מידע כללי על המסלול
מה עושים במסלול?
לאלה המגיעים מהבית, המסלול שלנו מתחיל בחניון לילה עין צין, אשר נמצא בכניסה למסלול נחל צין. ניתן לרשום בוויז את שם החניון והוא יוביל אתכם עד למקום באופן מדוייק. חשוב לציין שהתוואי המרכזי שלנו הוא נחל צין העצום, אשר מהווה חלק מהנחלים הגדולים והיפים בארץ. השביל לוקח אותנו לכיוון דרום מערב דרך מפעלי צין, כאשר לאורך השביל הרבה שלטים המציינים כיתובים כגון "שטח פרטי", "אין כניסה", "כניסה למורשים בלבד" ועוד. יש להדגיש שכל עוד אתם נשארים על תווי השביל בהתאם למסלול המקורי שלנו - הכל נשאר תקין. כלומר, השילוט נועד לאלו אשר חושבים שניתן להסתובב בשטחי המפעל בצורה חופשית, כיוון שהוא אינו מגודר.
בתחילת השביל בצידו הימני אנחנו נראה לאחר כ- 2.7 ק"מ שדה בולבוסים אשר משתרע על פני מאות דונמים - תופעת טבע מדהימה שהיווצרותה עדיין נחשבת להיות בגדר תעלומה. בולבוסים הם מעין כדורי אבן בקנה מידה גדול אשר נוצרו מבוץ ששקע לאורך השנים בקרקעית הים, היכן שיש ריכוז חומרים אורגניים גבוה לצד ריכוז חמצן נמוך. הבולבוסים מכילים שאריות של צמחים ושלדים של בעלי חיים מתקופות קדומות. כאמור, ישנן עדיין שאלות פתוחות רבות לגבי מקור הבולבוסים, ועל כן בשלב זה טרם ידוע בוודאות מדוע צורתם אובלית. נדמה שאיזור זה הוא היחיד בארץ אשר מכיל בולבוסי אבן גיר, כמו גם בריכוז כל כך גדול שלהם. באזור נחל צין קיימות מספר נקודות בהן ניתן לחזות בתופעה זו. סלעי הבולבוסים הם ערך טבע מוגן וחל איסור חמור לאסוף ולקחת אותם מהטבע.
צלם: איתן מתאו קג׳יה
תחנה 1: הר צין
לאחר עצירה קלה, למשל - למטרת צילום תמונות יפות, נמשיך על השביל שלנו אשר חוצה את שטחי קריית המינרלים של המפעל עד להר צין. מדובר בהר בודד אשר נמצא במרכז שטחי הקריה של המפעל, והוא מוגדר כשמורת טבע. אפשר בהחלט לומר שהר צין הוא אחד ההרים המיוחדים והיפים ביותר מבין הרי הנגב, בעקבות העובדה שברשותו שתי פסגות אשר מוקפות בצוקים תלולים כמו גם שביל הליכה שמאפשר למטיילים לחזות בנוף מרהיב.
מאזור החניה אשר צמוד להר ישנן תצפיות מרשימות לכל האזור, אשר כוללות ביניהן תצפית על שדה בולבוסים נוסף. עבור מיטיבי הלכת מבינינו אשר מחפשים הרפתקאות ונהנים מהליכה, מומלץ להמשיך לטיול מאתגר עד לפסגת הר צין. כיצד מגיעים? - ממשיכים מהחניון בדרך העפר הירוקה עד לנקודת המפגש עם השביל הכחול. שני השבילים מובילים לראש ההר בעוד השביל הירוק נחשב להיות פחות תלול.
גם בעת הטיפוס על השביל הירוק, אשר אינו נחשב מסוכן, יש לטפס לאט ולא לשכוח שלא לסטות משום אופן מסימון השבילים. מראש ההר ניתן לחזות בתצפית מרהיבה על שולי מצוק הצינים, צלעות רכס חצרה ועל מפעל צין. בדרך חזרה מומלץ לרדת בשביל הכחול אשר מוביל דרך פסגת ההר הדרומית - המורד הכחול הוא תלול מאד, לכן יש לרדת בו בזהירות רבה.
