כל המידע על מזרח הרמון: ממכתש רמון לערבה

במסלול זה תזכו לראות נופים, צמחים ותופעות גיאולוגיות שלא ניתן להגיע אליהן אלא דרך טיול רגלי. המסלול הינו למיטיבי לכת בלבד, ניתן לעשותו ביומיים או בשלושה, אין נקודות הצטיידות בשטח למים או מזון ולכן יש לתאם הטמנת מים מראש או לסחוב את כל המים על הגב. ראו סעיף מנהלות בהמשך.

הכנות לקראת המסלול

  • אורך המסלול הוא כ-33 ק"מ המתחלקים ל-15 ק"מ ביום הראשון ועוד 18 ק"מ ביום השני. תחילת המסלול היא ממצד סהרונים שבמכתש רמון (ראו מסלול טיול במכתש רמון), אליו ניתן להגיע עם רכב. חניון הלילה במפער נקרות שנמצא בסמוך למסלול נסגר ולכן ניתן לישון יום קודם בחניון הלילה נחל גוונים, או חאן בארות הסמוכים לתחילת המסלול.

  • מאחר ואין אפשרות למלא מים בשטח, חובה להצטייד באוכל ומים ליומיים. יש לקחת לפחות 5-6 ליטר מים לאדם ליום, בהנחה שלא מדובר בעונת הקיץ. כדי להימנע מסחיבת כל המים על הגב, ניתן לתאם הכנסת מים ועצים לשטח בתשלום: 08-6581453 (איציק מעוז ממושב חצבה) או 052-3666656 (קובי ממושב צופר)

  • יש לתאם את הטיול עם פיקוד דרום בטלפון: 08-9902394 או 08-9902294, ומומלץ להצטייד גם בדף הטלפונים לחירום שבאתר.

איך מגיעים

למגיעים ברכב פרטי: כביש מספר 40 מוביל מבאר שבע למצפה רמון. יורדים בכביש דרומה ממצפה רמון, ו לאחר כ-9 ק"מ מגיעים לשלט המפנה שמאחה מהכביש לדרך עפר [1] בסימון שבילים אדום. דרך זו מובילה לעבר חניון בארות [2]. ניסע בה כ-5 ק"מ עד למפגש עם דרך עפר נוספת, המסומנת בסימון שחור, ובה נפנה שמאלה. לאחר כ-800 מטר נפנה ימינה בחזרה לשביל האדום שיוביל אותנו לחניון יום מצד סהרונים [3]. כאן נתחיל את המסלול.

הגעה למסלול בתחבורה ציבורית: כדי להגיע למסלול ניתן להיעזר במספר חברות אוטובוסים - ככל הנראה מטרופולין לנסיעה בינעירונית ברחבי הנגב, וחברת אגד לנסיעה לכייון אילת דרך המכתש.

  • ניתן להגיע למכתש רמון בקו אוטובוס אגד 392, שנוסע לאילת ועובר דרך המכתש (ירידה בתחנת "עין סהרונים"). מתחנת האוטובוס ישנה הליכה של כשעה עד לתחילת המסלול. מומלץ לנצל את מקטע ההליכה הזה ולבקר באתרים נוספים במכתש רמון. 

  • את החזרה מהישוב ספיר ניתן לעשות באוטובוס שחוזר מאילת צפונה למרכז. יש לברר עם אגד את שעות הנסיעה ולתכנן את קצב ההליכה והעצירות בהתאם.

היום הראשון

החניון נמצא ליד מצד סהרונים הנקרא גם בשם חאן סהרונים. מבנה זה היה אחד מהמקומות בהם נחו לחניית לילה אורחות הגמלים שנעו על דרך הבשמים מפטרה לעבר עזה בתקופת הנבטים. אורחות גמלים אלו, שהיו עמוסות לעייפה בתבלינים ובשמים, הובילו את מרכולתם לאורך הנתיב המדברי הידוע בשם דרך הבשמים. לאורך דרך זו הקימו הנבטים מקומות מסודרים לחניית לילה. על פי רוב, מקומות אלו נמצאו בסמוך למקור מים. גם במקרה זה, עין סהרונים נמצא במרחק של פחות מ-100 מטר מהמצד. החאן הרבוע שמידותיו 42x42 מטר, מלמד אותנו רבות על הנבטים ועל אורך חייהם. (עוד על הנבטים ניתן ללמוד במסלולים לערי הנבטים, שבטה, עבדת, ממשית וניצנה).

