נחל פרצים והר סדום - טיול יום ולילה

הטיול הייחודי למרגלות הר סדום המפורסם מתאים לימים חמים ובעיקר לליל ירח מלא. סלע תצורת הלשון, המאפיין את מישור עמיעז, הופך את המסלול בנחל פרצים לקמחי במיוחד, והצבע הלבן הבוהק באור ירח הופך אותו לאחד מהיפים שבמסלולי הלילה. בסוף המסלול מצפה לכם חוויה ייחודית: תרגישו כאילו זה עתה יצאתם ממיכל פודרה

איך מטיילים

ההליכה באפיק נחל פרצים מוצלת ולכן מתאימה גם לימים חמים האופייניים למדבר יהודה. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שעד לרגע כניסתכם לתוואי הנחל עצמו, האזור כולו חשוף לשמש. לפניכם כמה אפשרויות לטיול.

מסלול מעגלי קצר למשפחות

אורך המסלול כ-2 ק"מ. מנקודת החנייה של הרכבים (ראו נקודת הסיום ב-"איך מגיעים") יורדים צפונה לאפיק נחל פרצים והולכים בסימון אדום 11401 לכיוון מערת הקמח. לאחר הליכה של 15 דקות נבחין בשלט בו כתוב "מסלול טבעתי". יש ללכת בעקבותיו ולעלות על הגדה המזרחית של הנחל לעבר המישור. בשלב זה נתחבר לסימון שבילים ירוק, שיחזיר אותנו לנקודת ההתחלה, שבה מחכה לנו הרכב.

המסלול הוא מעין תמצית מוצלחת של נחל פרצים, והוא מתאים למשפחות שמחפשות טיול שטח קל. הטיפוס מאפיק הנחל החוצה וחזרה למישור תאלץ אתכם להשתמש מעט בידיים ולחזור מאובקים ולבנים. ראוי לציין שמערת הקמח המפורסמת בנחל פרצים, שנמצאת בהמשך הדרך האדומה, סגורה, והכניסה אליה אסורה עקב סכנת התמוטטות.

מסלול קווי ארוך בנחל פרצים – מסלול הלילה האולטימטיבי

אורכו של המסלול כ-8 ק"מ. תחילתו בברכות נאוית שבעמק נחל זוהר (בסמוך וממערב לכביש 90) וסופו בחניון הלילה שנמצא ביציאה מנחל פרצים, בחלקו הדרומי של מישור עמיעז. ההליכה במסלול זה היא בדרגת קושי קלה ובסימון שבילים אדום (11401) לכל אורך המסלול. בחלקו הראשון המסלול הוא חלק מדרך ג'יפים נוחה בין מצוקי הנחל, וחלקו האחרון הוא שביל הליכה בלבד החולף על פני מערת הקמח.

חלקו האחרון של המסלול הוא למעשה החלק הראשון של המסלול המעגלי הקצר לעיל.

  • בתיאור המסלול להלן נתייחס למסלול הלילה הקווי.

  • חובה להצטייד במפת סימון שבילים מספר 11.

  • יש להצטייד בפנסים (פנס ראש מומלץ).

  • את שני המסלולים ניתן לעשות ביום או בליל ירח מלא בלבד.

  • הסלע המרכיב את הנחל רך ומתפורר בקלות. יש להתחשב בכך ולהרחיק מטיילים ממקומות שנראים לא יציבים ולהמנע מטיפוס על דפנות הנחל.

  • יש לבדוק עם רשות הטבע והגנים והשירות המטאורולוגי לגבי סכנת שיטפון בנחל (בסתיו ובחורף).

  • הדלקת אש מותרת אך ורק בחניוני הלילה ולא בערוץ הנחל.

אפשרויות לגיוון המסלול

תצפית הר סדום ומסלול קצר בנחל פרצים
ניתן להגיע בשעות אחר הצהריים למישור עמיעז, לעלות לתצפית שקיעה בהר סדום ולאחר מכן ללכת במסלול המעגלי הקצר בלילה (יש לוודא ירח מלא). המסלול מתחיל בנקודה 3 במפה, ממנה הולכים צפונה בשביל האדום עד למערת הקמח, וחוזרים בשביל הירוק שעולה באפיק הנחל וחוזר דרומה לנקודה 3.

מסלול בן יומיים - מסלול ארוך בנחל פרצים והר סדום
ניתן ללכת בנחל פרצים ארוך כפי שמתואר במסלול הטיול בעמוד זה, לישון בחניון הלילה בסוף המסלול ולמחרת לעלות להר סדום ולרדת ממנו מזרחה לכביש 90 (דרך סימון שבילים כחול 11415) ולבקר במערת לוט. מדובר במסלול קווי ולכן יש לדאוג לרכב איסוף ברחבת מערת לוט שצמוד לכביש 90.

