145 בעלי חיים בירושלים

חזיר הבר הוא חיית הבר הגדולה ביותר בישראל. הוא יכול להגיע למשקל 150 ק"ג. חזירי הבר חיים בכל צפון הארץ ומרכזה' במקומות שאינם מיושבים בצפיפות ושאפשר למצוא בהם מזון. הם אוכלים כמעט הכל: פירות, ירקות, פטר

השועל המצוי הוא טורף קטן ממשפחת הכלביים. צבעו זהוב-כתום עד חולי, חרטומו מחודד, זנבו ארוך ושעיר וקצהו לבן. נפוץ בכל חלקי הארץ. ניזון ביונקים קטנים, חרקים, עופות וזוחלים. אוכל גם פירות ותכופות נראה בישו

כתב: יהונתן גולדמן הצבי הוא אחד מבעלי החיים המזוהים ביותר עם ארץ ישראל. כבר בתנ"ך שימש הצבי לתיאור הארץ בהקשר של כבוד, יופי והדר: "ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישר

משתייך למשפחת הצבים היבשתיים (Testudinidae). השכיח והמוכר מבין צבי ישראל. אורכו עד 25 ס"מ. שריונו קמור ועבה. ראשו מכוסה מגיני קרן שגבולותיהם ניכרים. עור התוף נראה לעין. רגליו מגושמות ודמויות עמודים. ה

(מתוך אתר רמת הנדיב) השפירית האדומה היא חרק טורף. אורכה 3.5 עד 4.5 ס"מ, והיא נפוצה מאוד בקרבת מקווי מים מתוקים בכל הארץ. צבע גופה אדום (ומכאן שמה). עיניה גדולות וכושר ראייתה מעולה. הבוגרים עסוקים שעות

הדבורה לפי כל חוקי האווירודינמיקה ועל פי הניסויים במנהרת אויר, הוכח למעלה מכל ספק שהדבורה אינה יכולה לעוף. הסיבה לכך היא שמשקלה ומבנה גופה וגודל גופה מהווים מערכת אווירודינמית שאינה מאפשרת לה לעוף. וה

אחת השכיחות ביותר בארץ. כשמה כן היא - מהזריזות שבלטאות. מגיעה לאורך של כ 23-25 ס"מ, ומשקלה עד 12 גרם. הזכרים במין זה גדולים מהנקבות ונבדלים גם בצבע, צבעו של הזכר מאופיין בצבע גב חום והגחון י

(מויקיפדיה) סרטן הנחלים הוא מין של סרטן ממשפחת הפוטמוניים החי במים מתוקים. נושם בתוך המים בעזרת זימים. מתגורר במחילות או מתחת לסלעים על גדות הנחל, אשר עומקן עד 30 ס"מ וחלקן התחתון מוצף מים. הנקבה מטיל

עקרב שחור יהודה. נפוץ בארץ מבית גוברין עד לגבול הצפוני. עקרב זה הוא הפחות מסוכן מכל העקרבים השונים הקיימים בארצנו. בארץ כ- 21 סוגי עקרבים כאשר רק חמישה מסכנים את האדם. העקרבים היותר מסוכנים: עקרב צהו

שיר-  סיפור גמל שלמה/ אפרים סידון גמל שלמה קרא בעיתון ושם נאמר שגמלים חוצים בלי בעיות את המדבר חשב אותו גמל שלמה: לא רק גמל גדול יכול לחצות את המדבר - גם אני יכול. קנה ציוד אסף כספים וגם מזון אגר

בשנת ה-60 למדינת ישראל, נבחרה הדוכיפת לציפור הלאומית של מדינת ישראל לאחר מסע בחירות ארוך. מתוך ויקיפדיה: לדוכיפת צורה וצבעים בולטים: צבע גופה חום-צהבהב. כנפיה וזנבה מפוספסים בצבעי שחור לבן, ועל ראשה מ

מידע נציגה יחידה של משפחת הזיקיים בישראל. זיקית זו היא בת טיפוסית למשפחתה. אורכה עד 35 סמ, מחצית מזה אורך הזנב. הגוף פחוס-צדדים, הרגליים דקות, אצבעותיהן מאוחות בקבוצות בנות 2 ו-3 אצבעות ומצויידות בטפר

