כל המידע על קוצן מצוי

כתב: יהונתן גולדמן

בטיולים רבים, בעיקר במדבר יהודה או בנגב, אנו חולפים על פני נקיקי סלע ולידם ערימת חלזונות. אם נתבונן מקרוב, נראה שהשבלולים מכורסמים במקום קבוע (בסמוך לפתח).

זולל החלזונות הוא הקוצן - מכרסם ממשפחת העכבריים, בעל תכונות רבות ומעניינות (כמו שנגלה, אם נתעמק, כמעט על כל בעל חיים).

הקוצן

בארץ חיים שני מיני קוצנים: קוצן מצוי, אותו ניתן למצוא ברוב חלקי הארץ (מלבד מישור החוף), וקוצן זהוב, החי במדבר יהודה ובנגב. לשני המינים תכונות דומות רבות: הפרווה שלו כוללת זיפים קוצניים (ומכאן שמו), משקלו כ-50 גרם, והוא חי במחילות, אך לא כאלה שהוא חופר בעצמו אלא של חיות אחרות, או סתם בנקיקי סלע טבעיים.

הקוצן המצוי חברותי וחי בקבוצות, הקוצן הזהוב קצת פחות. כצפוי, הנטיה הטבעית של הקוצנים היא לפעול בלילה, אך התגלה כי באזורים בהם חיים קוצנים מצויים וזהובים זה לצד זה, פעילים הקוצנים המצויים בעיקר בלילה והזהובים עוברים לשעות היום. סיבה נוספת לכך עשויות להיות שלקוצן הזהוב אין שליטה טובה על טמפרטורת גופו, ולכן לעתים גם ניתן לראות אותו מתחרדן בשמש.

הרגלי האכילה של הקוצן - סימנים בשטח

כאמור, התכונה שלכבודה התכנסנו כאן היא הרגלי האכילה של הקוצן. בואפן עקרוני, הקוצן הוא אוכל-כל (במגבלות הגודל, כמובן), אך מזונו המועדף הוא חלזונות. מעבר לטעם הנפלא, החלזונות משמשים גם להישרדות הקוצן בתנאי המדבר: כשמונים אחוזים מגופם הם מים, ולכן הם מהווים מקור נוזלים חשוב.

בהזדמנות זאת נציין, כי הקוצן הוא אחד מבעלי החיים עם הכליות העמידות ביותר בטבע: הן מסוגלות להכיל אחוז גבוה (כשליש מנפחן) של שתנן ומלחים, ולכן מאפשרים לו להשתמש גם בצמחים מלוחים כמקור למים. את החלזונות נוהג הקוצן לאכול במקומות קבועים המכונים "שולחנות אכילה", שממוקמים לרוב בפתח מחילתם, כפי שתוכלו לראות בתמונה שבראש בעמוד, וכמובן בטבע. לנו נותר רק לתהות איך הם מצליחים למצוא כל כך הרבה חלזונות במדבר…

נסיים בחידה בחרוזים לילדים על הקוצנים המצויים:

אנחנו אחד היונקים הקטנים
אבל בכל זאת אנו מאוד מעניינים

אנו מעדיפים שלא יהיה אור
כי אז יחסית בטוח לצאת מהמסתור

חלזונות הם בשבילנו מעדן מלכים
אותם אנחנו מפצחים כמו גרעינים
אבל גם אתם יודעים שאם כבר שאוכלים
אז יותר מנומס לאכול במקומות קבועים

צבענו בהיר לשם הסוואה
וכך במדבר נשתלב בסביבה
ולמרות ששמנו מזכיר קוצים
אין מה לדאוג, כי אנחנו לא עוקצים