לאחר הסיור הקצר במצד, נתחיל ללכת עם דרך העפר המסומנת בסימון שבילים אדום, לכוון מזרח. הדרך עוברת במעלה דקלים שברמת סהרונים. תוך כדי הליכה והירידה נשקף נוף מרשים לעבר צידו הדרומי של המכתש. אחת הצורות שתופסות את העין במיוחד היא כרבולת חרירים, קיר של המכתש שכוחות תת קרקעיים שונים גרמו לו להתרומם כך שהשכבות שמרכיבות אותו נראות כמעט ניצבות לקרקע. על קיר זה נטפס בהמשך המסלול.

לאחר הליכה של כ-1.5 ק"מ נגיע למפגש שבילים. נמשיך עם סימון השבילים השחור ושביל ישראל בדרך העפר.לאחר כ-500 מטר מתפצל ממנה שביל המסומן בסימון שבילים כחול [5] ואיתו שלא המפנה לכרבולת חרירים. סימון שבילים כחול זה (שקל לפספס את הפניה אליו) ילווה אותנו ברוב הטיול.

כרבולת חרירים - לאחר הליכה במכתש, מתחיל השביל לטפס במעלה כרבולת חרירים. העלייה אינה קלה כלל וכלל אך הנוף שנצפה ממנה שווה כל טיפת זעה. לאחר כ-2.5 ק"מ נגיע לנ.ג. 583 [6]. למולנו נצפה כל הודו של מכתש רמון. מצפון ניתן לראות את הר ארדון, שמכונה על ידי הגיאולוגים כהיפוך תבליט. ולמה הכוונה - הר ארדון של היום היה פעם עמק בין שני הרים גבוהים ממנו. הרים אלו נשחקו ונסחפו עם השנים בעקבות הגשם והבליה עד שלבסוף, מה שהיו פעם הרים, הפכו לשתי בקעות המוכרות כבקעות מחמל (מצפון להר ארדון) ובקעת ארדון (מדרום). אם כך, הר ארדון שבולט מאוד לעין היה פעם לא אחר מאשר עמק. מצפון מערב נוכל לראות את גבעת חרוט שנראית כחוד שחור ובהמשך לה את המצלעות הצפוניות של המכתש.

לאחר מנוחה ותצפית נמשיך על גבי הכרבולת ונעבור דרך נ.ג. 530 ו 489. לאחר 3 ק"מ השביל הכחול יורד לעבר נחל מעוק [7] בו הוא ממשיך עוד כ-1.2 ק"מ. מנחל מעוק  [8] מתחיל השביל לטפס צפונה לעבר האוכף עם נחל גלד הנקרא אוכף האמוניטים. לאלו שיש בידם מעט זמן, יכולים להמשיך בנחל מעוק עוד כ-300 מטר מזרחה ולחפש את האמוניטים גם בתוך הנחל (בירידה מהכרבולת, באפיק נחל מעוק יש עצי שיטה רבים. ביחרו לכם אחד וצננו את הגוף בצל).

אמוניט הוא מאובן של בעל חיים שחי לפני 65-90 מיליון שנים מהתקופות הגיאולוגיות, הקנומן והטורון. האמוניט היה רכיכה מוקפת שבלול שהיה בנוי מתאים נפרדים על ידי מחיצה. בין תא לתא, עובר בין המחיצה צינורית שמחברת את התאים השונים.הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון, זה שנושק למי הים בו היא חיה. מתא החיצוני הזה שולטת הרכיכה על הכנסה והוצאה של מים לתאים החלולים. בעזרת וויסות זה, יכולה הרכיכה לשלוט בשקיעה ובציפה שלה. האמוניט לא קיים זה מיליוני שנים ונראה שהוא נכחד יחד עם הדינוזאורים. עם זאת, את קרוב המשפחה שלו, הנאוטילוס, ניתן למצוא עד עצם היום הזה.

