לוח אירועים
יש כרגע 46 אירועים
לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום:
אוקטובר 2014
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

הצג את נובמבר

נובמבר 2014
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      
מזג האויר באזור הטיול
לתחזית מזג האויר בכל הארץ
אטרקציות סמוכות
לכל האטרקציות
מסעדות סמוכות
לכל המסעדות
נקודות חן באזור
לכל הטיפים ונקודות החן
חניוני לילה סמוכים
לכל חניוני הלילה
מדריכים באזור
לכל המדריכים
צימרים וחדרי אירוח באזור
לכל הצימרים
מסלולים קרובים
 
מסלול הצומח והחי תגובות למסלול

אלוני אבא ובית לחם הגלילית

חבל ארץ:  נצרת וסביבותיה - בית לחם הגלילית
משך המסלול:  עד חצי יום
רמת קושי:  קל, 2 ק"מ
עונות:  סתיו, אביב, חורף
מפת סימון שבילים:  4 - הכרמל ורמות מנשה
מאפיינים:  מעגלי, מתאים למשפחות, טיול פריחה, מתאים לנכים / עגלות תינקות, רומנטי, מתאים לאופניים
נקודות ציון:  (218115, 737941) / (35.1902, 32.7361)
דירוג:  8
לוח ירח:  זריחת ושקיעת הירח והשמש לחודש זה
עודכן לאחרונה:  29/12/2012
איזור:  גליל תחתון, עמקים וגלבוע
מפת אזור גליל תחתון, עמקים וגלבוע
strName למפת המסלול למפת המסלול
אזור המסלול במפות Google אזור המסלול במפות Google
מתוך אתר עמוד ענן למפה טופגרפית של אזור המסלול מתוך אתר עמוד ענן
למפת המסלול
להדפסת המסלול
הוסף למפת הטיולים שלי


טיול בעקבות ספרו של הסופר מאיר שליו- פונטנלה- אל נופי הגליל התחתון שנשתמרו מפעם. מתחילים בטיול בשמורת אלוני אבא, יער אלוני תבור אשר בתקופת החורף והאביב מנוקד באלפי פרחים צבעוניים וממשיכים בסיור בעקבות הטמפלרים במושבה הציורית בית לחם הגלילית. הסיור כולל שני חלקים מעגליים ומתאים לכל המשפחה.

מסלול הסיור נבנה בעזרתו הנדיבה והמקצועית של קובי פליישמן, מדריך טיולים מומחה המספר את סיפורי המושבה בצורה ציורית ומושכת, כמו גם מפעיל את מרכז המבקרים של המושבה.


איך מטיילים

הסיור כולל שני חלקים:

  1. סיור רגלי לכל המשפחה בשמורת אלוני אבא. אורך הסיור הוא כ-2 ק"מ הוא מתאים לכל המשפחה והוא מומלץ בחודשים יונאר ועד מאי, אז השמורה מכוסה ירוק על פרחים רבים. הסיור אינו מתאים לעגלות.
  2. סיור במושבה הציורית בית לחם הגלילית, סיור בעל מאפיינים היסטורים המתאים לכל המשפחה ומתאים גם לעגלות. מומלץ לקרוא בסמוך לביקור בספרו של מאיר שלו - פונטנלה הממחיש בצורה נהדרת את אופי החיים לפני קום המדינה.

איך מגיעים

מכביש החוף פונים ימינה במחלף זכרון יעקב לכביש 70, ממשיכים ישר בצומת פורדיס, עוברים את יקנעם. בצומת התשבי פונים ימינה לכיוון קרית טבעון (כביש 722). בצומת השומרים [1- במפה] פונים ימינה (לכביש 75) ומיד שמאלה בצומת אלונים [2] (לכביש 7513) לכיוון אלונים ובית לחם הגלילית. ממשיכים ישר עם הכביש המתפתל וכ-200 מטרים לפני הפניה לישוב אלוני אבא, ישנו שלט המפנה למגרש החנייה של שמורת אלוני אבא [3].


