איך מגיעים
נקודת התחלה: בית ג'אן.
- מכביש 85 – בצומת ראמה פונים צפונה לכביש 864, עוברים את כפר ראמה וממשיכים עד שמגיעים לפנייה ימינה לכיוון בית ג'אן.
- מכביש 89 – בצומת חוסן פונים דרומה לכביש 864, עוברים את הישוב פקיעין ובצומת לעבר בית ג'אן פונים שמאלה.
ממשיכים עם הדרך העולה לבית ג'אן. במזלג הראשון ממשיכים בדרך הראשית (שמאלה), עוברים את תחנת הדלק ומחפשים פנייה שמאלה כשניתן לראות על אחד הקירות או העמודים סימון שבילים ירוק [1]. נמשיך עם הרכב בדרך זו, המתפתלת במעלה הר, ובשלב מסוים הכביש הופך לדרך עפר [2]. כאן ניתן להחנות את הרכב – זוהי נקודת ההתחלה.
נקודת הסיום: ישנן שתי נקודות סיום אפשריות – בחורפיש או בדרך בין בית ג'אן לחורפיש. נמליץ כאן על האפשרות השנייה שטובה אם מגיעים עם רכבים פרטיים ורוצים לעשות הקפצה מהירה: לאחר השארת הקבוצה בתחילת המסלול, יש לחזור אחורה לעבר מרכז הכפר בית ג'אן [13], ולחפש את דרך העפר (הסלולה בחלקה והמתאימה לכל רכב) לעבר חורפיש. דרך זו מסומנת בסימון שבילים אדום [11]. נוסעים בדרך זו 4.5 ק"מ (באמצע הדרך הסימון מתחלף לשחור). בשלב מסוים רואים מצד שמאל אנדרטה. כ-0.5 ק"מ צפונה ממנה נגיע לפיצול שבילים, שממנו פונה שמאלה מהדרך בשביל בסימון ירוק, המתאים להולכי רגל. זוהי נקודת הסיום וכאן יש להשאיר את הרכב השני.
אם מגיעים באוטובוס מאורגן, מומלץ לסיים בחורפיש. במקרה כזה יש לבקש מנהג האוטובוס לחכות ליד "סמבוסק הארזים" שבמרכז הכפר.
אופציה נוספת לסיום: בצומת אלקוש על כביש 89, מסלול מקסים בנחל כזיב. מוסיף עוד 2.5 ק"מ לנקודת הסיום הקודמת עם הליכה כייפית בתוך הנחל.
בית ג'אן
בית ג'אן שבהרי מירון הוא אחד מכפרי הדרוזים הגדול בארץ, והגדול בכפרי הדרוזים שבגוש הרי מירון. בית ג'אן הוא הגבוה שבכפרי ישראל, וחלקו העליון נמצא מעל לאלף מטר מעל פני הים. נראה כי מקור שמו הוא בשמה של בית דגן המקראית, והוא הוקם ככל הנראה סביב המאה ה-13-14 על שרידי ישובים קדומים יותר.
כיום יש בכפר כמעט כעשרת אלפים תושבים, שעובדים בכוחות הביטחון, כעובדי חוץ או כחקלאים. מאז שהוכרז הר מירון כשמורת טבע, מתקיים סכסוך מתמיד בין תושבי הכפר לבין אנשי רשות הטבע והגנים בעקבות ההתרחבות הכפר למגורים ולחקלאות. שיא הסכסוך היה בשנת 1987, אז לאחר התכתשות אלימה בין תושבי הכפר לבין אנשי הרשות ולמשטרה, הסכימו להקים פרויקט ביוב לכפר בבקעת הסרטבה. הבעיות לא נגמרו, ועד ימינו נמשכים הקונפליקטים בנושא ההתיישבות והתנאים אותם דורשים תושבי הכפר.
מסלול הטיול
מנקודת ההתחלה [2] נלך בשביל הירוק, כשמולנו נופו המרהיב של הר מירון ולצדי דרך העפר מטעי התפוחים והשזיפים של תושבי הכפר. לאחר כ-1 ק"מ נפנה עם השביל בפנייה חדה שמאלה (הקפידו שלא להמשיך עם דרך העפר ישר היא מובילה לשטח פרטי וכלבים משוטטים שם). בסמוך לפנייה ישנה גת עתיקה הכוללת משטח דריכה טבעי ואגן להיקוות התירוש. הגת לא בהכרח בולטת ולכן חשוב לשים לב שאתם רואים את הסימון כל הזמן.
