לוח אירועים
יש כרגע 49 אירועים
לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום:
נובמבר 2014
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

הצג את דצמבר

דצמבר 2014
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   
מזג האויר באזור הטיול
לתחזית מזג האויר בכל הארץ
אטרקציות סמוכות
לכל האטרקציות
מסעדות סמוכות
לכל המסעדות
נקודות חן באזור
לכל הטיפים ונקודות החן
חניוני לילה סמוכים
לכל חניוני הלילה
מדריכים באזור
לכל המדריכים
צימרים וחדרי אירוח באזור
לכל הצימרים
מסלולים קרובים
 
מסלול הצומח והחי תגובות למסלול

שפך נחל שורק, טבע ים וטיול

חבל ארץ:  חולון וערי גוש דן
משך המסלול:  עד חצי יום
רמת קושי:  בינוני, 5 ק"מ
עונות:  סתיו, אביב, קיץ, חורף
מפת סימון שבילים:  10 - גוש דן וחוף פלשת
מאפיינים:  מעגלי, אפשרות לכניסה למים, מתאים למשפחות, רומנטי, מתאים לכלבים
נקודות ציון:  (173924, 649094) / (34.723, 31.934)
דירוג:  8.47
לוח ירח:  זריחת ושקיעת הירח והשמש לחודש זה
עודכן לאחרונה:  23/6/2014
איזור:  מישור החוף וגוש דן
מפת אזור מישור החוף וגוש דן
strName למפת המסלול למפת המסלול
אזור המסלול במפות Google אזור המסלול במפות Google
מתוך אתר עמוד ענן למפה טופגרפית של אזור המסלול מתוך אתר עמוד ענן
למפת המסלול
להדפסת המסלול
הוסף למפת הטיולים שלי

הדף בשפה האנגלית: 
The estuary of the Sorek Stream – a day at the sea



אין כמו ללכת לים בסוף השבוע. החולות היפים, לחישת הגלים, הרוח המנשבת קלילות, כל אלו ועוד נותנים את תחושת החופש והרוגע שאנחנו מחפשים. אם תוך כדי זה אפשר לשלב טיול קצר בגן הלאומי שפך נחל שורק הסמוך לפלמחים, הרי מה טוב...

לנחל שורק יצא שם לא טוב. הנחל שתחילתו בהרי ירושלים דרומית לרמאללה, זורם לאורך 70 ק"מ, דרך בית שמש והשפלה ונשפך לים התיכון צפונית לקיבוץ פלמחים. בעבר יצא לנחל שם  רע בעקבות הזרמת שפכי ירושלים, בית שמש, רחובות יבנה ונס ציונה אליו. כיום, לאחר עבודות שונות הכוללות הקמת מתקני טיהור שפכים במעלה הנחל, זורמים בנחל מי שיטפונות, מים מנביעות מעטות, מי תהום המתנקזים לאפיק וקולחים (שפכים מטוהרים) שלא נוצלו להשקיה חקלאית.

חלק משיקום הנחל באזור השפך, האזור החולי, כולל שיקום הגדות, יצירת שיפועים נוחים יותר לגישה למים, שתילה מחדש של צמחי גדות שמסייעת בייצוב הגדות ומניעת היסחפותם בשיטפונות ואפילו חידוש אזורי ההטלה של אוכלוסיית הצב הרך. הסיור לאורך המסלול הנעים (ללא תשלום), מראה כמה הרבה טבע, נוף צמחים ובעלי חיים יש במקום כל כך קרוב לבית. - טיול חובה.