שמורת הטבע אלוני אבא

שמורת הטבע אלוני אבא היא חלק מיחידת נוף האופיינית לגליל התחתון המערבי. השמורה הכוללת גבעות קירטון נמוכות המכוסות בצומח רב בתצורת יער פארק. שטחה הינו 950 דונם והיא נמצאת בין שפרעם, שער העמקים וציפורי. שם השמורה ניתן לה על שם המושב השיתופי הסמוך - אלוני אבא. מושב זה הוקם על אדמות המושבה הטמפלרית ולדהיים. הביקור בשמורה הוא בשיטוט אישי בשבילים המתפתלים והוא מומלץ בחודשים יונאר – מאי, הכניסה ללא תשלום.

בסמוך לכביש ישנו מגרש החניה מסודר ממנו יוצא שביל מעגלי העובר בין עצי היער. השביל מסומן בחצים ירוקים הצבועים על גבי הסלעים לאורך המסלול ואין לסור ממנו כדי שלא לפגוע בחי ובצומח.

השביל עולה במעלה הגבעה, ולארכו יש מספר נקודות נהדרות למנוחה קצרה.  לאחר כק"מ הליכה, מגיעים לראש הגבעה, בשביל אשר מאפשר תצפית יפה לגבעות הגליל. ניתן לראות מספר עצי אלון תבור גדולים במיוחד אשר מהווים נקודה מצויינת לצילומים. בסמוך לנקודה הגבוהה במסלול, השביל הראשי פונה שמאלה, בחזרה לעבר מגרש החניה.
שביל נוסף, שבהחלט מומלץ לשוטט בו, ממשיך ישר לעבר הישוב הבדואי בסמת טבעון ומגיע עד לבית הספר של הישוב. מעבר לבית הספר השביל יורד לעבר הכביש, אך הוא אינו מעגלי ולכן מומלץ לשוב בחזרה לפיצול השבילים.

כפי שניתן לנחש משם השמורה, מין העץ השולט בה הוא אלון התבור. הוא מלווה במיני עצים נוספים: אלון מצוי, לבנה רפואי, אלה ארץ-ישראלית, חרוב מצוי, אשחר ארץ ישראלי וכליל החורש. יער האלונים אינו צפוף כמו היערות באירופה והוא מאפשר התפתחות בתה עשירה במיני צמחים, ביניהם שיחים ובני שיח: קידה שעירה, אזוב מצוי, אלת מסטיק ועוד.

בחורף ובאביב מתמלאת האדמה שלל פרחים צבעוניים ומרהיבים אשר מציגים את הטבע במלוא עוזו. בין השאר תוכלו למצוא רקפת מצויה, כלנית מצויה, נורית אסיה, נרקיס מצוי, שפתן מצוי, צבעוני ההרים ועוד. על העצים תמצאו את המטפסים: קיסוסית קוצנית, אספרג החורש, פואה מצויה ועוד. בין העצים מקננים דוכיפת, ירגזי, שחרור עורבני ועוד.

שמורת אלוני אבא הינה השריד הגדול ביותר ליער אלונים אשר כיסה בעבר את כל השטח שבין הרי נצרת וטבעון בצפון, ועד חדרה וקיסריה בדרום. רוב רובו של יער זה נכרת על ידי התורכים במלחמת העולם הראשונה כדי לשמש כדלק לקטרים. ההתנגדות העיקשת של המתיישבים הטמפלרים היא זו שהביאה לשמירת חלק זה של היער.


בית לחם הגלילית

לאחר העצירה בשמורת הטבע אלוני אבא, נמשיך עם הכביש איתו באנו ישר, נחלוף על פני הפניה למושב אלוני אבא ונמשיך עם הכביש לבית לחם הגלילית [4]. ניכנס למושבה וניסע ברחוב הראשי, את כלי הרכב נשאיר במגרש החנייה הנמצא בצד ימין בין הבתים הטמפלרים, מכאן, נמשיך ונלך רגלית ברחוב הראשי ולאחר מספר דקות נבחין משמאלנו במבנה גדול ומרשים, זהו בית העם של המושבה.