לאחר כ-300 מהפניה נגיע לחרבת צב הנמצאת בראש הגבעה, המסומנת כ-נ"ג (נקודת גובה) 974. היום לא ניתן לראות בחרבה הרבה מעבר לפסולת שהושלכה במקום. השביל ממשיך עוד כ-1 ק"מ צפונה ומגיע לפיצול שבילים שלא קל להבחין בו. הדרך הראשית ממשיכה צפונה, וסימון השבילים השקוף (שני פסים לבנים ללא מילוי בינם), שנמצא על אבן אחת, פונה שמאלה (מערבה) ומוביל לאחר כ-400 מטר לאטרקציה – "הוטה" גדולה [3]. ידועה גם בכינויה הוטה 6.
ההוטה היא מערה מאוד עמוקה, שנוצרה כתוצאה מתופעה קארסטית, כלומר תופעה של המסת מי גשמים את אבן הגיר שממנה בנוי הר מירון. מהמקום שבו נמצאת ההוטה (אליה לא ניתן לרדת), ישנה תצפית יפהפייה מערבה לעבר הר כישור והר פלך. לאורך הדרך ילוו אותנו פרחים רבים: נוכל לראות טופח, כלנית, נורית, פרג, ברוניקה סורית שמסתתרת לה, שום, סחלבים, קידה שעירה, שקד מצוי, כחלית ההרים ועוד. אחד הדברים היפים הוא לראות את הכלנית המצויה פורחת לא בצבע האדום המוכר שלה, אלא דווקא בכחול עז. הצבע נקבע על ידי גנים שונים, והוא נפוץ באזור הר מירון.
תצפית
לאחר הביקור בהוטה נחזור על עקבותינו בחזרה אל השביל הירוק, נחבור אליו ונמשיך בדרך ההתקדמות המקורית צפונה. לאחר כ-1 ק"מ נגיע ל-נ"ג 945 [14].
מנקודה גבוהה זו ישנה תצפית מרהיבה לכל עבר: בצפון מזרח נראה את פסגת הר מירון (כ-1240 מטר מעל לפני הים), ומאחוריה באופק גם את החרמון. מעט מערבה נראה את הר חירם, הר אדיר, ומתחתיהם את חורפיש, שלידו נמצא הר זבול ונבי סבלאן. מערבה יותר ניתן לראות את הרי הגליל העליון, וביום עם ראות טובה ניתן אף לראות את הר הכרמל.
מהתצפית המרשימה נמשיך בשביל הירוק עוד כ-1 ק"מ, ובדרכנו נעבור ליד בור מים [15]. הבור נוצר גם הוא בפעילות קארסטית וכוסה במשטח בטון. בבור יש מים כל השנה. לאחר שתביטו בו, הקפידו להחזיר את הכיסוי לבור.
בחודש מאי ניתן לראות במספר מקומות לאורך השביל את פריחת השושן הצחור, פרח לבן מבהיק שהינו אחד מהפרחים הגדולים והיפים בארצנו.
מערת הנטיפים
השביל עובר בין טרשונים גבוהים של סלעי דולומיט וניכרת פעילות המים על הסלע הקשה. לפני החיבור עם סימון השבילים הכחול, ישנו פיצול ימינה לסימון שבילים שקוף [4]. (במידה והגעתם לסימון הכחול יש לחזור כ-100 מטר אחורה מאחר והסימון השקוף לא נראה למי שמגיע מכיוון בית ג'אן, אך כן ברור למי שמגיע מהכיוון ההפוך).
אם תלכו בעקבות השביל, תגיעו לאחר כ-200 מטר ל"הוטה" נוספת, שמומלץ להיכנס אליה עם פנס. ההוטה יורדת בהדרגה לבטן האדמה, ולאחר ירידה של כ-15 מטרים נגיע לחדר מערה גדול. כשנמשיך דרכו הלאה, נגיע לחדר גדול שבו זקיפים ונטיפים רבים. בכניסה לחדר זה יש מעין מרפסת, שעליה עומדים וצופים לעבר החדר. לא ניתן לרדת פנימה יותר, ויש להיזהר מהחלקה פנימה. הזקיפים והנטיפים יוצרים תחושה מרתקת וניתן לדמיין צורות שונות שהם יוצרים. הנטיפים והזקיפים נוצרים בתהליך של מיליוני שנים. למעשה מדובר בסלע הנוצר עם טפטוף המים מתקרת המערה כלפי מטה. כל טיפה משאירה אחריה קמצוץ זעיר של סידן, שבמהלך אלפי שנים יוצר נטיף. באותו הזמן על הרצפה גדל והולך לו זקיף. ללא הפרעה, לאחר אלפי שנים יכולים הנטיפים והזקיפים להתחבר לעמודים מרשימים, שכמוהם ניתן לראות במערה עצמה. כל מגע יד אדם, שהוא שמנוני מטבעו, הורס את התהליך הארוך.
