נקר סורי

אורכו 23-25 ס"מ. מקנן באזורים פתוחים וחקלאיים, במטעים, בגנים, בשדרות עצים וכד', וגם ביישובי אדם. התפשט כלפי צפון-מערב באירופה במאה העשרים. מזונו חרקים וגם פירות. קוטר הכניסה לקן כ- 5 ס"מ.

בישראל: יציב ומצוי בחבל הים-תיכוני בצפון הארץ ובמרכזה. התפשט גם לחלקים המיושבים בבקעת הירדן ובצפון הנגב.

זיהו; דומה מאוד לנקר עקוד. נקר בצבעי שחור ולבן ובגודל דומה. לזכר כתם אדום קטן בלבד באחורי הכיפה, ולנקבה כיפה שכולה שחורה, כתמי כתף לבנים וגדולים ותת-שת אדום. הסימן הטוב ביותר לזיהוי הבוגרים הוא שלנקר הסורי חסר פס שחור המחבר בין הפס השחור במרכז העורף לבין הפס הזוויתי בצידי הצוואר, והמקור מעט ארוך יותר. ניצוי בהיר על הנחיריים ( שחור אצל הנקר העקוד), פחות צבע לבן בנוצות הזנב החיצוניות ( רק כמה נקודות לבנות בקצה הנוצות הקיצוניות, לנקר עקוד צידי זנב בעלי פסי רוחב דקים). לרוב צידי הראש לבנים ונקיים יותר, והמצח בהיר יותר (אצל נקר עקוד הלחי לרוב לבנה-מלוכלכת, והמצח לבנבן-חום, אך לעיתים  הוא דומה לנקר הסורי). לעיתים כמה פספוסים חלשים בצידי הבטן ובבטן ( לעולם לא נראים אצל נקר עקוד  בוגר). לרוב התת-שת פחות אדום, לרוב כתם הכיפה האדום של הזכר מעט גדול יותר מאשר אצל נקר עקוד זכר ( אך אצל פרטים מעטים הוא דומה). התיפוף דומה לשל נקר עקוד, אך לרוב במקטעים ארוכים יותר, 0.8-1.2 שניות, ועוצמת התיפוף יורדת לקראת הסוף (המקטע הקצר של נקר עקוד נקטע בפתאומיות). קצב התיפוף מהיר יותר משל נקר לבן-גב, ומושמע לפרק זמן קצר יותר. הצעירים שקטים יותר מצעירי נקר עקוד.