איך מגיעים

  • נקודת התחלה: כביש 31 מוביל מערד לכיוון ים המלח-נווה זהר. 16.5 ק"מ מצומת חתרורים מזרחה או כ-10 ק"מ מצומת נווה זהר מערבה, בין הקילומטרים 64-65 בכביש ישנו שלט חום המפנה לצוק תמרור ועין בוקק. בשלט זה מתחיל שביל רגלי בסימון שבילים ירוק [1] . אמנם אין חנייה מסודרת באזור זה, אך ניתן למצוא מקומות להחנות בהם את הרכב בביטחון.

  • שימו לב כי כ-1 ק"מ מזרחה בכביש 31 ישנה תחילת מסלול נוסף, שמוביל בין השאר לעין בוקק ומסומן בסימון שבילים שחור [12]. בדרך עפר שחורה זו אפשר לנסוע עד למרגלות צוק תמרור.

  • נקודת סיום: (שם יחכה הרכב השני) בסמוך לפנייה הצפונית לאזור המלונות של עין בוקק, ליד הקילומטר ה-212 בכביש 90, ישנו שלט המפנה לעין בוקק [11]. שם מסתיים הטיול.

  • למשתמשים ב-GPS כאן נמצאת רשימת נקודות הציון של המסלול (רשת ישראל החדשה) »

נחל בוקק למשפחות

למשפחות המעוניינות בזרימה ובמים של הנחל, ניתן ללכת הלוך וחזור במסלול השחור מכיוון כביש 90. כלומר, לחנות את הרכב בצמוד למלונות על כביש 90 וללכת בשביל השחור עד לבריכות ובאותה דרך לחזור. מסלול קצר זה נפוץ מאוד ובימים חמים תמצאו שם המון מטיילים ומשפחות.

המסלול הארוך

תחילת המסלול היא בשביל הליכה להולכי רגל המסומן בסימון שבילים ירוק [1]. סימון שבילים זה, ילווה אותנו כמעט עד לסוף המסלול. ההליכה של כק"מ בנוף המדברי יביאו אותנו עד מהרה להר שולחן העונה לשם צוק תמרור [2]. כאן השביל ממשיך ישר, אך אנו, נעזוב לרגע קט את השביל, נצמד לקו המצוק, ונלך מזרחה כ-ק"מ עד שנגיע לנ.ג (נקודת גובה) 204 [3 במפה]. מכאן נשקף לנו נוף מרהיב של כל אזור דרום ים המלח. בצפון - הר הקנאים, הר בן יאיר ומצדה. במזרח - ים המלח, קניון נחל בוקק, לשון ים המלח, הרי מואב והרי אדום. בדרום - רכס חצרה, רכס חתירה והר צבאים. במערב - רכס זוהר והעיר ערד. שמו של הצוק ניתן לו בעקבות עמוד נושא לוחית מתכת אשר היה ניצב בקצה הצוק במשך שנים ונראה מרחוק כתמרור. כיום העמוד איננו.

בנקודה זו קל לראות את גבעות הקירטון הרבות של רמת המדבר. בהמשך הטיול נראה שרמה זו נשברת במצוק ההעתקים לעבר ים המלח. באזור זה, יורדים 100-350 מ"מ גשם בשנה, אך בגלל כושר הספיגה הנמוך של הקרקע, רוב הנגר העלי אובד ולכן אזור זה אינו מתאים לגידולים חקלאיים, אלא רק למרעה.

מנקודת התצפית, נמשיך עם המצוק לכיוון צפון מערב עד שנחבור בחזרה לשביל הירוק [4] אשר יוריד אותנו מצוק תמרור לעבר נחל בוקק. נחל בוקק, אשר באפיקו נצעד, הינו נחל אשר זורם לאורך כ-10 ק''מ, מאזור הר בן נשר והר פרסה לעבר מצוק העתקים. הנחל מתחתר במסלע רק של סלע קירטון. 

לאחר הליכה של כק"מ נגיע למפגש עם דרך עפר המסומנת בסימון שבילים שחור [5], אנו נמשיך עם השביל הירוק אשר עובר בתוך אפיק הנחל. את ההליכה תלווה צמחיית מדבר טיפוסית: אשל, רתם המדבר, מלוח קיפוח, ימלוח פגום, רכפתן המדבר ועוד.

לאחר הליכה של כ-1.5 ק"מ, נגיע לנקודה מצוינת לעצירה, מעל מפל קטן שנוצר בנחל [6]. מכאן ישנה תצפית יפה על הנחל. השביל הירוק עוקף את המפל מימין וחוזר בחזרה לנחל. אנו נמשיך עוד כ-2 ק"מ של הליכה בנחל, תוך שאנו נצמדים לסימון שבילים הירוק עד שנגיע למפל נחל בוקק [7].

