בעקבות אוצרות המקדש בנחל עכברה

שמועה מסתורית אודות מטמון נעלם בנחל עכברא שבהרי צפת עושה לה כנפיים ומביאה בעקבותיה, מזה מאות שנים, מקובלים ותלמידי חכמים, שליטים עטורי מדליות, הרפתקנים, שודדים וסתם מטיילים, להלך באפיק הנחל או לדלג על מצוקיו התמירים בתקווה לזכות אי"ה (אם ירצה השם) בפרוסה מכיכרות הזהב, שיש אומרים, טמונות בנפתוליו

מסלול הטיול והתמונות הם פרי עטו של אמנון גופר, מספר סיפורים ומתמחה בטיולים אתניים בגליל (טלפון: 054-6549191)

איך מגיעים ומטיילים

ניתן להכנס לנחל עכברה מהכביש החדש שבין אליפלט לעין זיתים פונים דרומה סמוך לגשר עפ"י השילוט עד בתי הכפר המודרני, להחנות את הרכב במקום שנגמר האספלט ולגלוש מטה. אפשר גם להתחיל בשכונת רמת בגין שבשיפולי צפת ממזרח (כביש 89) ולבעלי רכב רב מינוע מומלץ להתחיל מכביש 85 סמוך לצומת קדרים.

למי שמגיע בתחבורה ציבורית - תוכלו לקחת את קו 3 מהתחנה המרכזית של צפת ולרדת בתחנה הראשונה ברחוב זלמן שז"ר.

משם תוכלו לרדת רגלית לנחל הנמצא מעט מזרחה ולחבור לסימון השבילים העובר בנחל.

השמועה שעשתה לה כנפיים

מסוף המאה ה-16 התפתחה מסורת שמקורה כנראה, בקהל מקובלי צפת, הרואה בנחל עכברה, מצוקיו ועין-כחל שבאפיקו, את המקום שבו נטמנו כלים ואוצרות מבית המקדש. מסורת זו נשענת על שלשה מקורות. האחד, ספרו של רבי חיים הורוביץ "חיבת ירושלים" (1844) המציין את מרחב נחל עכברה כמקום האוצר, השני ספרו של המקובל רבי נפתלי בן יעקב אלחנן "עמק המלך" (1684) שנכתב באממסטרדם הרומז על המצאות אוצרות גנוזים ליד עין-כחל, וספר שלישי, "שערי ירושלים" שבו מספר הרב נפתלי ריישר על חיילי נפוליאון בונאפרטה המחפשים אוצרות בנחל.

שלושת אלה ומקורות נוספים הופכים את הנחל על מעיינותיו ומצוקיו אבן שואבת למחפשים מהארץ ומהעולם.

וכך כותב  רבי חיים הורביץ בספרו "חיבת ירושלים": "סמוך לעכברא, בדרך שהולכים בה מהעיר צפת לטבריה יש בקעה גדולה ועמוקה מאד ובתחתית הבקעה יש מעיין מים צלולים שנקרא "עין כחל" ועוברים דרכו ובצידו המזרחי יש הר גבוה מאד ובראש ההר חצוב כדמות שער סתום ובהר זה נגנזו הכלים הקדמונים והיקרים של בית המקדש".

החלטתי ללכת בעקבות השמועה. לא לחפש אוצרות, אלא דווקא ליהנות ממכמני הנחל המיוחד הזה ולאפשר לכם לבוא אליו מבלי לחשוב רק על חשבון העובר ושב שלכם.

עכברה - הכפר העתיק והכפר החדש

הכפר עכברא שימר את שמו הארמי או העברי כשאר הכפרים שבסביבתו, קדיתא, נבוריא, דלתא וגוש חלב, כמותם היה יישוב יהודי מתקופת התלמוד, שננטש מתושביו היהודים כנראה בתחילת המאה ה-12.

בתי האבן של הכפר העתיק וחורבותיו מצויים על הגדה המזרחית של הנחל, משמרים בקירותיהם את זיכרונותיו. זיכרון הכפר הערבי עכברה שתושביו נטשוהו לקול כלי מלחמה בימי תקומתינו, וזיכרון בית כנסת עתיק יומין ששרידי כתליו נותרו בחורבנם מעת הקהילה היהודית שהסתופפה לקורתו.

הכפר המודרני עכברא, בתיו עשויי לבנים, רחובותיו אספלט וחוטי החשמל מחברים אותו אל המחר. את מקום תושבי עכברה הערבים שנמלטו ב-48 ללבנון תפסו תושבי הכפר קדיתא שנמלטו גם הם ממוראות המלחמה ונדדו בדרכם אל ג'עוני, היא ראש פינה ומשם בעזרת האדון פרידמן בנו של "יוסף אפנדי" האגדי, נכנסו אל בתי עכברא הנטושים, לא לפני שחתמו באצבעם על מסמך המבטיח כי לא ישובו לקדיתא לעולם. פלאחים היו ופלאחים נשארו, הנדודים אינם טבועים בדמם.

שער המטמון וכוכי המסתור

המרים עיניו אל המצוק יבין במהרה מה הפך את המקום מבוקש כל כך. בשיאו, בגובה 200 מטר מעל פני האפיק, ניתן להבחין בקשת טבעית המעוצבת בסלע, כמו שער אבן ענק וסתום שרק יד נפילים שאינם מוכים בבעת הגובה אפשר שסיתתה רישומו בהר.

