זבוב הבית

תפוצתו כמעט כלל עולמית. מקום חיותו קשור לבני-האדם ולמעונם ובעיקר למזונם. צבעו אפור, 4 פסים כהים נמשכים לאורך חזהו: אורך גופו 5-7 מ"מ:העיניים מופרדות זו מזו, עיני הזכר קרובות יותר. הנקבה מטילה את ביציה הלבנות והמוארכות בקבוצות בנום 100-150 הישר אל מזונם של הזחלים, או סמוך לו מאד. כן מוטלות ביצים בשולי זרימות ביוב ובמאגריהם. נקבה עשויה להטיל במהלך חייה 1000-1500 ביצים.

הרימות מתפתחות בעיקר במצבורי אשפה, בגללי סוסים ופרות, ובעיקר בצואת בני-אדם ובעלי-חיים אחרים. הן לבנבנות, גליליות ומוארכות. הקצה האחורי של הגוף קטום, ובו שני פתחי נשימה חומים. קדמת הגוף חרוטית, ומשתקפים בה קרסי הפה השחורים. הגוף חסר תוספתנים. החביונה חומה-כהה ואורכה 4-5 מ"מ.

משך מחזור החיים תלוי בגורמים שונים, ובעיקר בטמפרטוה. בתנאים מיטביים נמשך המחזור, מהביצה לבוגר, שבעה ימים. כרגיל, בקיץ הוא נמשך 10-20 ימים. לרוב, הבוגרים חיים במשך חודש-חודשיים: הם ניזונים במזון נוזלי או נוזלי למחצה, אך מסוגלים גם לגרד ולהמס מזון מוצק, כגון גבישי סוכר.

הזבוב מהווה מטרד במקומות המאוכלסים בבני-האדם. הבוגרים נחים על קירות ורהיטים ועל רהיטים ומלכלכים אותם בצואתם.: הם נמשכים גם לחלקי גוף חשופים של בני-אדם. עיקר חשיבותם בחיי בני-האדם היא בריאותית, עקב היותם מעבירי מחלות. הם נושאים חידקים ונגיפים על פני כל גופם, אך בעיקר בפיסות רגליהם, על החדק ובתוך המעי. לעיתים מצוים על זבוב אחד מיליוני חידקים. המחלות העיקריות המועברות בדרך זו הן מחלות מעיים (טיפוס), שיתוק ילדים, שחפת ומחלות עיניים.