איך מטיילים

  • מסלול ההליכה אינו ארוך - 2.5 ק"מ לכל כיוון (מהחניה ועד לים). השליש הראשון של המסלול עובר בשביל סלול (ומתאים לעגלות) ומוצל יחסית. שאר המסלול עובר בקרקע חולית מעט יותר קשה להליכה ובהחלט לא מתאימה לעגלות / אופניים. לילדים קטנים ההליכה בחול ובדיונות יכולה להיות מאוד מהנה אך קשה. הכירו את ילדיכם...
  • הטיול עצמו מתחיל בקצה המזרחי של חורשת הצנחנים. וכולל מספר אפשרויות מעגליות, אני הייתי ממליץ לכולם להגיע עד חוף הים והתצפית הנהדרת מהצוק, לאלו שזמנם קצר, ישנם מסלולים קצרים יותר של שעה – שעה וחצי עד אי הצבים או תצפית הקורמורנים.
  • בסוף המסלול מגיעים לים ואפשר (ומומלץ) לטבול. קחו מגבת קלה ובגד ים. אין בחוף מציל.
  • בסוף המסלול ניתן להגיע לקיבוץ פלמחים. בקיבוץ ישנו מוזיאון לארכיאולוגיה בשם בית מרים. הוא פתוח לביקור ברוב ימות השבוע, ולפעמים גם בסופי שבוע (בעיקר לקבוצות). שווה להתקשר 03-9538281 ולתאם ביקור.
  • לבעלי שני רכבים, תוכלו להשאיר רכב אחד בשער קיבוץ פלמחים ולסיים את המסלול בקיבוץ.

איך מגיעים

עוזבים את כביש תל אביב - אשדוד (כביש מס' 4) במחלף גן רווה. בצומת עין הקורא, בוחרים את הכביש לכיוון מערב (פלמחים). כ-1500 מטרים לפני הכניסה לקיבוץ פלמחים תראו שלט שמאלה לחורשה המוכרת בפי תושבי האזור בשם חורשת הצנחנים (על שם הצנחנים שנוהגים להתאמן בצניחה בחולות ליד) [1], מספר מטרים לאחר הפניה לחניון חורשת הצנחנים, תראו פניה שמאלה לדרך עפר העוברת בין שולחנות הפיקניק. בסוף דרך העפר חנו את הרכב, זוהי נקודת המוצא לסיור בגן הלאומי.


המסלול

את המסלול נתחיל לאחר חנית המכונית בחורשת הצנחנים – חורשת עצי איקליפטוס שנטעה קרן קימת לישראל בשנות ה -50. מדרום לחורשה נוחתים חיילי צה"ל בצניחותיהם הראשונות. החורשה משמשת נקודת מפגש בין משפחות הצנחנים לבין הצנחנים והצנחניות. בחורשה ישנם שולחנות פיקניק, והם בהחלט יכולים לשמש לפיקניק מצוין בסיום המסלול...

נלך עם השביל הסלול המתאים לנכים, העובר מתחת לגשר כביש לפלמחים. השביל שמגיע עד לסכר הסלעים, מוביל אותנו לאי הצבים – רשות הטבע והגנים יצרה את האי בשנת 2002. בקטע זה של הנחל קיימת אוכלוסייה יציבה של צב ביצות. זהו צב בעל שריון שטוח באורך עד 23 סנטימטרים. הצב מבלה את רוב זמנו במים, אך מעת לעת הוא "משתזף" בשמש בגדות הנחל ובגדות האי. כאשר הצב חש בסכנה, הוא קופץ מיד למים. אוכלוסיית צב הביצות שרדה בנחל שורק משום שהוא מצליח, מעשה קסמים, להתקיים במים מזוהמים.
רשות הטבע והגנים עוסקת גם בהשבת הצב הרך לנחל. זהו צב גדול, שאורכו הכולל מגיע עד 120 סנטימטרים ומשקלו עד 50 קילוגרם. בעבר היה הצב נפוץ בכל נחלי החוף (ומוכר לכולנו מנחל אלכסנדר), אך זיהום הנחלים פגע קשות באוכלוסיותיו. עתה, עם שיפור איכות המים בנחל, יש תקווה להשיב בעל חיים מיוחד זה לנופי נחל שורק.


קורמוראנים

אנו נמשיך במסלול המסומן בעמודים לבנים לעבר תצפית הקורמורנים [2].  מראש הדיונה נראית היטב גדתו הצפונית של נחל שורק ועצי האיקליפטוס הצומחים בה. בעצים האלה לנה מדי חורף להקה בת מאות פרטים של קורמורן גדול. הצבע הלבן שבו צבועים עצי האיקליפטוס מקורו בלשלשת שמפרישים העופות.

