קטע מספר 3: מבאב אל-הווא להר חוזק

היום השלישי של שביל הגולן והוא בסימן הרי געש: מתחילים בהר בנטל עם נוף מרהיב, ממשיכים אל הר בני רסאן ואל חוות טורבינות הרוח המשגעת ומסיימים בהר חוזק עם הפריחות המדהימות שהוא מביא איתו | מאת: יואב שרעבי
| 12/03/2018

 

  • דרגת קושי: בינוני | משך הטיול: 8 שעות | אורך המסלול: 18 קילומטרים

  • נקודות למילוי מים: פסגת הר בנטל, מרום גולן, עין זיוון, מוצב חזקה, מושב אלוני הבשן

  • נקודות להספקת אוכל: קיבוץ עין זיוון,קיבוץ מרום גולן, מושב אלוני הבשן

  • לינה: מושב אלוני הבשן, מושב קשת, קיבוץ אורטל

מתחילים את היום בבאב אל-הווא שבסמוך לקיבוץ מרום גולן.

מבאב אל-הווא ממשיך שביל הגולן דרומה לאורך כביש 959. אחרי 500 מטר הכביש מתעקל בחדות ימינה (מערבה), ואנו נעזוב אותו ונמשיך בשביל הגולן דרומה, כשאנו מקיפים את מאגר בנטל ממערב.

אחרי קילומטר שביל הגולן פונה בחדות שמאלה (דרומה) ומתחיל לטפס להר בנטל יחד עם שביל בסימון אדום בטיפוס תלול. לאחר 1.5 קילומטרים נגיע לפסגת הר בנטל - ולנוף עוצר הנשימה שנשקף ממנה: מרחבי הגולן, הסורי והישראלי, האדירים נראים מכאן החרמון, ולפי האגדות, ביום טוב רואים גם את הר הדרוזים בקצה הדרומי של סוריה! לא פלא שדווקא כאן בחרו למקם עמוד שמציין את המרחקים לערים נבחרות בעולם.

הר בנטל הוא חלק מהר געש כבוי, שגובהו מגיע עד ל1,165 מטר. בפסגת הר בנטל ניצב בית הקפה "קופי ענן", המאפשר להתרענן במשקה או מאפה כיפי לדרך. ההמלצה הטובה ביותר היא שוקו חם (במיוחד אם קר בחוץ ופסגת ההר טובלת בעננים!).

מפסגת הר בנטל נראים בבירור שרידי יישוב גדול בגבול ישראל–סוריה – זוהי קונייטרה.

קונייטרה, העיר הגדולה ביותר בגולן הסורי, שפירוש שמה בערבית, "גשר בנוי קשתות", מעיד על מיקומה האסטרטגי של העיר בצומת הדרכים החשובה ביותר בגולן: שתי הדרכים המרכזיות של הגולן עברו פה, בדרכן לדמשק ולחרמון (כיום כבישים 91 ו-98).

במקום שכן כאלף שנה יישוב קטן, ולפני כ-130 שנה הוקמה כאן העיר קונייטרה המודרנית בידי מתיישבים צ'רקסים. ערב כיבוש רמת הגולן בשנת 1967 חיו בה כעשרים אלף איש, וכאשר כוחות צה"ל נכנסו לתחומיה נותרו בעיר רק עשרות בודדות של תושבים. קו הפסקת האש נקבע ממזרח לעיר, והיא הפכה למוקד התיישבות לגרעיני קיבוצים ומושבים (אפילו הגשש החיוור הופיעו פה פעם אחת!).

מפסגת ההר יורד השביל בירידה תלולה (היזהרו: בחורף ובאביב עשוי להיות כאן בוץ חלקלק), שלאורכה נוכל לראות מדרום להר בנטל את אחיו הגדול – הר אביטל, שעל פסגתו בסיס צבאי. לאחר קילומטר נגיע לכביש הגישה לקיבוץ מרום גולן, שאותו נחצה ונמשיך דרומה במקביל לכביש ממערב לו, עד שנגיע לכיכר.

קיבוץ מרום גולן הוא היישוב היהודי הראשון שהוקם ברמת הגולן לאחר כיבושה, ביולי 1967, כחודש לאחר סיום מלחמת ששת הימים. הגרעין המייסד של הקיבוץ נדד בין כמה מקומות, בהם מחנות סוריים נטושים והעיר קונייטרה, עד שהתמקם ב-1972 במיקומו כיום. בכל שנות הקיבוץ הראשונות, עד אחרי מלחמת יום הכיפורים (שבמהלכה פונה לחודש ימים), הוא ספג הפגזות מצד צבא סוריה, במיקומיו השונים.

