מידע כללי על המסלול
אזור: דרום- גבול מערב מדבר יהודה/ מזרח נגב מערבי
דרגת קושי: קל עד בינוני
נקודת התחלה: ליד חניון אורנים יער להב
מה עושים במסלול?
כדי להגיע לנקודת ההתחלה של המסלול נרשום בווייז "חניון אורנים יער להב”. הווייז יביא אותנו במדויק לנקודת ההתחלה. מכאן נצא לכיוון מזרח תוך שאנו עוקפים את ישוב להב מצידו הדרומי. נגיע לכביש 358, נחצה אותו ונמשיך עד לתצפית מדהימה. כאן נעצור, ננשום קצת אוויר נקי ונתצפת על הנוף המדהים.
להב הוא קיבוץ חקלאי שנוסד בשנת 1952 על-ידי גרעין הנחל להב אשר שייך לזרם הקיבוץ הארצי. מספר תהליכים ארוגניים וחברתיים עבר הקיבוץ בשנים האחרונות כשהמרכזיים ביניהם הם קליטת תושבים חדשים להרחבה הקהילתית והפרטת הקיבוץ. בקיבוץ מתגוררות כיום כ-200 משפחות, כולן בעצמאות כלכלית מלאה. התושבים נהנים משירותי הקיבוץ המסורתיים כגון חדר אוכל, מכבסה, חגים משותפים ומערכת חינוך בלתי פורמאלית, הכל בתשלום כמובן.
צלם:
איתן מתאו קג׳יה
תחנה 1: יער להב
הקיבוץ נמצא בסמוך ליער להב היפהפה. שטחו של היער הוא כ-30,000 דונם ונטיעתו החלה בשנת 1952. ביער ניטעו עשרות אלפי עצי חורש כשהבולטים ביניהם הם הברוש, האורן, השיזף והזית ועוד רבים אחרים. בסתיו פורחות ביער החלמוניות הצהבהבות ובמהלך החורף ניתן לצפות בפריחת הרקפות, הנרקיסים הצבעונים והכלניות. אין גבול ליפי הטבע המתפרץ במקום הזה. ביער ישנן פינות פיקניק לרוב עם שולחנות עליהן ניתן לערוך פיקניק ולצידם ברזיות עם מים זורמים.
בנקודה הגבוהה ביותר הקימה קק"ל מצפור עבור היערנים אך הוא אינו פתוח לקלה הרחב. לצידו קיימת נקודת תצפית עליה נעלה.
צילום: באדיבות
ארכיון הצילומים של קק”ל
תחנה 2: מצפה נועם רוזנטל
לאחר שנרד מהתצפית נמשיך לכיוון דרום מזרח, על שביל המסומן בירוק עד שנגיע לכביש. נעלה על הכביש ונפנה שמאלה. לאחר כ-1.3 ק"מ, נראה מצד ימין חיבור לשביל בצבע כחול. נעלה עליו עד שנגיע למפגש בינו לבין שביל בצבע סגול. נעלה על השביל הסגול ונמשיך אתו עד שנגיע לשביל ישראל. נמשיך על שביל ישראל המקביל לכביש עד שנגיע לכיכר. בכיכר נעלה על הכביש ונפנה שמאלה לכיוון צפון מזרח. לאחר כ-150 מטרים נפנה ימינה ונרד שוב לשטח לשביל בצבע כחול. שביל זה מתחבר לסירוגין לשביל ישראל איתו נגיע עד מצפה "נועם רוזנטל". כאן נעצור להפסקת קפה מרעננת ולמנוחה. המקום מרשים מאוד, מטופח ומוצל ונעים לשהות בו.