אגדה
האגדה מספרת כי קרסטי, נערה מפונקת מבית עשירים, ביקשה להיות הנערה היפה ביותר בעולם. בעודה מטיילת באזור זה, פגשה במכשף רב עוצמה שהתחפש לעני מרוד וביקש ממנה קצת אוכל ובגד חם. אך קרסטי, שהייתה מאוד אגואיסטית וחסרת התחשבות, צחקה עליו והמשיכה בדרכה. בהמשך הדרך פגשה שוב במכשף שהתחפש הפעם לנסיך עשיר ויפה תואר, ומיד פנתה אליו ובירכה אותו לשלום. בעוד הם משוחחים שאל אותה המכשף-הנסיך מה הייתה רוצה יותר מכל דבר אחר בעולם. ענתה קרסטי: "להיות היפה בתבל". הפך הנסיך חזרה למכשף ואמר: "בגלל שבפנים נשמתך כה שחורה ומכוערת, אהפוך גם את חיצוניותך לכזו". ואכן קרסטי הפכה לנערה פוזלת, בעלת אף נשרי ושפתיים מצומקות, בפיה הייתה שן-כן שן-לא, רגליה עקומות וגופה כולו חסר פרופורציות. מרוב בושה התחבאה קרסטי במערה והחלה מתחננת בפני המכשף כי יהפכה לאבן. הקוסם נכנע לרחמיו והפכה לאבן. מאז ועד היום ישנן מערות קרסטיות בעלות שן עליונה (נטיף) ושן תחתונה (זקיף)...
חרבת חותם
לאחר הביקור במערת הנטיפים נחזור לשביל הירוק אשר עד מהרה חובר לשביל בסימון שבילים כחול [5]. בשביל זה נפנה ימנה (צפונה), ונלך עם השביל עוד כ-2 ק"מ.
גם בדרכנו כאן נפגוש בצמחיה המעטרת את האזור: עצי אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, אלון התולע, אדר סורי, קטלב, ער אציל, ועוד. לאחר שני הק"מ נגיע לחרבת חותם [6] שהיא שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית (ראו ציר זמן היסטורי) שהשתמר היטב. בצידה הצפוני של החרבה נוכל למצוא את בית הבד ובסמוך לו בור מים.
עין חותם
מחרבת חותם [6], נרד עם השביל הכחול כ-800 מטר עד שנגיע לעין חותם [7]. מעיין זה הוא העליון מבין חמשת מעיינותיו של נחל חביס – החלק העליון של נחל כזיב. תעלה יפה מובילה את המים לבריכה קטנה בעומק של 60 ס"מ המזרימה את המים לשוקת המשתמשת את עדרי הצאן. ליד השוקת העכשווית נמצאת שוקת עתיקה יותר. המים שלא נעשה בהם שימוש ניגרים לנחל עצמו, בו צומחת שדרת עצי צפצפה מרשימים ומרהיבים. הצפצפות, הנקראת בערבית "אל-חורה" נתנו לאזור את שמו בערבית. ניתן לראות כי בין הצפצפות למעין ישנו משטח גדול שוודאי שימש בעבר לשימושים חקלאיים. אם קצת מזל, תמצאו את המעין נקי וללא אנשים רבים – אז זו פינת גן עדן של ממש. בפעמים אחרות לצערנו לא מקפידים בני המקום על הניקיון הקפדה יתרה.
לאחר הביקור במעיין [7], נבחר בדרך בה אנו רוצים לסיים, לפי המיקום בו נמצא הרכב המאסף. לאלו שהשאירו את הרכב בחורפיש [8], נמשיך עם השביל הכחול עד פאתי הכפר ולאלו שבחרו בנקודת הסיום השנייה. במעין, נמצאת צומת שבילים, שם נעזוב את השביל הכחול, ונפנה ימינה (מזרחה) עם סימון השבילים הירוק, לאורך נחל כזיב כ-2 ק"מ עד לנקודת הסיום [9].