כיום מתפרנס הקיבוץ בעיקר מתיירות ומחקלאות: תפוחים, דובדבנים, אפרסקים, בקר, שותפות ביקב רמת הגולן, מחצבת סקוריה ועוד. הקיבוץ ממוקם ברום של 977 מטר מעל פני הים, ובינואר 2015 נמדדה בו הטמפרטורה הנמוכה ביותר בישראל מאז הקמתה: מינוס 14.2 מעלות. קפוא!

שביל הגולן חוצה את הכיכר וממשיך דרומה ממערב לכביש, שכעת מטפס לכיוון פסגת הר אביטל. באזור קיים פארק יפהפה של עצי אלון תולע ואלון מצוי מרשימים במיוחד, וקטע הליכה זה, עד קיבוץ עין זיוון, הוא אחד מהיפים והמיוחדים בשביל.

לאחר 4 קילומטרים נגיע לכביש 91, נחצה אותו, נפנה שמאלה (מזרחה) ונמשיך במקביל אליו מדרום לו 400 מטר נוספים, עד שנגיע לחניון עין זיוון. גם כאן הכשירה מועצה אזורית גולן חניון נוח עם פחים, מתחמי לינה וכו'. בחניון ממוקמת גם אנדרטה לחללי גדוד הסיור 134 שנפלו במלחמת יום הכיפורים. 

מחניון עין זיוון ממשיך שביל הגולן מזרחה, לאורכו של אזור מפולס ומישורי יחסית – מישור עין זיוון. לאורך הדרך נפגוש טנק ישן שתותחו מכוון מזרחה, ונחצה תעלת נ"ט – תעלות שנחפרו לאורך מזרח הגולן בכדי למנוע פלישת טנקים סוריים.

בשלב מסוים נבחין מצפון לנו בשרידיו של כפר עין זיוון, שאנשיו היו בני העם הצ'רקסי שהתגוררו באזור זהה בגולן. לאחר 3.25 קילומטרים נגיע לכביש 98, נחצה אותו ונפנה ימינה (דרומה). כעת אנו עומדים ממש למרגלות הר בני רסן (תל ע'סאניה), הקרוי על שם בני שבט הע'סאן שאותם פגשנו בבאב אל הווא. כיום ניצבות בפסגת ההר עשר טורבינות רוח המפיקות חשמל בכוח הרוח, ואליהן פנינו מועדות כרגע.

הצ'רקסים הם עם שבטי קטן שמוצאו מרכס הקווקז – אזור הגבול בין גיאורגיה לרוסיה של היום. מדובר בעם של לוחמים אמיצים ועזי רוח, שגדלים מגיל אפס על טהרת החינוך הצבאי והלוחמני. במהלך אמצע המאה ה-19 גורשו הצ'רקסים מאדמתם על ידי האימפריה הרוסית, שראתה בהם איום לשלמותה, תוך אבידה כבדה של כמיליון איש.

לאחר המלחמה נדדו הצ'רקסים מערבה, ודי במהרה גויסו על ידי האימפריה העות'מאנית המתפרקת לצורך צבאי ומדיני, בזכות כישוריהם. הם מוקמו לאורך גבולות האימפריה ובאיזורי הספר כשכירי חרב, ושם שמרו על הסדר ודיכאו מרידות. בתהליך גיוסם על ידי העות'מאנים המירו הצ'רקסים את דתם מנצרות לאסלאם, בין השאר עקב האכזבה מהרוסים שנלחמו נגדם, שהיו בעצמם נוצרים.

גם לרמת הגולן הגיעו הצ'רקסים דרך האימפריה העות'מאנית: הם התיישבו ב-14 כפרים באזור (עין זיוון, מומסייה, חושנייה וכו'), וכן הקימו את קונייטרה המודרנית. כנראה שנוכחותם כאן תרמה רבות להיעלמות היער הגדול שאפיין את צפון רמת הגולן, עקב עיסוקם בכריתת עצים ובהכנת פחם. עם כיבוש הגולן ברחו הצ'רקסים בדומה לשאר תושבי הגולן, וכיום קיימים בישראל שני כפרים צ'רקסים בלבד: כפר כמא בגליל התחתון, וריחנייה בגליל העליון. אוכלוסייתם הכוללת בישראל מונה כ-4,000 איש.

מנקודת החצייה נמשיך 200 מטר דרומה במקביל לכביש, עד שנגיע לדרך הגישה להר ולטורבינות. נפנה שמאלה (מזרחה) ונלך בדרך הגישה, שלאחר 500 מטר פונה ימינה (דרומה) ומתחילה לעלות לכיוון פסגת ההר.

