180 בעלי חיים בגליל עליון, אצבע הגליל והגולן (עמוד 2)

הקיפוד המצוי הוא יונק עטוי קוצים השייך לסדרת אוכלי-החרקים. מצוי בצפון הארץ ובמרכזה בנופים טבעיים, אבל נראה גם בתוך ערים בפארקים ובגינות. טורף חרקים, חסרי חוליות וזוחלים. קוצי הקיפוד אינם אלא

(מתוך אתר ציפורים נודדות לא יודעות גבולות): הבז הוא הדורס הנפוץ ביותר בארץ, אוכלוסייתו מוערכת בכמה עשרות אלפי זוגות. נפוץ בעיקר באזורים הים תיכוניים, בעיקר בשטחים פתוחים שפזורים בהם עצים או צוקי

ממשפחת הרפרפיים (Sphingidae). רפרף ההרדוף הוא פרפר לילי, ממין טרופי וסוב-טרופי, שתפוצתו משתרעת באפריקה, במדגסקר, בדרם-אסיה (עד לאיי הוואי) ובמזרח התיכון. נודד. מגיע למרכז-אירופה ולצפונה. אורך מוטת כנפ

שירים איך באות חסידות לעולם? גוזלי חסידה שאלו את אימם: אמא, איך באות חסידות לעולם? השיבה האם- זאת יודעים כולם, אנשים מביאים חסידות לעולם! אמר שם גוזל אחד: לא ברור לי רק דבר אחד- שמעתי אישה מסבירה לילד

המניפנית שייכת למשפחת השממיתיים, פעילת לילה הניזונה מחרקים. חיה בסלעים, בקירות ובמצוקים.  שמה ניתן לה בגלל צורת כריות האצבעות הדומות למניפות. נפוצה ברוב איזורי הארץ

צבעו ירוק עם כתמים ארגמניים, בין העיניים בליטה גדולה. החזה הקדמי ארוך. לזכר מחושים מנוצים ואילו לנקבה מחושים חוטיים. נקרא גם סוסת-השד המצויה

שבתאי השקד הוא מין הפרפר הגדול ביותר בישראל. מוטת כנפיו מגיע לאורך של כ-15 סנטימטרים. הוא נפוץ בישראל בעיקר בגולן, בגליל ובהרי יהודה. הנקבה מטילה את הביצים על עצים כדוגמת השקד והשזיף. שבתאי השקד מתרבה

מידע על החרדון המצוי: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1078&kwd=262

עוף מים גדול שצבעו לבן, ניכר בשק המקור הגדול המשמש לציד דגים המהווים את עיקר מזונו. חולף וחורף במקווי מים כאגמון החולה ובבריכות דגים.  השקנאי מהווה מטרד בבריכות הדגים, והחקלאים מרחיקים

שלוון כתמים הוא נחש קטן ועבה השייך למשפחת הזעמניים. מצוי בחבל הים תיכוני בצפון הארץ ובמרכזה. צבעו חום בהיר, גבו מוכתם בכתמים כהים. סביב צווארו כתם חום כהה (קולר). תזונתו מורכבת מחסרי חוליות שונים, בינ

סרטביש ובשמו המודרני - יפרוחית בהירה - היפרוחית אורכה עד 7 מ"מ. מתגוררת על פרחים ועלים וצבע גופה מותאם להפליא לצבע הפרח (לבן, צהוב, סגול...). היא אורבת לחרקים בקרבת האבקנים, כשמזונה העיקרי זבובים ודבו

אורכו 26-30 ס"מ. המקור 6 ס"מ. דוגר במיגוון של מקומות חיות, ובשונה מקרוביו לא תמיד צמוד למקורות מים, אלא נראה גם במקומות חקלאיים ועירוניים יבשים יותר, לעיתים קרובות במטעי תמרים. בכל זאת לרוב נראה ליד מ

