קטע מספר 2: מתל קצעה לבאב אל הווא

יום מהפנט בשביל הגולן שמתחיל ביער הפיות, ממשיך אל הר אודם והתצפית המרהיבה אל החרמון, עובר דרך הר חרמונית ועמק הבכא ומסתיים למרגלות הבנטל, לצד מקורות המים הרבים של קיבוץ מרום גולן | מאת: יואב שרעבי
| 31/03/2019
  • דרגת קושי: בינוני | משך הטיול: 6-8 שעות | אורך המסלול: 16 קילומטרים

  • נקודות למילוי מים:  בוקעתא – בתחנת דלק, קיבוץ אלרום

  • נקודות להספקת אוכל: בוקעתא, קיבוץ אלרום, קיבוץ מרום גולן

  • לינה: מושב שעל, קיבוץ אלרום, מרום גולן, עין זיוון

מתחילים את היום בתל קצעה שביער אודם.

הולכים כ-500 מטר ומגיעים למפגש עם הדרך האדומה אותה פגשנו קודם לכן, שמגיעה אלינו מימין (צפון). כאן שביל הגולן פונה עם הדרך האדומה מערבה וממשיך איתה כ-2.5 קילומטרים עד למרגלות הר אודם.

יער אודם הוא בעצם תא שטח גדול ובו חורש ים-תיכוני מפותח ביותר, שבו שולטים עצי אלון מצוי ואלון תולע. עד לפני כ-120 שנה היה היער מכוסה רוב שטחה של צפון רמת הגולן בחורש דומה, אך העצים נכרתו ברובם על ידי התושבים המקומיים כאשר רמת החיים עלתה ונוצר צורך בעץ כחומר גלם. יער אודם הוא שריד לאותו חורש גדול שהיה כאן בעבר, הודות לצבא הסורי שהשתמש בשטח להסוואה ולאימונים.

בתחומי היער פזורות ג'ובות - בורות בגדלים שונים, שנפערו כתוצאה מבועות גז שנלכדו בין שכבות הבזלת ו"התפוצצו" (הגז שנאצר התנדף לאט-לאט ותקרת החלל קרסה). קוטר הג'ובה הגדולה ביותר כ-800 מטר. בנוסף, בחודשים פברואר-מרץ ניתן למצוא כאן את פריחת הרקפת היוונית - מין של רקפת קטנטנה ונדירה, שהגיעה ממקומות צפוניים יותר, ונפוצה רק כאן ובמירון.

בקטע זה שביל הגולן עובר שוב בין מטעים, ויש לשים לב לפניות. המטעים פה, ובצפון הגולן בכלל, הם בעיקר מטעי תפוחים ודובדבנים, שהקור באזור עושה להם רק טוב. פריחת הדובדבן באפריל היא מחזה מיוחד לכל הדעות.

לאחר 2.5 קילומטרים מתפצל שביל הגולן מהדרך האדומה, פונה שמאלה (דרומה) ומעפיל לפסגתו של הר אודם - הר געש נוסף, משמעותי ומרשים יותר.

הר אודם, כיאה להר געש בגולן, מתהדר בתצפית מרהיבה של 360 מעלות - על החרמון, לבנון, עמק החולה, רמת הגולן וסוריה. ביום טוב ניתן לראות מכאן את פסגתו האמיתית של החרמון, שנמצאת בגבול לבנון-סוריה בגובה 2814 מטר.

מפסגת הר אודם יורד שביל הגולן דרומה, ורגע לפני הירידה ממנו נוכל להבחין משמאלנו בבור ענקי - זוהי מחצבת סקוריה, שממנה כורים את המחצב המשמש בגינון ובבנייה. ניתן להביט לתוך המחצבה ולראות את הגוונים השונים שקיבלה הסקוריה הודות למינרלים שהכיל החומר שהתפרץ מהר הגעש.

כשהר געש מתפרץ, הלבה שיוצאת ממנו יכולה להתגבש ולהפוך לאחד משלושה סוגי סלעים:

בזלת: לבה שזורמת על פני המישור ומתקררת לאט. סלעים יחסית גדולים, כבדים וחזקים, בגוונים של אפור ושחור. הבזלת בונה את מישור רמת הגולן.

סקוריה: חתיכות לבה שמתפרצות עם המון גז ובלחץ גבוה, מתקררות עוד באוויר ונוחתות בצורת גושים קטנים ומחוררים. לרוב מכונה בציבור בטעות "טוף",  ומשמש בגינון ובבנייה. בעלת גוונים חומים-אדמדמים, וקלה מאוד.

טוף: זהו בעצם אפר וולקני שהתקרר, והוא בונה, ביחד עם הסקוריה, את "חרוט האפר" של הר הגעש. צבעו חום-צהוב-ירקרק, והוא נראה ומרגיש ממש כמו חול בצבע מוזר.