קורמורן גדול (שהוא עוף המים הכהה הגדול בארץ) הוא חורף נפוץ מאוד בצפון הארץ ומערבה. מושבות קינים ידועות בלא מעט מקומות, ובאזור שפך השורק גורמים כמויות הקורמורנים (וקיניהם) לתמותה של לא מעט איקליפטוסים. הקורמורנים (כמו מרבית עופות המים) חורפים (גם מקננים) לרוב בארץ, ורק מעטים נשארים כאן מעבר לעונה זו. כיום קיימים 2 מינים "נפוצים" בארץ- קורמורן גדול וגמדי (ששכיח הרבה פחות אך בכל זאת ניתן לראותו בעיקר בצפון הארץ). הקורמורן הגדול הוא עוף בעל צבע כללי שחור. החלק העליון של הצוואר לבן ומתחת למקור יש כתם צהוב. הקורמורן הגדול ניזון מדגים, שאותם הוא שולה בצלילה למים.

נמשיך בהליכה מערבה לעבר רכס הכורכר. השביל עולה לתצפית הים סמוך למערה חצובה, שילדי קיבוץ פלמחים כינויה בשם "מערת הגמדים". אין להיכנס למערה מחשש להתמוטטות.


חוף פלמחים

את הסיור נסיים בתצפית אל הים [3] – רכס הכורכר מעניק תצפית מרהיבה על שפך נחל שורק (מצפון) לים ועל חוף פלמחים. החולות באזור מישור החוף הם תוצאה של בליית אבני היסוד באתיופיה. גרגירי החול לוקחים טרמפ עם נהר הנילוס ובהמשך עם זרמי הים התיכון שזורמים נגד כיוון השעון ומשקיעים את החול מדרום לצפון (זו הסיבה שבדרום יש חולות רבים ובצפון כמו בראש הנקרה כמעט ואין רצועה חולית). לצערנו מאז הקמת סכר אסואן על הנילוס ומחסומים אחרים כגון נמל אשדוד ועוד, כמעט ואין השקעת חול חדשה. תוסיפו לזה את כריית החול הרבה, שחלקה כמובן בלתי חוקית ותקבלו שכל אזור הטיול, כמוהו שאר רצועות החול בארץ, נמצאים בסכנת השמדה. זו בדיוק הסיבה להכרזת המקום כגן לאומי – שמירה על ערכי הטבע והנוף היחודיים. (לחצו על השרטוט מימין להגדלה)

לסיום שיר קטן שנעים לקרוא אל מול הים: רכס צוק נישא על פני ים  

בדיונות זהובות
 בין קפלי אדמה
 ידיד החולות
 עוצר סחף
 .ופסיעות של חיפושיות
 
 בקצה החוליות
 רכס כורכר
 נפרץ ונשחק
 .ברוח ים

בנוף בתה של סירה קוצנית
 קידה שעירה, לוטם ולענה
 אני עומד על הצוק ומשקיף
 .על בבואתך נושקת לגלי ים
 
 לא, לא אבוא אלייך לחוף
 עד זר חבצלות בידי
 כך ביקשת אשה
 ורק גרגרים שחורים
 .ניכרים בדרכי
 .גורל

חזרה: מכאן נחזור דרך תצפית הקורמורנים למקום חניית המכונית.


על גן לאומי שפך שורק

חשיבות נוספת של גן לאומי שפך נחל שורק הוא סביב התנאים המיוחדים שנוצרים בחולות מישור החוף.

תנאים אלו מאפשרים חיים של מינים צמחים ובעלי חיים שנהנים מהרצף הגיאוגרפי של חוץ הים עם חולות המדבריות  שבדרום. בעקבות כך, אנו יכולים למצוא כאן צמחים ובעלי חיים מדבריים, כמו גם צמחים ובעלי חיים בני החבל הים תיכוני העשיר יותר במים ובלחות.

היופי שבטבע נגלה לעיני המתבונן. כל אחד מהמינים ש"היגרו" מהדרום, עברו שיניי הסתגלות ומעניין ללמוד על האבולוציה שלהם. חלק מצמחים אלו הפכו מוגדרים כאנדמים (צמחים שמיוחדים לאזור גיאוגרפי מסוים). דוגמה לצמח אנדמי למישור החוף הצומח בגן לאומי שפך נחל שורק הוא סביון יפו, הניכר בעליו השעירים והבשרניים ובפרחיו הגדולים יחסית. סביון יפו הוא מין צמח שאיננו קיים בשום מקום אחר בעולם. הצמחים צריכים להתמודד עם תנאי חיות קשים ביותר, צמחים נוספים שתפגשו הם ידיד החולות, ימלוח פגום, רותם המדבר, אשלים, לענה חד זרעית ועוד

חשיבות נוספת לחולות מישור החוף היא בנושא משק המים בישראל. בניגוד לערים ולשטים הבנויים בהם רוב מי הגשמים מנוקזים לביוב ולים, בחולות רוב רובם של המים (עד כ80- אחוזים) חודרים לאקויפר וממלאים אותו מחדש.