 צמחיית המדבר - לאורך כל המסלול ניתן לראות את צמחיית המדבר עולה מתוך החום. לצמחים במדבר מנגנונים שונים ומגוונים להתמודד עם המחסור במים ועם החום. את הצמחים נראה בדרך כלל במרכזי האפיקים, לשם מתנקזים מים רבים יותר מאשר בשאר השטח, ההופכים את הקרקע גם לפחות מליחה. את דרכנו ילוו: שיטה סלילנית, שיטת הסוכך, הרנוג השיטים, אשל, רותם המדבר, סילון קוצני, רכפתן מדברי, מתנן שעיר, קזוח עקום ועוד.

נחל גלד

נחל גלד -אם מצאנו אמוניטים בנחל וגם אם לא חיפשנו אותם כלל, נמשיך בשביל הכחול במעלה לעבר אוכף האמוניטים [9] שם נוכל לראות אמוניטים נוספים שחלקם שבורים. מהאוכף נתחיל לרדת לעבר נחל גלד. לאחר כ-1.5 ק"מ נגיע למפל מרשים [10]. השביל יורד בחוכמה את המפל דרך השלוחה וחוזר בחזרה למפל. מתחתית המפל ניתן לראות את כוחות הטבע האימתניים שכופפו ועיקמו את הסלעים. כוחות אימתניים אלו הופעלו כתוצאה משבר הרמון שעובר באזור זה. את תוצאת הקימוט באזור זה, בתחתית המפל, מכנים מטיילים רבים אצבע אלוהים.

400 מטר לאחר המפל ישנה פנייה שמאלה (צפונה), שסוטה מסימון השבילים (סימון שקוף במקום), ואם נלך בה כ-100 מטר נגיע לעין גלד, מעיין בודד באזור שגם בסוף הקיץ ניתן לראות את סימני הרטיבות שבאדמה סביבו (ניתן לחפור כדי לגלות את המים) כמו כן, ניתן לראות את עקבות בעלי החיים שבאים לשתות מהמעיין.

 לאחר הביקור במעיין, נחזור לעבר השביל הכחול ונמשיך כ-1.5 ק"מ עד שנגיע למפל נוסף שגובהו שמונים מטר [11]. השביל מוביל אותנו לתחתית המפל שם נמצא גב חולית שמתמלא במי שיטפונות כאשר אלו שוטפים את הנחל. נשים לב כי בנקודה זו מתחבר לנחל גלד מצפון נחל קמאי שגם מימיו תורמים את תרומתם. מנקודה זו, נקרא הנחל נחל קמאי. מתחתית המפל נמשיך עוד 600 מטר לעבר חניון הלילה.

חניון הלילה: נמצא בחיבור הנחלים קמאי ונקרות. ניתן להדליק שבשטח חניון הלילה בלבד ואין להשתמש בעצים או שיחים שנמצאים בשטח ומשמשים כבית גידול לבעלי חיים רבים. בנוסף, יש לקחת את האשפה אתכם כולל בקבוקים ריקים במידה ויש לכם בעקבות הטמנה.

רוצים לקבל הצצה למה שמחכה לכם במסלול? תראו את לונלי פלג במקטע הזה בשביל ישראל » 

היום השני

לאחר ארוחת בוקר נעזוב את נחל קמאי ונפנה שמאלה (צפונה) בשביל העפר המסומן בסימון שבילים אדום שעובר בנחל נקרות. על שביל זה נלך כ-3.5 ק"מ עד שנראה פיצול שוב לשביל הכחול [13]. שימו לב לא לפספס את פיצול השבילים. השביל הכחול מוביל אותנו לתחתית הר יהב ומטפס לראשו במסלול חכם ובטוח. כל ניסיון לטפס להר יהב שלא דרך השביל הכחול, גם אם זה מעט יותר ארוך, מסוכן מאוד ולא יחסוך בזמן.

העליה להר יהב, שאורכה כ-1.5 ק"מ, מחולקת לשתי מדרגות לא קלות שבינן מישור שההליכה בו מאפשרת להחזיר את הנשימה. גם כאן, פסגתו של הר יהב [14] היא בגובה של 372 מטר מעל פני הים ונשקף ממנה נוף מרשים של נחל נקרות והנחלים הנשפכים אליו. זוהי נקודה מצוינת להפסקת אוכל קצרה לפני שממשיכים.