השביל ממשיך דרומה ומגיע לאזור מישורי המשמש כמרעה לפרות, ולאחר 2 קילומטרים פונה בחדות שמאלה (צפון-מזרח), ומכאן ממשיך כ-2 קילומטרים נוספים עד לאנדרטת ההנצחה לחיילי פלס"ר 7 של חיל השריון.

  • כאן הכשירה המועצה האזורית גולן חניון נוח ומוסדר עם פחים, שולחנות ושטחי לינה מוסדרים (משטחי בטון עליהם ניתן ללון גם כשיש בוץ).

מאנדרטת פלס"ר 7 חוצה שביל הגולן את כביש 98 וממשיך מזרחה לאורך כביש הגישה להר חרמונית - הר געש מאורך הניצב כעת מולנו (אם רוצים אפשר לטפס להר וליהנות מתצפית יפה).

לאחר כ-1.5 קילומטרים השביל פונה שמאלה (צפונה), עוזב את כביש הגישה ומתחיל להקיף את ההר מצפון, על קו גובה די אחיד.

לאחר 1.5 קילומטרים נוספים אנחנו מגיעים למדרונו המזרחי של ההר (שממנו נשקף נוף נהדר לרמת הגולן הסורית), והשביל פונה השביל שמאלה (מזרחה) ויורד בדרך תלולה למדי לכביש סלול למחצה, המצוי למרגלות ההר. בהגיעו לכביש פונה השביל ימינה (דרומה) וממשיך איתו כ-800 מטר עד אנדרטת עמק הבכא - כאן התקיים אחד הקרבות המפורסים ביותר במלחמת יום כיפור.

קרב עמק הבכא הוא מהמפורסמים ביותר בקרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. אזור מישורי זה, המוקף מכל עבריו בסדרת הרי געש, היה לנקודה העיקרית ממנה תכנן הצבא הסורי לפלוש לרמת הגולן. במשך ארבעה ימים, מפתיחת הלחימה ב-6 באוקטובר ועד ה-9 באוקטובר, ניסו כוחות שריון ישראלים להדוף כוחות שריון וחי"ר סוריים, שהיו ביתרון מספרי וטכנולוגי ניכר.

בקרב לחמו ארבעה גדודי שריון, מהם שלושה מחטיבה 7 ואחד מחטיבה 188, מול שתי דיוויזיות סוריות ממוכנות. הקרב הביא לאבידות רבות משני הצדדים: כשבעים טנקים ומשוריינים בצד הישראלי, לעומת כ-500 טנקים ומשוריינים בצד הסורי, אך הסתיים בבלימה מוחלטת של הצבא הסורי ואף בכיבוש שטח של כ- 400 קמ"ר בתחומי סוריה, שכונה "המובלעת".

כחצי שנה לאחר תום המלחמה נקבע קו הפרדת כוחות סורי וישראלי, וביניהם אזור מפורז (בשטח סוריה). קווים אלו מהווים את גבול ישראל – סוריה עד היום. במקום ניצבת כיום אנדרטה שמנציחה את החללים שנפלו כאן מגדוד עז 77, בפיקודו של אביגדור קהלני.

מהאנדרטה יורד השביל כ-500 מטר ומגיע לצומת דרכים מצפון לכרם אלרום. כאן, במזג האוויר הקר של צפון הגולן, גדלים הענבים המובחרים ביותר של יקבי רמת הגולן ומקבלים מתיקות וטעם יחודיים. מהצומת ממשיך השביל דרומה. לאחר 700 מטר פונה ימינה (מערבה), ולאחר עוד 400 מטר פונה שמאלה.

אחרי כ-400 מטר נוספים נבחין מימיננו בבור מים שמכוסה בשכבת בטון – זהו עין חוואר, שלרוב מלא במים בחורף ובאביב. נמשיך על השביל דרומה, ואחרי כ-1.5 קילומטרים נגיע שוב לכביש 98 ונחצה אותו.

אחרי 1.5 קילומטרים נוספים נגיע למתחם באב אל-הווא – "שער הרוחות" בעברית ולנקודת סיום היום שלנו. כאן שכן בעבר כפר של בני הע'סאן, בדואים שהתנצרו. בתחומי הכפר ניצב לו עץ דובדבן בודד - אחד מעצי הדובדבן הטבעיים היחידים בארץ. ממערב לכפר נמצאת ברכת בראון - בריכת חורף יפה המאכלסת צמחי מים יחודיים ונדירים.

מפת המסלול

לקטע מספר 3 – מבאב אל הווא להר חוזק » 

כל התמונות באדיבות הצלם בר ארצי – bar artzi photography » 

חוות דעת על קטע מספר 2: מתל קצעה לבאב אל הווא

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...

אירועי חנוכה 2019