צבעו ירוק עם כתמים ארגמניים, בין העיניים בליטה גדולה. החזה הקדמי ארוך. לזכר מחושים מנוצים ואילו לנקבה מחושים חוטיים. נקרא גם סוסת-השד המצויה
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה
אורכה 85-100 ס"מ. מוטת כנפיה 145-170 ס"מ. מקננת במושבות באגמים ביצתיים רדודים, עם קנים וכמה שיחים ועצים. ניזונה מדגים ומחרקים בשדות מוצפים ולאורך נהרות, אך גם במקומות חיות יבשים יותר. בישראל; חולפת וח
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, שומרון
פרוק רגליים גדול השייך לסדרת העכשובאים, בעל ארבע זוגות רגלי הליכה וזוג פדיפלפי ( ידיים ). גופו מכוסה זיפים, ראשו גדול ובקצהו כליצרות (לסתות) עצומות. תנועתו מהירה מאוד. אינו ארסי. המבעיתן הוא טור
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
(מתוך אתר ציפורים נודדות לא יודעות גבולות): הבז הוא הדורס הנפוץ ביותר בארץ, אוכלוסייתו מוערכת בכמה עשרות אלפי זוגות. נפוץ בעיקר באזורים הים תיכוניים, בעיקר בשטחים פתוחים שפזורים בהם עצים א
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
אורכו 25-27 סמ. שלדג פעלתן וגדול למדי. מרפרף וצופה מעמדות בולטות כפי שמשתמע משמו. לבושו כולו שחור ולבן. מקנן בנחלים, באגמים, בשפכי נהרות, בתעלות ובבריכות דגים, גם לאורך החוף, שם ניתן לראותו מעל הים. י
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
ארבע-קו מובהק הוא נחש תת ארסי שצבעו חום ולאורך גופו ארבעה פסים כהים (מכאן שמו). לנחש זה יש גם מופע בהיר בו צבע הגוף חום בהיר, ואילו ארבעת הפסים מופיעים בצורה דהוייה רק על הראש והצוואר או לא מופיעים כל
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, שומרון
המידע באדיבות בןבן שחריר נחלים הינו חילזון החי במים מתוקים. גודל הקונכייה שלו מגיע עד <?:namespace prefix = st1 ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" />2 ס"מ. צבעו שחור בולט, חום כהה
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון
הפרחיות הן חיפושיות צבעוניות, לרוב. לעיתים יש להן ברק מתכתי. פרחית שעירה דומה לפרחית אביגיל בצבעה, אך היא שעירה מאד. גודלה כ 13 מ"מ, שערותיה לבנבנות-צהובות והיא בעלות 3 שיניים בצד החיצוני של השוק. הבו
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
בשנת ה-60 למדינת ישראל, נבחרה הדוכיפת לציפור הלאומית של מדינת ישראל לאחר מסע בחירות ארוך. מתוך ויקיפדיה: לדוכיפת צורה וצבעים בולטים: צבע גופה חום-צהבהב. כנפיה וזנבה מפוספסים בצבעי שחור לבן, ועל ראשה מ
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים
שבתאי השקד הוא מין הפרפר הגדול ביותר בישראל. מוטת כנפיו מגיע
לאורך של כ-15 סנטימטרים. הוא נפוץ בישראל בעיקר בגולן, בגליל ובהרי
יהודה. הנקבה מטילה את הביצים על עצים כדוגמת השקד והשזיף. שבתאי השקד
מתרבה
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, הרי ירושלים והשפלה, שומרון
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
קמטן החורש הוא לטאה גדולה ומגושמת, חסרת רגליים. אורך הגוף למעלה ממטר. צבע הבוגרים חום, צבע הצעירים חום-זיתני מנומר. הגוף קשה למגע. לאורך צידי הגוף עוברים שני תלמים (קמטים, ומכאן שם הסוג) המסייעים להתר
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, שומרון