את המסלול הכרתי לראשונה בעקבות ספרו של מנחם מרקוס "הר מירון – סקר נוף ומסלולי טיול".
היי,
מה תרצה לכתוב על "מבית ג'אן לחורפיש - מעיינות, מערות ונופים בפסגות הגליל"?
מה עושה אותו לכזה?
כמה זמן (+-) אמור לארוך המסלול ללא ילדים? (חושבים להתחיל אותו בצהריים המוקדמים)
יצאנו למסלול ב29.4.17.
לא השארנו רכב נוסף בסיום. הנחנו כי:
1. נמצא מטיילים נוספים (בפועל לא היה אף אחד מלבדנו..)
2. ניקח מונית מחורפיש (אין מוניות בחורפיש..)
באחד מבתי העסק המליצו לנו על שירות הסעות שגבה 100 שקל על … השירות ספיישל. היה שווה!
ג'אסר 0508462605
חזרתי היום מטיול במסלול הירוק בקטע שמבית ג'אן להוטה 17 וחזור. המסלול הירוק מסומן היטב עוד מתוך הכפר ככה שקל לעקוב אחריו. צריך רק לשים לב, בשלב שכבר מתחילים ללכת, לחלק שבו הוא פונה שמאלה. אגב, ג בתוך החורש אפשר לפספס… ולכן אל תתקדמו מהר.
טיילנו ברחבי הר פקיעין שבוע שעבר וביקרנו בהוטה 17 המדליקה. מהמסלול הירוק יצא שביל שקוף מסומן היטב שמגיע אחרי 5 דקות למבוי סתום שתחתיו נמצאת המערה. יש להיזהר בירידה כי מאוד מחליק. חובה פנס. לא נעזרנו בחבל אלא בידיים. … לאחר מכן המשכנו לעין חותם ולחורפיש. מסלול חמוד מאוד ומסומן היטב.
המסלול יפה ולא קשה מידי. אנחנו השארנו את הרכב בחורפיש ליד סמבוסק הארז וזה עדיף מאשר סמבוסק הארזים כי זה חוסך כק"מ הליכה בתוך חורפיש. בעיקרון יש חניון ממש צמוד לסיום המסלול, בתוך חורפיש, אבל לדעתי נטוש שם ופחות מומלץ להשאי… ר שם את הרכב.
פרט חשוב נוסף, לא מצוין בתיאור המסלול, אבל למי שממשיך אחרי המעיין עם הסימון הכחול לכיוון חורפיש, מדובר בק"מ הליכה אל פאתי הכפר, ועוד כחצי ק"מ אל סמבוסק הארז שם לדעתי כדאי להשאיר את הרכב כפי שציינתי.
התושבים בבית ג'אן וחורפיש מאוד נחמדים ומסבירי פנים ובסה"כ מדובר בטיול יפה רק חבל שהמעיין היה יבש. תהנו!
טיול נהדר. חשוב לא להבלבל ולשים לב לסימון הירוק המופיעה על עמודים ובתים בתוך בית ג'אן וכן לסימון האדום שהופך לשחור בנק' השניה.
לא לשכול לקחת פנסים . ההוטא חשוכה לחלוטין. וחובה להכנס לתוכה!
ביום רביעי האחרון הלכנו את המסלול, אך הארכנו אותו (ב- 2.5 ק"מ) וסיימנו בצומת אלקוש (על כביש 89). כשהגענו לעין חותם המשכנו שמאלה (מערבה) על המסלול הירוק שהולך במקביל לנחל כזיב. המסלול מוביל עד הגשר שם … ניתן להחנות את הרכב השני.
המסלול יפהפה. רואים את החרמון, פריחות מדהימות, מערת הנטיפים חמודה (הירידה בתוכה מחליקה, אז לרדת בזהירות), גם אם פיספסתם אותה, תחזרו אחורה מצומת השבילים (כ-70 - 100 מטר), היא ממש שווה.
טיילנו 6 מבוגרים ללא ילדים מבית ג'אן לחורפיש, ברכב פרטי. המסלול יפה וירוק, אבל בוצי מאוד אחרי הגשמים.
