דומה שאין כמו נגינת החליל להיטיב להגדיר את תחושת הנפש בטבע החופשי. נחל חלילים- נחל עירוני משהו שכן הוא מתנחל לו בינות לבתי מבשרת ציון בואכה כביש 1 העמוס. אך עובדה זו רק מוסיפה לו חן מיוחד שכן הוא מהווה ריאה ירוקה לכל הבטון והאספלט השפוך ממש בקרבתו. מסלול ההליכה בנחל מתאים לכל גיל עם אפשרות לטבילת במעיינות תלם
מפת האזור
המסלול נכתב בסיוע עודד פורת - מנהל חינוכי מדרשת הגולן
החליל מילים: לאה גולדברג, לחן: דוד זהבי
החליל הוא פשוט ועדין,
וקולו כמו קול של הלב.
החליל,
כשכשוך הפלגים,
כמו שיר ילדים.
כמשק הרוחות בפרדס מלבלב
החליל, החליל.
מנגינת החליל, לאילן, לענן,
מנגינת החליל, למרבץ עדרים,
מנגינת החליל, לאחי הקטן,
מנגינת החליל, להרים להרים
החליל
איך מטיילים
המסלול מתחיל ממבשרת ציון [1] ויורד לנחל שורק. ניתן להשאיר רכב בנקודת הסיום [6] (ראו להלן דרך ההגעה), או לשוב בחזרה במעלה הנחל (עליה בינונית). ניתן להגיע לתחילת המסלול בעזרת אוטובוס ציבורי עד למחלף הראל, משם הליכה של כק"מ עד לתחילת המסלול. מסוף המסלול ניתן ללכת עד למחלפון מוצא ומשם באוטובוס לירושלים או חזרה לצומת הראל.
איך מגיעים
מכביש 1 (ירושלים - תל אביב) פונים במחלף הראל [1] לעבר מבשרת ציון, חולפים על פני קניון הראל וממשיכים בנסיעה ברחוב הראל. בכיכר הראשונה פונים ימינה (רחוב ברוש), ואחר-כך בפנייה הראשונה שמאלה (רח' השלום). נוסעים ברחוב השלום כ-100 מטרים, עד לרחבת החנייה של בית ספר השלום [2], מכאן אנו מתחילים. מרחבת החנייה נרד לחלקת השדה בגיא הרדוד, שמצפון לבית-הספר. זה ראשיתו של נחל חלילים.
הבאת רכב לנקודת הסיום:
למגיעים בכביש 1 מכיוון מחלף הראל [1]: פונים ימינה בפנייה לבית זית, ועוקבים אחר השילוט למבשרת ציון. עוברים מתחת לכביש הראשי הלא הוא כביש 1 ממשיכים ישר בכביש העולה למבשרת ציון כ-200 מטרים. מימין רואים מתקן של חברת החשמל. פונים ימינה בזהירות אל דרך העפר, וחונים ליד המתקן. מי שמגיע מירושלים יורד אל מבשרת מגשר מוצא וממשיך עפ ההסבר לעיל עוד כ 200 מטר עד לדרך העפר הפונה ימינה אל מתקן החשמל [6] שם ימתין הרכב עד לסיום הטיול.
נחל חלילים
השביל לאורך הנחל מסומן בצבע ירוק. תחילה חולפים בין עצי תאנה גדולים המתחילים ללבלב עם בוא הקיץ. הטרסות הנטושות מעידות על התיישבות אדם במקום וגם צמחיית המעזבות בין הטרסות מעידה על כך. סימון שבילים שקוף (שני פסים לבנים ללא צבע בינהם) יוביל אותנו אתר עתיקות חרבת בית- מיזה בערבית או חורבת המוצה בעברית אשר לידה צומח עץ שקד גדול [3]. חורבת המוצה - על שם עיר בנחלת שבט בנימין כמופיע בספר יהושע פרק יח: והמצפה והכפירה והמוצה , לא נמצאו במקום שרידים ארכיאולוגיים מתקופת ההתנחלות מה שמרמז על תופעה ידועה בשמות מקומות בארץ המשמרים שמות עתיקים אך נודדים במקצת מבחינה גיאוגרפית מהישוב המקורי. החורבה ממש מתערבבת בבתים החדשים של מבשרת וניתן לראות במתחמה מערת קבורה יפה הכרויה בראש המדרון. כמו כן ישנם גתות יין ומקוואות טהרה הפזורות בשטח. בגלל ריבוי הבורות יש להיזהר בהסתובבות ילדים וגם מבוגרים יסתכלו נא היכן הם מניחים את הרגליים. משטח החורבה ניתן לראות את הנוף העירוני שלירושלים: הר המנוחות, גבעת שאול וגם כביש מס' 1 המתפתל לו מעלה אל ירושלים. מתחתינו כמובן נחל חלילים ממשיך להתחתר אל עבר הערוץ הרחב של נחל שורק הרחב והגדול.