ממשפחת הרפרפיים (Sphingidae). רפרף ההרדוף הוא פרפר לילי, ממין טרופי וסוב-טרופי, שתפוצתו משתרעת באפריקה, במדגסקר, בדרם-אסיה (עד לאיי הוואי) ובמזרח התיכון. נודד. מגיע למרכז-אירופה ולצפונה. אורך מוטת כנפ
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
חרק מסדרת מרושתי הכנף, נפוץ בישראל. הזחלים חופרים בחול משפכי ציד חרוטיים בהם נלכדים חרקים שונים, בעיקר נמלים, ומכאן שם הסוג. הזחל מתגלם בתוך החול, הבוגרים פעילים בלילה
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
(המידע באדיבות בןבן) השפרירית הגדולה ביותר בארץ. 44-55 מ"מ צבע הזכר כחול מתכתי והנקבה בירוק מתכתי. נפוץ ליד נחלי מים מתוקים של צפון הארץ. הזכרים טריטוריאליים ונלחמים עם זכרים המנסים לחדור לתחומם. כשהנ
הגדולה בצרעות החברתית של ישראל. אורך הפועלת כ-20 מ"מ. אורך המלכה כ-23-25 מ"מ. אורך הזכר כ-22 מ"מ. הצבע אדום-חום. לרוחב הבטן נמשכים שני פסים צהובים. היא מאכלסת את כל אזורי הארץ. היא נחשבת כמזיק ע
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
מין יחיד בישראל ממשפחת הצבים הביצתיים. אורך שיריונו עד 23 סמ ומשקלו עד 1.8 קג. דומה במקצת לצב היבשה, אך שריונו שטוח יחסית. ראשו חלק ועטוי כיסוי קרני שאינו מחולק למגינים. הזכר קטן במקצת מן הנקבה והוא נ
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן
אורכו 17-19.5 סמ. (המקור 4 סמ). דוגר ליד נחלים ואגמים עשירים בדגים, עם מעט עצים וגדות המתאימות לקינון. בחורף גם לאורך החוף ובמפרצים. עומד דומם בתצפית אחר דגים קטנים מעל המים, והללו נלכדים בצלילה אנכית
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, שומרון
המניפנית שייכת למשפחת השממיתיים, פעילת לילה הניזונה מחרקים. חיה בסלעים, בקירות ובמצוקים. שמה ניתן לה בגלל צורת כריות האצבעות הדומות למניפות. נפוצה ברוב איזורי הארץ
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת
המצויה ביותר מבין האנפות הגדולות. אפורה, בעלת ראש וצוואר לבנים וציצית שחורה. מקננת על עצים, ולעיתים על צוקים, חורשות קנים וסוף. אורך גופה עד 107 סמ.שוקלת כ - 1.5 קג, ומוטת כנפיה מגיעים לכדי
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, שומרון
אורכו 11.5-13 ס"מ. דוגר בשטחים פתוחים עם צומח נמוך ומפוזר, באזורים נמוכים, וגם באזורים גבוהים יותר. הקן נמוך בשיח צפוף. חולף וחורף מצוי ביותר בכל חלקי הארץ. שייך לתת-מין Rubicola. תת-מין (Va
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
מין השייך למשפחת הרברגליים, צבעו שחור, גופו קשה למגע, מוארך, ומורכב מטבעות רבות. כשמין זה מאוים הוא מצטנף לסליל (מתכדר), ומפריש חומר כהה בעל ריח דוחה. ניזון בחומר צמחי
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ים המלח ומדבר יהודה, שומרון
נחושית עינונית היא לטאה שגודלה כ-20 ס"מ, הנפוצה בכל אזורי הארץ. השם נחושית ניתן לסוג בשל צבע גופה הנחושתי ואילו תואר המין עינונית ניתן לה בשל כתמים דמויי עיניים בצבע לבן מתוחם בשחור המכסים את גופה. הנ
אזור:
חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, שומרון
עקרב גדול ממשפחת הבותוסיים שצבעו חום-שחור, עקיצתו עלולה לסכן בני אדם. טורף חרקים ופרוקי רגליים. חי תחת אבנים ופעיל בלילה. נפוץ בישראל מהגליל ועד הרי אילת
אזור:
גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון
