מידע כללי על המסלול

אזור: מרכז- יערות ירושלים

דרגת קושי: קל עד בינוני

נקודת התחלה: ליד חניון מצפה מודיעין

נקודת סיום: מעיין עין טייסים

אורך המסלול: כ-55.6 ק"מ 

זמן משוער למסלול: כ- 6-8 שעות

מה עושים במסלול? 

נתחיל את המסלול במצפה מודיעין (יער הרצל), אחד מ-42 המצפים שהוקמו ביערות הקרן הקיימת לישראל כדי להתריע מפני שריפות. המצפה, שנבנה בצורת חרוט הפוך, הוקם ב-1963 כשהיער עוד היה צעיר, ומעוצב כלפיד המסמל את מרד החשמונאים, שכידוע פרץ בעיר העתיקה מודיעין (או מודיעים). כולנו חוגגים בחג החנוכה את ניצחון המכבים (או המקבים) ואת נס פך השמן, אבל מה היה הרקע האמיתי לפרוץ המרד?

תמונה מתוך אתר למטייל בישראלצלם: גיא נמש

תחנה 1: יער הרצל (מצפה מודיעין)

מרד החשמונאים היה התקוממות של יהודים נגד שלטון הממלכה הסלווקית – אחת מיורשות האימפריה של אלכסנדר מוקדון – בארץ ישראל ונגד תומכיה המתייוונים. את המרד הובילה משפחת החשמונאים, שבראשה עמד מתתיהו הכהן. לאחת מות מתתיהו, הנהיג את המרד בנו המפורסם – יהודה המכבי. את הבחירה בו כיורשו הסביר מתתיהו בכך ש"יהודה המכבי איש גיבור ובן חיל מנעוריו, הוא יהיה לכם לראש במלחמה". במקום אחר בספר חשמונאים מתואר יהודה באופן מרשים לא פחות: "כגור אריה ישאג לטרף, וימוגו הפושעים מפחדו".

ואכן, יהודה המכבי הוכיח עצמו כמצביא מבריק כאשר שינה את שיטת הלוחמה של המורדים, שעד שקיבל את הפיקוד על כוחותיהם לא העזו להתעמת ישירות עם הצבא הסלווקי, והסתפקו בפשיטות על ערים וכפרים במטרה להשמיד את מזבחות היוונים ששכנו בהם. יהודה, לעומת זאת, ניצל את היכרותו המעמיקה עם האזור ושליטתו בטקטיקות של לוחמת גרילה, למארבים והתקפות פתע ממוקדות – בייחוד באישון לילה - נגד כוחות הצבא הסלווקי, והנחיל ניצחונות משמעותיים ליהודים.

תמונה מתוך אתר למטייל בישראלצלם: גיא נמש

בקרב האחרון שבו השתתף, קרב אלעשה, מנו כוחותיו של יהודה לפי חוקרים מודרניים כ-3000 איש, לעומת כ-22,000 חיילים סלווקים. למרות יחסי הכוחות שהפכו ניצחון לבלתי אפשרי, סירב יהודה לסגת מן הקרב. בספר מקבים א, ט, 10, הוא מנמק את בחירתו להילחם נגד כל הסיכויים במלים מעוררות התפעלות:

חלילה לי מעשות זאת – לנוס מהם, ואם קָרֵב יומנו – ומתנו בגבורה בעד אחינו, ואל יהי כבודנו לכלימה.

יהודה המכבי נהרג בקרב זה ונקבר על ידי אחיו, יונתן ושמעון, בעיר הולדתם מודיעין, שעל מה קרויים הן העיר מודיעין בת זמננו והן המצפה שבו פתחנו את הסיור. לאחר מותו הם ארגנו מחדש את הצבא, ולאחר מספר שנות עימותים הוקמה בארץ ישראל ממלכה יהודית ריבונית, תחת מלכות בית חשמונאי, ששלטה בין השנים 140-63 לפנה"ס ובתקופתה ידע העם היהודי בארץ ישראל תקופת זוהר של שגשוג לאומי, תרבותי וכלכלי. רק כיבוש הארץ על ידי הרומאים שם קץ לכמעט לשמונים שנים אלו של עצמאות מדינית.