מהר יהב, ממשיך השביל הכחול כ-5 ק"מ באפיק שיורד מהר יהב ונשפך לנחל צבירה.שם הוא חובר לפרק זמן קצר לדרך ג'יפים [15]. בנקודה בלב נחל צבירה (נ.ג. 108) נמצא חניון לילה נוסף שמסומן במפה. על דרך הג'יפים נלך כ-200 מטר שם שוב יתפצל השביל שמאלה (דרום מזרחה) [16]  והוא יתחיל לטפס את 200 המטרים לעבר רמת צבירה [17].

רמת צבירה והסדקים: העלייה לרמה תשאיר אותנו חסרי נשימה, אבל לאחר מספר לגימות מים צוננים, נוכל שוב ליהנות מארץ הבראשית שנדמה כי הנה אנחנו מגלים אותה בפעם הראשונה. ההרים החשופים, הנחלים המתפתלים והוד המדבר ישאירו אותנו עצורי נשימה. מהתצפית ניתן לראות את הר יהב ולהבחין את המרחק הרב בו צעדנו ממנו לעבר הרבה. לאחר התצפית היפה ניתן לעזוב את השביל ולהמשיך 300 מטר דרומה לעבר תופעת הסדקים (מסומן במפה).

הסדקים

הסדקים הם תופעה גיאולוגית מעניינת. בעוד חלקה העליון של רמת צבירה עשוי סלע גיר קשה שאינו מתבלה, השכבה שנמצאת ממתחת עשוי סלע קרטוני רך שנסחף בקלות רבה יותר בגשמים וברוחות. כך אנו מגיעים למצב בו לסלע הגיר הקשה אין תשתית עליה הוא נשען. העדר הבסיס מביא ליצירת סדקים שלאט-לאט מתרחבים עד שהם מתנתקים ונופלים לוואדי שמתחתם. ישנם סדקים עמוקים מאוד, ויש להיזהר מאור אם רוצים לרדת ולבקר בתוך סדק שכזה.

לאחר הביקור בסדקים, נחזור לשביל. ונתקדם לעבר צידה המזרחית של רמת צבירה, גם שם נמצא סדקים מרשימים. השביל יוביל אותנו במורד הרמה לעבר נחל אשבורן. כ-1.5 ק"מ לאחר הירידה הרמה, בסמוך לעץ שיטה, פונה השביל דרומה, בנחל אשבורן [18] כדי להקיף את נ.ג. 178. לאחר כ-1 ק"מ הליכה, השביל פונה צפונה [19] ומתקדם לעבר נחל כרכשת [20]. ניתן לחוש כי באזור זה אנו קרובים הרבה יותר לערבה, השטח שטוח יותר ויש בו בעיקר גבעות נמוכות ונחלים רחבים שבאפיקם צמחיית מדבר.

בנחל כרכשת נמצאת תופעה גיאולוגית נדירה לארץ היא הקלדרה. קלדרה היא בעצם לוע של הר געש עתיק וכבוי שצלעותיו התמוטטו פנימה. כאשר הולכים בשביל קשה לחוש שזה המצב, אך שרידי הטוף והסקוריה שהם סלעים שנוצרים בהתפרצות געשית, מעידים שזה אכן הר געש עתיק. מהקלדרה נמשך מחדר של בזלת באורך 1 ק"מ לעבר ספיר שקל להבחין בו כקו שחור שכאילו סומן בסרגל לאורך הקלדרה.

השביל מוביל לעבר מוצא הקלדרה [21], שממנה נשקף לראשונה נוף מרהיב של הערבה והיישוב הקהילתי ספיר. מכאן נמשיך בשביל הכחול, המקיף את גדר הישוב מדרום [22], עוד כ-3 ק"מ לעבר שער הישוב [23], שלידו נמצא עץ פתילת המדבר הגדולה, המכונה גם תפוח סדום.

הישוב ספיר, הנקרא על שם פינחס ספיר שהיה שר אוצר, נוסד בשנת 1976 כמרכז קהילתי לישובי צפון הערבה. בישוב נמצא בית הספר האזורי, המועצה האזורית, אולם ארועים ובתי מגורים לעובדי הציבור.טיולינו מסתיים בשער הישוב אך כדאי ללכת עוד מספר מטרים ולבקר בפארק ספיר, שנמצא בכניסה לישוב ובו אגם עם מי תהום גבוהים ומדשאות.