מפל בוקק

בנקודה זו הנחל נופל ממצוק ההעתקים במפל פרסה מרשים בגובה מאה מטר שתחתיו מפל נוסף בגובה שישים מטר. בתחתית המפל נמצא עין בוקק, אליו נרד בהמשך המסלול. מנקודת התצפית שבראש המפל ניתן לראות בברור את הרי אדום הגבוהים, את הר סדום, ואת מצוק ההעתקים. כל אלו הם תוצרים של מה מכונה השבר הסורי אפריקאי.

השבר, או בשמו האחר הבקע הסורי-אפריקאי, הוא עמק הנמשך לאורך למעלה מ-6,000 ק"מ, מצפון סוריה ועד טנזניה שבאפריקה. ים סוף כולל מפרץ אילת, הערבה, ים המלח, בקעת הירדן, שקע הכינרת ושקע החולה מהווים חלק מהבקע הסורי-אפריקאי. אזור ים המלח הוא חלקו הנמוך ביותר של הבקע. בקע ארוך זה החל להיווצר לפני כ-25 מיליון שנה, ותהליך התהוותו נמשך, בקצב משתנה, מאז ועד ימינו.

תיאוריות היווצרות הבקע המקובלת היום על מרבית החוקרים קשורה באחת התיאוריות הגיאולוגיות המרתקות ביותר: התיאוריה של תנועת הלוחות (נדידת היבשות). לפי תיאוריה זו מורכב חלקו החיצוני של כדור הארץ מלוחות ענקיים של סלעים הנעים בהתמדה, בתנועה איטית, הנמשכת מיליונים רבים של שנים. תוך כדי תנועתם והתנגשותם זה בזה נוצרות צורות נוף שונות על פני כדור הארץ: הרים, בקעות, מישורים וכו'. בהקשר הישראלי גורסים המדענים המחזיקים בתיאוריה כי הלוח של חצי האי ערב, הכולל גם את עבר הירדן המזרחי, נע צפונה ביחס לעבר הירדן המערבי - ארץ ישראל.

התנועה צפונה מלווה גם בתנועה מזרחה המתרחשת בעקבות התרחקותו של הלוח של חצי האי ערב מן הלוח של אפריקה, לכן מתקבלת תנועה סיבובית נגד כיוון השעון. תנועה זו גרמה להיווצרות מפרץ אילת, הערבה ובקעת הירדן (במקביל לתזוזת הלוח של חצי האי ערב מזרחה וצפונה, זזו גם ארץ ישראל וסיני והתרחקו מאפריקה לאורך מפרץ סואץ).

התנועה האופקית משני צדי הבקע באזור ישראל אינה חלקה: קו השבר הוא מזוגזג, עקום, לעתים הוא פונה שמאלה ולעתים ימינה, ולכן נוצרו לאורכו גם שקעים נמוכים (כמו ים המלח, החולה והכינרת) וגם רכסים. ישנן עדויות בשטח המלמדות אותנו על השבר. למשל, ממערב לבקע המחשופים של סלעי היסוד הגרניטיים מסתיימים באזור אילת - תמנע, ואילו בעבר הירדן הם מסתיימים ליד ים המלח, כלומר כ-100 ק"מ צפונה מהמחשופים בישראל. כמו כן באזורנו נמצאים ריכוזים של נחושת בסלעים באזור בקעת תמנע, ואילו בצד הירדני שכבות הסלעים המכילות ריכוזי נחושת נמצאות בפונון, הצפונית בכ-100 ק"מ מאזור בקעת תמנע.

אם נסכם אם כן, בעקבות תנועת הלוחות, מדינת ירדן, נעה צפונה, מזרחה ולגובה יחסית אלינו. בתצפית ממפל בוקק ניתן לראות את הרי אדום גבוהים יותר יחסית אלינו. כמו כן, אם נבדוק את טיב הסלעים בהרי אדום מולנו, נגלה שהם מתאימים להרים שנמצאים בארץ, כמאה ק"מ דרומה יותר לנחל בוקק. בינינו לבין ירדן נפער בקע ים המלח.

ים המלח, כאמור, גם הוא תוצאה של השבר. להלן איור בנוגע לשבר ים המלח, התייחסות ספציפית לאזור ים המלח. באיור ניתן לראות כי ים המלח נוצר בשלושה שלבים. שני השלבים האחרונים גרמו להיווצרות החלק הדרומי והרדוד של ים המלח, וכן לחלקו הצפוני של ים המלח, שעומק מימיו הוא כ-400 מטר.

