חוף דור-הבונים

טיול קצר ונעים לאורך חוף יפהפה, שטומן בחובו היסטוריה ארוכת שנים, ספינות טרופות ואוצרות טבועים, טבע וצמחיית חוף ים, שהופכים את הטיול לשונה ומיוחד. מומלץ במיוחד להגיע למקום בזמן השקיעה, אז הרומנטיקה הופכת אותו לעוד יותר קסום
עודכן לאחרונה: 23/2/2016

משך המסלול


עד חצי יום

רמת קושי


קל, 3 ק"מ

עונות


כל השנה

מאפיינים: אפשרות לכניסה למיםמתאים למשפחותרומנטימעגלי

איך מגיעים

מכביש החוף יורדים במחלף עתלית או בצומת פורדיס אל כביש 4. ממשיכים עד לפנייה למושב הבונים, עוברים מעל הכביש ונוסעים אל חוף הים לפי השילוט (מקיפים את המושב מצפון).

המסלול

המסלול כפי שהוא מוצע פה אינו מעגלי, ודורש להשאיר רכב אחד בתחילתו, ליד הבונים, ורכב אחד בסופו, בחוף דור. מאחר והמסלול קצר, ניתן לטייל בו הלוך ושוב, וכך להפוך אותו למעגלי. כך ניתן גם לחזור אחורה בכל שלב.

  • מחיר: כניסה לשמורת חוף הבונים: 37 ש"ח לרכב פרטי | כניסה לחניון חוף דור: ללא תשלום.

  • טלפון לבירורים: 04-8252266

מרחבת החניה נצא מערבה ברגל בשביל המסומן בסימון שבילים אדום. לאחר כ-200 מטר נגיע למפרצון רווי בצדפים. השביל ממשיך דרומה אל נקודת תצפית המשקיפה על נופי הכרמל ועל המפרצים הבונים של שמורת דור-הבונים. השביל שלנו עובר ברכס הכורכר הסמוך לים. גלי הים מכים ברכס והם שיוצרים את המפרצים היפהפיים.

נפנה ימינה וכעבור כ-200 מטר נגיע אל מפרץ קטן ומיוחד, שהמטיילים מכנים אותו בשם המחייב המערה הכחולה. מערה זו היא אחת מעשרות נקיקים ומערות, שפרצו גלי הים בכורכר. השביל מושך מעט מזרחה, ולאחר כ-100 מטר נמצא עצמנו דורכים על סלע-חוף. זהו סלע עתיק וקשה יחסית, שנוצר משברי צדפים וגרגירי חול מלוכדים, והוא תמיד נוטה בשיפוע קל לכיוון הים. נמשיך דרומה ונעקוף מפרץ חולי כדי להגיע לגבעת כורכר. כורכר הוא למעשה דיונה שהתגבשה והתאבנה, ובגבעות הכורכר החשופות לים נמצא צמחייה שעמידה לטיפות הרסס המלוחות: נר הלילה החופי, שום גבוה, חוח עקוד, פרגה צהובה, חבצלת החוף ועוד. פרחים אלו מעדיפים לפרוח בלילות הקיץ (יולי-אוגוסט), משום שאז הרוח שקטה והחרקים המאביקים יכולים לעסוק במלאכתם ללא הפרעה.

נמשיך דרומה, ומראש הכורכר יתגלה לעינינו אי קטן. מדרום לו שוכבת נטוייה על צדה ספינת משא טבועה. בהמשך השביל נראה שרידים של מחצבת כורכר ישנה.

דור העתיקה

נמשיך לטייל דרומה עוד 1-1.5 ק"מ  בין מפרצונים קסומים, איים ודיונות, עד שנגיע אל שרידי עיר הנמל דאר (דור) – עיר נמל כנענית-פלישתית-יוונית-רומית. על פי ממצאים ארכאולוגיים (ראו רצף תקופות היסטורי) הייתה העיר מיושבת בתקופה הכנענית המאוחרת, בתקופה הישראלית ומן התקופה ההלניסטית ועד לערבית. יהושוע הביס את מלך דור, אך לא כבש את העיר. העיר נכבשה בידי דוד ואחר כך היתה מושב לאחד מנציבי שלמה. בתקופה ההלניסטית נכבשה בידי אלכסנדר ינאי. אחרי חורבן בית שני התמעטו תושביה היהודיים. בראשית המאה השנייה חדלה להיות עיר נמל גדולה, לאחר שהורדוס הקים לידה את קיסריה. היא חרבה במאה הרביעית, אך נושבה מחדש במאה השביעית. בתקופה הצלבנית עמדה כאן מצודה צלבנית בשם "קסטלום מרל". בתקופה העות'מאנית שכן פה הכפר הערבי טנטורה. במקום נמצאו שרידי נמל עתיק, מערות קברים, מקדש הלניסטי, תיאטרון רומי, כנסיה ביזנטית גדולה ומפוארת דמויית בסיליקה, מרוצפת אבני פסיפס, מצודה צלבנית, חומת עיר ומסגד.

