שלוחת איילה ונחל שמרי

איך מגיעים

בכביש 2 (תל אביב חיפה) יורדים במחלף זכרון [1 במפה] לעבר פורדיס. בצומת פורדיס [2] פונים צפונה (שמאלה) לעבר חיפה. לאחר כ-6 ק"מ פונים ימינה בצומת עופר [3] לעבר כרם מהר"ל והמושב עופר. חולפים על פני תחנת הדלק, ולאחר כ-500 מטר פונים ימינה [4] אל הכביש המוביל לעבר מושב עופר. חולפים על פני חניון הזיתים משמאל וממשיכים עוד כקילומטר אחד עם הכביש, עד שמגיעים לפניה ימינה לשביל עפר שלצידו חניון קק''ל בשם חניון כרמלים (שלט המפנה אל חניון המעיין נמצא במקום) [5]. זוהי נקודת ההתחלה של הטיול.

עין איילה

בסמוך לחניון ישנו שער גדול, שממנו מתחיל מסלול הסיור. השביל, המסומן בסימון שבילים ירוק, מגיע לאחר כ-100 מטרים לעין איילה (בערבית עין ע'אזל), הנקרא גם בפי בני המקום עין עופר [6]. נביעת המעיין אינה עזה, ולפני מספר שנים, סכרו קק"ל ותנועת בני המושבים את מימי המעיין בבריכת שכשוך רדודה, שעומקה כ-45 ס"מ. שימו לב כי השתייה מהמים אסורה.

לאחר הביקור במעיין, נמשיך עם השביל, שעובר בחורבות כפר ערבי שחרב במלחמת השחרור. שרידים אלו מרמזים על אשר קרה במבצע שוטר בתאריך 24-25 ביולי בשנת 1948.

מבצע שוטר

בתקופת מלחמת השיחרור עברה הדרך בין תל אביב לחיפה בכביש הישן - כביש מספר 4. כביש זה נשלט באותם ימים על ידי משולש ישובים ערביים - איג'ים, עין ע'אזל וגבע, שנודע בכינוי "המשולש הקטן". כלי רכב יהודיים שנעו על הכביש הופגזו ונחסמו, והתנועה בין תל אביב לחיפה נאלצה לעבור בצדו המזרחי של הכרמל, דרך נחל תות (ואדי מילק) ויגור. בפיקוד הצבא הוחלט לכבוש את ישובי המשולש הקטן, אך מספר ימים טרם המבצע, ב-21 ביולי, נכנסה לתוקפה ההפוגה השנייה, ולכן הוחלט להסוות את המבצע כמבצע משטרתי, ומכאן נגזר שמו – מבצע שוטר. המשימה הוטלה על חטיבת אלכסנדרוני, בסיוע כוחות מחטיבות גולני וכרמלי. בקרב הקשה לא הצליחו הכוחות לכבוש את מובלעת הישובים, אך כאשר חודשה ההתקפה, התברר כי הכוחות הערביים ותושבי הכפרים ברחו. כביש החוף נפתח לתנועת תחבורה יהודית, ולאחר מלחמת השחרור הוקמו במקומם של שלושת הכפרים הערביים המושבים עין איילה, גבע הכרמל וכרם מהר"ל.

ההליכה ממשיכה על צלע שלוחת איילה, כשמימין נפרס נוף מישור חוף הכרמל, ובאופק נראים הישובים עין איילה, הבונים ודור, והחממות והשדות המעובדים על ידם. השביל מוקף סביב בצמחייה ים תיכונית: אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, חרוב, אלת מסטיק, קטלב, אורן ירושלים, ער אציל, אשחר רחב עלים ועוד. מבין הפרחים תוכלו להבחין בחודשי החורף והאביב ברקפת, כלנית, נורית ופרג, לוטם, מרווה משולשת, זלזלת קנוקנות, סירה קוצנית, עיריוני צהוב ועוד. בנובמבר יבשמו את האוויר פרחים רבים של נרקיס מצוי.

חרבת שמרי

לאחר הליכה של כקילומטר וחצי השביל הירוק יורד מהשלוחה ומגיע למבנה אבן בעל שני קמרונות, הנקרא חרבת שמרי [7]. המבנה הנוכחי הוא מהתקופה העות'מאנית, מסוף המאה ה-16, ונראה כי שימש כמחסן. לפי תעודות צלבניות, יתכן כי המקום היה קיים גם לפני 800-900 שנה בשם אסומר. סביב למבנה המקומר נמצאות מספר מערות, שבחלקן בוצעו פעולות בנייה, ונראה כי הן שימשו למגורים ואחסון.

חזרה לחניון

מחרבת שמרי ממשיך השביל הירוק עוד קטע קצר בירידה לעבר ערוץ נחל שימרי, וכאן מסתיים השביל הירוק. לאחר שעוברים גדר בקר, פונים שמאלה לשביל הכחול במעלה נחל שמרי. לאחר זמן קצר פונה השביל הכחול ימינה, אך אנו לא נפנה לדרך זו ונמשיך עם דרך העפר ישר בשביל לא מסומן. בשתי ההצטלביות הבאות [8] נבחר את הפניה השמאלית, ולאחר עליה קלילה נחבור לשביל המסומן בסימון שבילים שחור. נמשיך בשביל זה, ולאחר כקילומטר אחד נגיע לקבר שייח' בעל כיפה עגולה. השביל עוקף את קבר השייח' מימין ויורד בחזרה למקום שבו השארנו את הרכב.