מעט על ההיסטוריה של הטמפלרים והקמת הישוב

הטמפלרים (חברי תנועת המקדש) הינה קבוצת נוצרים פרוטסטנטיים מגרמניה שנוסדה באמצע המאה ה-19 בדרום גרמניה. לפי אמונתם, קירוב הגאולה מתאפשר על ידי מגורים בארץ הקודש. במחצית השניה של המאה ה-19 קמו מספר ישוביים טמפלריים בארץ: בחיפה, בתל אביב (המושבה שרונה) ובירושלים.

בשנת 1906 חלק מן המשפחות שגרו בחיפה החלו לחפש מקום חדש להתיישבות חקלאית. נוהל משא ומתן עם משפחת סורסוק בעלת אדמות בעמק יזרעאל, וקבוצת הטמפלרים רכשה כ-7815 דונם מהם שליש אדמות יער, בסכום של 130 אלף פרנק. ב 14 אפריל 1906 הגיעו למקום, הקבוצה המייסדת לבחינת השטח, בינהם האדריכל, הארכיאולוג והמהנדס בן חיפה ד'ר גוטליב שומאכר מזהה את המקום כבית לחם המקראית. על פי חלק מן המסורות, ישו נולד בבית לחם הגלילית הסמוכה לנצרת ולא בבית לחם אשר ביהודה.

בית לחם מוזכרת כבר במקורות: ויעל הגורל השלישי לבני זבולון משפחותיהם (.....) ונהלל ושימרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן. (יהושע פרק יט' 15). בהמשך שימשה בית לחם כמשכנו של השופט איבצן מבית לחם (...) וישפט את ישראל שבע שנים וימת איבצן ויקבר בבית לחם. ( שופטים א' פרק יב' 8-9). בתלמוד הירושלמי ( מסכת מגילה פרק א' דף א' עמ' א.), היא נקראת בשם בית לחם צרויה, להבדילה מבית לחם יהודה, כנראה על שם העיר צור, ששלטה על אזור זה בגליל. גם לפי רשימת כד' משמרות הכהונה, הייתה במקום קהילה יהודית, וכאן היה מקומה של משפחת הכהנים מלכיה שבניה היו מיועדים לשרת בבית המקדש, בשטח המושב נמצאים עדיין ממצאים רבים, רצפות פסיפס, בתי בד, בורות מים, מערות קבורה ושרידים של מבנים מימי הבית השני והתקופה הביזנטית.

המושבה הטמפלרית לא הוקמה משיקולים אידיולוגיים דתיים, אלא משיקולים מעשיים של חיפוש אדמות פוריות הקרובות למוקדים עירוניים, מתוך רצון להיות בקרבת שווקים לתוצרת המושבה. לאחר בחינת המקום, הובאה ההצעה לרכישת האדמות בפני אסיפת התושבים אשר בחיפה וב 6 באוגוסט אותה שנה נחתם חוזה הרכישה. מחצית מסכום הקניה הגיע בעזרתה של 'החברה לקידום ההתיישבות הגרמנית בא'י', והשאר מחברי הקהילה.

מחלת הקדחת אשר הכתבה במתכננים האטה את תהליך המדידות והמיפוי אבל לבסוף ב-15 לספטמבר 1906 בנוכחות אורחים מכל המושבות הגרמניות בא'י התקיים טקס חנוכת הישוב. כריסטוף הופמן נשיא העדה אמר: אני תקווה כי ה' ימשול בישוב שבו הנאמנות והתרבות הגרמנית ימשלו בכיפה ויכוונו את המתיישבים לעשות טוב וכי השלום והאחווה ישררו בינהם.

השלטון התורכי התייחס בחשד למתיישבים וסרב לרשום את אדמות הכפר על שמם, בעיקר לאור העובדה כי ההתיישבות הייתה קרובה למסילת הברזל החיג'אזית שעברה בעמק, גם הבנייה התנהלה באיטיות היות והמתיישבים חששו להשקיע את כספם בעתיד לא ברור. רק לאור ההתקרבות בין השלטון הגרמני לשלטון החדש של 'הטורקים הצעירים', נוצרה אפשרות לרישום הקרקעות בשנת 1911.

הכפר תוכנן בסגנון 'כפר רחוב', הבתים תוכננו על גבעה מאורכת, גם מתוך מטרה לנצל את מירב האדמות בעמק, וגם כדי להתרחק מהביצות והקדחת, הרחוב ראשי אורכו 770 מ' ורוחבו 12 מ' והוא נחצה על ידי רחוב ניצב, השטח חולק ל 34 חלקות שוות כשרוחב חזית המגרש 40 מ' ואורך המגרש עד 400 מ', מחיר חלקה עמד על 8000 מרק למתיישב. בצומת המרכזית הוקצו שני מגרשים לצורכי הציבור, ולאורך הרחוב הראשי ניטעו עצי נוי, הבתים תוכננו לאורך הרחוב הראשי והועמדו לרוחב המגרש בצורה כזו שרוח אחר הצהריים תוכל לנשוב דרך פתחי הבתים ולהקל על החום. הבתים נבנו מאבן מקומית, ולא בשיטת ה'פכוורק' הגרמנית, האבן הובאה מהגבעות הקרובות או ממחצבת קבטייה בשומרון, העצים לבניה הובאו ע'י סוחרים טמפלרים מאירופה דרך נמל טרייסט, הרעפים מבית החרושת סט. הנרי ממרסיי, ואילו אבני השפה לבניינים, המעקות למרפסות וגרמי המדרגות נרכשו מבית החרושת של משפחת ביילהארץ בחיפה. לאור העובדה כי בית לחם יועדה להיות מושבה חקלאית, חולקו השדות בשיטת 'גוש חלקה' וזאת בכדי לתת לכל מתיישב שטח הזהה לחברו, הקרקעות חולקו ל 14 גושים וכל גוש ל 24 חלקות לפי מספר המתיישבים, כל אחד מהמתיישבים קיבל 10 חלקות שהיוו יחד כ 300 דונם. החקלאות הטמפלרית הייתה מבוססת על פלחה, מספוא, כרמים, זיתים, פירות, משק חי שכלל חזירים, תרנגולות, ומשק חלב גדול, היו ניסיונות גם להחזיק ענף של כוורות ולגדל גפנים לתעשיית היין.


בית העם

בית העם הוא בית מידות יפה הנמצא במרכז המושבה, הבניין בעל שתי קומות, הקומה הראשונה הוקמה כנראה בשנת 1917. את התאריך ניתן לראות על הקשת המרכזית בכניסה למבנה. הקומה השנייה התווספה בשנות העשרים, כאשר מצבם של המתיישבים השתפר. ניתן לראות את ההבדל בין שתי הקומות, הקומה הראשונה דלתותיה וחלונותיה ממוסגרים באבן והקומה מעליה בנויה בחלקה מבטון. המושבה לא התפתחה רבות עד מלחמת העולם הראשונה לאור קשיים כלכליים והתנכלות השלטונות, בזמן מלחמת העולם הראשונה היה המושב מחוץ לתחום חזית המלחמה, ולמושבה הגיעו מספר פליטים ממושבות הטמפלרים בדרום, רק לאחר הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל והחלת שלטון המנדט החלה פריחת המושבה. הקומה הראשונה של בית העם שימשה כמקום כינוס לחברי המושבה, לטקסים ואירועים שונים, בקומה השנייה היו חדרי לימוד ומשרדים של הועד המקומי. עם סיומה של מלחמת העולם השנייה התקיימת בבית העם ב 22 באפריל 1945, אסיפה של חברי המושבה, באסיפה ספד עמונאל כץ תושב המקום על היטלר: 'ב 1933 אלוהים שלח לנו לגרמנים, את הגואל בדמותו של אדולף היטלר, יהיה אשר יהיה לעולם יחיה היטלר בליבנו כמנהיגנו האהוב. (כנען, חביב, הגייס החמישי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ'ח, עמ' 100).


מגדל המים

מול בית העם ניצב מגדל המים , מבנה עגול המזכיר מגדל של מצודה צבאית, בראש המגדל בריכת מים המכילה 75 מ"ק. המים הגיעו למגדל מקידוח במרחק של 2 ק"מ אשר מקורותיו היו שני מעיינות האחד 'ביר חבריה' ממערב שמימיו שימשו לשתיה והשקיה, והשני 'עין אל חדרה' ששימש מקור מים לבהמות, כשלא הייתה ברירה השתמשו גם במים אלה לשתיה אך רק לאחר שהרתיחו אותם. בעיית המים הייתה אחת הבעיות הקשות של המתיישבים, והם ניסו להתמודד איתה ללא הרף. ב-6 פברואר 1907 נחפרה באר נוספת דרומית לכפר ונמצאו מים בעומק של 16 מ', המים היו טובים לשתיה ופתרו חלק מהבעיות, מספר חודשים מאוחר יותר, נחתם הסכם עם המהנדס פרנק אשר בנה משאבה שפעלה בעזרת מנוע נפט בן 6 כס, המשאבה דחפה את המים למרחק של 950 מ' ולגובה של 70 מ' בצינורות לחץ בקוטר 3 צול עד למגדל המים של הכפר, מכאן זרמו המים בכוח המשיכה לכל הברזים בבתי המושבה, עד היום ניתן לראות את באר המים הגרמנית שמימיה נשאבים ע"'י חברת מקורות. על גג המגדל ניצבים היום, זה ליד זה מדיד המים שהראה את גובה המים בבריכה בעזרת מצוף, והפעמון המקורי ששימש להזעקת התושבים לאסיפות או כאות מצוקה בשעת חירום, על הפעמון חרוטה הכתובת: '1917 מתנת העיר שטוטגרט לבית לחם בגליל'. בהמשכו של המושב נגלה מצד שמאל את מרכז המבקרים של משפחת פליישמן.


מרכז המבקרים - בית משפחת וואגנר

המרכז ממוקם בבית בין שלוש קומות, זהו בית המגורים היחיד שאינו בנוי בחזית המגרש אלא מאחוריו, הסיבה היא כי אבי המשפחה היינריך וואגנר לא רצה לפגוע בפרנסת המשפחה - גידול חזירים, שהשתכשכו להנאתם ברחבה הגדולה שבחזית המגרש, לכן הצמיד את בית המגורים לרפת גדולה שהיום כבר איננה. אבי המשפחה היינריך וואגנר הגיע עם קבוצת הטמפלרים הראשונה לחיפה, ורכש את המגרש בבית לחם מהמהנדס דר' גוטליב שומאכר. המגרש יועד לבן קרל אשר בנה רפת גדולה והתגורר עם רעייתו אנה לבית ביטצנר מעל הרפת. כשבאו לעולם שלושת בני המשפחה: קרל, אוולד והלמוט, הגדילה המשפחה את הבית ואגף מגורים נוסף נבנה צמוד לרפת. אגף זה נבנה מאבן וקורות ברזל (רילסים) שתמכו את המבנה והחזיקו את הקומות העליונות. בחזית המערבית נבנתה מרפסת גדולה ורחבה ובחצר החזיקו את משק בעלי החיים של המשפחה שכלל פרות וחזירים. ערב מלחמת העולם השנייה התגייס אחד מבני המשפחה לצבא הגרמני ונהרג באירופה, בני המשפחה נותרו במעצר במושבה בזמן המלחמה ובשנת 1948 עזבו את ארץ ישראל לאוסטרליה יחד עם כל הטמלרים אשר התגוררו בארץ ישראל.

בית זה הינו הבית היחידי הפתוח למבקרים, הבית משמש היום בחלקו כמרכז מבקרים ומקיים סיורים והדרכה בנושא ההתיישבות הגרמנית בארץ ישראל, נורית פליישמן לבית וייס נולדה בבית הזה ויחד עם בן זוגה קובי פתחו את הקומה הראשונה של ביתם למבקרים, במקום נשמרו המתקנים המקוריים של הבית: התנור, אגן הכביסה, בור המים, ופריטים מקוריים רבים כגון תמונות מחיי הטמפלרים במושבות, הרמוניום גרמני שהוחזר לאחר שישים שנה, ומוצגים מתקופת המשטר הנאצי באירופה.


