כל המידע על אירוס הארגמן בגבעת חומרה
אירוס הארגמן הוא פרח אנדמי למישור החוף - כלומר זהו האזור היחיד
בעולם שבו הוא צומח. הפריחה שלו קצרת מועד, ותוכלו ליהנות ממנה בעיקר
מאמצע פברואר ועד תחילת מרץ. המסלול המתואר כאן מעגלי וקצרצר
(פחות מ-1 ק"מ), והוא מתאים לכל המשפחה. במסלול תוכלו לראות שפע של
פרחים נוספים, אך אם חפצתם לראות את האירוס, הגיעו באמצע פברואר ואל
תשכחו לקחת מגדיר פרחים.
- ניתן לטייל במסלול עם כיסאות גלגלים ועגלות.
איך מגיעים
ממחלף גן רווה שבכביש 4 (אשדוד-תל אביב) [1 במפה], או מצומת ראשונים שבין נס ציונה לראשון לציון [2], נפנה לעבר צומת עין הקורא שבכביש 42 [3]. מהצומת נפנה מערבה לכביש 4311, לכיוון קיבוץ פלמחים. לאחר 4.5 ק"מ, מעט לפני הפנייה החדה ימינה [5] והמעבר מתחת לגשר כביש 4, נראה דרך עפר שעולה לגבעת חומרה [4]. ישנו שילוט ברור מהכביש. מיד עם הירידה מהכביש לדרך העפר ניתן לחנות את הרכב.
מסלול הטיול
דרך עפר טובה עולה ממקום החנייה לעבר ראשה בין מרבדי הפריחה. שמה של הגבעה ניתן לה בטעות: מקובל להניח כי היא נקראת "חומרה" בעקבות הצבע האדום של אדמות החמרה שסביבה (חמרה - אדומה בערבית), אך בפועל אין סביבה ולו טיפת אדמת חמרה. הסיבה האמיתית נעוצה ככל הנראה באתר הארכאולוגי ד'הרת אל חומרייה, שנמצא כחצי ק"מ מדרום לגבעה. האתר נחפר בשנות השישים והשבעים, ונתגלו בו קברים מתקופת הברונזה התיכונה (2000 לפנה"ס בערך - ראו ציר זמן היסטורי). אך לפני כן, בסוף שנות החמישים, ביצע הארכיאולוג משה דותן סקר ארכיאולוגי באזור וזיהה בטעות את הגבעה עם האתר הזה, ולכן מאז נקרא שמה חומרה.
הגבעה היא חלק ממספר רכסי כורכר מקבילים במישור החוף, שכיוונם הכללי הוא צפון-דרום. רכסי כורכר אלו הם עדות לשינויים במפלס פני הים התיכון בתקופות קדומות. היווצרות קרחונים והפשרתם גרמו לתנועה מערבה ומזרחה של פני הים, ובמקומות שבהם קו המים נגע ביבשה, הפך החול לאבן כורכר בהשפעת המלח, הרוחות, השמש ותהליכים שונים. אבן כורכר זו משמשת כבית הגידול לפרחים רבים, שבהם כמובן גם אירוס הארגמן.
טיפוס קליל לעבר ראש הגבעה חושף בפנינו תצפית נפלאה. ממערב נוכל לראות רכס כורכר נוסף, שמאחוריו נמצא הים התיכון. בין שני רכסי הכורכר, זה שאנו עומדים עליו וזה שממערב, עובר כביש 4 (אשדוד-תל אביב). מצפון מזרח נראה את בתי הישובים נטעים, גן שורק, ומעבר להם מגדלי הדירות של ראשון לציון. במזרח ניתן לראות את בית חנן, עיינות, וברק בתיה של נס ציונה.
גבעת חומרה היא דוגמה מרשימה לפעילות ציבורית לשמירת טבע: ביוזמת המועצה האזורית גן רווה, בשנת 2005 לקחו תלמידי כיתה ז' בבית הספר של המועצה את הגבעה תחת חסותם, ניקו אותה מהלכלוך הרב שהיה בא וסידרו בה מסלולי הליכה שמנתבים את המטיילים הרבים אל הפריחה היפה. התלמידים פועלים גם להכרזת הגבעה כשמורת טבע, ובמסגרת מאבקם אף השפיעו על נתיב מסילת ברזל מתוכננת כך שלא תפריע לפריחה בגבעה. פעילות ציבורית, כמו זו של ילדי בית הספר היא ללא ספק אחד הגורמים המשפיעים על גורמי התכנון לשמור על שכיות החמדה של ארצנו.