לאחר 1.25 קילומטרים נוספים של טיפוס מתון נגיע לפסגת ההר, שהיא גם נקודת התצפית המזרחית ביותר בשביל הגולן! מכאן נשקף נוף מדהים אל החרמון, סוריה ורמת הגולן. בנוסף, מכאן ניתן לראות כי אנחנו בעצם עומדים על חלקו הצפוני של רכס הרי געש צר וארוך – זהו רכס בשנית, ולאורכו אנחנו עומדים ללכת, לכיוון דרום.

חוות טורבינות הרוח בהר בני רסן הוקמה בשנת 1992 בשיתוף פעולה של תאגיד המים האזורי "מי גולן", משרד האנרגיה והשירות המטאורולוגי, במטרה לייצר חשמל בכוח הרוח. הקמת החווה נבעה, בין השאר, מהצורך בהפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים וירוקים יותר, שכן לשימוש בפחם ונפט יש השלכות סביבתיות חריפות. זוהי חוות טורבינות הרוח הראשונה שהוקמה בארץ, ומיקומה מוכה הרוחות נבחר בקפידה כדי להשיג ייצור חשמל מקסימלי. החווה מפיקה 12 מיליון קוט"ש חשמל בשנה – כמות המספיקה לכל תושבי רמת הגולן.

מפסגת ההר מתפתל השביל למטה בדרך הרכב שיורדת מהטורבינות לצד הדרומי של ההר. לאחר קילומטר נעזוב את הדרך ונמשיך דרומה, ומשמאלנו נוכל לראות את שרידיו של כפר צ'רקסי נוסף – מומסייה. אנו מתחילים בטיפוס מתון לכיוון הר קורטם - הר נוסף בשרשרת הרי הגעש עליה אנו נמצאים כרגע, ולאחר 2 קילומטרים נגיע (כמעט) לפסגתו. הטיפוס המתון עובר בתוך יער הפארק הייחודי של רכס בשנית – אחד המקומות היחידים בארץ בו גדלים אופן טבעי אלון מצוי, אלון התבור ואלון תולע.

לאחר קילומטר נוסף שביל הגולן נפגש עם כביש משובש, מסומן בסימון שבילים ירוק – זהו כביש הגישה למוצב הר חוזק. אנו פונים שמאלה (דרומה) וממשיכים 1.25 קילומטרים לאורך הכביש המשובש, עד ששביל הגולן פונה ימינה (דרומה) ועוזב את הכביש למרגלות הר חוזק.

אנו עומדים כעת למרגלות הר חוזק – זוהי הנקודה המזרחית ביותר בשביל הגולן, ובעצם השביל המסומן המזרחי ביותר בארץ! מכביש הגישה למוצב הר חוזק ממשיך שביל הגולן דרומה, במקביל לשביל רגלי מסומן ירוק, בתוך יער הפארק היפהפה של רכס בשנית. במקטע זה פורחים בחודש אוקטובר שני פרחים נדירים ומרשימים: חלמונית גדולה וסתוונית התשבץ (סיבה מצוינת לצאת לשביל בתקופה זו!).

חלמונית גדולה וסתוונית התשבץ פורחות כאן יחדיו מאמצע אוקטובר עד תחילת נובמבר, ומשתייכות לקבוצה המכונה "מבשרי גשם" - פרחים הפורחים לפני היורה. החלמונית הגדולה היא פרח גדול בצבע צהוב – חלמוני עם שישה עלי כותרת, והיא פורחת במקומות ספציפיים מאוד, אך באזורים נרחבים בארץ, כולל בהר הנגב. סתוונית התשבץ, לעומתה, נדירה יותר, וניתן למצוא אותה באתרים ספציפיים בצפון הגולן בלבד (זהו גבול התפוצה הדרומי שלה בעולם). צבעה ורוד ועלי הכותרת שלה, שישה במספר, מעוטרים בתבנית של משבצות, ומכאן שמה. הר חוזק הוא המקום היחיד שבו ניתן לחזות בפריחה המרשימה של שתיהן יחדיו מדי שנה.

לאחר 1.25 קילומטרים נגיע לדרך רחבה המחברת את מוצב הר חוזק לשער האחורי של מושב אלוני הבשן –  היישוב המזרחי ביותר בארץ, ולסוף היום השלישי שלנו!

לקטע מספר 4 – מאלוני הבשן לאום א-דנניר » 

כל התמונות באדיבות הצלם בר ארצי – bar artzi photography » 

חוות דעת על קטע מספר 3: מבאב אל-הווא להר חוזק

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...