הדרך ברכב מבית ג'אן לחורפיש סלולה ומהירה יחסית - לוקח כ-15-20 דק' לכל כיוון. בניגוד למה שרשום בתיאור המסלול, נית… ן להגיע איתה ממש עד חורפיש ולהשאיר שם את הרכב, ולהנות מסמבוסק הארזים גם ללא אוטובוס :)
שימו לב לא לפספס את ההוטה השניה עם מערת הנטיפים - אנחנו פספסנו.
לקח לנו בסה"כ כ-5 שעות הליכה, כולל הפסקות קפה.
יופי של מסלול
אנחנו התחלנו מבית ג'אן וגמרנו בחורפיש
פגשנו בדרך כאלה שעשו את הדרך הפוכה
ההתחלה קצת מוזרה קרובה לקבר של הדרוזי בבית ג'אן
הירידה היא חזקה לנחל כזיב היא לא הכי כיפית
מהנחל מטפסים איפה שהמעיינות צריך … לשים לב מאד לסימוני דרך למה די מבלבל שמה...
לא להחמיץ את ההוטה היפה !!! עם הנטיפים פנינה של מקום
להביא לשם פנסים ולהיזהר בפנים כי מחליק
בהמשך של המסלול חזרנו לכיוון נחל כזיב והמשכנו בתוואי עד העלייה לחורפיש
בכפר ישבנו לאכול באיזה מסעדה מקומית שיפודים במחיר מציאה נהדר
דבר ראשון אני חייב לציין לטובה את האתר הנהדר הזה שמציע מסלולים מצוינים. המסלול יפה ביותר, טיילנו בו בשמחת תורה ולמרות החג היינו המטיילים היחידים בו למעט הקטע בנחל כזיב. המסלול קל יחסית ונוח להליכה, מרגע שיצאנו עד לנקודת הסיו… ם לקח לנו 3.5 שעות הכוללות עצירה לקפה, ביקור במערת הנטיפים, בהוטה 6 ובמעיין. הנוף משגע והמערה נהדרת. הדרך מסומנת בצורה נוחה ביותר וקלה מאוד להתמצאות, יש לציין כי מערת הנטיפים לא מסומנת בסימון חלול (שני פסים לבנים), אלא יש פס כסוף במרכז.
התיאור המדויק יותר למציאת תחילת המסלול: בהמשך העליה בכפר (היכן שנגמרים הסימונים על עמודי החשמל), מצד שמאל, ישנו ביס אורט של בית ג'אן, ומיד מעגל תנועה, בו יש להמשיך ישר, וברחוב הראשון יש לפנות ימינה, ובסופו יהיה שביל העפר, קר… י, תחילת המסלול.
הצעה לסיום שונה, בו בחרנו: בעין חותם (בו ולהמשך נחל כזיב, לצערינו היו מים מעופשים), לקחנו את הסימון הירוק - בנחל מורן - עד ביס שדה מירון. בדרך נפשנו בעינות נריה, על כר דשא. בהליכה מהירה של מטיבי לכת לקח לנו 5 שעות. מאד מאד נהנינו. מומלץ ביותר.
היה וכמונו התעייפתם קמעה מטיול רגלי בהר כפיר או הר הלל ותחפצו להגיע ברכב בקלות ובדרך יפה לכביש מעלות - סאסא רדו לדרך 2355 המתחילה ליד המועצה המקומית בית ג'אן והמסומנת באדום ( או מדרך צפונית יותר ביישוב והמסומנת בשחור ) … לערוץ של נחל כזיב וסעו עימו צפונה .
הדרך כבר כולה סלולה, טובלת בירוק ומהנה.
יוחאי לא הזכיר כאן אך האנדרטה שבצידי הדרך הינה לזכר חייל שנספה באסון המסוקים אך מצויינים בה שמות כל הנופלים באסון והינה די מטופחת כשמולה זורם לאיטו נחל כזיב. עוד 5 דקות והנכם עולים לכביש ליד חורפיש .
מסלול יפה מאוד, בו רואים תופעות טבע ייחודיות כמו ההוטות, נוף מהמם ומעיינות יפים (במיוחד עין חותם). מעבר לזה, עצם ההליכה בחורש של גוש הרי מירון, גם בלי להגיע לנקודה מיוחדת, היא יפה מאוד. עוד יתרון של המסלול היא העובדה שהמס… לול כמעט ואינו מוכר. בקיצור - מומלץ לכולם!
ממה שזכור לי, כשהיינו קטנים, ראינו טריטונים (הדו חיים) במעיין. כבר שנים לא הייתי שם.
הם מישהו גם ראה?