ד"ר (ורס"ן במילואים) איתן נאמן האמין בעבודה קשה ותמיד שאף למעלה. הוא למד במשך שנתיים בישיבות גבוהות ואז התגייס לחובלים, שם שירת במשך שש שנים כקצין נשק. לאחר מכן הוא למד שנה נוספת בישיבה הגבוהה בעלי, לאחריה החל ללמוד רפואה באוניברסיטת בן גוריון. את ההתמחות ברפואת ילדים עשה בבית חולים סורוקה ואת תת ההתמחות באוניברסיטת ייל שבקונטיקט. לארץ הוא כבר חזר כרופא מומחה. לאורך הקריירה שלו הוא למד רוסית וערבית בשביל להבין טוב יותר את מטופליו, כזה היה איתן.
איתן הסתכל על כל אדם בגובה העיניים ובכבוד, ללא שמץ של שיפוטיות. היה לו לו"ז מאוד צפוף כי מעבר לעבודתו כרופא הוא התנדב במד"א וביחידת חילוץ ערד, עשה מילואים ב-551 (גדוד 7008) ובמקביל ב-669 כרופא, וגם העביר השתלמויות רבות ותרגולי החייאה לצוותים רפואיים שונים. המסר שאיתן רצה להעביר לעולם הוא פשוט תהיו אנשים טובים - בזוגיות, עם הילדים, עם החברים ועם העמיתים. ביחידת החילוץ של ערד הוא התנדב יחד עם בת זוגתו, אותה שכנע בטירוף להצטרף.
איתן אהב לטייל במיוחד בנחל צאלים, שם הוא ובת זוגו הפכו לזוג באופן רשמי, שם הם יצאו לחילוץ יחד, ושם יחידת חילוץ ערד ערכה עבורו אירוע הנצחה. באותו הטיול עם בת הזוג, איתן בדיוק יצא לחמשוש מהצבא, לקח את הרכב של אמו, אסף את בת הזוג בשישי לפנות בוקר והם התחילו לטפס למעלה צאלים, ירדו לנחל הרדוף ומשם למעין הקסום של עין נמר. בדרך חזרה אל הרכב הם היו עייפים ומאוהבים, וגם גילו שרכבם נפרץ. בהמשך הם גם טיילו יחד בארצות הברית.
כך היא כתבה לו:
"מצחיק ועצוב, ששם נפרדנו ממך שוב
מעל אותו נחל שהפך אותנו לזוג.
אותו נחל שכל כל אהבנו.
אותו נחל שהביא אותך ליחידת חילוץ."
בשבת שמחת תורה, איתן היה כונן בבית החולים וכשיצא לשם בבוקר כבר לקח איתן את מדי הצבא וסידר לעצמו מחליף במידה ויוקפץ, כך הוא טיפל בפצועים עד שהגיעה הקריאה למילואים ליחידה הישנה שלו, 551, בה היה חסר רופא. הוא סייע לצוותים בכפר עזה, עזר בחיפוש אחר מחבל בשדרות והצטרף לסריקות באזור שער הנגב – שם הם פגשו במחבלים. איתן נלחם בהם עד שקיבל כדור בבטן ונפל במקום. בזכותו של איתן וחבריו התגלו עמדות שהייה של מחבלים וכך ניצלו חיי אדם. הוא היה בן 44 בנופלו, יהיה זכרו ברוך.
היי,
מה תרצה לכתוב על "איתן נאמן ז"ל: סיפור חייו באתר למטייל בישראל"?