לאחר תצפית ומנוחה במפל בוקק [7], נמשיך עם השביל הירוק צפון מזרחה, עוד כ-2 ק"מ עד למפגש עם שביל המסומן בסימון שבילים אדום [9]. בנקודה זו, ממנה נתחיל לרדת, ישנה תצפית נהדרת לעבר שני חלקי ים המלח - הצפוני העומק הכחול, והדרומי הרדוד, בעל צבע הטורקיז. ים המלח הוא הנקודה הנמוכה ביותר בכדור הארץ, אך למרבה הצער, גובה פני המים של ים המלח יורדים מדי שנה, ומדי שנה נרשם שיא גינס חדש לנקודה הנמוכה ביותר בעולם.

ישנן מספר סיבות לירידת פני מי ים המלח: אידוי כתוצאה מחום, העדר מקורות מים רציניים לאגם (פרט לעינות צוקים, עינות קנה וסמר עין גדי, ושיטפונות בודדים מירדן וממדבר יהודה) ושאיבת מים על ידי מפעלי ים המלח לטובת הפקת אשלג. 

סגירת סכר דגניה שבדרום הכנרת, הפסיקה את מקור המים העיקרי של ים המלח. ירידת המפלס היא בערך כמטר לשנה וכתוצאה מכך נחשף בכל שנה קטע חוף משמעותי. אם הדברים ימשיכו כך, עוד כארבעים שנה ים המלח יהיה קטן יותר מהכנרת. רק לשם תחושה, בשנת 1920 גובה פני ים המלח היו 392 מטר מתח לפני הים והיום המים בים בגובה של כ-424 מטר מתחת לפני הים. כאמור, עומק ים המלח בחלקו הצפוני הוא כ-400 מטר. בצלילות שנעשות עוד בתחילת המאה העשרים גילו אמודאים מצרפת צמרות עצי אשל מתים כשבעים מטר מתחת לגובה פני הים דאז. מכאן ניתן להסיק שגם בעבר ים המלח סבל תקופות קשות שהביאו את פני הים למצב נמוך יותר מכפי שהם כיום.

הירידה לעין בוקק

מנקודה זו [8], אנו נעזוב את השביל הירוק ונפנה ימינה עם השביל האדום שיורד את מצוק ההעתקים, ירידה של כ-400 מטר. תחילת הירידה תלולה ויש להיזהר משנה זהירות כאשר יורדים בה.

לאחר כ-800 מטר, שעה שהירידה מתונה יותר, נגיע לפיצול שבילים נוסף [9]. השביל האדום פונה שמאלה ויורד לעבר עין נואית ומצד בוקק ואילו שביל שחור ממשיך ישר לעבר עין בוקק. אנו נבחר בשביל השחור אשר מוביל אותנו לאחר כק"מ ירידה נוספת לעבר עין בוקק [10], מפל מים וברכה יפה באפיק הנחל. מקום מצוין למנוחה וטבילה. שימו לב שמדובר בירידה תלולה ועם דרדרת. יש להיזהר מאוד. לא מומלץ למשפחות עם ילדים קטנים.

עין בוקק הוא מעיין שכבה, דהיינו מעין שנובע במקום בו מי התהום מוצאים סדק ממנו הם יכולים לפרוץ החוצה. לאחר המנוחה, נמשיך עם השביל השחור בתוך אפיקו של נחל בוקק. בחלק זה של הנחל השביל עובר בינות לצמחיית מים ענפה. בין השאר נוכל למצוא כאן קנה מצוי, סמר חד וצמחיית נחלים נוספת.

לאחר כ-400 מטר נבלעים המים בסחף שבאפיק הנחל ולאחר כ-300 מטר נוספים נגיע לכביש 90, שלחופו של ים המלח [11]. כאן גם ימתין הרכב המאסף.

בסמוך לכביש, מעט צפונה נמצא מצד בוקק שגודלו 20x20 מטר והוא הוקם במאה הרביעית לספירה על בסיס שרידים מימי הורדוס. המצד הוקם במקום בו, בדומה לעין גדי, גידלו צמחי רפואה ובושם, בינם האפרסמון המקראי, וכן תמרים וצמחים נוספים אשר הושקו במי מעיינות עין בוקק ועין נואית.

מעל מצד בוקק נובע עין נואית. מעיין זה הינו מעיין תרמו-מינראלי, שנובע ברום של 150 מטר מעל לפני ים המלח. טמפרטורת המים של עין נואית הם 39 מעלות צלזיוס ומימיו טובים למטרות ריפוי. ייתכן, שבתקופות קדומות הובלו מי המעיין לעבר עין בוקק לשמש בבית מרחץ.