טו בשבט - פריחת שקדיות בהרי יהודה

בהרי ירושלים מסתתר לו נחל הקרוי על שם העץ הצומח באפיקו - עץ הקטלב. הנחל משלב הליכה קרירה בין מעיינות וסבך בד בבד עם נוף הרים ירושלמי מרשים וירוק. . <?xml:namespace prefix = o ns = urn:schemas-microsoft-com:office:office />

נרד בשביל המסומן בסימון שבילים שחור לעבר נחל קטלב. נחל קטלב, הנקרא על שום עצי הקטלב הרבים השזורים לאורכו, הינו אפיק של נחל שורק. פירוש המילה שורק הינו זן משובח של גפנים. מציאת גתות רבות באזור זה מסייעת להבין שגידול גפנים היה אחד מענפי העיסוק העיקריים של תושבי הרי יהודה בתקופות השונות. גם כיום רבים היקבים באזור זה (ראו בסוף המסלול - מקומות נוספים לביקור).

נחל שורק, הנחל הגדול ביותר המנקז את הרי ירושלים זורם ונשפך לים התיכון מדרום לקיבוץ פלמחים. הנחל משמש כיום להזרמת שפכי העיר ירושלים וסביבותיה לעבר הים. בשנים האחרונות הוקמו מספר מפעלי טיהור לאורכו וכיום המים שזורמים בו אמנם אינם טובים לרחצה ושתייה אך הן יכולים לשמש להשקיה בחקלאות. ראו גם בהקשר מסלול טיול בשפך נחל שורק

השביל יורד וממשיך לעבר עין גיורא שהינו מעיין הקטן הנובע לתוך בריכת אבן אטומה אך לא תמיד כל כך נקייה. גם בסוף הקיץ המעיין נובע ומשקה את שלל הצמחים שמסביבו. בעבר, סביב למעיין גדלו בוסתנים שכללו בעיקר עצי שקד וזית אך כיום נמצא בעיקר צמחי בר כגון: נענע משובלת, פטל קדוש שפרותיו מתוקים לחיך, ערברבה שעירה ועוד. במעגל מעט יותר רחוק מהמעין נוכל לפגוש את הסירה הקוצנית והאזוב המצוי שנמצאים סביב.אם נבוא בחודשי החורף והאביב נוכל למצוא רקפות, כלניות ,פרגים ושאר פרחים מרהיבים ביופיים.

בדומה למאות מעיינות אחרים בהרי ירושלים, גם עין גיורא הינו מעיין שכבה. כאשר המים יורדים באזור שמעל לעין גיורא, הם מחלחלים באבן הגיר עד שהם מגיעים לשכבת סלע האטומה למים. מי הגשמים זורמים מתחת לקרקע על השכבה האטומה עד שהם מוצאים מקום בו הם יכולים לפרוץ החוצה. אחד המקומות הללו הוא עין גיורא. מכן גם נקל להבין כי כמות הגשם משפיעה מאוד על ספיקת המעיין. ראו איור מעיין שכבה

מעין גיורא נמשיך עם השביל השחור עוד כ- 150 מטרים עד שנגיע למפגש שבילים עם שביל כחול. השביל הכחול עובר על צלע הנחל וזהו השביל בו יחזרו אלו שעושים את המסלול המעגלי. אנו נמשיך עם השביל השחור לעבר אפיק הנחל.

משני צידי השביל מלווים אותנו ללא הרף נציגי החורש הים תיכוני הלא הם האלון המצוי, האלה, החרוב, וכמובן הקטלב אדום הגזע. אגדות רבות מסופרות על הקטלב ואת כולם תוכלו למצוא בדף על הקטלב.

ניתן לראות כי האדמה רטובה דבר המעיד על מי תהום הקרובים לפני השטח. מי תהום אלו נחשפים פעם נוספת בעין קטלב המרוחקת כ- 500 מטרים ממפגש השבילים שעברנו. ניתן לראות כי ליד המעין ישנו סכר בטון ישן ושבור. סכר זה הוקם בימי המנדט הבריטי ושימש לאגירת מים אשר שימשו להסקת דודי הקטרים שנעו משנת 1882 בקו הרכבת ההיסטורי תא - ירושלים.