לאן מוביל אותו "שער" נשגב אין איש יודע, אולי לאותו מטמון הכלים הגנוזים, אך מכאן לא ייפלא בעיני מדוע בחר נפוליאון בשעה שצר על עכו הסוררת (1799) להקצות גדוד מחייליו מרחק יום רכיבה, לשלוח ידם  בחיפוש מטמונים נסתרים ויש אומרים, שכל מפולות האבן המוטלות לרגלי הצוק מקורן בפיצוצים מעשה הצרפתים.

מרחק קטן מהשער על פי תהום ניתן להבחין בפתחי מערות וכוכי מסתור רבים. שם בחגווי סלע היה אחד ממעוזי המורדים בשלטון רומי ויוסף בן מתיתיהו, אלוף פיקוד צפון בעת ההיא, ביצר את סלע עכברא כפי שדאג לביצורם של שבעה עשר מבצרים אחרים בגליל.

ארמית ועברית שלובות הן...

על המורדים ברומאים נאמר שהסתתרו בסלע כ"גוזלים בני יונים". בני יונים בארמית - "בר- יונים" ומכאן אולי השימוש במילה "בריון" לציון בריונים ומורדים בחוק.

הדסים, צדיקים ומעיינות

בפסעי בין בוסתניו של הכפר העתיק וגם על רכסי רמת רזים שממעל, גיליתי בין סלעי האבן את ערוגות ההדסים. ככתמים ירוקים בולטים הם בסלע הלבן ומהווים מקור פרנסתן של משפחות צפתיות כאז כן היום. על פי המסורת, ההדס הוא "ענף עץ עבות" (ויקרא כ"ג מ), אחד מארבעת המינים עליהם מברכים בחג הסוכות והאר"י הקדוש שמשכנו היה מרחק פסיעה מכאן, היה מהדר בשעת הבדלה ומריח מאגודה של הדסים.

קדושת עכברא לא פסקה מעולם. במעלה ההר נמצא קברו של התנא עקביא בן מהללאל שטבע את האימרה "...דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ובפני מי אתה עתיד ליתן את החשבון" (אבות פ"ג) ולכאן אל הנחל היה היה בא ר' משה קורדובירו (הרמ"ק) עם תלמידיו לשם התבודדות ותפילה.

שבעה הם המעיינות הנובעים באפיק הנחל ומעל כולם התעלה במעלות קדושה עין-כחל שהוא דווקא הנמוך מכולם.

יש הטוענים שטעות בזיהוי מיקמה את המעיין המבורך במורד הנחל בשעה שמיקומו האמיתי צריך להיות היכן שנובעים היום מימיו של עין סלע. אך מי אנחנו כי נלין וניכנס לפלוגתא בעניין כה שולי, שהרי משני המעיינות שותה רק העדר של אבו-חאלד, ואפילו עוברי האורח שהלכו ומהלכים בנתיב שבין עיר הקודש צפת לעיר הקודש טבריה מדירים רגליהם ממנו בעבור נחש האספלט המתפתל בין השתיים.

גשר, טרסות עתיקות ופחד האנגלים

צפונה מהכפר העתיק, חוצה את אפיק הנחל גשר הקורה, הגבוה בגשרי ארצנו. 80 מטר גובהו ולמרות שלקח 20 שנה להעמידו תמיר ורם ונישא, התמונה הנשקפת מהדום רגליו ומעלה, יפה עשר מונים מלעמוד בשיאו ולהשפיל מבטינו מטה.

אם נמשיך צפונה במעלה הנחל לעבר רמת רזים נפגוש את טרסות האבן העתיקות, העצים בני מאות השנים והבוסתנים שנותרו אחרי שעשירי צפת נטשוה ב-48.

עצי זית ורימון, שקד, אלון, מייש ותות, ענבים ומשוכות צבר כולם נאחזים בקרקע ומשתלבים אלה באלה ביופי פראי שיד אדם כבר שנים איננה מפרעת.  

דרך טרשים מוליכה אותנו צפון מערבה, לצאת מהנחל לעבר רמת רזים ושכונותיה החדשות של צפת. לשוליה נבחין בעדר של משפחת המאירי הידועה לנו בייצור גבינות צפת האיכותיות. חדי העין שבכם יבחינו שהדרך כבושה היטב וסלולה באבן וקרוב לשיאה מצויים בורות מים מבוטנים, עמדות מרגמה ותצפית ועוד מיני שרידי ביצורים המחכים לבוא אויב וצר. זהו חלק ממערך הגנה  מבוצר היטב שנבנה ע"י הבריטים בשנת 1942 בשיתוף עם אנשי היישוב, במסגרת תוכנית שנקראה "מצדה בגליל". כמוה כתוכנית "מצדה בחיפה", נועדו מערכים אלה לשמש תשתית הגנתית לאפשרות של פלישה גרמנית לארץ עם התקדמותו מדרום של קורפוס אפריקה בפיקודו של רומל מדרום, או במידה ותוכרע המערכה ברוסיה ויבואו קלגסים נאצים מצפון.

ובאשר למטמון, אני ממליץ ללכת בעקבות דבריו של הרב נפתלי ריישר: "לשווא יהיה עמלכם, לא יתגלה המטמון עד שיבוא משיח בן דוד צדקינו".

חוות דעת על בעקבות אוצרות המקדש בנחל עכברה

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...