איך מגיעים

מומלץ להגיע עם שני רכבים ולהקפיץ אחד מהם לנקודת הסיום.

נקודת ההתחלה: ברכות נאוית [1 במפה].

לבאים מכיוון ערד (כביש 31) בצומת זוהר להמשיך ישר עד לכביש 90 לכיוון דרום. כ-900 מטר אחרי שפניתם לכיוון דרום, ממש לפני סימן הקילומטר 205 יש לפנות ימינה ולרדת מכביש 90 בעקבות סימון שבילים אדום (הבאים מכביש 90 דרום יפנו שמאלה). אפשר להתקדם טיפה עם הרכב בעקבות הסימון שבילים האדום ולהחנות את הרכב ברחבת החניה משמאל לדרך העפר. רחבת החניה צופה אל בריכות נאוית. לבאים מכביש 90 דרום, ממש לפני סימן הקילומטר 205 יש לפנות מערבה (שמאלה) לברכות נאוית בעקבות סימון שבילים אדום.

נקודת הסיום: חניון הלילה הדרומי במישור עמיעז [4 – במפגש סימוני השבילים אדום 11419, שחור 11441 וכחול 11445].

מכביש 90 יש לפנות מערבה (ימינה לבאים מצפון) לדרך לכל רכב אדומה (11419), מול שער הכניסה למפעלי ים המלח. הפנייה היא כ-500 מטר אחרי סימן הקילומטר 194 הנמצא ממערב לכביש. (אחרי גשמים הדרך עשויה להיות לא עבירה לכב פרטי). אחרי שפניתם יש לנסוע בדרך האדומה כשני ק"מ צפונה ולאחר מכן מתעקלת הדרך מערבה, יש להמשיך עוד 2 ק"מ עד לחניון הלילה הנמצא במפגש השבילים כפי שמתואר בנקודת הסיום לעיל.

  • שימו לב: נקודת הסיום היא גם נקודת ההתחלה והסיום של המסלול המעגלי הקצר.

מישור עמיעז – מקום מנוחת הצאן אך לא רק

מישור עמיעז משתרע בין הר סדום ממזרח ומצוק ההעתקים ממערב. גובהו כ-200 מטר מתחת לגובה פני הים ובעבר היה המישור לחלק מקרקעית ים המלח. כן כן, מפלס ים המלח, העומד היום על 424 מטר מתחת לגובה פני הים, היה הרבה יותר גבוה בעבר, עד כדי כך שלא היה ניתן לעבור במורדותיו המזרחיים של הר סדום, תוואי כביש 90 כיום. כשזה קרה, שימש מישור עמיעז כדרך עוקפת בכיוון צפון דרום לעבר מורדות הערבה. היום, רוב שטחו של המישור מנוקז על ידי נחל פרצים הפורץ ממצוק ההעתקים וזורם צפונה עד לעמק הזוהר, שם הוא נשפך לים המלח.

שמו הערבי של המישור הוא "סטאח אל עמעאז" שפירושו מקום מנוחת הצאן. בעבר, כאשר יבשו שדות הרעייה והמים ברכס חצרה, היו מובילים הבדואים את עדרם למקומות הבודדים בהם היה עוד ניתן למצוא מים (עין תמר ונאות הכיכר). מישור עמיעז קישר בין טריטוריות עונתיות, בין מרעה החורף בהר למרעה הקיץ בכיכר. הצאן היה נח במישור זה בדרכו לעבר המעיינות ומכאן מקור השם. המילה העברית "עמיעז" משמרת אך ורק את הצליל של המילה הערבית "עמעאז" ללא קשר למשמעות המילה. בזמן מלחמת העצמאות, במסגרת "מבצע לוט" (נובמבר 1948) לכיבוש מפעלי ים המלח הנצורים, שימש מישור עמיעז למקום מנוחת המטוסים הקלים, שניצלו את רוחבו של המשטח לנחיתה וכך העבירו אספקה לנצורי סדום.

לתחילת המסלול בנחל פרצים

לכל אורכו של המסלול תוואי ההליכה נוח ומעל לכל מרשים. מחניית הרכב נתחיל ללכת עם הסימון שבילים האדום. כפי שצויין לעיל, מירב המסלול הוא בתוואי דרך ג'יפים אדומה ובחלקו האחרון המסלול מיועד להולכי רגל בלבד ואין מעבר לרכבים (שלושה בולדרים גדולים חוסמים את הדרך). המסלול פופלרי מאוד גם בקרב רוכבי האופניים.