מומלץ להצטייד במדריך פרחים ולהסתובב להנאתכם בין הפרחים. פרט לאירוס הארגמן, ששייך למשפחת אירוסי ההיכל, תוכלו למצוא בגבעה גם את צבעוני ההרים, כלנית מצויה, פרג אגסני, נורית אסיה, חצב מצוי, שום תל אביב, לענה חד זרעית, שברק מצוי וכן רותם המדבר לרוב. על הגבעה שוכן בית הרוס למחצה, עם שרידי בוסתנים שבהם צבר, רימונים, גפן, תאנים ואף עץ שקמה.
כדי שאירוס הארגמן ימשיך להתקיים, יש לשמור על רצף גיאוגרפי בין גבעות האירוסים השונות, המאוימות על ידי תכניות רבות של בינוי ופיתוח. החברה להגנת הטבע, פורום גבעות הכורכר ותושבי האזור פועלים מזה זמן רב לשמירה על רצף בין גבעות הכורכר, שיאפשר לאירוס הארגמן ופרחי בר אחרים להתקיים וישאיר לתושבי המרכז קצת טבע מתחת לאף.
היי,
מה תרצה לכתוב על אירוס הארגמן בגבעת חומרה?
בניגוד למה שכתוב ממש לא מתאים לנכים בכיסאות גלגלים!
ראינו היום את אירוס הארגמן פורח בהדרו, אבל סביבו הזנחה פושעת, לכלוך ופסולת מושלכים בכל מקום. נראה שלמועצה האזורית היו עניינים אחרים וילדי תה ז, כבר מזמן בתיכון...
בשבת האחרונה - ארזנו את כל המשפחה ויצאנו לטיול הנ"ל. לא הייתה תנועה רבה של מטיילים ועל כך די שמחנו ניתן לומר בלשון המעטה. אבל תנועה רבה של לכלוך, זבל ואשפה שהשאירו אחריהם מטיילים אחרים, נתנה את חותמה לתנועה ה… ערה שזרמה לפני בואנו ... וחבל ...
מיותר לציין שלא ראינו אף לא אירוס אחד ... מה שכן את בע"ח, הנמצאים וחיים בגבעה, כן ראינו והיה נחמד, שילדי נחשפו אליהם פיזית ... היינו שם כחצי שעה ומשם המשכנו לחוף לאומי "פלמחים" הילדים שיחקו בחול ובמים, נהנו ומשם הביתה.
מקווה לגלות נקודות פריחה דומות באיזור.
היו המון אירוסים ולהפתעתי גם הרבה צבעונים.
רק חבל שהגבעה מליאה באשפה לסוגיה.
הייתה פריחה יפיפיה של אירוסים ובכלל המון ירוק ופרחים נוספים. הדבר היחיד המאכזב זה הקירבה לאוטוסטרדה והרעש ממנה.
סיבוב של איזה שעתיים עם הילדים,אפשר לשבת לפיקניק ולהנות קצת מהטבע הצר הכלוא בין שני כבישים...אירוס הארגמן מיוחד מאוד ויש גם כלניות ספורות ואיזה צבעוני אחד או שניים.חבל שהגיבעה מלוכלכת,חבל מאוד שאנשים נכנסים עם הרכבים כמה שאפשר במק… ום לחנות בשולי הכביש הראשי (ואני מדברת על מטרים ספורים של הליכה!) נערים ונערות מהחברה להגנת הטבע פתחו שם "בסטה" ומוכרים מיץ תפוזים ופיתות על טאבון במחירים מופקעים (10 ש"ח) ומתרצים את קיומם שם כי הם מדריכים והם אלה שדואגים לנקיון הגבעה...אז אני חושבת שהם ילדים חמודים,אבל את הבסטה הם יכלו לפתוח בכניסה לגבעה ולא במרכזה! או לא לפתוח בכלל! אולי תתנו לנו להנות בלי למכור ובלי לקנות יום אחד בשבוע! ואז גם רוצים שתחתום על עצומה למניעת בניית כפר הנופש בפלמחים (מבורך) אבל למכור פיתות באמצע המקום היחיד בו אירוס הארגמן גדל,זה בדיוק כמו לבנות כפר נופש על החוף של כולנו.זה קפיטליזם בקטן וזה קפיטליזם בגדול...
ביום שישי (29.2.2008) ביקרנו במקום. פריחת האירוסים בשיאה וגם מצאנו פרגים שהקדימו לפרוח.
לצערי גם ראינו בורות של אירוסים שנלקחו מהאתר.