תום תקופת הטמפלרים

לאחר עזיבת הגרמנים תפסו את המושב חברי ארגון 'החורש' שעברו הכשרה בנהלל, וישבו משנת 1940 בחוות שטוק (היום תחנת הנסיונות 'נווה יער') שם חיכו לעלייה על הקרקע. חברי הגרעין התיישבו בחציו המערבי של המושב וחלקו המזרחי שימש עד 1951 כבסיס לקורס מכים, עם עזיבת צהל השתלטו המתיישבים גם על חלקו השני של המושב (ללא אישור המוסדות המיישבים). לחברי הגרעין הצטרפו חברים מנהלל וחברי ארגון 'רקנטי' מרמות נפתלי. בכל אחד מבתי הגרמנים התיישבו 3-4 משפחות. לאחר אישור תקציבי מטעם הסוכנות נבנו 'בתי סוכנות' אשר הוגרלו בין החברים, 'בישי המזל' נשארו בבתים הגרמנים עד היום.

לאכול באזור

זכרו להגיד שהגעתם דרך אתר טיולי!

מפת האזור

הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב  הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב

טוען את המפה

קופונים והטבות באזור

קופון מאתר טיולי
פארק היורה - חץ וקשת גלילי
10 % הנחה
לפרטי הקופון
קופון מאתר טיולי
קטופותי - קטיף עצמי בשדות בית לחם הגלילית
20% הנחה בימים א' עד ו'. 10% בשבת וחג.
לפרטי הקופון
קופון מאתר טיולי
יקב יפתחאל ומכוורת אופיר
10% הנחה
לפרטי הקופון

הוספת תגובה הוספת תגובה  | פורום טיולים פורום טיולים  | הדפסה הדפסה  | מפה  | המלצה לחבר המלצה לחבר

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר


ישנן סך הכל 4 תגובות למסלול - ציון ממוצע: 8
מסלול חביב בעונה המתאימה - dudi4 16/10/2011 08:01 דירוג: 6

דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא
נושא מספר צפיות תגובה אחרונה זמן בפורום
תחנות עצירה בדרך לצפון וטיול סביב אמירים
לינה לצד דרך הנוף יערות ציפורי
טיול מהמרכז לצפון
בקעת נטופה אתר אשכול
טיול משפחתי בבית לחם הגלילית
דיווחים עדכניים על מסלולי טיולים

 
Share
בית טמלרי בבית לחם הגלילית
בית טמלרי בבית לחם הגלילית

צילום: יוחאי כורם
בית טמלרי בבית לחם הגלילית



שמורת אלוני אבא
שמורת אלוני אבא

צילום: יוחאי כורם
שמורת אלוני אבא


האלונים הקשישים בשמורה
האלונים הקשישים בשמורה

צילום: יוחאי כורם
האלונים הקשישים בשמורה


טיול בשמורת אלוני אבא
טיול בשמורת אלוני אבא

צילום: יוחאי כורם
טיול בשמורת אלוני אבא


צמרות האלונים
צמרות האלונים

צילום: יוחאי כורם
צמרות האלונים


בלוט וספלול גדולים במיוחד של אלון תבור
בלוט וספלול גדולים במיוחד של אלון תבור

צילום: יוחאי כורם
בלוט וספלול גדולים במיוחד של אלון תבור


בית טמפלרי בבית לחם הגלילית
בית טמפלרי בבית לחם הגלילית

צילום: יוחאי כורם
בית טמפלרי בבית לחם הגלילית


קובי פליישמן מספר את סיפור המושבה
קובי פליישמן מספר את סיפור המושבה

צילום: קובי פליישמן
קובי פליישמן מספר את סיפור המושבה


בית טמלרי בבית לחם הגלילית
בית טמלרי בבית לחם הגלילית

צילום: יוחאי כורם
בית טמלרי בבית לחם הגלילית


בית העם כיום
בית העם כיום

צילום: יוחאי כורם
בית העם כיום


בית העם בעבר
בית העם בעבר

צילום: קובי פליישמן
בית העם בעבר


מגדל המים של המושבה
מגדל המים של המושבה

צילום: יוחאי כורם
מגדל המים של המושבה


בית טמלרי בבית לחם הגלילית
בית טמלרי בבית לחם הגלילית

צילום: יוחאי כורם
בית טמלרי בבית לחם הגלילית


בית וואגנר - כיום מרכז המבקרים
בית וואגנר - כיום מרכז המבקרים

צילום: קובי פליישמן
בית וואגנר - כיום מרכז המבקרים