תחנה 2: אנדרטת שלושת מפקדי ההגנה

כבר בתחילת המסלול ניכנס לעמק היער ונחצה אותו לאורך השבילים, במסע רכוב שבמהלכו נעבור בנקודות מעניינות ומפתיעות. הנקודה הראשונה שלנו תהיה אנדרטת שלושת מפקדי ההגנה, שכמו מצפה מודיעין, מנציחה סיפור גבורה מתולדות עם ישראל – אך כזה שהתרחש למעלה מאלפיים שנה לאחר עלילות המכבים.

תמונה מתוך אתר למטייל בישראלצלם: גיא נמש

באנדרטה זו מונצחים שלושה ממפקדי חטיבת קרייתי שהיו קודם לכן מפקדי ההגנה במרחב תל אביב - שורה אשרוביץ, יחזקאל בן דוד וישראל שחורי. הם נפלו במקום זה בעלות רכבם על מוקש ביום י"ד בתמוז תש"ח (21.7.1948), בעיצומה של מלחמת העצמאות.

מכאן נמשיך לכיוון דרום-מזרח אל תוך יער "גמזו", נחצה מתחת למסילת הרכבת המובילה למודיעין ונמשיך עם השביל עד למצפה משה שעיה שליד קיבוץ שעלבים, שם נוכל לתצפת על כל אזור היערות באזור ב- 360 מעלות וליהנות מהנוף הציורי עוצר הנשימה הנשקף ממנו.

תחנה 3: דרך בורמה

המסלול ייקח אותנו אל גבול שפלת יהודה, שם ניכנס לדרך בורמה העתיקה. דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים. היא נסללה כדרך עפר במהלך מלחמת העצמאות, מאחר שהכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון ובשער הגיא. הדרך קרויה על שם דרך בורמה ההיסטורית המקורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין–יפן השנייה.

 את המעבר שלימים תיסלל עליו דרך בורמה, מצאו ככל הנראה שלושה לוחמי הגדוד השישי של חטיבת הראל, שהיו חייבים לרדת לשפלה מקיבוץ קריית ענבים שבו שהו. הם ניווטו בחשכת הליל, בדרך לא דרך, והצליחו לא להתגלות על ידי יושבי הכפרים הערביים הסמוכים. משה ("מוסה") אשד, סייר וקצין מודיעין מחטיבת גבעתי, היה מומחה לג'יפים וזיהה שהדרך תוכל לשמש למעבר ג'יפים, והזדרז לדווח על כך למפקדיו. לאחר שסיירי פלמ"ח וידאו שניתן יהיה להרחיב את תוואי השטח ולפתוח דרך לירושלים שתהיה נסתרת מאנשי הלגיון הירדני, גויסו בהתערבות ישירה של דוד בן-גוריון 13 ג'יפים לצורך הבקעת הדרך.

שיירות הג'יפים פעלו מדי לילה עד ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, ואברהם חן (שוטלנד), הנהג האגדי של חטיבת גבעתי של הפלמ"ח, עבר מג'יפ לג'יפ והקפיצם על גבי הסלעים כדי לצלוח את שטח הגבעות הסלעי שדרש מיומנויות נהיגה גבוהות במיוחד.

לפריצת דרך בורמה, שהודות לה ניתן היה לחדש את הקשר עם ירושלים הנצורה, הייתה חשיבות עצומה למורל של היישוב העברי בארץ ישראל במלחמת השחרור. לכבוד סלילתה ומעשי הגבורה שנכרכו בה, כתב נתן אלתרמן את שירו המרגש "דבר מבקיעי הדרך", שפורסם ב"טור השביעי" בעיתון "דבר" ב-10.12.1948, ונפתח במלים:

תמונה מתוך אתר למטייל בישראלצלם: גיא נמש

תחנה 4: אשתאול ויער הקדושים

בסופה של דרך בורמה נפנה ישר לכיוון דרום עד שנגיע לאזור המושב אשתאול ויער הקדושים. אשתאול הוקם בתום מלחמת העצמאות, כשאר יישובי פרוזדור ירושלים, במטרה ליצור רצף התיישבותי בין השפלה לירושלים, ונקרא על שם אשתאול המקראית – עיר של בני שבט דן שלפי ספר שופטים, בקרבתה זכה שמשון הגיבור שרוח אלוהים תשרה עליו.