המצפה נמצא בראש גבעה קטנה, בלב דרך הנוף המוריקה של יער מיתר. בראש הגבעה ניצב מגדל ישן של צופי אש ששוחזר. הרחבה והעמודים המחופים חלוקי נחל מסמלים את בית היערן שעמד שם בעבר. המבט צפונה, לעבר הר יתיר ודרום הר חברון הוא מפעים. אפשר לזהות מכאן את דהריה, טנא עומרים, א-סמוע, יער יתיר והר חירן. במבט מדוקדק ניתן לזהות את בית היערן ביער יתיר ואת הר עמשא הנמצא מאחוריו. ליד המבנה נמצאת האנדרטה שמנציחה את נועם רוזנטל שנולד בשנת 1993 ונפל בשנת 2014, לוחם שריון שנפגע מפגיעת מרגמה במהלך מבצע צוק איתן.
צלם:
איתן מתאו קג׳יה
תחנה 3: הר חירן
לאחר מנוחה במקום הנעים הזה נמשיך לכיוון מזרח. נצא מיער יתיר ונגיע להר חירן שם נעלה לתצפית ממצפה חירן. הר חירן נמצא בין צפון הנגב לבין הר חברון ובין יער מיתר ליער יתיר. גובהו הוא 587 מטרים מעל פני הים. האזור מוכרז כשמורת טבע שגודלה הוא2,641 דונם. שביל ישראל עובר בשמורה. על ההר נמצאת תצפית חירן המשקיפה להרי יתיר ואזור חבל יתיר.
ההר נמצא באזור ספר המדבר בארץ ישראל שהוא אזור גיאוגרפי המפריד בין מדבר יהודה ומדבר הנגב ובין חבל הים התיכון בו האקלים לח יותר.
בפסגות הרכס פורחים שום אשרסון והקדד הנאה שהם צמחים נדירים יחסית. בקו הרכס ניתן למצוא את לענת המדבר, חורשף קטן קרקפת ודרדר מצרי. הכיוון הצפוני יותר של ההר מתאפיין בחורש עשיר של סירה קיצונית ובאזור הדרומי פורח האירוס השחום. באזור גם פריחה עונתית הכוללת את צבעוני ההרים, נורית אסיה, עכנאי יהודה ועוד. בעלי החיים בשמורה הם שועל מצוי, תן זהוב, דורבן מצוי, צבי ארץ ישראלי, צבוע מפוספס ועוד.
צלם: איתן מתאו קג׳יה
תחנה 4: יער יתיר
מהר חירן נמשיך אל שיפולי יער יתיר. יער יתיר הנו היער הנטוע הגדול ביותר בישראל והגדול ביותר בעולם אשר ניטע בידי אדם וצומח באזור שהוא מדברי למחצה, זהו חבל יתיר בדרום הר חברון. ממזרח תוחמים את היער הישובים הר עמשא ובית יתיר ומצפון הישובים ליבנה ועשהאל.
ביער קיים מאגר מים ובקרבתו נבנה אמפיתיאטרון לטובת תושבי היישובים הסמוכים. שטחו של היער הוא כ-40,000 דונם ועציו הראשונים ניטעו בשנת 1964 על-ידי הקרן הקיימת. שמו של היער הוא כשם עיר הלוויים יתיר הכלולה בשטחו, כפי שמופיעה במקרא: "ולבני אהרון הכהן נתנו את מקלט הרצח את חברון ואת מגרשה ואת לבנה ואת מגרשה ואת יתר ואת מגרשה ואת אשתמע ואת מגרשה". ספר יהושע, פרק כ"א, פסוקים יג-יד.
בסביבות היער יש מגוון אתרים ארכאולוגיים, המתוארכים החל מהתקופה הישראלית שהיא תקופת ראשית התנחלות השבטים של בני ישראל ועד חורבן בית שני, ביניהם תל ערד וחרבת יתיר, חרבת ענים וסוסיא.
צלם:
איתן מתאו קג׳יה
חרבת יתיר היא אתר ארכיאולוגי הכולל שרידים של מבנים בדרום הר חברון ליד דרך הפטרולים. בתקופה הביזנטית היה במקום כפר נוצרי גדול והמקום מזוהה כיתיר המקראית. גם חרבת ענים מתוארך פחות או יותר לאותה תקופה ונמצאו בו מרתפי מגורים חצובים בצורת מערות.
