנים רבים שזכו להכרה ולהצלחה גדולה ברחבי הארץ. לפנימספר שנים נסגר המוזיאון לאחר שהוכרז כמבנה הנמצא בסכנת התמוטטות. הצוות ההנדסי, בראשותו של האדריכל זאב גור, החליט שתוכנית השיקום תשמר ככל שניתן את צורתו המקורית של המבנה ואת חלוקת החדרים הפנימית המקורית. בשנת 2004 נפתח המוזיאון מחדש לקהל. המבקרים במקום נהנים מתערוכות מתחלפות,סדנאות לילדים ולנוער וממופעים בחצר המוזיאון בימי הקיץ. עוד במתחם: מוזיאון לתרבות האיסלאם ועמי המזרח.

  • שעות פעילות: שני, שלישי וחמישי: 10:00-16:00, רביעי: 12:00-19:00, שישי-שבת: 10:00-14:00
  • טלפון: 073-782-3795

המסגד הגדול (כיום מוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח) [10]

  • כתובת: רחוב העצמאות 60

המסגד נבנה בשנת 1906 ולווה בתכנונים מפורטים של המושל אצף ביי שלא היה מרוצה מצורתו הראשונית והורה לקבלן לפרק את מה שבנה. הוא הביא אדריכל מירושלים שיתכנן וישגיח על הבנייה. האבנים לבנייתו הובאו מחורבות העיר הנבטית חלוצה והובלו כל הדרך לבאר שבע - כאן הם סותתו מחדש כדי להתאימם לבניה. לצרכי הקמת המסגד הוטל מס מיוחד על כל תושבי הנפה תמורתו תרם המושל את אותו הסכום.

המסגד שנבנה היה גדול מצרכי העיר באותה תקופה והיה מפואר במיוחד. פתח הכניסה מוביל לחצר פתוחה וזו מהווה מעבר דרכו נכנסים למבנה הסגור שהוא אולם התפילה בו מקובעים חלונות גדולים וכיפה מפוארת. למסגד צריח מתומן ואליו מובילים 97 מדרגות. מעל לכניסה המרכזית הוטבע סימלו של הסולטן עבדול חמיד. בניגוד למבנים רבים אחרים בבאר שבע, הבנויים במקביל לכבישים, מבנה המסגד בנוי באלכסון לשתי וערב של רחובות באר שבע, מאחר והוא היה צריך לפנות לכיוון מכה.

המסגד שימש את תושביה של העיר עד מלחמת העצמאות ומאחר ולא נשארו לאחר מכן מתפללים נפתח במקום בשנת 1953 מוזיאון הנגב. בו היתה תצוגה היסטורית של באר שבע מהתקופה הכלכוליתית ועד ימינו. בשל סכנת התמוטטות נסגר המבנה לתקופה מסויימת, אך בין השנים 2008-2010 שוקם ושומר. עם סיום תהליך השימור ביקשה העירייה לשוב ולהשתמש במבנה כמוזיאון, אך בקשתה נדחתה, שכן גופים אחרים בנגב ביקשו להחזירו לייעודו המקורי - מסגד לתפילה. ביוני 2011 קבע בג"ץ שהמבנה ישמש כמוזיאון ייעודי לתרבות האסלאם, וזהו שימושו כיום.

  • שעות פעילות: שני, שלישי וחמישי: 10:00-16:00, רביעי: 12:00-19:00, שישי-שבת: 10:00-14:00
  • טלפון: 072-330-3597

בית הספר לילדי הבדואים (כיום חלק מפארק קרסו למדע) [11]

  • כתובת: רחוב העצמאות 79

בשנת 1913-1914 הוקם מצפון לבנין הסראייה על ידי התורכים מבנה דו קומתי שיועד להיות בית הספר לילדי השיח'ים הבדואים. לבניין הדו קומתי נוספו מבני כיתה נוספים מאחוריו. הרעיון של השלטון הטורקי היה לנסות לחנך את ילדי הבדואים על החקלאות ובכך לקשור אותם למקום אחד, כך ניתן יהיה לפקח עליהם. עם סיום הבנייה החלה מלחמת העולם הראשונה והמקום הפך לבית חולים של הצבא התורכי. רוב החולים היו נפגעי מגפות כגון טיפוס וחולירע. שמו הרע נישא למרחקים כמקום ממנו יוצאים רק לבית הקברות וחולים רבים ניסו לברוח ממנו.

הבריטים החזירו את הבניין ליעודו המקורי ופתחו במקום בית ספר. בקומה העליונה למדו הבנות ובתחתונה הבנים. חלק מהמורים גר גם הוא בבית. הילדים שבאו מרחוק התגוררו במקום בתנאי פנימיה. ולכל ילד היו מיטה וארונית משלו (תנאים מפוארים באותה תקופה). פרט ללבוש, כל הנוהג בבית הספר היה מערבי. כשכבש הצבא המצרי את העיר, שימש הבית למגורי חיילים. בבית זה נחתם בתום מלחמת העצמאות הסכם שביתת הנשק בין מצרים לישראל. בשנת 1949 הפך המקום לבית החייל עד שנת 1970. בעשור שלאחר מכן התגלגל המבנה בין ידיהם של פיקוד דרום ועיריית באר שבע ולבסוף שופץ ומשנת 2013 מהווה חלק מפארק קרסו למדע. 