מחורבות דור שחלקן שקועות בים וחלקן חשופות על החוף, נעבור אל מפרץ החול של חוף הרחצה וממנו אל מגרש החניה אל מוזיאון המזגגה. בכניסה לחניה, ישנו בית ענק וישן בעל חזית גמלון משולשת, ובו מוזיאון לעתיקות שהוצאו מהים. את הבניין הקים הברון אדמונד דה רוטשילד בשנת 1891 כבית חרושת לבקבוקים שהתכוון לייצר לצרכי היקב שלו בזכרון יעקב הסמוכה. מנהל הפרוייקט היה אז כימאי צעיר מאיר דיזנגוף. העסק נכשל ודיזינגוף היה בסופו של דבר לראש העיר הראשון של תל-אביב. הביקור במוזיאון מומלץ במיוחד.

  • שעות פתיחת המוזיאון: ראשון-חמישי: 9:00-14:00 | שישי: 9:00-13:00 | שבת: פתיחה מיוחדת לקבוצות בתאום מראש.

  • לפרטים נוספים: 04-6390950 או באתר מוזיאון המזגגה.

אגדת צבע הארגמן

איך למדו בני ישראל להפיק את צבע הארגמן? | מתוך הספר "ארץ ירוקה שלי" מאת רות ריכטר

בימי קדם היה צבע הארגמן יקר מאוד. הוא הופק מחלזון ימי בשם ארגמון חד-קוצי, וכדי לצבוע גלימה או שמלה אחת בצבע היקר, נדרשו אלפי חלזונות. לכן, רק עשירי העם ומושליו הרשו לעצמם ללבוש בגדי ארגמן מהודרים.

סוד הפקת הצבע היקר היה ידוע רק לפיניקים, עם של סוחרים ויורדי ים, שהתגוררו בצפון הארץ ליד חוף הים. רק בעלי מלאכה פיניקים מעטים ידעו את סוד הפקת הצבע, והם נשבעו לא לגלות את הסוד לאיש שאינו נמנה על העם הפיניקי. בעת ההיא מלך בישראל שלמה המלך, שהיה החכם מכל אדם. הוא היה בעל אלף נשים, והן גרו בהרמון מיוחד יחד עם ילדיהן, שילדו למלך. נשותיו היו בנות עמים רבים: היו בהן אדומיות, מצריות, מואביות וישראליות, אך לא הייתה בהן אפילו אישה פיניקית אחת.

כשהחליט שלמה להקים את בית המקדש, שלח את שליחיו לצור ולצידון, ערי הפיניקים, כדי שיקנו שם עצי ארזים לבניין ההיכל. הוא ביקש גם שיביאו לו אישה צידונית יפת תואר, שתהיה לו לאישה, ותגור עם שאר נשותיו בהרמון המהודר. 

השליחים הגיעו בערב לביתו של סוחר הארזים, והנה לפניהם זוג תאומות יפות תואר ונבונות. פנו השליחים לאבי הנערות ואמרו לו: אנחנו מבקשים לקחת את בנותיך אל שלמה המלך, והן תיספחנה אל המוני הנשים הגרות בהרמונו. הסוחר הצידוני אהב מאוד את בנותיו, ולא הסכים לבקשתם של השליחים, אך הם הרבו להפציר בצידוני, ואמרו לו שלנערות יהיו חיים טובים בארמון המלך, והן תחיינה שם בפאר והדר. לבסוף נכנע אבי הבנות, והסכים בתנאי שרק אחת מבנותיו תיסע עם השליחים לירושלים, ובתו השנייה תישאר בבית אביה. כעבור ימים אחדים חזרו השליחים לירושלים, והביאו עמם את הנערה למלך שלמה כדי שתהיה לו לאישה. 