ביער כמיליון עצים רובם עצי מחט כגון ברוש מצוי ואורן ירושלמי. ניתן לזהות סוגי עצים נוספים דוגמת עצים רחבי עלים ביניהם האלה האטלנטית, שיזף מצוי, אשל, חרוב מצוי ופיסטוק. כמו כן, עצי בוסתן כגון זית ותאנה, אקליפטוסים ושיטים, כרמי יין ושיחים שונים דוגמת שיח אברהם מצוי ורותם המדבר.
צלם:
איתן מתאו קג׳יה
ביער יש גם מגוון בעלי חיים. בין היונקים ניתן לציין שועל מצוי, תן זהוב, צבי ארץ ישראלי, ארנבת מצויה, קרקל, צבוע מפוספס, דורבן מצוי, גירית מצויה, סמור משויש, דלק הסלעים, חזיר בר ואפילו זאב אפור.
מבין העופות שמתגוררות ביער ניתן למצוא ינשוף השדות, ינשוף העצים, אוח, דיה, תנשמת, חיוואי, עקב עיטי, בז מצוי, בז אדום, עורבני, שחרור, חוברה, כרוון מצוי, עיט זהוב, עיט שמש, ירקון, חוחית, שרקרק מצוי וחוגלה. שפע מהמם של חי וצומח שמשאיר את הנפש נפעמת ונרגשת.
צלם:
איתן מתאו קג׳יה
בחבל יתיר מתקיימת תיירות ענפה בשל פוריותו של האזור. לדוגמא, מתקיים שם פסטיבל דובדבנים בישוב מעון, שם הם מבשילים מוקדם יותר מהצפון כבר בחודש מאי. בנוסף, בתי קפה פזורים בין הישובים באזור, אוהלי קפה מפנקים באמצע המדבר ואפשר לעשות כאן טיולי אופניים בשבילי היער, וכמובן – טיולי ג'יפים מדבריים.
תחנה 5: מאגר יתיר
עם הרכב ניכנס אל עומקו של היער דרך שביליו המתפתלים והקסומים עד שנגיע למאגר יתיר הנמצא באמצע היער. אם יהיה לנו מזל, המאגר יהיה מלא במים. זהו מראה מרשים מאין כמוהו. פתאום יתגלה לעיניכם אגם שופע מים הנראה ממש כמו אחד מאגמי אירופה.
מאגר המים סיפק בעבר מים למטעים ולכרמים של יישובי חבל יתיר וכיום אינו פעיל אך מספק מראה יפיפה ומיקום מעולה לפיקניק. נפח האגם הוא כ-650,000 מ"ק מים והוא הוקם על-ידי קק"ל כדי לאגור את עודפי המים בחורף מהקו המוליך מצומת שוקת לערד, כדי להשתמש בהם לצרכי חקלאות בתקופת הקיץ. סביב המאגר יש דרך נופית מהממת לכלי רכב בה אפשר לנסוע ולתצפת תוך כדי הנסיעה על המאגר מכל צדדיו. בסמוך לדרך יש שולחנות מוסדרים לפיקניק. נתמקם לנו שם בפינה מוצלת ליד שולחן, נפרוס כמה מטעמים, נתרווח, נהנה מהמראות ונסעד את ליבנו לפני שנמשיך בדרכנו.
צלם:
איתן מתאו קג׳יה
לאחר המנוחה ליד מאגר המים, נמשיך לנסוע בשבילי היער, כל שביל מגלה עוד מתפארתו של החורש ומהטבע שעוטף אותנו במלוא עוצמתו. ניסע לכיוון דרום לפי קובץ הווייז שהורדנו לנייד, עד שנצא מהיער. נטפס אל הר מחילות משם נגיע לתצפית נוספת לכיוון מזרח, אל הגבול המערבי ותחילתו של מדבר יהודה המרשים. גובהו של ההר הוא 680 מטרים והוא נמצא בקצהו הצפוני של רכס עירא.