  • שעות פעילות פארק קרסו למדע: ראשון – רביעי: 9:00-17:00, חמישי: 9:00-20:00, שישי- סגור, שבת: 10:00-17:00
  • טלפון: 073-782-3705

בית הקברות הצבאי הבריטי [12]

כתובת: העצמאות פינת הרצפלד

בתום מלחמת העולם הראשונה החליט הצבא הבריטי לרכז את קברי חייליו שנפלו בנגב במקום אחד. בבית קברות אחד בצפון באר שבע נקברו זה מכבר 139 חיילים שנהרגו בקרב על העיר, ולכן הוחלט להעביר אליו חללים מתשעה בתי קברות אחרים. כיום קבורים במקום 1,239 חללים, בקברים אחידים שאפיינו את כל בתי הקברות הבריטים באותה תקופה.

ליד השער מופיע כתובת המציינת שחלקת השדה עליה הוקם בית הקברות ניתנה על ידי עיריית באר שבע כמתנת עם של בני פלשתינה להיות מקום מנוחת עולמים לחיילי ההסכמה שנפלו חללים במלחמה 1914-1918. הכתובת מופיעה בשלוש השפות הרשמיות של המנדט הבריטי בארץ ישראל.

את בית הקברות הקימו עובדי ההסתדרות מגדוד העבודה, ולאחר מכן חבורת העמק וארגון החיילים המשוחררים. בשנת 1923 חנך הנציב הבריטי העציון הרברט סמואל את בית הקברות. המקום מוחזק בידי גנן המקבל את משכורתו מהוועד לשימור בתי קברות צבאיים בריטים. רוב החיילים הקבורים הם בריטים והשאר אוסטרלים או ניו זילנדים ביניהם סרן יהודי יליד לונדון, סימון ואן ברג שנפל, יחד עם 79 חללים נוספים, בקרב מערבית לבאר שבע ומקום קבורתו לא נודע.

בצמוד לקיר בית הקברות ישנה מצבת זכרון תורכית לשמונת טייסים בריטים ואוסטרלים שנפלו בקרבות אוויר בשנת 1917 באזור באר שבע ומקום קבורתם לא נודע. התורכים שהעריכו את פועלם של אחד מהטייסים הללו הקימו לו את המצבה, שנתגלתה לאחר המלחמה על ידי הבריטים שהעבירו אותה לבית הקברות והסבו אותה למצבה לזכר כל הטייסים שנפלו באזור. לרגלי המצבה כתובת: מצבת זכרון זו שהוקמה לאחד מהם בנדיבות לב אויביהם, נתגלתה ושוקמה בידי ידיהם, ינואר 1918.

תחנת הרכבת התורכית [13]

כתובת: פינת דרך טוביהו-עלי דייויס

בשנת 1915 הוחלט במפקדת צבאות הציר, גרמניה ותורכיה, לסלול מסלית ברזל שתקשר את מצרים עם דמשק ותהווה ציר אספקה לדרום, במטרה לסייע לתורכים בכיבוש מצרים ותעלת סואץ. מהנדס רכבות גרמני בשם היינריך מייסנר התמנה כאחראי על הקמת המסילה בעזרתם של פועלי כפיה.

תחילת הסלילה היתה סמוך לשכם ומשם המשיכה דרך טול כרם לוד ונחל שורק. שם נפגשה עם המסילה לירושלים שבאה מיפו. מנקודה זו המשיכה המסילה לבאר שבע שם תוכננה תחנה ראשית. משם המשיכה המסילה לניצנה וקצייאמה (שבמצרים). למרות התכנון המקורי לא הגיעה המסילה לאסמעיליה.

קצב הנחת המסילה היה מהיר - חצי ק"מ ביום ובמהלכה נסלל גשר הברזל הרכבת הארוך ביותר שהיה ידוע באותה תקופה מעל נחל אופקים. בחודש אוקטובר 1915 נחנכה המסילה בטקס חגיגי. רכבת מיוחדת יצאה מדמשק עד לנחל שורק שם נפגשה עם הרכבת מירושלים. משם עלו עליה ג'אמל פחה, המפקד התורכי העליון קצינים גבוהים של הצבא התורכי והגרמני והקונסולים של גרמניה ואוסטריה. הם הגיעו עם הרכבת לתחנת באר שבע. בתחנה התקבלו בטקס מרשים עם דגלי תורכיה ואף שער כבוד. קהל רב, תזמורת ומסדר המתינו להם. לאחר הנאומים נערכה תפילה גדולה לכבוד הסולטן ומדליה הוענקה למהנדס המסילה.

התחנה בבאר שבע תוכננה כתחנה גדולה והוקם בה בית נתיבות, בית מנהל תחנה, מגדל מים לקטרים, בית מלאכה לקטרים ואף שדה תעופה שהוכשר לצרכי הטייסת הפרוסית מספר 300 ששהתה באזור בימי מלמת העולם הראשונה. מסילת הרכבת שירתה את התורכים שנתיים ימים והעבירה כמויות גדולות של אספה ואנשים.