אבל הנערה לא הייתה מאושרת בארמון המלך. היא הייתה בודדה, לא הכירה את מנהגי המקום ואת שפתו, ולא אהבה את המלך, שהיה מבוגר ממנה בשנים רבות. כל היום בכתה הנערה בחדרה, והתגעגעה מאוד להוריה ולאחותה התאומה. כעבור שבוע הובאה הנערה לפני המלך, והנה עיניה אדומות, שמלת הארגמן היקרה שלה מזוהמת ומקומטת, והיא לא ענתה לשאלותיו של שלמה, לא חייכה אליו, ולא השתדלה לרכוש את לבו כשאר נשותיו.

שאל המלך: מדוע את בוכה, נערה? הרי כל אחת מנערות הממלכה שלנו חולמת להיות אשת המלך, ורק את אינך מתייפה למעני ואינך חדלה לבכות!

ענתה הנערה: אינני רוצה לחיות חיים של פאר והדר בארמונך במחיצת נשותיך הרבות. אני מתגעגעת אל הוריי ואל אחותי, ואני מבקשת לשוב לביתי שבעיר צידון.

ענה לה שלמה: לא אחזיק בך בכוח, ילדתי. תוכלי לחזור לבית הורייך בכל עת, בתנאי שתלמדי אותי את סוד הפקת הארגמן.

אבל אסור לי לגלות את הסוד הזה! אמרה הנערה למלך.

ובכן, אם לא תגלי לי את הסוד, לא אשחרר אותך לביתך, ענה המלך.

שבועות אחדים התלבטה הנערה, ולא ידעה להחליט בנפשה אם תסגיר את הסיוד בידי המלך, או תהיה נאמנה להבטחה שנתנה להוריה ותשתוק.

באחד הימים הגיעו שוב השליחים לארמון המלך. הם סיפרו לנערה שאחותה התאומה שנשארה בצידון חולה מאוד, היא מתגעגעת אל אחותה, ואינה מכניסה מזון לפיה. היא רזתה מאוד וסכנה נשקפת לחייה. כששמעה זאת הנערה, ביקשה מהשליחים שיביאו אותה לפני המלך. היא גילתה לו את סוד הפקת הצבע היקר ולמחרת הצטרפה לשיירת סוחרים שיצאה מירושלים לצידון וחזרה לבית הוריה.

כשהגיעה הנערה לביתה, התחבקו שתי האחיות ושמחו זו בזו, האחות החולה הבריאה, והנערה שחזרה מירושלים הייתה מאושרת בביתה הישן. היא שמחה בהוריה ובאחותה, ולימים נישאה לאיש צעיר שאהבה, והקימה עמו משפחה אוהבת.

כך נודע סוד הפקת הארגמן לבני ישראל, ושלמה הקים בתי מלאכה להפקת הצבע לאורך חופי ממלכתו, ואף מכר את הצמר שנצבע בארגמן למצרים ולארצות אחרות. עדות לתעשיית הארגמן הענפה שהתפתחה בארצנו אפשר למצוא בערמות הקונכיות שנמצאו לאורך החוף.

מפת האזור

טוען את המפה

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר


ישנן סך הכל 9 תגובות למסלול - ציון ממוצע: 8.7
עדכון 1.2.14 - omerzz 2/2/2014 08:39 דירוג: 8
אחלה מסלול - fantao 15/9/2010 16:11 דירוג: 8
ניקוי ראש - glazersh 26/9/2009 09:44 דירוג: 9

דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא

תגובות: 4 צפיות: 2491 אחרונה: 06/03/2016 17:01:28
תגובות: 10 צפיות: 6019 אחרונה: 05/09/2014 22:03:07
תגובות: 7 צפיות: 2990 אחרונה: 05/07/2012 09:54:03
תגובות: 8 צפיות: 4642 אחרונה: 02/07/2011 13:21:03
תגובות: 2 צפיות: 2683 אחרונה: 27/05/2011 13:43:39
תגובות: 4 צפיות: 3070 אחרונה: 13/04/2010 08:50:00
תגובות: 2 צפיות: 3544 אחרונה: 08/04/2010 13:09:00
תגובות: 3 צפיות: 2128 אחרונה: 22/03/2010 13:49:00
שירותי תיירות מומלצים
צימרים וחדרי אירוח באזור
הצעות ששווה לבדוק