אנו ממשיכים עם השביל למטה לעבר נחל שורק. בדרכנו נראה חומות אבן רבות, אלו הן טרסות המעידות על השימוש החקלאי שנעשה בקרקע בתקופות קודמות. לאחר כקמ וחצי הליכה באפיק הנחל, שאותנו מלווה צינור בטון גדול המשמש להעברת מי שתייה לישובים בר גיורא ורמת רזיאל, נגיע לגשר הרכבת. כ- 30 מטרים לפני הגשר ישנה אפשרות לטפס לגדה הימנית ולהגיע עד למבנה תחנת הרכבת הישנה בר גיורא [4].

בשנת 1892 נשמעו צופרי רכבות כאן בנחל לראשונה ולמעשה היו אלה הצפירות הראשונות במזרח התיכון של הפלא הטכנולוגי הקרוי- רכבת. הנסיעה מתחנת הרכבת ביפו לירושלים שאורכה הוא 82 קמ, ארכה בזמנו 4 שעות, ואף אחד לא חשב להתלונן. למעשה הרכבת שהגיעה לירושלים עוררה עניין גדול והתפעלות עצומה

בשנת 1998 נסגר קו הנוסעים בין תא לירושלים בעקבות בעיות תחזוקה קשות. לפני סגירתו של הקו הופעלה בו רכבת נוסעים בודדת לכל כיוון מדי יום, בנוסף לרכבות משא מזדמנות, כך שהסגירה לא גרמה לשינוי תפעולי או מסחרי רב משמעות ברכבת. עם זאת, חשיבותו הסמלית של הקו, שהינו חלק מקו הרכבת הראשון שנבנה בארץ, עוררה את התקווה ברכבת כי יימצא במהרה התקציב לשדרוגו למאפיינים חדישים שיאפשרו להפעילו ולפתחו. ב- 13 ביוני 2001 החליט שר התחבורה באותו זמן, אפרים סנה, להתחיל מיד בשדרוג הקו הקיים לירושלים במקביל לתכנונו של הקו החדש והמהיר דרך מודיעין ונתבג (קו A1 שפיתוחו נכון לקיץ 2008 רחוב מסיום). עלות השדרוג הוערכה באפריל 2003 בכ- 420 מליון שח. בקו המשודרג עדיין ישנה מסילה בודדת לכל אורכו והפרויקט חולק לשניים. בתחילה בוצע שדרוג הקטע שבין צומת נען לתחנת בית-שמש (כ- 22 קילומטרים). קטע מסילה זה כולל שיפוץ מספר גשרים, הקמת תחנה תפעולית (בה ניתן לבצע מפגש רכבות) בתחנת נחל שורק ההיסטורית ויישור התוואי באזור המפגש עם כביש חוצה ישראל ובמפגשי כביש נוספים בהם בוצעו הפרדות מפלסיות. הקטע השני הוא הקטע שבין תחנת בית-שמש לקצה הקו בתחנת ירושלים המקורית, שמכונה כעת 'החאן' (סהכ כ-36 קילומטרים), ובו ישנן שתי תחנות תפעוליות - בבר גיורא ובביתר - שתיהן באתרים קיימים של תחנות תפעוליות בנוסף לשתי תחנות נוסעים חדשות: במלחה ובגן החיות התנכי.

ב 9/4/2005 נחנכה ברוב טקס תחנת הרכבת במלחה, ורכבת ראשונה ועליה ראש הממשלה דאז, אריאל שרון נסעה על הפסים המחודשים בין תל אביב לירושלים.

משך הנסיעה כיום בין תל אביב לירושלים הוא שעה וארבעים והוא אינו עונה על הצרכים הנדרשים מקו רכבת המקשר את עין הבירה.

אנו נמצאים עכשיו ליד המבנה הישן של תחנת הרכבת בר גיורא שכאמור כיום משמשת כתחנה תפעולית- מקום בו 2 רכבות יכולות לחלוף אחת על פני השנייה. ניתן לראות כי המבנה הישן אטום כולו וממתין לשיקום.

נעבור מתחת לגשר ומטרים בודדים יפרידו בינינו לבין המים המטוהרים הזורמים בנחל שורק.

שימו לב ישנם שני מועדים לטיול זה בשבת ובשישי
שימו לב מועד מיוחד לשומרי שבת