לאחר 1 ק"מ מתחילת המסלול נחלוף על פני סימון שבילים ירוק (דרך ג'יפים 11403) המוליכה לנחל חמר התוחם את מישור עמיעז מצפון. נמשיך על השביל האדום. לאחר כ-2 ק"מ מתחילת המסלול (1 ק"מ מהנקודה שבה חלפנו על השביל הירוק) מתחברת לדרך האדומה דרך ג'יפים שחורה (11420) הנמתחת בתוואי נחל סדום שנשפך לנחל פרצים, נמשיך ללכת דרומה בסימון האדום עד לסוף הדרך ג'יפים.

יש לציין כי סופה של דרך הג'יפים היא גם מקום המפגש של דרך ג'יפים ירוקה (11404) המוליכה אותנו מחוץ לנחל מזרחה וחזרה אל רמת המישור. במקרה של צורך בפינוי או זמנים דחוקים, הדרך הירוקה מוליכה אותנו לדרך לכל רכב שחורה (11416) ממנה ניתן לחבור לרכב הנמצא בנקודת האיסוף והחוצה אל הכביש. כל עוד אין בעיה, ממשיכים בסימון האדום ולא מוותרים על החלק הבא. ועוד דבר: הפנו מבטכם מעלה מעלה, להזכירכם אתם מטיילים בלילה ועוד במדבר, על כן זאת הזדמנות נהדרת לצפות וליהנות משמיים מלאים כוכבים.

עוגת רולדה בנחל פרצים

החלק המעניין והיפה ביותר של נחל פרצים מתחיל עם סופה של דרך הג'יפים ותחילת המסלול הרגלי [2]. אם עד עכשיו נהניתם מההליכה הלילית, כעת תוכלו ליהנות גם מה-"וורוות" (Varvot) הניכרות בדפנות הנחל. ה"וורוות" הן שכבות דקיקות בצבעים אפור ירקרק ולבן לסירוגין. למעשה מדובר בשקיעות עונתיות כאשר השכבה האפורה היא חרסית שמקורה בסחף בוצי המגיע בזמן שיטפונות חורף ואילו השכבה הלבנה היא משקע קיץ שכן בעונה זו הים נקי מבוץ ומה ששוקע זה מרכיב גירני טהור. על ידי חקירת השיכוב ניתן לדעת מה הייתה רמת המשקעים בחורף מסוים, שכן שכבה עבה תלמד אותנו על חורף גשום במיוחד. בצורה הזאת, הסלע "מספר" לנו סיפור אקלימי על תקופות קודמות.

בחלק מהמקומות השיכוב הוא לא אופקי והשכבות נראות כעוגת רולדה. יצירת האומנות הזאת היא פרי יצירתו של הטבע שכן מדובר בוויברציות סיסמיות, שמקורן ברעש אדמה הנובע מעצם היות המקום חלק מבקע ים המלח. אך כיצד הסלע התקמט ולא נשבר? ובכן, כאשר השכבה טרייה ורטובה, ונמצאת בחלקה מתחת למים, זעזוע אינו מביא לשבירת הסלע אלא לקימוטו. האלסטיות הביאה לפירוק השכבות האופקיות שהתגבשו לצורתן המעוגלת כיום.

מערת הקמח וסיום המסלול

נכון לכתיבת מסלול זה, מערת הקמח סגורה עקב סכנת התמוטטות.

בנקודה זאת ניתן להבחין בצניחת השכבות בעקבות ההתמוטטות של החומר הרך. בעקבות הקרבה לבקע ים המלח, הסידוק באזור רב, מה שהביא להיסדקות הקירות סביבנו. בצורה הזאת מתרחב ערוץ הנחל.

נחל פרצים נקרא בערבית "נאקב אל-ברלה" שפירושו "המעבר הצר של הפרדות". בניגוד למרעה, בעבר היו הפרדות מוליכות סחורה ומטען בדרך הנחל, לעבר הערבה ומחוצה לה, זאת משום שמפלס ים המלח היה גבוה מכדי לעבור ממזרח להר סדום כפי שציינו בתחילת המסלול. מטיילים מספרים, שבימי צעירותו של נחל פרצים, היה הנחל צר מאוד ומטיילים נאלצו באמצעות קופסאות שימורים להרחיב את דפנות הנחל שכן רכבם נתקע בין הקירות.

לקראת סוף המסלול נטפס מחוץ לנחל ונתחבר חזרה לדרך לכל רכב [3]. נמשיך עם הסימון האדום עד לחניון הלילה [4], כ-1 ק"מ מנקודת היציאה מהנחל. אם תזמנתם נכון את השעה, סיימתם את המסלול עם עלות השחר כאשר הר סדום מופיע במלוא הדרו ממזרח לכם.