צלם:
איתן מתאו קג׳יה
תחנה 6: ישוב דוריג'את העתיק
נרד עם השביל עד שנגיע לישוב דוריג'את העתיק. כיום זהו ישוב ערבי הנמצא בקרבת תל ערד. הישוב הוקם על-ידי פלאחים מדרום הר חברון אשר הגיעו לאזור במאה ה-19. זהו הישוב היחיד של פלאחים באזור הנגב. תושביו אינם בדואים והם מקיימים עימם קשרי מסחר בלבד. הם שומרים על נבדלות מהבדואים ואף אינם מתחתנים עימם או מתרועעים איתם. תושבי הכפר הביאו עימם את תרבות החיים בתוך מערות בצלע ההר, המקובלות כיום בדרום הר חברון.
רק לאחר הקמת המדינה הישוב הפך לישוב קבע עם מבנים. בכפר ניתן לראות את שלושת שלבי הבניה שהוא עבר. השלב הקדום הוא המגורים במערות אותן חצבו התושבים הראשונים. חלקן משמשות כיום לתיירות. שלב הביניים הוא בתי אבן שעדיין מתגוררים בהם חלק מהתושבים והשלב הנוכחי אלו בתים מודרניים.
הפרנסה בכפר התבססה על חקלאות מסורתית, בעיקר על רעיית עדרי כבשים ועיזים. כיום מתפרנסים רוב התושבים ממקצועות חופשיים שונים ומתיירות. רבים מבני ובנות הכפר ממשיכים את לימודיהם באוניברסיטאות בארץ.
לאורך כל שנות קיומו, מהמאה ה-19 ועד היום, לא עזב אף בן דוריג'את את ביתו ותמיד חזרו אליו בני הכפר להקים בו את ביתם. בישוב כ-1,300 תושבים, כולם צאצאיו של מייסד הכפר ונשותיו.
צלם:
איתן מתאו קג׳יה
בכיכר הכפר המרכזית נפנה שמאלה אל שביל סלול, עד שנגיע לכביש 31. כאן מסתיים המקטע שלנו. אלו שנשארים ללון בשטח ימשיכו עם הכביש ויפנו שמאלה לכיוון תל ערד. שם יש נקודת לינה שהיא בתשלום. למחרת בבוקר אפשר להמשיך מנקודה זו ולבקר בתל ערד וביתר האתרים של המקטע הבא.
נקודות עצירה לפק”ל קפה
מסעדות בסביבת המסלול
תחנות דלק בסביבת המסלול
מקום לינה בסוף המסלול
- שימו לב: לא מומלץ לצאת למסלול זה לאחר ימים גשומים. האדמה הבוצית עלולה לגרום לחלקים מסוימים במקטע להיות בלתי עבירים.
נוסעים בשביל ארנון
המסלול מוקדש לזכרו של ארנון משה אברהם בנבניסטי ז"ל
סרן (במיל') ארנון משה אברהם בנבנסיטי, בן 26, נולד ביסוד המעלה. מששמע על האסון בשבעה באוקטובר, החליט ארנון לצאת אל שדה הקרב על דעת עצמו, שם לחם בעוז עד שנפל ב-20 בנובמבר 2023 בקרב בג'באלייה. ארנון היה איש רב פעלים שאהב לרכוב על סוסים, לנסוע באופנוע ולנגן על גיטרה. עוד אהב לטייל בנחל עין גדי ומערת דודים ולרוץ בשדות שסובבים את שדמות דבורה ומושב שרונה, שם התגורר בשנים האחרונות. יהי זכרו ברוך.
היי,
מה תרצה לכתוב על "שביל ישראל 4X4 - מקטע 9: מיער להב לתל ערד"?