טיול ג'יפים בערבה הדרומית

מהלך המסלול

(איפוס)

0 - מפגש כביש הערבה, כניסה מזרחה לדרך עפר מהודקת. משני צידי השביל שטח חקלאי עם חממות, שטחים עם רשתות צל ועצי דקל. שלט ההפניה לבריכות שרשרת.

1.0 - הגעה לבריכות המלח (סימון שביל אדום, פניה שמאלה, לשביל ההולך לצד הבריכות המלח שמימין).

הפלמינגו נמצאו בשולי הבריכה הצפונית. הפלמינגו, עוף נודד גדול, מוצא את מזונו במים הרדודים בים. הולך במים הרדודים, מקורו חורש את המים. הוא מסנן מהמים את הפלנקטון שנמצא במי הים. בריכות המלח מתאימות לו - מים רדודים ומי מלח. לכן קבע את מקומות כאן. חלק מהעופות הגדולים נשאר כאן, מגדל את הדור הצעיר ומוותר על הנדידה. מושבת הפלמינגו בבריכות המלח באילת מונה כבר קרוב לאלף פרטים והיא קבעה את מושבה בבריכה המזרחית.

1.7 –  מצפה הפלמינגו, על שם אברהם דנקנר ז"ל, שהיה מבעלי מפעל המלח. מקום מקורה עם ספסלים. המשך דרומה, סימון שביל אדום.

חלק גדול מהמלח שאנו משתמשים מגיע אל שולחנכם ממפעל המלח באילת. תהליך הפקת המלח דורש שטחים גדולים. תחילת הפקת המלח בבריכות הצפוניות, אליהן מוזרמים מי ים סוף. גובה המים בבריכות הוא כעשרים ס"מ. המים מתאדים לאט ונשאר בהם ריכוז גבוה של מלח. מזרימים את המים לבריכות יותר דרומיות, עד שמתאדים מי הים ונותר רק המלח. אחת לשנה מתקיים "קציר המלח", נוצר הר לבן, ענק, שנאסף מהבריכות הקרובות לאילת, המלח עובר לייצור של המלח השולחני.

2.2 – מזלג דרכים, פנייה שמאלה בסימון האדום.

2.4 – פניה ימינה לדרך חצי סלולה, כורכר (הכביש הישן לאילת).
הכביש הישן לאילת "מצטיין" ברוחבו הדל. הכביש הזה שימש את המגיעים לאילת, עד שסללו את כביש הערבה. הכביש צר מאוד וקשה מאוד על התנועה לאילת וממנה.

2.6 – פניה ימינה, לחניון (מקום לקפה). סימון שביל ירוק ממשיכים הלאה דרומה.

4.1 – סימון שביל שחור, פניה ימינה שלט שמורת הרי אילת.
שמורת הרי אילת נושקת למלחת עברונה, כל השטח שנמתח עד גבול עם ירדן. צמחיה מיוחדת עצי אשל ושני אתרים מסודרים.

5.2 – דקל הדום, שמורת עצים עתיקים. העצים מפורסמים מאוד בתצלומים ישנים של דרך הג'יפים לאילת. פניה שמאלה בדקל הדום. לאורך השבילים סימון שחור, עין עברונה. 
קבוצת דקל הדום הזו נמצאת בנקודה הצפונית ביותר. דקל הדום המצרי הוא מין מיוחד, שמתנשא לגובה רב וגזעו מתפצל לשני גזעים שראשיהם כפות תמרים.

8.0 – מכאן השביל מתאים רק לרכב שטח. חולות משני צידי השביל. עבירות בינונית, שביל חולי עם מהמורות גדולות.

8.3 – באר עברונה, בעבר ניסו לנצל את המים לצרכי חקלאות, אף שהמים מעט מליחים. בשנת 1950 קמה במקום חוות ניסיונית. המקום בשמו הערבי נקרא עין א-דפיה, המים נאספו בבור מדופן בשנת 1971. המים המלוחים נאספו בבור מדופן עם הגברת השאיבה. כיום הבאר יבשה. השם עברונה מוזכר במקרא במסע בני ישראל שיצאו ממצרים. כיום יש במקום בריכה קטנה, מוקפת בגדר לבנה, מסביב עצי אשל ענקיים, ביניהם אפשר לתפוס זולת צל מדברית. מקום משובח לקפה לקראת אחר הצהריים.

8.6 – פניה שמאלה לדרך עפר נוחה (מערבה). סימון שביל שחור.

10.9 – מפגש עם הכביש הישן לאילת שלט גדול המספר על מסלולי האופניים באיזור.
איזור הערבה הדרומית הפך להיות בשנים האחרונות לאזור מועדף על רוכבי האופניים (בעיקר בחורף ובקיץ מוקדם בבוקר). הוכנו מסלולים ברמות שונות ומדריכי רכיבה מוליכים קבוצות, כדי שלא ילכו לאיבוד במדבר. חלק מהמסלולים באיזור עברונה, פארק תמנע וסביב הקיבוצים בערבה הדרומית.

11.0 – עליה על כביש מאילת עין עברונה, (סימון שחור).
מי שירצה לחזור לאילת יאלץ לנסוע צפונה עד הצומת הבאה, באר אורה ומשם להסתובב ולחזור דרומה לאילת (סוף מסלול).

כמה טיפים

1. נוף מדברי מיוחד, אמנם זו שמורה מסודרת עם שבילים מסוימים, אך אפשר להרגיש כאן חלק מהמדבר.
2. השעות היפות של המקום לקראת שקיעה או על הבוקר עם הזריחה.
3. אם תגלו סבלנות, תוכלו לראות את העוף המרהיב הפלמינגו. עוף מדהים שעסוק כל היום באכילת פלנקטון מבריכות המלח.