כעת, אחרי שטיילתם בנחל תוכלו להתחבר לדבריו של אורי דביר ז"ל, האורים ותומים של סימוני השבילים בארץ ועורך מפות סימון השבילים המוכרות לכולנו: "נחל פרצים בלילה: נחל פרצים היה כבר לאתר פופולארי מאד. יפה ביום ויפה, אולי יותר, בלילה עם ירח. החוור הבהיר מחזיר את קרני אור הירח בתמונה מקסימה. בלילות ירח מלא פגשו שם מכל המי ומי ליד בני תנועות נוער וסתם רומנטיקאים".

תצפית ודרך היווצרות הר סדום

חשבתם פעם מה היינו עושים בלי מלח? ובכן, עוד בימי קדם היה המלח מצרך יקר ביותר. הידעתם? המילה הלועזית למשכורת היא salary מלשון salt (מלח). לחיילים היו משלמים משכורות במלח' ומכאן המילה soldier בלועזית. מלחים היו מובילים בים כמויות של מלח ומכאן שמם בעברית ובלועזית (sailor).

כשאתם עומדים על הר סדום, אתם עומדים למעשה על הר של מלח – תופעה ייחודית ונדירה בעולם. אורכו של הר סדום כ-11 ק"מ ורוחבו כשני ק"מ. אז כיצד נוצר ההר? לפני חמישה מיליון שנה חדרו מי הים התיכון לים המלח דרך עמק יזרעאל ויצרו את לגונת סדום. בשלב זה שקעו בים המלח סלעי מלח שעוביים הגיע ליותר משני ק"מ. בשלב מסוים ניתק הקשר בין הים התיכון לים המלח שהפך לאגם פנים יבשתי בדומה למה שאנחנו מכירים אותו כיום אך בממדים הרבה יותר גדולים. ים המלח השתרע עד לפני 14 אלף שנה מעמק הירדן ועד מושב חצבה בערבה, זוהי ימת הלשון המפורסמת. בשלב הזה הוסיפו לשקוע על גבי שכבות המלח סלעי משקע אגמיים נוספים: אחד מהם הוא תצורת הלשון המרכיבה את מישור עמיעז ונחל פרצים – מתחת לשכבה זאת יש קילומטרים של שכבות מלח.

איך כיצד לפתע התרומם הר סדום? ובכן, למלח יש תכונה מיוחדת. כאשר הוא נלחץ מלמעלה (במקרה הזה על ידי סלעי משקע אגמיים) הוא הופך צמיגי, ובצורה איטית הוא מצליח להתרומם מבין הסדקים הרבים של הבקע. תופעה זאת נקראת דיאפר. כך נוצר לנו מחדר סדום שהוא לוח אנכי שמדי שנה מוסיף להתרומם ב-6-9 מ"מ. האקלים היבש באיזור ים המלח הוא השומר עליו מבלייה שכן המלח מתמוסס הרבה יותר מהר מאבן גיר. בהר סדום מאות ק"מ של מחילות אנכיות ואופקיות שנוצרו בעקבות המסה של המים את המלח, כך נותרה לה מערת אשת לוט (הנקראת גם מערת סדום).

מבט מערבה יחשוף בפנינו את מצוק ההעתקים ממנו יוצאים גם נחל פרצים וגם נחל עמיעז. האחרון, נקרא בערבית "וואדי חליל" (חברון) משום ששימש כנתיב למבריחי מלח מחברון. המבריחים היו כורים את המלח מההר בלילה ומבריחים אותו בערוץ הנחל לשווקים במרכז הארץ. מבט מזרחה יחשוף בפניכם את הגבול בין הרי אדום להרי מואב, הוא נחל זרד שבעבר הירדן המזרחי.

טיפ לשדרוג חווית הלילה בשטח

מי לא אוהב להביט בכוכבים? ויותר מזה מי לא רוצה לדעת לקרוא כוכבים ולזהות היכן הצפון, היכן העגלה הגדולה וכיצד מזהים את שביל החלב... להלן מדריך קצר לקריאת כוכבים, ככל שתתרגלו, כך תתמקצעו יותר. לא לשכוח להביע משאלה בראותכם כוכב נופל. באתר המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב תוכלו לציין את נקודת הציון בה אתם תמצאו, את היום והשעה בה תשהו בשטח והמערכת תספק לכם מפת שמיים אותה תוכלו להדפיס: astroclub.tau.ac.il

חוות דעת על נחל פרצים והר סדום - טיול יום ולילה

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...

אירועי סוכות 2018