שממית בתים

שייכת למשפחת השממיתיים (GEKKONIDAE). משפחת לטאות גדולה המונה 90 סוגים ובהם 750 מינים. שממית בתים הנפוצה והשכיחה מבין השממיות בארצנו. היא בגודל בינוני, אורכה 12 ס"מ, זנבה ארוך  במקצת מן הראש והגוף. הזכרים והנקבות שווים בגודלם. הצבע היסודי ורוד או חום-אפרפר, מנומר ובכתמים  חומים בהירים עד שחורים. הגחון בהיר, לעיתים שקוף, עד שניתן להבחין באיבריה הפנימיים, בביצים שהבשילו להטלה או בזבוב שבקיבתה. על הגב ערוכים קשקשים גריסיים ביניהם עוברות שורות אורך של קשקשים גבשושיים. הזנב המקורי  מוקף טבעות כהות, שחורות לעיתים, על רקע בהיר. מבנה הגוף עדין. האצבעות מורחבות עד לאמצעיתן.

תפוצתה של שממית בתים נרחבת. בארצות שסביב הים התיכון, לרבות דרום אירופה, עד האיים הקנריים. היא נמצאת גם בצפון-אפריקה עד קניה, מסביב לים-סוף, ובאסיה מזרחה עד הודו. בישראל היא שוכנת בכל איזורי הארץ. אוכלוסייתה צפופה במיוחד בתוך משכנות אדם ומשק ביתו ובסמוך להם, אולם עם זאת היא מזדמנת גם במקומות שוממים ונידחים.

היא פעילה בשעות הערב והלילה, ואינה נחשפת ישירות לשמש. שוכנת בבתים, בקירות עפר, על עצים, מתחת לאבנים, במחסנים ובחורבות. פעילה גם בטמפרטורות נמוכות (עד 15 מעלות צלזיוס). עם חשיכה היא יוצאת לטרף. תנועתה איטית יחסית, אך כושר הטיפוס וההליכה במהופך על תקרות-מפותחים.

חוות דעת על שממית בתים

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...