לאחר המלחמה חיברו הבריטים את הקו שליווה אותם בהתקדמותם ממצרים דרך רפיח עד לאזור שדה תימן למסילה התורכית ובשנת 1918 חנכו הבריטים את הקו באר שבע-רפיח בנוכחות קולנל פארקר, המושל הבריטי. במשך עשור שימשה תחנת הרכבת של באר שבע כצומת רכבת ליפו, רפיח (ומצרים) לירושלים ולניצנה. בגלל שרוחב הפסים התורכי היה 105 ס''מ וזה של הבריטים היה 143.5 ס''מ, היה צורך להוסיף פס נוסף.

בשנת 1927 הוחלט לסגור גם את הקו האחרון בשל חוסר רווחיותו. בית הנתיבות הפך לבית מושלי הנפה ולפקידים בריטים. בהמשך הצבא המצרי התמקם במקום והוא הפך למפקדתם של האחים במוסלים .לאחר קום המדינה שימש המקום כמחסנים של צה''ל ובהמשך כתחנת בית הספר שדה של החברה להגנת הטבע.

כיום במקום מתחם אמנות ותרבות, מיני מוזיאון של רכבת ישראל, עם קרונות אותנטיים וקטר מרשים העונה למספר המוכר מהשיר של אריק לביא - 70414.

אתרים נוספים בבאר שבע

אנדרטת חטיבת הנגב: הוקמה בשנת 1986 על ידי הפסל דני קרוון לזכר חללי חטיבת הנגב וסביבת באר- שבע במלחמת השחרור. האנדרטה הוקמה על גבעה גבוהה בצפון העיר באר- שבע. ממרומי האנדרטה תצפית פנוראמית אל עבר העיר באר- שבע, הרי חברון והר הנגב. האנדרטה בנויה מ-18 אובייקטים מבטון המתקשרים עם אירועים וסמלים ממלחמת השחרור והפלמ"ח | כתובת: היציאה הצפון-מזרחית, צמוד לשכונת רמות | טלפון: 057-7955952

השוק הבדואי
השוק הבדואי בבאר-שבע נוסד בשנת 1905 כמקום לחילופי סחורות. כיום מציע השוק הססגוני למבקריו שפע מזכרות אותנטיות ואוריינטליות בדמות בגדים, חפצי נוי ואמנות, כלי בית, שטיחים, תבלינים ועוד. השוק פתוח בכל יום חמישי משעות הבוקר המוקדמות | כתובת: דרך אילת, בצמוד לגשר התורכי.

פארק נחל באר שבע
הפארק המטרופוליני של הנגב. שטח הפארק משתרע על פני 5,300 דונם, ולאורכו אטרקציות מגוונות: שבילי אופניים והליכה באורך 8 קילומטרים על גדות נחל באר-שבע המקראי, מגוון שטחים ירוקים פתוחים לציבור, מתקני משחק, אמפיתאטרון ל-12 אלף צופים, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים ייחודיים. בפארק מוקדי תיירות שונים: הגשר התורכי, גשר הצינורות, גן הפעמון, טיילת אימבר ומתחם בית אשל | כתובת: דרך יגאל אלון, שדרת שלושת המצפים | טלפון: 08-6464963

מתחם בית אשל
מתחם בית אשל שוכן בפארק נחל באר שבע. מצפה בית אשל הוקם במסגרת תכנית "המצפים" בשנת 1943 יחד עם הקיבוצים רביבים וגבולות. המקום תיפקד כנקודת יישוב וחווה חקלאית עד פרוץ מלחמת העצמאות ועמד בגבורה במהלך המלחמה בהפצצות כבדות של הצבא המצרי. האתר שוקם וחודש על ידי קרן קיימת לישראל ומוכרז אתר לאומי.

הגן הזואולוגי נגב ZOO
הגן הזואולוגי העירוני באר שבע הוא גן החיות הגדול בנגב. שיטחו חמישים דונם ותמצאו בו כ-130 מינים שונים של עופות, יונקים וזוחלים מהארץ מהעולם. המקום הוא אבן יסוד בתחום החינוך המדעי לילדים ונוער, ומשמש פלטפורמה לפעילויות חברתיות שונות | כתובת: קריית מאיר בץ 4 | טלפון: 073-782-4325

גן לאומי תל באר-שבע
אתר ארכיאולוגי שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסקו. באתר נחשפו שכבות יישוב החל מהמאה העשירית לפנה"ס. שכבת היישוב המרשימה מכולן היא מתקופת מלכי יהודה. מחוץ לרחבת השער החיצונית, נמצאת באר בעומק שבעים מטר, ייתכן וזוהי הבאר הנזכרת בזיקה לברית אברהם עם הפלישתים, שהייתה חלק ממערכת המים של העיר | כתובת: היציאה הצפון-מזרחית, בכניסה ליישוב תל שבע | טלפון: 08-6467286

מפת המסלול