אחד הדברים היפים שאפשר לראות בנחל שורק הוא גידול גפנים טבעי על החולות. מאחר ומי התהום באזור זה קרובים מאוד לפני הקרקע, גפנים הצומחים בצורה יחודית על החולות, מצליחים לגדול ואף לגדל אשכולות ענבים  מרשימים. עם זאת, מאחר ואיכות המים מהם הם ניזונים לא ברורה, לא הייתי ממליץ לאכול מענבים אלו.

גם בעלי החיים מוצאים את מקום מחייתם בחולות.

לחזירי הבר ישנה אוכלוסיה גדולה באזור. בעונה המתאימה נוהגים גם הם להרחיב את המשפחה, ומכיוון שאינטימיות אצלכם במרכז אין, אפשר לראותם דיי בקלות.. את מוזנם הם מוצאים על ידי נבירה באדמת הסחף והוצאת מכרסמים וחרקים.

לזריזי העין, תוכלו להבחין בכח אפור, שאורכו למעלה ממטר, הזוחל הגדול ביותר בישראל. אוכלוסיית הכח, הניזון ממכרסמים ופעיל בשעות היום, הינה בסכנת הכחדה ולכן עזרו לשמור עליו.

בעלי חיים  נוספים שניתן למצוא בחולות: ירבוע - מכרסם קטן בעל זנב גדול שזוג גפיו הקדמיים הקטנים בהרבה מהאחוריים מאפשרים לו לקפוץ למרחקים גדולים. גרביל החולות - מכרסם בעל זנב ארוך מגופו הפעיל בלילה. לטאות כמו נחושית חולות ושנונית החולות. בעלי חיים נפוצים אחרים – צבי ארצישראלי, ארנבת, קיפוד החולות והנחשים ארבע קו מצוי ונחש חולות. אם באתם בבוקר, תוכלו להבחין בעקבות הרבים של בעלי החיים, תוצאת פעילות הלילה הענפה. לממשיכים לים, מצורפים לוח זיהוי קונכיות ובעלי חיים ימיים שאתה יכולים להדפיס ולקחת.


עוד באזור

יבנה ים [4] - עיר נמל עתיקה, באזור פלמחים שנחפרה בשנים האחרונות. למידע רב נוסף מומלץ לגלוש לאתר של של פרופ' משה פישר מהחוג ללימודים קלאסיים באונ' ת"א:  http://www.tau.ac.il/~yavneyam/

מוזיאון פלמחים [5] - בקיבוץ פלמחים תמצאו מוזיאון מהנה ומלמד בשם בית מרים העוסק בארכיאולוגיה ההיסטוריה באזור. הממצא הארכיאולוגי החושב שנמצא במוזיאון הוא מכתב על חרס הכתוב בכתב עיברי קדום. עוד במקום: סיורי טבע להכרת הצומח, צריף ראשונים, תצוגת חפצים מראשית דרכו של קיבוץ פלמחים, ורצפת פסיפס. לא כדאי לוותר על ביקור בו.  הביקור במוזיאון הוא בתאום בטלפונים:  03-9538281 מידע נוסף ניתן למצוא במידע אל מוזיאון בית מרים

דוכני המלבי - אסור לוותר על מלבי וכוס לימונדה קרה. ישנם שני דוכנים, הראשון בכניסה לחורשת הצנחנים והשני מעט יותר מערבה לכיוון חוץ הים.


אגדה על חול הים

איך נוצר זוג המשקפיים הראשון / מאת רות ריכטר מחברת הספר ארץ ירוקה שלי

לפני שנים רבות חיו  נער קטן ואמו ברכס סולם צור. ביום בילו האם ובנה את רוב זמנם על שפת הים, ובלילה מצאו להם מסתור באחת המערות שבהר הסמוך לראש הנקרה, והתחבאו בה  מהשמש היוקדת בקיץ ומרוחות החורף הקרות.  הם לא ידעו מחסור, כי הנער היה דיג מומחה, והכיר את אורחות הדגים בעונות השונות, ואמו עסקה באריגת רשתות דיג חדשות מגידים של חיות טרף ובתיקון רשתות הדייגים שנקרעו.