תחנה 2: נחל צין
מכאן נחזור חזרה על עקבותנו לשביל ממנו באנו. נמשיך שמאלה עם השביל לכיוון דרום מערב, עד לסיום חצייה של שטחי הקריה. למעשה נגיע למפגש נחל צין עם נחל חווה. נחל צין הוא אחד מנחלי האכזב הגדולים ביותר בנגב, למעשה - השני בגודלו לאחר נחל פארן, באורך של כ-120 קילומטר. הנחל זורם ממישור הרוחות שנמצא מצפון למצפה רמון וממשיך לערבה. גם נחל חווה הוא נחל אכזב, ומהווה אחד מיובליו של נחל צין. באזור המפגש בין נחל צין לנחל חווה מתחיל "קניון הצין" זהו נקיק צר עם שרשרת גבים המתחילה מעט מערבית לחניון הלילה בנחל חווה וממשיכה לתוך ערוץ בנחל צין אשר מתמלא מים לאחר עונת הגשמים (או מספר ימים רצופים של גשם באזור).
צלם: איתן מתאו קג׳יה
בשלב זה השביל שלנו ממשיך להתקדם במקביל למסילת רכבת. מסילה זו מיועדת על מנת לחבר את כל המפעלים באיזור - מפעלי אורון, מפעלי צין, מפעלי רותם הרחוקים יותר לכיוון צפון, ומפעלי הפוספטים בערד. לאחר זמן מה אנו נחצה את המסילה מתחת לגשר אשר עובר מעל נחל צין, ולאחר כ-300 מטרים מרגע החצייה נמצא מצד ימין לשביל את ה"ג'קוזי של צין" - מדובר בבריכת מים עמוקה וגדולה אשר ניתן להיכנס אליה להתרעננות קלה, במיוחד בעונת הקיץ.
מנקודה זו נמשיך בדרכינו על גבי שביל אדום אשר מוביל לכיוון מערב. המסלול גובל במשך כל הזמן עם נחל צין, ואיתו למעשה נחצה את כל בקעת צין עד לצומת שבילים - שם נפגוש בשביל ירוק. בשלב זה נפנה ימינה. זהו חלק מציר הנפט, כלומר השביל הירוק מלווה לאורכו את צינור הנפט באיזור ומשמש למעשה לבדיקה ותחזוקה שוטפת שלו. השביל מוביל אותנו לכיוון צפון מערב, ולאחר כ-1.3 קילומטרים נפגוש משמאל שביל נוסף כחול. השביל הכחול מוביל אותנו לחניה ליד עין עקב, שהוא גם אחד המקומות הימים ביותר במקטע הנוכחי.
צלם: ארז דגן
תחנה 3: עין עקב
נפנה שמאלה אל עבר השביל הכחול ולאחר מעט יותר משלושה קילוטרים נגיע לחניית עפר, בה נשאיר את רכבנו. לאחר מכן נארוז עימנו בגדי ים, מגבות ומעט נשנושים - לאחר הליכה קלילה של כ-250 מטרים נגיע לבריכה גדולה ועמוקה אליה זורם מפל קטן לכל אורך ימי השנה. מדובר במעיין עין עקב, השני בגודלו במצוק הצינים לאחר עין עובדת הנמצא בסמוך. הכניסה למעיין היא חופשית, וכמו כן המקום יחסית נגיש גם למטיילים ברכב וגם ברכיבת אופניים. מהסיבה הזו האתר עין עקב הפך להיות אחד מאתרי הטיולים האהובים והפופולריים ביותר באזור. בהזדמנות זו יש לציין שבאתר לא מתקיימים שירותי הצלה כלשהם, על כן אחריות הרחצה היא של המטיילים בלבד.
צלם: ארז דגן
מעניין לציין שעל מפל עין עקב עצמו ישנה שכבה עבה מאד של טרוורטין - נטף נחלים - בה גדלים שרכי שערות-שולמית מצויות בשפע. עוד צמחיית מים גדלה במדרון שנמצא מצפון למעיין וכוללת פלגית שיחנית, סמר ימי, בן טיון בשרני וגם עצי תמר. כמו כן, נוסף לצמחייה המעניינת באיזור, האתר מהווה בית גידול למגוון רחב של בעלי חיים. רוב בעלי החיים מגיעים בעיקר בשעות הלילה, ומהסיבה זו שהיית מטיילים אסורה בשעות החשכה. למעשה, על המטיילים ברגל לעזוב את המעיין בשעה מוקדמת יחסית.