בנופים אפופי אווירה תנ"כית והוד קדומים אלו קשה שלא להיזכר בסיפורו של שמשון – השופט השנים-עשר והאחרון במקרא, ויוצא הדופן מבין כולם. שמשון נולד לאישה עקרה משבט דן שהתפללה לבן, ומלאך השיב לה שאם תזכה לכך עליו יהיה להקדיש עצמו לאלוהיו. בדומה להרקולס היווני ולגיבורי העל בקומיקס ובקולנוע של זמננו, שמשון ניחן בכוח אדיר וכמעט על-אנושי, והיכה קשות בפלשתים – שהפריעו לבני שבט דן להתפשט משפלת יהודה אל מישור החוף. הדבר לא הפריע לו לנהל רומנים סוערים עם נשים פלשתיות, שהיוו עבורו אמתלה כדי להפליא בבני עמן א

ת מכותיו. לאחר שאחת מאותן נשים, דלילה, בגדה בו ובעת שנתו גזרה את מחלפות שערו – שבהן טמון היה סוד כוחו – אסרו אותו אויביו הפלשתים וכבלו אותו למזבח במקדש דגון. במעשה גבורה אחרון קרא שמשון "תמות נפשי עם פלשתים" – ומוטט את המקדש האלילי על יושביו, כשהוא מקריב בכך גם את חייו שלו.

מי בעצם היו אותם פלשתים מסתוריים? מדובר בעם קדום, המתואר במקרא כפולשים זרים שהגיעו דרך הים, מהאי כפתור או מכרתים, ושתרבותם שונה מאוד מזו של עמי המקום. הפלשתים היו חרשי ברזל, התמחות שרכשו במסעות כיבושיהם באנטוליה שבטורקיה בת זמננו. צבע שיערם מתואר לעתים כבהיר וחוקרים סבורים שהם היו קרובים במוצאם ליוונים. הפלשתים היו מאויביהם המרים ביותר של בני ישראל, והתנ"ך משופע בתיאורי קרבות בין ממלכות יהודה וישראל לבינם. שאול המלך נלחם רבות נגד הפלשתים ולבסוף נהרג עם בניו בקרב מולם על הר הגלבוע. יורשו, דוד המלך, הביס את הלוחם הפלשתי הענק גוליית והצליח לבסוף להכניע את הפלשתים ולהחליש את הדומיננטיות שלהם באזור.

תמונה מתוך אתר למטייל בישראלצילום: גיא נמש

לפי המסופר במקרא, לאחר שהובסו על ידי דוד, חדלו הפלשתים להיות עם מאוחד והתפצלו למספר ערים עצמאיות, שתושביהן הוגלו לבסוף מן הארץ על ידי נבוכדנצר מלך בבל.

כאמור, את ייעודו כנזיר, כלומר כמי שאמור להקדיש עצמו לאלוהים, גילה שמשון בקרבת העיר העתיקה אשתאול, שעל שמה קרוי היישוב המודרני. בספר שופטים, פרק יג, פסוקים כד-כה, נאמר:

“ותלד האישה בן ותקרא את שמו שמשון; ויגדל הנער, ויברכהו ה': ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן, בין צרעה ובין אשתאול.”

יער הקדושים הגדול, המקיף את המושב אשתאול, ניטע לזכרם של מיליון וחצי הילדים שנספו בשואה ונטועים בו כשישה מיליון עצים להנצחת הקורבנות. יער מיוחד זה כולל חלקות שונות שכל אחת מהן מוקדשת לקהילה יהודית אחרת (ובהן "יער קדושי פולין", "יער קדושי הונגריה", "יער קדושי צ'כוסלובקיה", "יער קדושי ליטא" ו"יער קדושי בלגיה והולנד") ומספר העצים בכל אחת מהן נועד להיות כשל מספר הנספים בקהילה.