יום אחד, לאחר שחזר הנער מן הדיג, פרצה סופת חול עזה. ענני חול התאבכו על חמוקי הגבעות הזהובות, ועמוד חול ענק הסתחרר סביב עצמו וחולל מגבעה לגבעה. הסוכה הדלה נעקרה ממקומה, וחפציהם של הנער ואמו התפזרו לכל רוח.

 הנער שנא את החול הרך, המרפד את החוף, וגרגריו הניגרים מתערבלים ברוח, חודרים לעיניים ולפה, דוקרים בעור החשוף, ומערפלים את הראייה. פעמים רבות ניסה הנער לזרוע תבואה וירקות בחול הבוגדני, אבל תמיד התכסו הנבטים הרכים בחולות הנודדים, ונקברו תחתיהם או יבשו בצמא.

"למה בראת את החול הנורא הזה?!" זעק הנער אל האלוהים, "אין הוא מצמיח דבר, ורק נזק הוא מביא לעולם!"

ימים אחדים לאחר ששככה הסערה, חשה האם שמאור עיניה הולך ודועך. במרוצת הימים כהו עיניה בהדרגה, ולבסוף הצליחה האישה המסכנה לראות רק עצמים גדולים, קרובים מאוד לעיניה. היא התקשתה באריגת הרשתות ובתיקונן, ולבסוף נאלצה לחדול ממלאכות אלה לגמרי. אט-אט התקלקלו הרשתות שהתקינה האם לבנה לפני שלקה מאור עיניה, והיא חששה פן יהיו היא ובנה תלויים בחסדי הבריות לפרנסתם.

זעקה האם לאלוהים בקול גדול:

"אלוהים, נשבעת אני לפניך שלא אתפלל, לא אביא מזון לפי,  ולא אשתה מים עד  שתשלח מרפא לעיני המתעוורות!"

 בימים הבאים שידל הנער את אמו לטעום מן הלחם, לאכול דגים שצלה באש  ולשתות מעט מים, אך היא עמדה בסירובה, גופה הצטמק, כוחותיה אזלו, והיא לא הסכימה לעזוב את מקומה שעל שפת הים ולחזור למערה שברכס ההר.

 יום אחד, כשכבדו עליה הרעב והצמא, נתקפה האישה בצמרמורות, וקור נורא אחז בה. בחוץ שרר חום לוהט, אבל האישה לא פסקה לרעוד. אז מיהר הנער לחפור שוחה ולהבעיר בה אש כדי לחמם את אמו החולה. האש הפיצה אור וחום על סביבותיה,  וכדי שלא תכבה,  הוסיף לה הנער  מדי פעם אצות יבשות שפלט הים בעת הגאות. האם התחממה מעט ונרדמה ליד המדורה,  ולעיתים התנמנם גם הנער לידה.

למחרת, כשעלה השחר, מצא הנער גופים שקופים ולוהטים, שצבעם  כצבע האש,  פזורים בתוך האפר. הגופים היו מבריקים, וקעורים כקימורה של השוחה שבה נוצרו, ולאחר שהתקררו מעט דמה צבעם לצבע הים.

 "ראי, אמא, הנה שלח לנו האלוהים אבנים יקרות כדי שנמכור אותן לסוחרים, ונציל את נפשנו מן הרעב!" אמר הנער, והורה באצבעו על הגופים השקופים.

"אינני רוצה באבנים טובות!" אמרה האם בכעס, "אני רוצה שישיב לי האלוהים את מאור עיני, כדי שאוכל להיטיב לראותך ולהמשיך לארוג רשתות דיג!"

 לקח הנער שתי אבנים שהצטננו, שם אותן בידי אמו, וחזר וביקש ממנה שתסתכל בהן.  התבוננה האם באבנים השקופות  והקעורות, וקירבה אותן אל עיניה כדי שתיטיב לראותן.