אורכו 25-27 סמ. שלדג פעלתן וגדול למדי. מרפרף וצופה מעמדות בולטות כפי שמשתמע משמו. לבושו כולו שחור ולבן. מקנן בנחלים, באגמים, בשפכי נהרות, בתעלות ובבריכות דגים, גם לאורך החוף, שם ניתן לראותו מעל הים. י

המידע באדיבות בןבן שחריר נחלים הינו חילזון החי במים מתוקים. גודל הקונכייה שלו מגיע עד <?:namespace prefix = st1 ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" />2 ס"מ. צבעו שחור בולט, חום כהה

יזנוב גדול הוא עטלף אוכל חרקים הניכר בזנבו הארוך. שוכן במערות ובמבנים לאורך השבר הסורי - אפריקאי. בדומה לרוב עטלפי החרקים בישראל היזנוב הגדול נתון בסכנת הכחדה. על העטלפים העטלפים הם יונקים שבמהלך הש

אורך גופה 8-12 ממ, צבעה ירוק בהיר עד ירוק כהה. היא דומה לתריסית הירוקה, אבל שונה ממנה בכך שפתחי בלוטות הריח שלה ארוכים מאד ונמשכים בצורת חריץ עד לפינות האחוריות של החזה האמצעי. נמצאת על שיחים ועל צמחי

מין יחיד בישראל ממשפחת הצבים הביצתיים. אורך שיריונו עד 23 סמ ומשקלו עד 1.8 קג. דומה במקצת לצב היבשה, אך שריונו שטוח יחסית. ראשו חלק ועטוי כיסוי קרני שאינו מחולק למגינים. הזכר קטן במקצת מן הנקבה והוא נ

המסוכן בעקרבי הארץ. שכיח באסיה; בחצי האי ערב, בסיני, בישראל, בירדן  ובסוריה עד לקו תדמור-חומס, שם עובר קו התפוצה הצפוני ביותר שלו. אורכו 5.5 ס"מ עד 9.5 ס"מ. הפרטים במרכז הארץ ובצפונה קטנים מאלו ש

תפוצתו כמעט כלל עולמית. מקום חיותו קשור לבני-האדם ולמעונם ובעיקר למזונם. צבעו אפור, 4 פסים כהים נמשכים לאורך חזהו: אורך גופו 5-7 מ"מ:העיניים מופרדות זו מזו, עיני הזכר קרובות יותר. הנקבה מטילה את ביציה

נחושית עינונית היא לטאה שגודלה כ-20 ס"מ, הנפוצה בכל אזורי הארץ. השם נחושית ניתן לסוג בשל צבע גופה הנחושתי ואילו תואר המין עינונית ניתן לה בשל כתמים דמויי עיניים בצבע לבן מתוחם בשחור המכסים את גופה. הנ

מקורו של הצב הוא דרום אמריקה ומרכזה, אך קיום ניתן למצוא אותו במקומות חמימים רבים בעולם, כולל בישראל. לרוב המקומות הגיע ע"י האדם שסחר בו במשך שנים רבות כחיית מחמד, בשל הקלות שבה הצבים מתרבים וכושר ההסת

קוקיה מצויצת, היא ציפור טפילת קינים, בעיקר של עורבים, המטילה את ביציה בקיני ציפורים אחרות, ומניחה להם לגדל את גוזלה, שמצידם מתייחסים אליהם כאל צאצאם, ומגנים עליהם בחירוף נפש

אורכה 85-100 ס"מ. מוטת כנפיה 145-170 ס"מ. מקננת במושבות באגמים ביצתיים רדודים, עם קנים וכמה שיחים ועצים. ניזונה מדגים ומחרקים בשדות מוצפים ולאורך נהרות, אך גם במקומות חיות יבשים יותר. בישראל; חולפת וח

שממית עצים היא לטאה פעילת יום השייכת למשפחת השממיתיים. חיה על עצים בכל רחבי החבל הים תיכוני. צבעה אפור ולאורך גופה וזנבה פסי רוחב כהים בצורת האות v, המסווים אותה היטב על רקע קליפת העץ. הסוואתה כה