צלם: איתן
מתאו קג׳יה
תחנה 4: הגן הלאומי בן גוריון
לאחר רחצה ובילוי במעיין עין עקב המהמם, נחזור לרכב ויחד איתו נשוב על עקבותינו בשביל הכחול. בדרך חזרה ניתקל במזלג שבילים בעקבות התמזגות עם שביל אדום משמאל - נמשיך לנסוע בשביל האדום, איתו נמשיך לכיוון צפון מערב קרוב לארבעה קילומטרים עד למפגש עם שביל סלול. בשביל זה נפנה ימינה, ונעלה איתו עד לגן הלאומי "בן גוריון" אשר צמוד למדרשת בן גוריון. עבור אלה אשר מעוניינים לחזור הביתה בשלב זה, מדובר בהזדמנות לסיים את המקטע. במידה ויש לכם זמן, אנחנו ממליצים בחום לבקר בקבר בן גוריון, בפארק או אפילו לנסוע למקום בו הוא גר, צריף בן גוריון, אשר משמש היום בתור מוזיאון צנוע למורשת המדינה בשדה בוקר.
צלם: אביב בצון
דוד בן גוריון הוא זה אשר בחר להיקבר ברמה זו שמדרום לקיבוץ שדה בוקר, אשר משקיפה על נחל צין ורמת עבדת. יש לציין שהגן היפייפה סביב הקברים של בן גוריון ורעייתו פולה הוא פרי תכנונם של אדריכלי הנוף דן צור וליפא יהלום, אשר לימים הוכתרו כחתני פרס ישראל לאדריכלות. הגן מבטא את חזונו של בן גוריון להפרחת הנגב - הוא מכיל שביל אשר מדמה ערוץ נחל מדברי, שסביבו עצי זית וחרוב לצד צמחייה ירוקה. אורך השביל כשלוש מאות מטרים והוא מסתיים ברחבה פתוחה וגדולה, אשר בליבה מונחים הקברים. מקצה הרחבה ניתן להשקיף על הנוף המרהיב של רמת עבדת ובקעת צין.
צלם: איתן מתאו קג׳יה
עבור אלה אשר מעוניינים לישון באיזור, אנו ממליצים להמשיך בנסיעה על השביל עד הגעה לכביש 40 - לאחר מכן נפנה ימינה לכיוון צפון, ונמשיך עם הכביש עד לתחנת הדלק "ג'ו" בצמוד לכביש מצד ימין. כמובן, נתדלק במידת הצורך, ולאחר מכן נמשיך לחורשה קטנה מול התחנה בה נמצא חניון לילה הרועה. בחורשה זו נמצאים שולחנות ועמדות מנגל, ובה יתאפשר לנו להקים את המחנה שלנו ולהעביר את הלילה עד הבוקר למחרת בשביל לצאת למקטע נוסף.
חניון לילה הרועה: מידע חשוב
הכניסה חינם, יש שירותים, ספסלים ושולחנות. יחד עם זאת הלינה היא באוהלים אישיים בלבד, ואין השכרת אוהלים באיזור. גם אין חניון עבור קרוונים. כמו כן, אין תאורה בלילה או נקודות חשמל, ואין שמירה. עליכם להצטייד מראש בכמות מספקת של מים, ובמידה ואתם מעוניינים לאכול תוכלו לסעוד בתחנת הדלק או באחת מהמסעדות או בבתי הקפה במדרשת שדה בוקר. אסור להדליק מנגל או מדורות שלא במקומות המורשים לכך, כמו כן אסור גם להפעיל גנרטורים או אמצעי הגברה על מנת להשמיע מוזיקה בשטח חניון הלילה. אין כניסה לבעלי חיים למיניהם.
נקודות עצירה לפק”ל קפה
מסעדות בסביבת המסלול
תחנות דלק לאורך המסלול
נקודת לינה בסוף המסלול
- אסור להדליק מדורות או מנגלים בנקודה זו.
- שימו לב: לא מומלץ לצאת למסלול זה לאחר ימים גשומים. האדמה הבוצית עלולה לגרום לחלקים מסוימים במקטע להיות בלתי עבירים.
נוסעים בשביל אריאל
המסלול מוקדש לזכרו של אריאל אליהו ז"ל
סמל אריאל אליהו, בן 19 ממצפה יריחו, נפל בשבעה באוקטובר, בעת ששירת כלוחם שריון בגדוד 77, חטיבה 7. על אף שאותר לתפקידי סייבר ומודיעין נחשקים טרם שירותו, אריאל בחר להתגייס כלוחם ולהגן על הארץ אשר אותה ואת נופיה כל כך אהב. החיבור הגדול ביותר של אריאל היה למדבר שהעניק לו שלווה והשראה לכתיבה. יהי זכרו ברוך.
היי,
מה תרצה לכתוב על "שביל ישראל 4X4 - מקטע 12: מחניון לילה צין תחתון לשדה בוקר"?