מערות חלילים
אנו נמשיך עם השביל הירוק עוד כעשר דקות לערך עד לאחת מגולות הכותרת של הטיול, מערת חלילים. מערת חלילים כמו רוב המערות המעניינות, הינה מערה קרסטית. בתהליך הקרסטי מומסים סלעי גיר עי הפחמן הדו חמצני הנקלט בטיפות גשם. ההמסה יוצרת תופעות יפות לעין כמו נטיפים, זקיפים ועוד. במערת חלילים נוצרה מערכת של מחילות וחללים שעם הזמן נפגשו ליצירת אולם גדול בו נמצאים עמודי סלע מרהיבים. אורכה הכולל של המערה הוא כ-40 מטרים, וגובהה כמטר וחצי. המחילות ופתחיהן מכונים חלילים, שכן הם נראים כפתחים המצויים על גבי החליל אותם יש לסגור ולפתוח על מנת להשמיע את הצלילים השונים. בצדו השני של הנחל, נמצאת מערכת נוספת של מערות קרסטיות, פחות יפות והגישה אליהם קשה.
באביב מתכסים מדרונות נחל חלילים בפריחה מרהיבה של כלניות, רקפות ומינים של משפחת הסחלבים כמו, דבורנית דינסמור ודבורנית צהובה. כדאי להביא משקפת, למצוא פינה שקטה, ולנסות לגלות את ציפורי השיר הרבות שמבלות כאן, כמו צופית, חגלה, נקר סורי, חנקן אדום-ראש, עורבני, ועוד עופות רבים אחרים.
לאחר ששבענו ממראה המערה נרד בזהירות מהמערה ונמשיך לאורך הנחל בדרכינו נראה את הבוסתנים היפים המצויים בינות לטרסות המנצלות את אופיו הגיאולוגי של הנחל בין עצי הפרי קיימים גם עצי חורש טבעיים: עוזרר, אשחר, וכמובן האלה הארץ ישראלית. במפגש נחל חלילים עם נחל שורק הרחב נפגוש חורשה נטועה קטנה של עצי אורן וברוש מרשימים בגודלם [4]. זו נקודה מומלצת לעצירה קלה.
עיינות תלם
אם נפנה ימינה עד דרך העפר, נגיע עד מהרה (כ-700 מטרים), לרכב הסיום [6], אך אנו נפנה שמאלה לביקור בעיינות תלם, [5] תוספת של כ-300 מטרים לכל כיוון.
דרך העפר המסומנת בסימון שבילים כחול, עוברת באזור של נחל שורק המוכר בשם עמק הארזים, ותוביל אותנו עד מהרה למפגש נחל שורק עם נחל לוז (נשפך לנחל שורק מצפון) אשר לידם ישנם שרידי מושבה יהודית קטנה (חורבת בית-תלם, בית טלמא) ובית משאבות השוכנים בסמוך לעיינות תלם.
בשנת 1906 רכשו אהרון אייזנברג (ממייסדי רחובות), והמהנדס דב קלימקער אשר הקים במקום בית חרושת להפקת שמן מפסולת בתי הבד. המפעל לא היה רווחי והוא נסגר. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1923 קנו פרופ' פיק והרב יהודה לייב הכהן פישמן את אדמת קלימקער. שמונה משפחות בעלות מלאכה התיישבו במקום, שיפצו את בית החרושת והניחו אבן פינה לבית ספר חקלאי לבנות דתיות.
במאורעות תרפט נמלטו התושבים למוצא, ומשם פונו - יחד עם תושבי מוצא - לירושלים. בכך הקיץ הקץ על המושבה בעמק הארזים.
אל המעיין המרכזי מגיעים דרך חצר מוקפת קירות, בה נמצאים עצי תאנה, רימון וגפן. סמוך למבנה, בן שתי הקומות, נמצאת ברכת אגירה גדולה (15x15מ'), שעומק דופנותיה כחמישה מטרים. תעלה תת-קרקעית מזרימה את מי המעיין מתחת למבנה, אל ברכה קטנה (4x5 מטרים), שעומקה כמטר וחצי. המים בברכה מכוסים במרבד של אלפי פרטים של הצמח הזעיר עדשת המים, צמח הצף חופשי על פני המים. באזור המעיינות גדלה צמחיית מים, ובין היתר ערברבה שעירה, נענה משובלת, גומא חום ועוד
סיום המסלול
מעיינות תלם, נחזור על צעדיינו בנחל שורק עד למקום המצאות הרכב השני [6] או בחזרה לנקודת ההתחלה.
לפני שנחזור להמולה ולג'ונגל העירוני עוד נזמזם לעצמנו את מילות הסיום של השיר אותו ציטטנו בפתיחה שכתבה לאה גולדברג והלחינם יפה דוד זהבי:
המקשיב לו יודע
ידוע היטב,
הוא יעיר את דמי,
הוא ירון לו בצליל
כמשק הרוחות בפרדס מלבלב
החליל...
 |
דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא:
|  |
|
|
|
|
|
|