תמונה מתוך אתר למטייל בישראלצילום: גיא נמש

תחנה 5: נחל כסלון ועין לימון

נפנה לכיוון מזרח אל נחל כסלון המרשים, מהנחלים הגדולים של הרי יהודה, ונחצה את היער לאורכו דרך הנופים הירוקים הציוריים המיוחדים לאזור זה. זה הזמן לעצור לרגע ולהתפעל מהטבע הנהדר שמקיף אותנו באזור יער בן שמן. יער זה הוא השטח הירוק הנרחב ביותר בישראל. עצי האורן מעניקים מחסה מפני השמש להולכים בצילם, אך מתחת להם ניתן לגלות מגוון עשיר של צמחייה מקומית – מהפריחה הססגונית והנפלאה בשלל צבעים המכסה חלקים גדולים מהיער בחורף ועד לפטריות (זהירות, לא ל קטוף על דעת עצמכם! הרעילות שבהן יכולות להיות מסוכנות ואפילו מאוד) הצומחות תחת כל עץ רענן. מקורות המים שעוברים לאורך היער ושנבקר בכמה מהם, הופכים את האזור כולו לשוקק חיים.

השביל ייקח אותנו עד למעיין "עין לימון", בו נוכל לעצור לקפה וטבילה מרעננת ולשבת בפינות ישיבה טבעיות בינות לעצים ובנאות דשא. לאחר מכן נטפס לכיוון ישוב צובה, נחצה את הכביש ונמשיך עם השביל שלנו כ 2.5 ק"מ עד למעיין "עין טייסים". מעיין זה נובע ומפכה מבעד לנקבה אל בריכה מלאכותית, שבה מימיו הצלולים והצוננים נקווים. לא תמיד המעיין מלא, אך כשהוא מלא רחצה במים היא חוויה מחיית נפש במיוחד.

תמונה מתוך אתר למטייל בישראלצילום: גיא נמש

כאן המסלול שלנו מסתיים. בנקודה זו, לאחר הליכה של כ- 100 מטרים, תוכלו שוב להיכנס למי מעיין קרירים ונעימים, להכין לעצמכם כוס קפה ולהתחיל לסכם את המסלול הכיפי והיפה שעברתם ביום זה. מי שמנקודה זו חוזר למיטה שלו בבית צריך רק לחזור בחזרה על אותו שביל לכביש (כ- 2.5 ק"מ) ליד ישוב צובה ולהמשיך משם הביתה. מי שרוצה להישאר לישון באזור ולהמשיך למקטע נוסף בשביל, ימשיך לאחר העצירה במעיין כ- 1.2 ק"מ לחניון עין טייסים.

נקודות עצירה לפק”ל קפה

       

מסעדות בסביבה המסלול

 

תחנות דלק בסביבת המסלול

מקום לינה בסוף המסלול

חניון עין טייסים

  • שימו לב: לא מומלץ לצאת למסלול זה לאחר ימים גשומים. האדמה הבוצית עלולה לגרום לחלקים מסוימים במקטע להיות בלתי עבירים.

נוסעים בשביל יונדב

המסלול מוקדש לזכרו של יונדב רז לוינשטיין ז"ל

סמ"ר יונדב רז לוינשטיין נפל בקרב בצפון רצועת עזה בתאריך 3.11.24, בן 23 בנופלו. יונדב אהב את נופי ארץ ישראל והוא התהלך בה ללא הפסקה. נוף ילדותו היה אזור נחל פרת עם ההרים והמעיינות, שם הוא טייל מילדותו. את האהבה לארץ הוא חלק עם אשתו הדר וכך כשהתחילו לצאת, עשו יחד את שביל ישראל, מסע בו לא רק הכירו את נופי המדינה, אלא גם אחד את השנייה. יהי זכרו ברוך.

תמונה מתוך אתר טיולי