קונכיה גדולת מימדים שקוטרה מגיע עד 50 מ"מ. תפוצתו מהחרמון (המין הנקרא שבלול החרמון מאותה המשפחה) ועד המכתשים. בעונת התרדמת הוא מתחפר בקרקע וסותם את פתח הקונכיה. עם בוא הגשם הוא מסלק את החומר שעימו הוא

מידע על החרדון המצוי: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1078&kwd=262  

  (מתוך אתר ציפורים נודדות לא יודעות גבולות): הבז הוא הדורס הנפוץ ביותר בארץ, אוכלוסייתו מוערכת בכמה עשרות אלפי זוגות. נפוץ בעיקר באזורים הים תיכוניים, בעיקר בשטחים פתוחים שפזורים בהם עצים א

תפוצתו באסיה הקטנה, בסוריה, בישראל ובמצרים. מצוי בכל אזורי הארץ. נקרא גם "דובון האביב". הבוגרים מופיעים מסוף אוקטובר עד דצמבר. בולטת בהם דו-צורתיות זוויגית. מוטת הכנפיים של הזכר כ - 35 מ"מ. מחושיו מנו

צבעו ירוק עם כתמים ארגמניים, בין העיניים בליטה גדולה. החזה הקדמי ארוך. לזכר מחושים מנוצים ואילו לנקבה מחושים חוטיים. נקרא גם סוסת-השד המצויה

פרוק רגליים גדול השייך לסדרת העכשובאים,  בעל ארבע זוגות רגלי הליכה וזוג פדיפלפי ( ידיים ). גופו מכוסה זיפים, ראשו גדול ובקצהו כליצרות (לסתות) עצומות. תנועתו מהירה מאוד. אינו ארסי. המבעיתן הוא טור

הפרחיות הן חיפושיות צבעוניות, לרוב. לעיתים יש להן ברק מתכתי. פרחית שעירה דומה לפרחית אביגיל בצבעה, אך היא שעירה מאד. גודלה כ 13 מ"מ, שערותיה לבנבנות-צהובות והיא בעלות 3 שיניים בצד החיצוני של השוק. הבו

אורכו 26-30 ס"מ. המקור 6 ס"מ. דוגר במיגוון של מקומות חיות, ובשונה מקרוביו לא תמיד צמוד למקורות מים, אלא נראה גם במקומות חקלאיים ועירוניים יבשים יותר, לעיתים קרובות במטעי תמרים. בכל זאת לרוב נראה ליד מ

סוג של דבורים לא חברתיות. בונות קינים במחילות הנקדחות בדר"כ בחומר צמחי מת. מהגדולים שבמיני הדבורים בישראל. אורך הגוף 15-30 מ"מ, הבטן חלקה ושחורה, הכנפיים שחורות כחולות. לנקבות רגליים שעירות מאד לאיסוף

הגדולה בצרעות החברתית של ישראל. אורך הפועלת כ-20 מ"מ. אורך המלכה כ-23-25 מ"מ. אורך הזכר כ-22 מ"מ. הצבע אדום-חום. לרוחב הבטן נמשכים שני פסים צהובים. היא מאכלסת את כל אזורי הארץ.  היא נחשבת כמזיק ע

טריסטרמית ים המלח הביא נעם שגב ציפור שיר מדברית ממשפחת הזרזיריים, אוכלת חרקים, פירות וגרגרים. נפוצה בנחלי וקניוני המדבר ומוכרת היטב למטיילים שם. ישנם פרטים שהתרגלו לאכול שיירי מזון שהשאירו מטיילים, וש

מין יחיד בישראל ממשפחת הצבים הביצתיים. אורך שיריונו עד 23 סמ ומשקלו עד 1.8 קג. דומה במקצת לצב היבשה, אך שריונו שטוח יחסית. ראשו חלק ועטוי כיסוי קרני שאינו מחולק למגינים. הזכר קטן במקצת מן הנקבה והוא נ

השחאורית המשובצת שייכת למשפחת השחרוריתיים (Tenebrionidae). תמונות אלו צולמו ב 10 מרץ בנחל ברק בערבה כאשר הן עסוקות בהזדווגות. על פני הכנפיים יש לה דגם של משבצות שקועות. המין נפוץ על פני מרבית ארץ ישרא