לפתע חשה האם שנמוג הערפל שחצץ בין עיניה ובין העולם, והמראות מול עיניה שבו להיות בהירים ושקופים. אך כשהרחיקה את האבנים מעיניה, חזר דוק הערפל וחצץ בינה ובין החפצים כמקודם. היא חזרה והצמידה את האבנים אל עיניה, ושוב חזר המראה והצטלל.

אז בנה הנער מסגרת של עץ כדי שתוכל האם להרכיב אותה על אפה, ובמסגרת זו שיבץ את האבנים השקופות, שנוצרו מן האצות הבוערות ומן החול  שהותך באש המדורה. והאם, שהיטיבה עתה לראות, פסקה מן הצום ושבה לארוג ולתקן רשתות דיג כבראשונה, כשמשקפיה רכובים על אפה.

הבין הנער שהחול שתיעב ושנא נתן לאמו את הגושים השקופים שהשיבו לה את מאור עיניה, ולימים אף למד הנער שאפשר ליצור מן החול המותך לא רק משקפיים אלא גם כלים נאים ושקופים.

ואתם, ילדים, אם תראו משקפיים או כלי זכוכית בוהקים מול האור, זכרו את הנער הקטן, שהתגורר לפני אלפי שנים בחוף הצפוני של ארצנו, ויצר את זוג המשקפיים הראשון עבור אמו החולה.

המדע שמאחורי האגדה

ייצור הזכוכית  -  תחמוצת הצורן מהווה את החומר העיקרי בחול. כדי ליצור זכוכית צריך להתיך את תחמוצת הצורן ולהוסיף לה נתרן פחמתי ("סודה" בפי העם) ולעיתים גם אשלגן.  כשמחממים את תחמוצת הצורן והנתרן  בטמפרטורה גבוהה מאוד,  נוצרת עיסה שקופה. העיסה  הנוזלית מתקשה ומתמצקת כשהיא מתקררת.  הנתרן והאשלגן נמצאים באצות, ולכן כשמבעירים אש על שפת הים, ומשתמשים באצות יבשות כחומר בעירה, נוצרים באפר גבישי זכוכית קטנים. תהליך ייצור הזכוכית התגלה כנראה עוד במצרים העתיקה לפני כששת אלפים שנה. גושי הזכוכית הראשונים שנוצרו לא היו שקופים, כי בעיסת הזכוכית התערבו גם חומרים אחרים. המצרים השתמשו בזכוכית לציפוי כלים ותכשיטים, ונקטו בטכניקות שונות  של יציקה כדי ליצור ממנה כלים.  רק לפני כאלפיים שנה למד האדם ליצור כלי זכוכית על ידי ניפוח. אמנות זו התפתחה על ידי הפיניקים, ששכנו בחוף הצפוני של ארצנו.

היום מוסיפים לזכוכית חומרים שונים המשנים את תכונותיה.  כך, למשל, אם מוסיפים לעיסת הזכוכית ברזל, נוצרת זכוכית אדומה או ירוקה, ואם מוסיפים מעט מאוד זהב, נוצרת זכוכית אדומה  השוברת את האור בצורה יפה ומשמשת לייצור אגרטלים. אם מוסיפים את תחמוצת הבור נוצרת זכוכית חסינת אש, ואם מוסיפים אשלגן נוצרת זכוכית שקופה וצלולה מאוד הנקראת בדולח.

הזכוכית משמשת גם באמנות. בכנסיות ניתן למצוא ויטראז'ים המתארים תמונות מהתנ"ך ומהברית החדשה, ואמנים רבים מפסלים  בזכוכית, ויוצרים ממנה פסלים בסגנון מופשט או בסגנון ריאליסטי.

על אף היותה מוצקה למגע, הזכוכית מוגדרת כנוזל, כי במיקרוסקופ האלקטרונים אפשר לראות שחלקיקיה פזורים בלא שיטה, ואינם קבועים  בסדר קבוע כמו בכל החומרים מוצקים.

לאכול באזור

זכרו להגיד שהגעתם דרך אתר טיולי!

מפת האזור

הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב  הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב

טוען את המפה

קופונים והטבות באזור

קופון מאתר טיולי
יקב גונן - סיור לקבוצות וטעימות בגדרה
15% הנחה על סיור לקבוצות!
לפרטי הקופון
קופון מאתר טיולי
בוסתן שושן
10% הנחה על כל הפעילויות במקום!
לפרטי הקופון
קופון מאתר טיולי
א.א טיולי ג'יפים חוויתיים
10% הנחה
לפרטי הקופון

הוספת תגובה הוספת תגובה  | פורום טיולים פורום טיולים  | הדפסה הדפסה  | מפה  | המלצה לחבר המלצה לחבר

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר


ישנן סך הכל 25 תגובות למסלול - ציון ממוצע: 8.6
לטייל עם כלבים - alexxgrin 10/11/2013 08:48 דירוג: 8
עדכון אוק 2013 - omerzz 26/10/2013 16:35 דירוג: 7
לא חובה - ליליפופ 25/12/2011 13:57 דירוג: 7
טיול בסוכות - rinat188 23/10/2009 23:37
מסלול טיול מקסים - מאיה 1/11/2008 16:02 דירוג: 10
למה?? - 25/10/2008 09:54 דירוג: 10
אחלה טיול=) - 9/2/2008 00:22 דירוג: 8
שפך נחל שורק - 13/4/2007 16:44
מסלול חביב וקל לזקן ולטף. - 9/4/2007 09:12 דירוג: 8
טיול כיפי - 10/4/2007 09:40 דירוג: 8
טיול מקסים - שלי 31/3/2007 11:13
הטרקטורונים הורסים - ארד 20/1/2007 16:16 דירוג: 7
גבירצר - אופיר 25/11/2006 20:02

דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא
נושא מספר צפיות תגובה אחרונה זמן בפורום
טיול ליל ירח באיזור המרכז
זהה את האתר 97
יום עיון בפלמחים
אזור הדרום + שאלה על יבנה ים
אבן ריחיים חדשה במוזיאון בית מרים בפלמחים
טיול רומנטי
טיול רגלי באזור פלמחים
שפך נחל שורק

 
Share
נחל שורק
נחל שורק

צילום: יוחאי כורם
נחל שורק



סרטון על מסלול הטיול בשפך נחל שורק - צילום: zxcvbnm1781

גשר הצבים על נחל שורק
גשר הצבים על נחל שורק

צילום: יוחאי כורם
גשר הצבים על נחל שורק


תחילת שביל המסלול
תחילת שביל המסלול

צילום: יוחאי כורם
תחילת שביל המסלול


קורמראנים
קורמראנים

צילום: גיא אנושי
קורמראנים


ליד גשר הצבים
ליד גשר הצבים

צילום: יוחאי כורם
ליד גשר הצבים


תצפית הקורמראנים
תצפית הקורמראנים

צילום: יוחאי כורם
תצפית הקורמראנים


ההליכה בחול לעבר הים
ההליכה בחול לעבר הים

צילום: יוחאי כורם
ההליכה בחול לעבר הים


המערה ברכס הכורכרר
המערה ברכס הכורכרר

צילום: יוחאי כורם
המערה ברכס הכורכרר


שפך נחל שורק
שפך נחל שורק

צילום: יוחאי כורם
שפך נחל שורק


הולכים לעבר חוף הים
הולכים לעבר חוף הים

צילום: יוחאי כורם
הולכים לעבר חוף הים


חוף פלמחים
חוף פלמחים

צילום: יוחאי כורם
חוף פלמחים


ידיד החולות
ידיד החולות

צילום: יוחאי כורם
ידיד החולות


קיבוץ פלמחים
קיבוץ פלמחים

צילום: יוחאי כורם
קיבוץ פלמחים


מוזיאון לארכיאולוגיה בית מרים בקיבוץ פלמחים
מוזיאון לארכיאולוגיה בית מרים בקיבוץ פלמחים

צילום: יוחאי כורם
מוזיאון לארכיאולוגיה בית מרים בקיבוץ פלמחים


גולסקמה שנמצאה באזור הנמצאת במוזיאון בית מרים
גולסקמה שנמצאה באזור הנמצאת במוזיאון בית מרים

צילום: יוחאי כורם
גולסקמה שנמצאה באזור הנמצאת במוזיאון בית מרים


יבנה ים
יבנה ים

צילום: יוחאי כורם
יבנה ים


עתיקות יבנה ים
עתיקות יבנה ים

צילום: יוחאי כורם
עתיקות יבנה ים